פאנל של גברים שמדברים את עצמם לדעת על מציאות שהם לא מכירים, לא מייצר השפעה, אלא מייצר ניתוק מגוחך, והתוצאה היא שיח אולפנים שרחוק שנות אור מהחיים עצמם
*תמונה ראשית: צילום כאן חדשות 11
יש רגעים באולפני החדשות שבהם פשוט אי אפשר לפספס את התופעה: פאנל של גברים, שמבינים פשוט בהכול, מסבירים הכול, ובעיקר, מדברים את עצמם לדעת בלי טיפת מודעות עצמית. במהדורת 'חדשות שישי' בכאן 11 קיבלנו דוגמה מזוקקת לכך
גילי כהן, הכתבת המדינית של תאגיד השידור (וחברה טובה), עשתה משהו שכל כך חסר על המסך: היא דיברה מגוף ראשון יחידה. פשוט כאמא. היא שיתפה בחוויה האישית והמורכבת שלה עם הילדים – בן שש שעלה לכיתה א' ולומד בזום, ובן שנתיים שנותר ללא מסגרת.
ומה עשו הגברים (הרבים) מסביב לשולחן? במקום לעצור, לתת למילים להדהד או חלילה להקשיב, הם מיד זינקו לעמדת ה"מסבירים הלאומיים". לאף אחד מהם אין ילדים בגיל הזה (אולי נכדים), אבל הפוזיציה הגברית המוכרת לא אפשרה להם פשוט לשתוק. הם היו חייבים לשפוך מיד את משנתם ה"מלומדת" והלא-עניינית על מערכת החינוך בראייה של המצב הגאו-פוליטי במזרח התיכון.
השיא הגיע כשאחד מהם, איש שבאמת נחשב ידען גדול בתחומו, הרהיב עוז לזרוק לחלל האולפן הערכה לגבי תשלום חודשי לגן פרטי. הסכום שנקב בו? נמוך במחצית מהממוצע בשוק. אגב, גילי חזרה שוב ושוב על כך שכרגע התשלום או ההחזר לא חשובים, אלא העובדה שאף אחד לא התכונן למצב שכזה במערכת החינוך ולצורך בהמשך מסגרות גם במלחמה מתמשכת, בניגוד למה שהיא ראתה למשל בבית חולים בו ביקרה השבוע.
חייבים הרבה יותר נשים על המסך
זו בדיוק הנקודה שבה הצורך להראות מבין בכל דבר, מוליד מופע של ניתוק מוחלט מהמציאות. פאנל של גברים שמדברים את עצמם לדעת על מציאות שהם לא מכירים, לא מייצר השפעה, אלא מייצר ניתוק מגוחך, והתוצאה היא שיח אולפנים שרחוק שנות אור מהחיים עצמם.
השורה התחתונה: אנחנו חייבים הרבה יותר נשים על המסך. לא בשביל הפוליטיקלי קורקט, אלא כי בלי הקול שלהן אנחנו מקבלים יושבי אולפנים שמדברים את עצמם לדעת. (בלי באמת לדעת).
(הדברים נכתבו על דעתי (הגברית) בלבד)
יאיר פז, בן מגל, שימש כדובר המועצה האזורית הגליל העליון במהלך מלחמת 'חרבות ברזל' ובעבר כדובר התנועה הקיבוצית
