בפרדס

הדפון הוכן על ידי מדריכי ההדרים:
ד"ר יוסי גרינברג, שלום שמואלי, יעקב הרצנו, שוקי קנוניץ', עינת גרזון, דניאל קלוסקי, יחזקאל הראש, עמירם לוי שקד, נוה הרצנו-גל, שחם מגידיש וניצן רוטמן

ראשית, נציין כי המלחמה בחמאס, בחיזבאללה ובאירן נמשכת כבר יותר משנה. נזכור את הנופלים במלחמה הזו, שיצאו להגן על העם והמדינה, ואת 101 החטופות והחטופים, הנמצאים עדיין באפלת המנהרות בעזה, ונייחל ונתפלל לשחרורם ולחזרתם אלינו, ובעיקר לחיק משפחותיהם.

עונת 2024/25 נפתחה רשמית בחודש ספטמבר בתחילת קטיפי האשכוליות, הפומליות והפומלו צ'נדלר. ניתן לומר כי זנים אלו מתאפיינים השנה ביבול בינוני יחסית וכך גם המחירים, וזאת משום שהאשכוליות מדרום אפריקה היו עדיין על המדפים באירופה כאשר אנו החלנו במשלוחי האשכולית האדומה שלנו. שוב לא מפליגה למזרח הרחוק האונייה המאורגנת, כך שלא מובטח לפומלית שוק מגוון, ובהתאם לכך – גם לא מחירים סבירים. בימים אלה תחול ירידת מחירים באירופה, בעוד שבמזרח הרחוק ובאמריקה הצפונית הם גבוהים בפער משמעותי, ולכן יעדים אלה מועדפים עתה על יצואני האשכולית הישראלית. ביצוא האשכוליות לאירופה אנו נמצאים בתחרות מתמדת עם הספרדים והטורקים. בתעשייה נמשך הביקוש לאשכוליות אדומות, ופחות מכך – לאשכוליות צהובות, והמחירים המוצעים עבורן הם 0.8-0.6 ₪ לק"ג בשער הפרדס.

בעונה זו יבול התפוזים סביר, וגודל הפרי בינוני. בשוקי העולם יש כיום מחסור במיץ תפוזים, והדבר משפר מאוד את המחיר בשער הפרדס למוצר זה. במפעלי תעשיית המיץ, העוסקים בסחיטת מיץ תפוזים, מבטיחים למגדלים 1.5-1.4 ₪ לק"ג בשער הפרדס. בזן אורי מתקבל יבול סביר, אך נראה שוני בין החלקות.

בכל זני ההדרים יש להקפיד על הכוונת הפרי ליעדיו השונים: ליצוא, לתעשייה או לשוק המקומי, על פי המחירים הצפויים להתקבל ממשווקי הפרי. יש להחליט בעניין קטיף סלקטיבי לפי גודל הפרי בזנים הרלוונטיים, תוך הקפדה על איכות מתאימה. התנהלות נכונה של הפרדסן תתרום לקבלת תמורה מרבית עבור הפרי.

גיזום ודילול עצים בפרדס

בחלקות שבהן הסתיים הקטיף ושאינן עלולות להיפגע מקרה ומרוחות במהלך החורף – מומלץ לגזום או לדלל החל מחודש נובמבר. בחלקות העלולות להיפגע מקרה ומרוחות חזקות – מומלץ להמתין לתחילת פברואר ולגזום לפני גל הלבלוב הראשון. שיטות הגיזום והדילול תלויות בזן, במועד הקטיף, בשיטת הקטיף ובאזור.

דילול עצים – בחלקות בוגרות וצפופות יתר על המידה, ניתן להגדיל את היבול ואת גודל הפרי באמצעות דילול מחצית מהעצים ועל ידי פתיחה בין העצים. מומלץ לדלל בהדרגה בין השורות במהלך 4 שנים (שמינית מהעצים מדי שנה) חלקות בצפיפות של 100-70 עצים לדונם ויותר; או במהלך 6 שנים (1/12 מהעצים) חלקות בצפיפות של 70-50 עצים לדונם. בעונה שלפני הדילול יבוצע גיזום מעברים רק בעצים המיועדים לדילול, כהכנה לכך. בדילול ארבע-שנתי יש לדלל בשנה הראשונה כל עץ רביעי בכל השורות הזוגיות; בשנה השנייה יש לדלל כל עץ רביעי בשורות האי-זוגיות בדירוג בזיגזג; בשנה השלישית יש לדלל את העץ האמצעי בשלשות העצים בכל השורות הזוגיות; בשנה הרביעית ידולל העץ המרכזי בשלשות העצים בכל השורות האי-זוגיות.

אין לדלל פרדסים החולים במחלות ניווניות, כמו ריקבון ספוגי, פקלת, מלסקו, טריסטזה ואי-התאם. בפרדסים אלה נקפיד על הורדת העצים המנוונים. רצוי להמית את הגדם; ואם מופיעה פטריית הגנודרמה – לטפל בתכשיר נחושת.

גיזום מכני, צמרת ושדרה

פתיחת שדרות והורדת גובה יש לבצע בהדרגה במהלך שנים אחדות, ולא בפעם אחת. גיזום חריף גורם לפחיתה ביבול, המלווה בצימוח חזק. בחלקות לאחר שנת שפע ולקראת שנת השפל יש להימנע מגיזומים מכניים.

גיזום צמרת מכני עדין יבוצע באלכסון בזווית של 45-30 מעלות מקו האופק משני צדי השורה. יש להימנע ככל האפשר מגיזום ענפים עבים, ונדרש גיזום של השרביטים הצעירים בגובה של כ-40-30 ס"מ מבסיסם. במקרה שגיזום כזה מבוצע מדי שנה, צמרת העץ מצטופפת ונאטמת לאור, ואז יש לבצע הוצאת ענפים ידנית מבוקרת.

גיזום שדרה מכני עדין או ידני יבוצע באלכסון בשיפוע של 20-15 מעלות מקו האופק, משני צדי השורה, כדי למנוע את סגירת המעברים, ליצור מרווח סביר בין חופות העצים של שורות סמוכות ולאפשר משטר אור תקין ותנועה חופשית של כלים מכניים. רוחב המעבר הרצוי הוא בין 1.5 ל-2.0 מטרים בסמוך לקרקע, ובין 2.5 ל-3.5 מטרים בגובה 3-2 מ' מפני הקרקע. פתיחת השדרות תיעשה על ידי גיזום ענפים בולטים מקו החופה. גיזום שדרה מכני מוגזם עלול לפגוע ביבול הבא.

בקישור שלהלן מתואר באופן ויזואלי גיזום שדרה וצמרת מכני באשכוליות:

באזורים המועדים לקרה בעונת החורף ובאזורים המועדים לרוחות חזקות ולנשירות עלים – יש להימנע מגיזומי מכונה, ובכלל מגיזום מסיבי. במקרים אלה יש לדחות את הגיזום למחצית השנייה של חודש פברואר. בזן אורי יש לזכור כי מומלץ להימנע מגיזום מכני ומסיבי של העצים מחודש פברואר עד סוף יוני, בשל אפשרות לפגוע בחנטה באביב.

