בניה ירוקה בישראל: בימים האחרונים נפל דבר בענף הבנייה בישראל, החלטה שעתידה לשנות ללא היכר את סביבת המגורים כפי שאנחנו מכירים אותה – מנהל התכנון קבע בהחלטה מיום 20.02.20 כי החל משנה הבאה, יש לעמוד בתקן לבנייה ירוקה. המשמעות היא שכל בנייה למגורים, מלונאות, מסחר או תעסוקה, תחייב בידוד תרמי, מערכות מים ואנרגיה חסכוניות, וכן מחזור פסולת, על אותם המבנים יהיה לעמוד ביעד של כוכב אחד שהוא רף המינימום של התקן האמור.
הנהנים העיקריים מהשיפור הצפוי באיכות הבנייה הם הסביבה, הדיירים והמשק בכללותו. בהיבט של איכות הסביבה, ענף הבנייה מהווה מקור מרכזי לפליטות של גזי חממה וזיהום אוויר – לפי נתונים עדכניים של המשרד להגנת הסביבה צריכת החשמל במגזר המבנים נעה בין 30% ל-40% מסך צריכת החשמל במשק הישראלי. המשמעות היא הקמה של מבנים חסכוניים באנרגיה שיביאו לצמצום הפליטות ויתרמו לעמידה ביעדים שהציבה ישראל במסגרת המאבק העולמי למשבר האקלים, אותם היעדים עליהם התחייבה מדינת ישראל בהסכמי פריז, על אלה יש להוסיף טיפול נכון יותר בפסולת וחסכון במים, ונקבל מבנים שמתאימים עצמם לצרכים אקולוגיים ולא באים על חשבונם.
ישנם בעולם פרויקטים ירוקים מצטיינים, כמו מבנים ושכונות מאופסות אנרגיה, המייצרים לעצמם את אותה כמות אנרגיה אותה הם צורכים. בישראל לעומת זאת, קיימים מבנים ספורים כאלה והשלב הבא יהיה להגדיל את כמות המבנים וללמוד כיצד לכלול שכונות שלמות שתהיינה מאופסות אנרגיה
לצד הדאגה לסביבה ולעולם, הבנייה הירוקה מביאה לשיפור גם באיכות חיי הדיירים. השהייה במבנה ירוק נעימה וחסכונית יותר. הקפדה על תכנון נכון של המבנה תורמת לצמצום השימוש במזגנים לחימום או לקירור והדבר מביא לחסכון משמעותי לכיס של הדייר. ממחקר שערכו במשרד להגנת הסביבה עולה כי כל יחידת דיור בבנייה ירוקה חסכונית יותר ב-21% בצריכת החשמל ביחס לדירה חדשה מקבילה שלא נבנתה בבנייה ירוקה. חיסכון זה שווה ערך לכ-40 אלף שקלים למשק בית על פני 20 שנה. כך שבאמצעות אימוץ מחייב של התקן הירוק, נביא לחיסכון של 450% למשקי הבית בכל שנה, כלומר ב-6.3 מיליארד שקלים. אם ניקח בחשבון שעלות ההשקעה הראשונית ביחידת דיור ירוקה ביחס ליחידה קונבנציונלית עומדת על כ-5,000 שקלים בלבד, נמצא שהחזר ההשקעה קצר במיוחד והתועלת לפרט ולמשק בכללותו, גדולה במיוחד. בהקשר הזה חשוב להזכיר לחברות הבנייה, כי התקן הירוק לא פועל לרעתן, אלא להפך. במחקר השוואתי שנעשה באוניברסיטת תל אביב נמצא שבנייה ירוקה גם משפרת את המודל העסקי של חברות הבנייה בישראל. המחקר מצא שבנייה ירוקה מקצרת את זמן המכירה ומעלה את שיעור הרווחיות. רוכשים שגילו עניין בבנייה ירוקה קיצרו את זמן ביצוע העסקה ואף היו מוכנים לשלם פרמיה שנאמדה במחקר בטווח של 2% עד 5.2%.
בניה ירוקה בישראל
אולם למרות החלטה חשובה זו, עדיין מוקדם לנוח על זרי הדפנה. הפיכת התקן הירוק לתקן מחייב הוא צעד הכרחי נוסף בדרך להבטיח סביבת מגורים איכותית ומקיימת לנו ולדורות הבאים, אבל הוא אינו יכול להיות מהלך בודד. האתגרים הניצבים לפתחנו הם להמשיך ולפתח את התקן ולהפוך אותו לשאפתני עוד יותר, לעודד מעבר לאנרגיות מתחדשות ולצד זה, להוביל לשינוי תפיסה רחב בהתייחסות שלנו לתכנון המרחב. היום אנחנו רואים בעולם פרויקטים ירוקים מצטיינים, כמו מבנים ושכונות מאופסות אנרגיה, המייצרים לעצמם את אותה כמות אנרגיה אותה הם צורכים. בישראל לעומת זאת, קיימים מבנים ספורים כאלה והשלב הבא יהיה להגדיל את כמות המבנים וללמוד כיצד לכלול שכונות שלמות שתהיינה מאופסות אנרגיה. בהיבט של תכנון המרחב, עלינו לזכור כי בישראל עדיין 20%-30% מהבנייה היא בנייה צמודת-קרקע, זו שלא מקבלת התייחסות נכון לעתה בתקן, היא שגוזלת שטחי קרקע יקרים במדינה שבה משאב הקרקע הוא מהמשאבים העיקריים שבמחסור. ולכן על ישראל להגביל את הבנייה צמודת הקרקע לטובת ציפוף הערים, לשפר את התחבורה הציבורית ולהבטיח ניידות גבוהה של התושבים, ושמירה על השטחים הפתוחים באחת המדינות הצפופות בעולם.
הקיפאון הפוליטי המתמשך משפיע באופן מכריע על היכולת לקדם מהלכים חשובים אלו. כל יום שעובר ללא ממשלה קבועה מרחיק אותנו מהיעדים החורגים מעמידה בתקן הירוק שהצבנו לעצמנו. המשמעות היא שעל כל ממשלה עתידית שתקום, מוטלת החובה לשים את הנושא גבוה בראש סדר העדיפויות הלאומי, להוביל למימוש המהלכים הללו ולהפוך את החלום הירוק למציאות שכולנו נהנה ממנה.
הכותב הוא מנכ"ל חברה תרמוקיר תעשיות
צלם מיכאל אלוורס