גיזום שמלה

בעצים מבוגרים, שבהם שמלת העץ נמוכה מאוד, יש לקצרה לגובה של חצי מטר מהקרקע, כדי למנוע הדבקה של הפרי בריקבון חום ועליית מזיקים, כמו כנימות, נמלים וחלזונות, מהקרקע לפרי ולשאר חלקי העץ, וכדי לאפשר פיזור טוב של המים בזמן ההשקיה. יש להקפיד הקפדה יתרה על מניעת המגע בין הפירות לקרקע בחלקות המושקות במים מושבים. הרמת השמלה מאפשרת יישום יעיל יותר של קוטלי עשבים והדברה טובה יותר של מטפסים קשי הדברה. גיזום שמלה הוא תנאי הכרחי לשיווק פרי לסין, משום שהסינים חוששים ממעבר מחלת הפיטופטורה לארצם. לפיכך, בחלקות המיועדות לשיווק לסין נדרש גיזום שמלה לאחר הקטיף בגובה של 70-60 ס"מ מפני הגדודית. התנאי שמציבים היבואנים הסינים הוא שמירה על מרחק מינימלי של 40 ס"מ בין הפרי והענפים לפני הקרקע בעת הקטיף.

גיזום מעברים – מומלץ לגזום מעברים בין העצים ברוחב של 1.0-0.5 מטר בין עץ לעץ מהקרקע עד לצמרות. במרווח נטיעה של 2 מטרים בין העצים מומלץ גיזום מעבר של 0.5 מטר; במרווח נטיעה של 3 מטרים בין העצים מומלץ גיזום מעבר של 0.75 מטר; ובמרווח נטיעה של 4 מטרים בין העצים מומלץ גיזום מעבר של 1 מטר. גיזום זה מונע את התייבשות האזור בין העצים ותורם להוספת שטח פנים לפירות גדולים.

גיזום מעברים בין העצים רצוי לבצע לסירוגין, כלומר מעבר – כן, ומעבר – לא; ובשנה העוקבת יש לגזום את המעברים שלא נגזמו בשנה הנוכחית.

גיזום ודילול ידני של ענפים במעטפת העץ

יש לדלל רבע עד שליש מענפי העץ בגיזום ידני, תוך החלפת ענפים זקנים בענפים צעירים. באמצעות גיזום זה העץ מעוצב לממדים הרצויים (גובה ורוחב), נפתחת החופה לאור, מופחתות התייבשויות פנימיות, מעודד הצימוח הצעיר, ותכשירי ההדברה מיושמים באופן יעיל יותר. הגיזום הידני מומלץ במיוחד בזנים שבהם יש חשיבות רבה לגודל הפרי, משום שענפים צעירים נוטים לשאת כמות פחותה יותר של פרי, אך הפרי גדול יותר, לעומת ענפים מבוגרים. גיזום ענף או כמה ענפים ממרכז העץ יאפשר לאור רב יותר לחדור לחובו של העץ ויפחית מגובה העץ במרכז השורה. תוספת הארה לפנים העץ משפרת את החנטה במרכזו, תורמת להגדלת היבול באמצעות הגנה מפגעי מזג האוויר, ומפחיתה התייבשות של ענפונים פנימיים.

יש להקפיד על הלבנת הזרועות הנחשפות לקרינת שמש. בזנים הרגישים למכות שמש, בעיקר בזן סטאר רובי, יש לבצע פתיחה מתונה במרכז העץ הנראית כמעין "ארובה".

בקישור זה מתואר ויזואלית אופן גיזום העץ: https://youtu.be/RhabpL6UAnw

סטאר רובי – עקב רגישותו הרבה לחום נוטה הזן להיפגע ממחלת ההתמוטטות השחורה. מומלץ להימנע מגיזום מכני חריף, ורצוי לגזום ידנית, כך שזרועות העץ וגזעו לא ייחשפו לקרינת השמש. יש לחטא מיד את פצעי הגיזום ולכסותם במשחת עצים על בסיס אספלט (תפזהיל) לאיטום. נדרשת הלבנת ענפים שנחשפו לשמש באמצעות תכשירי הלבנה. הגיזום יבוצע בחורף, מיד לאחר הקטיף. רצוי להימנע מגיזום צמרת מכני החל מאמצע חודש מרס.

פומלית וליים – בזנים אלו שיווק הפרי הירוק חשוב מאוד, ולכן יש לגזום ולדלל את הענפים במעטפת העץ, לפתוח דלתות ולגזום לשם פתיחת מרווחים בין העצים ולהרמת שמלת העץ. יש להרבות בפעולות החושפות את הפרי לתאורה. פירות צפופים או פירות הנמצאים בצל ישברו צבע לצהוב.

בזן ליים יש לבצע את פעולות הגיזום העיקריות באביב, מחשש לפגיעה בעץ הרגיש לקרה לקראת עונת החורף.

בלימון אינטרדונטו, הנמצא באזור ששוררות בו רוחות ויש סכנה לאיבוד עלי העצים במהלך החורף, יש לבצע את פעולות הגיזום העיקריות ולפתוח את העץ לקראת האביב או לאחר החנטה ונשירת החנטים הטבעית. עצי לימון אינטרדונטו, המאבדים את מרבית עלוותם במהלך החורף, לא יחנטו כהלכה באביב הבא.

חיגור סתווי

בזנים שיבולם גבוה מהרגיל, בעיקר בחלקות עם היסטוריה של סירוגיות, יש חשש לפחיתה בפריחה באביב הבא. במחצית הראשונה של חודש נובמבר יש לחגר 50%-80% מזרועות העץ. החיגור הסתווי משפיע לטובה על התמיינות רבה יותר של פקעי פריחה בתקופת החורף. אין לחגר בסתיו את הגזע, כיוון שפעולה זו עלולה לגרום לתמותת עצים. החיגור הסתווי מתאחה רק בתקופת האביב.

הזנים והיבולים הבעייתיים מבחינת סירוגיות הפריחה הם: אורי – 4 טונות לדונם ויותר; ליים – 3.5 טונות לדונם ויותר; תפוז ניוהול – בחלקות עם היסטוריה של סירוגיות ויבול של 5 טונות לדונם ויותר; מינאולה – 5 טונות לדונם ויותר; מירב ואודם – 5 טונות לדונם ויותר; אשכולית אדומה – 8 טונות ויותר.

אין לחגר בסתיו עצים וחלקות הנושאים יבולים בינוניים ונמוכים.

הדברת מזיקים

כללי – בשנים האחרונות מזג האוויר בחודשים נובמבר ודצמבר אינו דומה לזה ששרר דרך קבע בחורף בישראל. בחודשי החורף העכשוויים הטמפרטורות הגבוהות לזמן ממושך מאפשרות למזיקים השונים להקים דורות נוספים ולהסב נזק לפרדסים. לפיכך, מומלץ להמשיך בפעולת ניטור מזיקים גם בחודשים אלה כדי למנוע סיכוי להינזקות הפרי.

אקרית החלודה – יש להמשיך לנטר בקפדנות ולזהות את התחדשותה גם בחודשי החורף. במקרה שנתגלתה נגיעות, יש לבדוק אם עלול להיגרם נזק כלכלי במועד הקטיף העתידי. הסימן המסייע לזיהויה הוא הימצאות פירות שצבע קליפתם מט ואינו מבריק. לגבי זנים הנקטפים בתקופה זו, יש לשקול את כדאיות ההדברה וכמובן להקפיד על ימי ההמתנה עד לקטיף, בהתאם לתכשירים שבשימוש. יש לרסס בדיוק מרבי ולהקפיד על כיסוי פנים העץ ועל מקומות המגע בין הפירות, בעיקר בזני האשכולית והפומלית. מתברר שעיקר הכישלונות בהדברת המזיק נובעים מיישום לקוי של תכשירי ההדברה. בתקופה זו ניתן להשתמש בכל התכשירים המומלצים, בהתאם למינונים ועל פי המועד ביחס לקטיף. רצוי שלא להשתמש בעונה אחת באותו תכשיר פעמיים אלא לבחור תכשיר מקבוצה שונה.

התכשירים המורשים לריסוס: אבאמקטינים (ורטימק ודומיו) בשילוב שמן קיצי, תכשירי גפרית ותכשירי ספירודיקלופן (אנווידור/אינדיגו/ספידי).

אקריות (מזרחית, ארגמנית, שטוחה) – נגיעות משולבת באקריות אלה עלולה להסב נזק לעלווה עד כדי התייבשות ונשירה, ונזק לפרי, במיוחד בת"זים למיניהם ובזני הקליפים. בתקופה זו הנזק עלול להיות משולב ביבושת סתווית.

אקרית אדומה מזרחית – אקרית קיצית זו עשויה להופיע עד החורף, תלוי בתנאי האקלים. במקרים חמורים אפשר לרסס בתכשירי ספירודיקלופן, נקסטר, מטאור, דפנדר או בתכשירי גפרית.

אקרית ארגמנית – אקרית זו אופיינית יותר למישור החוף. ייתכן שאוכלוסיות האקרית תתחדשנה בחלקות שבהן הייתה נגיעות בעונה החולפת. אפשרי לרסס במקרה דחוף בתכשירי ספירודיקלופן, נקסטר או בשמן JMS .

אקרית אדומה שטוחה – אקרית קטנה יותר מהמזרחית והארגמנית. עיקר נזקה מתמקד בזני קליפים. יש להיוועץ במדריך לגבי דחיפות הטיפול. החומר המורשה לשימוש כנגד אקרית זו הוא נקסטר.

כנימה אדומה – יש לשים לב להתפתחות הדור הסתווי. בתקופת הסתיו אוכלוסיית הכנימה מעורבת וכוללת הן בוגרות והן זחלנים. תכשירי  Pyriproxyfen(טייגר, טריגון, קוברה) מורשים לשימוש עד 90 יום לפני הקטיף; והתכשיר Spirotetramat (מובנטו) מורשה לריסוס עד 14 יום לפני הקטיף. מומלץ שלא להסתכן בשימוש בתכשירים אלה ולהימנע משאריות אסורות בפרי לייצוא, בעיקר נוכח העובדה שהאויבים הטבעיים של הכנימה האדומה פעילים גם בחודש נובמבר. כאשר רמת אוכלוסיית הכנימה בחלקה גבוהה – מומלץ להיוועץ במדריך.

פייחת – בחלקות שבהן הפרי מכוסה בפייחת רבה, ניתן לרסס שמן בריכוז שלא יפחת מ-1%. בזנים שבהם קליפת הפרי נוטה להיות גסה ומחוספסת (טופז, אורי, אורה, שמוטי), שטיפת הפייחת בבתי האריזה היא חלקית בלבד, גם לאחר ריסוס בשמן. בחלקות בעייתיות חשוב לשמור את תוצאות המעקב אחר הפייחת, כדי לטפל ביעילות בעונה הבאה בכנימות שטל הדבש שלהן גרם לתופעה.

זבוב פירות הים התיכון – יש לעקוב אחר נגיעות חריגה. בחלקות שאינן מטופלות מהאוויר (בשל מגבלות שונות), יש לוודא כי מבוצע ריסוס מהקרקע, המיושם על ידי המכון להדברה ביולוגית של ענף ההדרים באמצעות טרקטורונים, או לטפל בכתמים (טיפול באחריותו הבלעדית של הפרדסן).

בשנים האחרונות משתמשים במתקני לכידה וקטילה בהיקפים של כ-30,000 דונם, המהווים כ-17% משטחי ענף ההדרים. באזורים מסוימים בארץ, כמו גליל-גולן, גליל מערבי ועמק הירדן, שיטה זו משמשת להדברה במרבית שטחי הפרדס.

כנימות עש – צמרית וגדילנית (מקננת) – יש לעקוב אחר התפתחותן, ובמקרה הצורך – להדביר גם בתקופה זו.

עש התפוח המדומה (עת"מ) – מזיק זה נמצא בפרדסים המשתרעים מאזור עמק יזרעאל בצפון ועד הנגב בדרום. האזורים הנקיים מהמזיק הם הגליל, עמק בית שאן, עמק הירדן והערבה. העת"מ הוא מזיק הסגר ונוכחותו על גבי הפרי ובתוכו אסורה בכל יעדי השיווק של פירות ההדר מהארץ. פיקוח וניטור המזיק חשובים מאוד, וכך גם הקפדה על מניעת חדירתו לפרדס. אין לקטוף פרי החשוד כנגוע במזיק, ונאסר על בתי האריזה להכניס לתיבות פרי העלול להיות נגוע בעת"מ. בשנים האחרונות הוסיף האיחוד האירופי מזיק זה לרשימת הנגעים האסורים בפרי המיועד למדינות האיחוד האירופי. במהלך חודש אוגוסט נשלח לפרדסנים דפון מפורט בנושא הטיפול במזיק זה, והוא ניתן לצפייה באתר האינטרנט בקישור שלהלן:

https://www.gov.il/he/Departments/publications/reports/the_imaginary_apple_moth_in_citrus_coping_prevention_and_pest_control

הטיפול בחלקות הנמצאות באזורים נגועים ייעשה על פי הגישה המערכתית שגיבשו השירותים להגנת הצומח וענף ההדרים. במסגרת זו, על החקלאים לרשום את חלקותיהם ישירות בשירותים להגנת הצומח או באמצעות בתי האריזה שיארזו את הפרי. חקלאים שלא יבצעו את הפעילות הכוללת, לפי הנחיות השירותים להגנת הצומח וענף ההדרים, לא יוכלו לייצא את הפרי שלהם למדינות שבהן עש התפוח המדומה הוא מזיק הסגר.

שיטות ואמצעים לניטור ולהדברה של עש התפוח המדומה

ניטור ופיקוח ויזואלי יעיל לאיתור ביצים וזחלים. פרי נגוע שובר צבע מוקדם יחסית לפירות האחרים, ומופעו דומה לפרי הנגוע בזבוב הים התיכון. יש לבדוק גם פרי שנשר על הקרקע. בחלקות הדרים הסמוכות לפונדקאים המועדפים על העש, כמו רימונים ושיחי קיקיון, מומלץ להגביר את הפיקוח.

הצבת מלכודות פרומון בפרדסים מסייעת לניטור בוגרי העש. המלכודות ניתנות לרכישה בחברת 'אורגני שלי' או בחברת 'ביו-יום'.

סניטציה – איסוף הפרי הנגוע במזיק, כולל פרי שנשר, סילוקו מהשטח והשמדתו. חשוב להקפיד גם על סניטציה של שיחי קיקיון בסביבת הפרדס.

תכשירי בלבול לעש התפוח המדומה, המורשים לשימוש בהדרים

תכשירי הדברה כנגד עש התפוח המדומה, המורשים לשימוש בהדרים

זבוב האפרסק – Bactrocera zonata – מזיק זה נמצא כבר כמה שנים באזור גוש דן, ולאחרונה מבחינים בסימנים להתפשטותו באזורים נוספים בארץ. בפרדסים הנמצאים באזור הנגוע, פועלים למניעת הזבוב בשיטה מערכתית, שגובשה על ידי השירותים להגנת הצומח, במטרה לאפשר את יצוא ההדרים מאזור זה גם לאיחוד האירופי.

מרבית הפעולות מבוצעות, כאמור, בגישה המערכתית על ידי עובדי השירותים להגנת הצומח והמכון להדברה של ענף ההדרים במועצת הצמחים.

הניטור נעשה על ידי אנשי השירותים להגנת הצומח בכל הארץ. באזורים שנמצאו נגועים, מבוצעת משיכה של הזחלים וקטילתם באמצעות התכשיר מתיל יוגנול, שאף הוא מרוסס על ידי השירותים להגנת הצומח.

ההדברה נגד זבוב האפרסק מבוצעת על ידי המכון להדברה של ענף ההדרים, בדומה להדברת זבוב הים התיכון, בריסוס אווירי וקרקעי בסקסס.

בדיקות הפרי בבתי האריזה מבוצעות בדומה לבדיקות העת"מ: מבדק שער, מבדק קו (מבדק קנ"ט) ומבדק המוצר המוגמר. כאשר נמצא פרי נגוע ברימת זבוב, יש לשלוח אותו לבדיקת השירותים להגנת הצומח, כדי לבחון מהיבט גנטי אם מדובר בזבוב האפרסק או בזבוב הים התיכון. נכון להיום לא ניתן להבדיל ויזואלית בשדה בין שני הזבובים.

פסילת ההדר האסיאתית – Diaphorina citri

הפסילה ניזונה מהלבלוב הצעיר, מתרבה עליו, מטילה את ביציה, ועליו גם גדלות הנימפות הצעירות. הנזק הישיר שגורם מזיק זה הוא הפרשת טל דבש ויצירת פייחת, אך מאיים יותר הוא הנזק המשני: הפסילה מהווה וקטור, נשאית, המפיצה את מחלת הגרינינג, שהיא מחלה בקטריאלית, הקוטלת עצי הדרים במקומות רבים בעולם.

קיימים מוקדים פזורים של פסילת ההדר האסיאתית בצפון הארץ, בחלקות הדרים בעמק הירדן, בעמק החולה, בעמק יזרעאל ובגליל המערבי. כמו כן, התגלו מוקדי פסילה בגינות בתים ובאתרים הציבוריים של אזורים אלה. מסקרים נרחבים, שנעשו בגינות בית ובפרדסים, עולה כי יש מוקדים חדשים של פסילת ההדר מחוף הכרמל ועד אזור בני דרור שבשרון. בסקרים שנערכו בחודשים האחרונים על ידי אנשי השירותים להגנת הצומח נמצאו פסילות גם בגן שורק, בנטעים ובבית חנן.

נכון לעכשיו, המשימה היא להדביר ולשמור את המזיק בפרדסים ברמת נגיעות נמוכה ביותר, ככל האפשר, באמצעות ריסוס בחומרי הדברה מיד עם גילוי המוקד החי.

ככל הידוע לנו עד כה, מחלת הגרינינג אינה מצויה בארץ, ולכן הפסילה הזו אינה מהווה כיום גורם להפצת המחלה. הפסילות שנמצאו וגם החומר הצמחי מהשטח נבדקו לנוכחות מחלת הגרינינג, וכל הממצאים היו שליליים. עם זאת, מאירועים דומים בעבר במדינות המגדלות הדרים בעולם, מחלת הגרינינג הופיעה מספר שנים לאחר גילוי הפסילה, ולכן יש חשיבות עליונה למלחמת החורמה במזיק זה.

אנו מצדנו ממשיכים כל העת לקיים הדרכות בנושא הפסילה ברמה הארצית וברמה האזורית.

בשאלות נוספות ניתן לפנות למדריכי ההדרים באזורים השונים, אך בכל מקרה של חשד להימצאות פסילה – יש להודיע על כך מיד למדריך ההדרים האזורי. אין לשאת את הפסילה בכלי ואין להעבירה מאזור לאזור, אלא המדריך יגיע אליכם לפרדס לזיהוי. יש לסמן את מקום מציאת הפסילה בסרט סימון ברור, כך שניתן יהיה לשוב למקום.

בקישור המצורף מופיע הסבר על פסילת ההדר האסיאתית, שכתב איתן רכט מהשירותים להגנה"צ:
https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/plant-diaphorina-citri

הערה חשובה

יש לקבל מחברות היצוא השונות את רשימת תכשירי ההדברה המותרים לשימוש בתוצרת החקלאית המיועדת ליצוא. בחלק מתכשירי ההדברה נראה לעתים שוני בריכוזים ובימים מקטיף בין רשימות היצואנים לבין הרשום בתווית. בכל מקרה, יש לבצע את ההוראות הניתנות מבית האריזה ומהמשווקים שיארזו את הפרי.

רשימה כללית של החומרים המותרים ליצוא, כפי שפרסמה מיכל מזעקי, מופיעה בקישור:

https://www.gov.il/he/Departments/publications/reports/pesticides-are-allowed-for-use-i-citrus-for-export

רשתות להגנה מפני ברד    

רשתות המכסות את צמרות העצים בחלקות הנמצאות באזורים המועדים לאירועי ברד, מגינות על הפרי ומונעות את נזקי הברד. יש להניח את הרשתות על העצים ולקשור אותן כראוי, כדי שלא יתעופפו ברוח. מומלץ לפרוש את הרשתות בתחילת חודש נובמבר. להנחה בפוליסת הקנ"ט זכאים חקלאים המגנים על הגידול ברשתות, בתנאי שהגידול יכוסה במלואו ברשת לא יאוחר מ-15 בנובמבר, ושהודעה על כך תתקבל בכתב במשרדי המבטח לא יאוחר מתאריך זה.

השקיה, דישון ובקרה                                                           

בחודשים נובמבר ודצמבר מתחילה לרוב עונת המשקעים. גשמים לפרקים, שכמותם נאמדת בפחות מ-40 מ"מ בקרקע כבדה; ובפחות מ-20 מ"מ בקרקע קלה-חולית – עלולים לגרום להמלחת בית השורשים ולהסב נזק קשה לעץ. במקרים אלה יש להשקות מיד ב-20 קוב לדונם בקרקע כבדה, וב-10 קוב לדונם בקרקע קלה.

אם לא ירדו גשמים משמעותיים, כלומר משקעים של לפחות 30 מ"מ ברציפות, יש לנהוג כלהלן:

1. בחלקות שבהן נקטף כל הפרי, ניתן להפחית את מנת המים, כלומר להשקות במחצית ממנת המים הניתנת לפרדס מניב. עם זאת, יש להיזהר מעקת מים, לעקוב אחר רטיבות הקרקע ולהתאים לה את מנת המים. בנוסף, יש להשקות בתדירות של אחת לשבוע, כדי להימנע מהשקיה במנות מים קטנות העלולות להוביל להמלחה.
2. בחלקות שלא נקטפו ושיבולן גדול מ-3 טונות לדונם, יש להמשיך ולהשקות במקדם 1.0-0.9 מההתאדות הממוצעת לתקופה לפי שיטת פנמן ובהתאם לזנים השונים ולגובה היבול. בכל מקרה, בחלקות הנושאות פרי אין להפחית את כמות המים אל מתחת ל-2.5-2 מ"ק/ד'/יום, גם מחשש ליבושת סתווית.

בחלקות, שלגביהן נמסרו תוצאות בדיקות עלים (ממדגמי ספטמבר-אוקטובר) המעידות על מחסור חריף ביסודות ההזנה (חנקן, זרחן ואשלגן), מומלץ לדשן לפני תחילת עונת הגשמים. לרוב תסתכם כמות זו בכ-20% מכמות הדשן השנתית.

טיפול לתחזוקת מערכות ההשקיה

סוף עונת ההשקיה הוא המועד החשוב ביותר לטיפול בתחזוקת מערכות ההשקיה.

טיפול במערכות טפטוף

העקרונות המנחים להפעלה נכונה של מערכת הטפטוף הם:

1. הקפדה על השלמות ועל הניקיון של מערכות הסינון.

2. שמירה על לחצי עבודה מתאימים במערכת הטפטוף ובדיקה מדגמית של ספיקת הטפטפות.

3. שטיפה תקופתית של מערכת הטפטוף.

תחילת עונת ההשקיה מחייבת טיפולים ובדיקות הכנה דקדקניות במערכת ההשקיה, על אביזריה השונים. לייעול הטיפולים הכימיים השונים יש לבצע לפני ביצועם טיפול מכני במערכת ההשקיה: שטיפת הצנרת הראשית, המחלקים ושלוחות הטפטוף בלחצי הפעלה גבוהים; וטיפול וניקוי מערכת הסינון ואביזרי השקיה אחרים, הדורשים טיפול בראש מערכת ההשקיה ובהמשכה.

מכיוון שבמרבית הטיפולים נעשה שימוש גם בכימיקלים מסוכנים, יש להקפיד על הוראות הבטיחות ולהשתמש בציוד מגן ובבגדים מתאימים, בכפפות, במשקפי מגן ובמסכת הגנה על מערכת הנשימה.

לפני כל טיפול יש לקרוא בקפידה את הוראות השימוש של התכשיר, כפי שפורסמו על ידי היצרן. יש לזכור שההנחיות המפורסמות בדפון זה הן כלליות בלבד ואינן מחליפות את המלצות חברות ההשקיה או חברות הכימיקלים. אם מתגלה סתירה בין ההמלצות הניתנות להלן לאלו של החברות המסחריות, שהן יצרניות התכשירים – יש להיוועץ בנדון עם החברות.

הטיפולים הכימיים במערכות השקיה בטפטוף

1. החמצת מי הטפטפת – נדרש טיפול במשקעים כימיים כדוגמת אבנית (שילוב של מלחי סידן ומגניון קרבונטיים ורמת pH גבוהה במים), הנובעים מקשיות מים גבוהה (אלקליניות) אשר מאפיינת את מרבית מקורות המים בישראל.
2. הטיפול המקובל הוא הזרקת חומצה מלחית 33% בריכוז של 6-4 ליטרים חומצה ל-1 מ"ק מי השקיה במשך 15 דקות, ולאחר מכן שטיפת המערכת בהשקיה נוספת במשך כשעה. ניתן לחשב את מנת החומצה גם לפי הספיקה השעתית של ההפעלה, כאשר ההזרקה תחושב לפי 1.5-1 ליטר חומצה לכל 1 מק"ש של ספיקת מגוף ההשקיה המופעל. בתום ההזרקה יש להמשיך את ההשקיה ללא חומצה, לשעה אחת נוספת. יש לזכור כי לחומצות יש תגובה אקזוטרמית חזקה ביותר (פליטת חום רבה), ולכן כאשר מערבבים חומצה במים, חובה להקפיד על סדר ערבוב הנוזלים: את החומצה מוזגים באיטיות לתוך המים, ולא להפך.
3. בחלקות שבהן יש מחסור בזרחן, ניתן לבצע את הטיפול באמצעות חומצה זרחתית 85%.  בנוסף לטיפול במשקעי האבנית, כל ליטר אחד של חומצה זרחתית תורם יחידה אחת של זרחן לפרדס. יש להתאים את משאבות ההזרקה לחומצה שבה משתמשים, ובחלק מהמשאבות להשתמש באטמים המיועדים לטיפולים בחומצה מרוכזת.
4. ניתן להשתמש גם בתכשיר 'לואר 7' (Lower 7, גדות אגרו) המוריד את ערכי ה- pH ופועל לניקוי אבנית וחומר אורגני. יש להיוועץ באנשי החברה בטרם השימוש בתכשיר.
5. טיפול בחומר האורגני – מי הקולחין עשירים לרוב בחומרים אורגניים, במרחפים ובמומסים, לעומת המים השפירים, הדלים ביסודות אורגניים. יש לציין שבמים שפירים המצטברים במאגרים, מתפתחים זיהומים אורגניים, שגורמים לעתים לבעיית סינון חמורה במערכות ההשקיה, ובמיוחד במערכות הטפטוף. כאשר משקים במי קולחין בעיית הסינון מחריפה יותר, ככל שאיכות מי הקולחין ירודה יותר.

הטיפולים הכימיים העיקריים, שבאמצעותם ניתן להתמודד עם החומרים האורגניים, כוללים חומרים המשמשים כמחמצנים (מפרקים) של חומר אורגני:

• הכלרה באמצעות נתרן תת-כלורי – ריכוז המוצר הנמצא בשווקים נע בין 10% ל-12%. יש לזכור שכל פתיחת מכל אחסון של נתרן תת-כלורי גורם להתנדפות החומר הפעיל וריכוזו פוחת בהתמדה, ולכן השימוש בו צריך להיות מידי. בהתאם לאיכות המים, כלומר לעומס האורגני שבהם, תיעשה הזרקת 150-50 סמ"ק תכשיר לכל מ"ק מים במשך כשעתיים (הריכוז הנמוך מיועד לעומס אורגני נמוך; הריכוז הגבוה – לעומס אורגני גבוה, בהתאמה). כך לדוגמה, אם ספיקת ההפעלה המושקית היא 20 מטר קוב לשעה, והעומס האורגני במים הוא נמוך – יש לכוון את בקר ההשקיה לכמות של 40 מטר קוב מים ולהזריק בו-זמנית 2000 סמ"ק של תכשיר נתרן תת-כלורי 12%. יש לבחור משאבות מינון מדויקות עם אטמים המיועדים להזרקת כלור, שהוא כימיקל אגרסיבי למתכות רבות. יש להיוועץ בחברות משאבות הדשן בנוגע להתאמת הציוד שלהן להזרקת כלור או כל חומר מחמצן אחר. בנוסף, קיימים כימיקלים מבוססי כלור אחרים, אשר להם הוראות שימוש ייחודיות. בתכשירי הכלור הקיימים ניתן לעקוב אחר יעילות התכשיר ולמדוד באמצעי בקרה פשוטים יחסית את כמות הכלור החופשי שנותרה בתום היישום, וכך להעריך את יעלות ההכלרה.
• כלורן (כלור מוצק בריכוז 56% חומר פעיל) – מוצר נוסף שנכנס לשימוש נרחב בחקלאות. מוצר זה הינו מוצק, וריכוז החומר הפעיל שבו נותר קבוע.
• ניתן להשתמש גם במי חמצן (לרוב בריכוז 35%).
• יש להיוועץ בחברות השונות לגבי הכימיקל המחמצן הרצוי שאינו פוגע בציוד ההשקיה.

מוטציות

אנו ממשיכים במאמצינו לזהות מוטציות חיוביות בזני ההדרים השונים. על הופעת מוטציה כלשהי – נא דווחו למדריך האזורי.

הגנה בפני קרה

מחודש דצמבר ועד סוף חודש מרס יש סיכוי לקיומם של אירועי קרה, והדבר מחייב היערכות מתאימה למניעת נזקים. הפירות הרגישים ביותר לקרה הם: אתרוג, ליים, לימון ופומלו, במיוחד אלה המורכבים על כנות לימוניות. בחלקות המועדות לקרה בשל מיקומן הטופוגרפי, ניתן להיעזר באמצעים פשוטים וזולים יחסית לצמצום הנזק ככל האפשר, כמו: שטח נקי מעשבים ולח, כדי לעודד את קליטת החום ואגירתו בשעות היום ואת פליטתו החוזרת בשעות הלילה; על לחות הקרקע להבטיח מוליכות טובה של חום בקליטה ובפליטה; אם חלף זמן רב מהגשם האחרון ופני הקרקע יבשים – יש להשקות השקיה קלה; יש לדלל ענפים בחלק התחתון של משברי הרוח לשיפור ניקוז האוויר הקר. למניעת נזק בלתי הפיך בעצים צעירים, עוטפים את הגזעים בקרטון גלי עד לגובה של 50-40 ס"מ מפני הקרקע. לקראת קרה קשה מפעילים את סידורי ההמטרה, שהותקנו מבעוד מועד במקומות המועדים לנזק, ומפסיקים את ההשקיה רק לאחר שנמס כל הקרח שנוצר במהלך האירוע.

מווסתי צמיחה

ריסוס  ב-2,4-D  להפחתת נשירת פרי ולהארכת עונת הקטיף בהדרים

בחלקות הדרים, שבהן הפרי נוטה לנשור טרם הקטיף, מומלץ לרסס מסוף חודש אוקטובר עד מחצית דצמבר ב- 2,4-D  (18 ח"מ) + משטח. הריסוס יבוצע בנפח תרסיס של כ-300 ליטר לדונם בפרדס מבוגר. ריסוס זה מפחית גם נשירת פירות באזור הניתוק במצעית, הנגרמת כתוצאה מרוחות חזקות. בחלקות, הנקטפות בסוף חודש פברואר ולאחריו, מומלץ לבצע בחודש ינואר ריסוס נוסף באותה נוסחת ריסוס.

תכשיר ה- 2,4-D המשווק עתה בארץ הוא פאסטפרוט. לקבלת ריכוז של 18 ח"מ ח"פ, יש להוסיף 18 סמ"ק תכשיר ל-100 ליטר מים (ריכוז הפאסטפרוט בתמיסה: 0.018%). יש לשלב את הפאסטפרוט במשטח טיבולין בריכוז 0.025%, כפי שרשום בתווית.

שילוב של תכשירי נחושת והתכשיר פאסטפרוט מפחית את יעילותו של האחרון בעיכוב נשירת הפרי. לפיכך, אין לשלב פאסטפרוט בתכשירי נחושת.

ריסוס בג'יברלין לשמירה על חיוניות הפרי

כאשר מעוניינים לשמור על חיוניות הפרי, כלומר לשמר את מוצקותו ולעכב הופעת צבע מתקדמת, מומלץ לרסס בין סוף חודש אוקטובר למחצית חודש דצמבר בג'יברלין (10 ח"מ של ₃GA) + חומצה זרחתית בריכוז 0.1% + משטח  (טריטון B 1956 בריכוז 0.025% או 5BB בריכוז 0.05% או טיבולין בריכוז 0.025%).

חשוב לציין כי הג'יברלין, בנוסף להשפעתו החיובית, מעכב את שינוי צבע הפרי ופוגע בהבחלתו, כך שאם מתוכנן קטיף סלקטיבי, מומלץ לבצע את הריסוס לאחר הקטיף הסלקטיבי של הפרי הגדול.

ריסוס בג'יברלין לשמירת חיוניות הפרי בזן אורי

ריסוס בג'יברלין בחודש נובמבר, במטרה לשמר את חיוניות הפרי בזן אורי, אינו יעיל לשמירת מוצקות הפרי הנקטף מאוחר: מסוף פברואר עד מרס. בחלקות אורי הנוטות להתבלות הפרי, אם מעוניינים בקטיף מאוחר – מומלץ לבצע שני ריסוסים עוקבים: ריסוס ראשון בחודש נובמבר, וריסוס שני בחודש ינואר.

הערה: ריסוס בחומרים מווסתי צמיחה ייעשה אך ורק בזנים ובחומרים המורשים, בהתאם לרשום בתוויות.

מחלות

ריקבון חום

מחולל המחלה (פטריית הפיטופטורה) נמצא בעומקים שונים בקרקע ומופיע על פני השטח כאשר יורדות הטמפרטורות ועולה הרטיבות, עם הגברת ההשקיה או ריבוי הגשמים. ההדבקה העיקרית של הפירות מתקיימת בעיקר לאחר הגשם השני, בהופעת שלוליות מים או בעת זרימת מים בפרדס, כאשר בוץ וקרקע ניתזים על הפרי בחלקו התחתון של העץ. נבגי הפטרייה מודברים בריכוזים נמוכים של יוני נחושת.

כדי למנוע הגעה של פרי נגוע לבית האריזה, יש לרסס לכל המאוחר כחודש לפני הקטיף באחד מהתכשירים המומלצים להדברת הריקבון. יש לרסס מטר עד מטר וחצי בחלקו התחתון של נוף העץ, בנפח תרסיס של 150 ליטר לדונם.

התכשירים המומלצים למניעת ריקבון חום:

1. מרק בורדו 1% – להכנה ב-100 ליטר מים – ממסים 1 ק"ג של גופרת נחושת בצורת אבקה טחונה דק, ומוסיפים 1 ק"ג סיד כבוי. אם הסיד טרי, ניתן להשתמש בפחות סיד כבוי (בערך 0.6 ק"ג), אך יש לבדוק אם ה-pH הגיע ל-11. כשאין עודפי גופרת נחושת, ה-pH עולה ל-11.

אין לרסס מרק בורדו בהופעת לבלוב צעיר מחשש לצריבות.

• תכשירי גופרת נחושת: בורדוזול, מרק בורדו אולטרא (שונה ממרק הבורדו המופיע בסעיף 1).
• תכשיר גופרת נחושת בתוארית נוזלית: נחושתן, טריו.
• תכשיר גופרת נחושת פנטהידראט: מאסטרקופ.
• תכשירי נחושת הידרוקסיד: בלו שילד, פונגורן, פרסול, קוצייד 2000, קופרפורס, תמנע.
• תכשיר נחושת הידרוקסיד + נחושת אקסיכלוריד: סופרקופ.
• תכשירי אשלגן זרחיתי: קנון 50, קורדון, פוספירון, קיפ.
• אשלגן זרחיתי + נחושת אקסיכלוריד:  הרקולס (קנון נחושת).

לאחר ריסוס בשמן אין לרסס בתכשירים שהוזכרו במשך חודש ימים.

קיימים שני מיני פיטופטורה הגורמים לריקבון חום: פיטופטורה ציטרופטורה ופיטופטורה סרינגה, כשאת הזיהוי המדויק ניתן לבצע רק במעבדה. המין פיטופטורה סרינגה נחשב פטריית הסגר בשוקי המזרח, ולכן בחלקות שפריין מיועד ליצוא לסין, נדרשת הקפדה יתרה על ריסוס תכשירי הנחושת, לפי ההנחיות שלהלן:

ב-1 בנובמבר או שבועיים לפני הקטיף (המועד המוקדם יותר) יש לרסס במרק בורדו את שמלת העץ ואת הקרקע שמתחת לעצים. ריסוס שני יבוצע לאחר ירידת גשם של 300 מ"מ ממועד הריסוס הראשון. יש לרסס שנית בשבוע הראשון של חודש ינואר, גם אם לא ירדו 300 מ"מ בפרק הזמן שחלף מהריסוס הראשון.

יש לבצע ריסוס שלישי לאחר שירדו 300 מ"מ מהריסוס השני. אם מזהים במועד זה לבלוב צעיר אביבי, אין לרסס במרק בורדו, הגורם לצריבות בלבלוב הצעיר, אלא באחד החומרים הנחושתיים האחרים המורשים לשימוש. יש לבצע ריסוס שלישי בשבוע האחרון של פברואר, גם אם לא ירדו באזור הפרדס 300 מ"מ גשם ממועד ביצוע הריסוס השני.

מאלסקו

אנו עדים להתפשטות מחלה קשה זו, עד כדי עקירת חלקות שלמות, בזני הלימון, הליים והאתרוג.

בעונה זו מתקיימים התנאים האופטימליים להדבקה: לחות גבוהה, הימצאות טיפות מים וטמפרטורה הנמוכה מ-18 מעלות צלזיוס. כדי למנוע הידבקות במחלה, חשוב לרסס בנחושת את כל הנוף של הזנים הרגישים. מרק בורדו בריכוז 1% וקוצייד 2000 בריכוז 0.25% הם החומרים היחידים שנבדקו ונמצאו יעילים. הריסוס ייעשה לקראת תחילת הגשמים. בחלקות הנגועות כבר במחלה, מומלץ לרסס כמה פעמים במהלך החורף, כל פעם לאחר ירידת 200-150 מ"מ גשם.

בנוסף, חשוב בעת הזאת לסקור את העצים בפרדס ולבדוק אם ענפים המראים סימפטומים, אכן נגועים במאלסקו. סימני המחלה: נשירת עלים ללא פטוטרת, פיגמנט כתום או ורוד בעצת הענף הנגוע והתייבשות ענפונים, העלולה להוביל להתייבשות עצים שלמים. נבגי המחלה מופצים מגופי פרי המתפתחים על ענפים יבשים ונפוצים לכל עבר, לכן הפעולה החשובה ביותר להתמודדות עם המחלה היא סניטציה. בחלקות הנגועות במחלה, יש לנקוט בפעולות סניטציה מוקפדות ברגע שמבחינים בסימנים בכל עץ נגוע. אם נראית התייבשות קלה של ענפון עליון או צדדי, יש להסיר את הזרוע או את הענף כולו; אם העצים נגועים ברמה בינונית או קשה, יש לעקור את העצים; יש לאסוף את הגזם הנגוע או החשוד כנגוע במחלה, להרחיקו מהחלקה ולשרוף אותו, זאת מכיוון שנבגי המחלה מתפתחים על הגזם הנגוע והיבש ומתפזרים ברוח. חשוב לסמן עצים אלו ולעקוב אחר מצבם מדי 15-10 יום. אם המחלה תוקפת שוב, כדאי לעקור את העצים שטרם נעקרו. במקרה של ספק לגבי נגיעות במחלה, יש להיוועץ במדריך האזורי.

גם זני ההדר, שלרוב אינם נדבקים במאלסקו דרך נוף העץ, עלולים להידבק במחלה דרך סורים של הכנה הרגישה למחלה, ולכן יש להקפיד להסיר את הסורים בכנות הרגישות (כנות לימוניות).

במקביל לסניטציה קפדנית ולריסוסים שהוזכרו, ניתן לטפל בתכשיר חוסן (מתוצרת מכתשים-אדמה). ה'חוסן' מעכב את התפתחות המחלה בעצים נגועים, אך אינו מדביר אותה. עקב כך, התכשיר מחייב שילוב של סניטציה קפדנית, שכן הדבקות חדשות עדיין יתרחשו. בחלקה המטופלת ב'חוסן' צפויים התפשטות איטית יותר של המאלסקו בין העצים בחלקה ותמותת עצים פחותה, ביחס להיעדר טיפול כלל.

דגשים לעבודה עם התכשיר חוסן:

1. מומלץ להגמיע חוסן בחלקה הנגועה במאלסקו ברמה שבין 5%-30%.
   1. השפעת החוסן על מחלת המאלסקו יעילה יותר בעצים צעירים או בעצים הגזומים כהלכה.
   1. חובה להקפיד על סניטציה בכדי להפחית נגיעות בחלקה.
   1. מומלץ להגמיע חמש פעמים בשנה, בסתיו ובאביב, בחודשים: אוקטובר, נובמבר, מרס, אפריל ומאי, במנה של 200 סמ"ק לכל דונם בכל הגמעה. 

עלעלת

תקופת הסתיו היא המועד המתאים ביותר לזיהוי עצים הנגועים במחלת העלעלת. בתקופה זו נראים היטב סימני העלעלת האופייניים, כלהלן: פירות במועדי פריחה שונים; פירות קטנים, פירות אסימטריים או פירות 'עם כתפיים' (בעיקר בתפוזים); מחסורי אבץ שלא תוקנו בריסוס אבץ; עלים קטנים ועץ קומפקטי עם נוף מעוגל, הנראה כאילו נגזם כך; פרי רך בצדו האחד באזור הפיטם. בנטיעות חדשות שגילן כשנה אחת חשוב במיוחד לסמן את העצים החשודים. סימון העצים ייעשה לפי מראה נוף העץ, כאשר יש הפסקה בגידול, ולא בשלב הלבלוב. מומלץ לעקור עצים הנגועים קשות בעלעלת.

גרינינג (Huanglongbing – HLB)

מחלה בקטריאלית קשה מאוד של עצי הדר. מכמה אזורי גידול הדרים בעולם דווח כי הענף נפגע קשות מהמחלה. סימני המחלה הם: הצהבת עורקי העלים והיווצרות כתמים צהובים אופייניים על העלה, מיעוט פירות, פירות ירוקים בחלקם, פירות במועדי פריחה שונים, פירות קטנים ואסימטריים, עלים קטנים, עץ קומפקטי, התייבשות ענפונים. נגיעות קשה וממושכת עשויה לגרום לתמותת עצים.

מחלת הגרינינג מועברת על ידי פסילת ההדר האפריקאית (Trioza erytreae) ופסילת ההדר האסייתית (Diaphorina citri), וכיום הטיפול העיקרי במחלת הגרינינג ובהתפשטותה הוא הדברת וקטורים אלה. פסילת ההדר האסייתית זוהתה בגינות בית ובפרדסים באזורים נרחבים בארץ, ופרטים רבים נשלחו לבדיקות מעבדה לאיתור החיידק הגורם למחלת הגרינינג. עד מועד פרסום דפון זה טרם זוהה גורם המחלה בישראל.

בהזדמנות זו אנו פונים ומבקשים מהמגדלים לדווח למדריכים על כל חשד להימצאות הפסילות או על כל עץ החשוד כנגוע במחלה.

אלטרנריה

המחלה מתפתחת במהירות בתנאים של לחות גבוהה וטמפרטורה נוחה, תנאים המתאימים לעונה זו. מניסיון העבר עולה כי ירידת גשם, ואף גשם קל, בחודשי הסתיו, גורמת לאילוח קשה מאוד של הפטרייה על הפרי. הנביטה של נבגי המחלה וחדירת התפטיר לעלה או לפרי מתבצעות תוך שעות ספורות. לאחר שלב החדירה של הנבגים לעלה או לקליפת הפרי, יעילות הריסוסים להדברת הפטרייה והסיכויים למניעת הנזק הנגרם בעטיה הם נמוכים מאוד, ולכן מומלץ לרסס לפני הגשם. בינתיים יש לבצע ניטור לגילוי הדבקות חדשות בעלים צעירים ובפרי. בחלקות שלהן היסטוריה של נגיעות באלטרנריה, יש לנטר ולטפל בהקפדה יתרה.

הזנים הרגישים לאלטרנריה הם: מינאולה, נובה, ינוב, מיכל, מורקוט, מור, מירב, ועידית. גם בזן סטאר רובי, שאינו מוגדר כרגיש למחלה, נמצאה נגיעות בעבר. מומלץ לפקוח עין לגבי חלקות מזן זה המועדות לנגיעות, ובמיוחד כאלו הנמצאות באזורים נמוכים טופוגרפית.

טבלת תכשירים להדברת חלפת (אלטרנריה)

הדברת עשבייה

הטבלאות שלהלן מציגות את כל התכשירים המורשים להדברת עשבים בפרדס. הטבלה תהיה לעזר ביישום ההמלצות להדברה המופיעות בהמשך. עם זאת, נדגיש שוב שכל שימוש בתכשיר הדברה מחייב קריאה יסודית ומעמיקה של תווית התכשיר, ורק בהתאם לרשום בה מותר לפעול. יש לנקוט בכל אמצעי הזהירות הנהוגים בשימוש בחומרי הדברה.

רשימת קוטלי העשבים המורשים לשימוש בפרדס

קוטלי מגע בעשבייה קיימת

מונעי הצצה

תכשירים משולבים

המלצות להדברת עשבייה

בעונה זו הימים מתקצרים, הטמפרטורות יורדות, ועשביית החורף מתחילה לנבוט. הנביטות הראשונות מתחילות בקטעי הקרקע המורטבים מההשקיה. מומלץ לרסס נגד עשבייה זו בהגיע הנבטים לגובה של כ-5 ס"מ. בריסוס משלבים מונעי הצצה: תכשירי דיאורון, תכשירי אוקסיפלורופן, תכשירי דיפלופניקן, תכשירי פרופיזאמיד או תכשיר אינדאזיפלאם. אפשר לשלב את קוטלי העלווה: תכשירי גלייפוסט, תכשירי ברומסיל, תכשירי D-2,4; או תכשירים בעלי מנגנון הורמונלי: פלורוקסיפיר ותכשירי גליפוסינת אמוניום. את השילוב יש לבחור בהתאם לגיל, לזן, להרכב העשבייה הרב-שנתית הקיימת בשטח (חבלבל, ינבוט, הגה, ארכובית, ירבוז עדין ועוד) ולהרכב העשבייה החורפית שנבטה. כך לדוגמה, צמחי חלמית, סרפד, מרקולית וכרוב החוף יודברו בריסוס הכולל ברומאסיל במינון של 100 ג'/ד', אך לא בגלייפוסט בלבד, אלא בריסוס המשלב תכשירי אוקסיפלורופן במינון של 0.1% (25 ג'/ד') או אורורה במינון של 5 ג'/ד' או דיפלופניקן במינון של 40-30 סמ"ק/ד'.

מומלץ ליישם מונעי הצצה לאחר גשם ראשון משמעותי ולקראת הגשם השני, כיוון שבמצב זה תנבוט עשביית החורף, אשר תודבר בקוטל מגע המשולב במונע ההצצה.

משום שמרבית פירות ההדר מיועדים ליצוא, המלצותינו מסתמכות על רשימת החומרים המורשים ליצוא על פי דרישות הקניינים. בכל מקרה, יש להשתמש אך ורק בתכשירים המורשים על פי הרשום בתווית.

פרדסים צעירים – שנה ראשונה

בנטיעות חדשות בחלקות שבהן יש שיפועים לניקוז, מומלץ לזרוע שיבולת שועל בין השורות.

מומלץ לרסס פס ברוחב של 1.5-1.0 מ' מכל צד של העץ ולהשאיר עשבייה בין השורות. יש להימנע מהרטבת גזעי השתילים כדי למנוע נזקים מחומרי הריסוס. עטיפת הגזעים תתרום רבות להגנתם. את הפס ניתן לרסס באחד מהשילובים שלהלן:

1. תכשיר אוקסיפלורופן במינון 300-250 סמ"ק לדונם + תכשירי גליפוסינת אמוניום בריכוז 1.5%.

2. אמיר או תבור במינון 250 ג'/ד' + תכשירי גליפוסינת אמוניום בריכוז 1.5%.

פרדסים צעירים – משנה שנייה ושלישית

מומלץ לרסס פס ברוחב של 1.5-1.0 מ' מכל צד של העץ ולהשאיר עשבייה בין השורות. יש להימנע מהרטבת גזעי השתילים כדי למנוע נזקים מחומרי הריסוס. עטיפת הגזעים תתרום רבות להגנתם. מומלץ לרסס בשורה באחת מנוסחאות הריסוס שלהלן:

1. תכשיר אוקסיפלורופן במינון 300-250 סמ"ק/ד' + תכשיר גלייפוסט בריכוז 0.5%-1%. משום שהאוקסיפלורופן אינו מונע נביטת קטניות, מומלץ לרסס בו לאחר הנביטה.

2. אמיר או תבור במינון 250 ג'/ד' או מגלן במינון 150 סמ"ק לדונם בשילוב תכשיר אוקסיפלורופן במינון 300 סמ"ק לדונם + גלייפוסט בריכוז 0.5%-1%. מומלץ לרסס לאחר נביטת העשבייה.

3. תכשיר דיפלופניקן במינון 50 סמ"ק/ד' + מגלן במינון 200 סמ"ק לדונם + גלייפוסט בריכוז 1%-1.5% (התכשיר מגלן נועד למניעת נביטה של דגניים וכשות בהמשך). מומלץ לרסס לאחר נביטת העשבייה.

פרדסים מבוגרים – מעל 4 שנים

מומלץ לרסס באחת מנוסחאות הריסוס שלהלן:

1. תכשיר דיאורון 250-200 ג'/ד' כמונע נביטה + תכשיר גלייפוסט 1%-1.5% + תכשיר אוקסיפלורופן 25 סמ"ק/ד'. שילוב מינון נמוך של אוקסיפלורופן מיועד לחיזוק הגלייפוסט ולהדברת עשבים החומקים מגלייפוסט.

2. תכשיר דיאורון 250-200 ג'/ד' כמונע נביטה + תכשיר ברומאסיל 100 ג'/ד'. בזנים פומלו וסטאר רובי מומלץ להקטין את מנת הברומאסיל ל-50 ג'/ד'. אין לרסס עצים שאינם מפותחים ביחס לגילם. בשילוב זה אין צורך להוסיף תכשיר אוקסיפלורופן.

3. תכשיר אוקסיפלורופן 500-300 סמ"ק/ד' + תכשיר גלייפוסט 1%-1.5%.

4. תכשיר אינדאזיפלאם (אליון) במינון 15 גרם/ד' (יש לקרוא בעיון את מגבלות השימוש) + תכשיר גלייפוסט 1%.

ריסוס בתכשירים משולבים: ניתן לרסס בתכשירים המשולבים כמפורט בטבלה, בהתאם לזנים ולגיל העצים, כפי שרשום בתווית של כל תכשיר.

הדברת מטפסים

בעונה זו יש לעקור ידנית את המטפסים הנושאים פרחים ופירות (אורגיה משינית, שעונית, חנק, אספרגוס ועוד), כדי לעצור את הפצתם בפרדס. חלקות שהיו משובשות בדבקה, מומלץ לרסס בתכשיר ברומאסיל (לא בזן סטאר רובי ולא בפומלו) בשילוב תכשירי 2,4-D. כמו כן, אין לרסס על מטפס הנמצא על העץ אלא רק כשהוא בשלב קודם לכך, כלומר כשעדיין מנותק מהעץ. הגלייפוסט והאוקסיפלורופן אינם מדבירים עשבים מטפסים.

האמור לעיל הינו בגדר עצה מקצועית בלבד ואינו מהווה חוות דעת מומחה לצורך הצגה כראיה בהליך משפטי.

על מקבל העצה לנהוג מנהג זהירות, ושימוש או הסתמכות על המידע המופיע לעיל הינו באחריות מקבל העצה בלבד.
אין להעתיק, להפיץ או להשתמש במסמך זה או בחלקים ממנו לצורך הליך משפטי כלשהו,

ללא אישור מראש ובכתב של החתומים.