עם בוא ראש השנה וחגי תשרי, וצריכת התפוחים הגבוהה, בחרנו לפגוש את גלית רדל ממושב כורזים, גלית היא חוקרת תחום הנשירים במו"פ (מחקר ופיתוח) צפון, שזכתה לאחרונה באות הצטיינות מטעם מועצת הצמחים, על עבודתה המקצועית ותרומתה הרבה לחקלאות גלית: "אנחנו נמצאים כאן כדי לייעץ, להכווין ולתמוך במטרה אחת ברורה: כדי שהחקלאים יצליחו"
נדלקתי
גלית רדל חוקרת תחום הנשירים במו"פ: בחברה לפיתוח הגליל ומו"פ (מחקר ופיתוח) צפון, משקיעים משאבים רבים, על מנת לקדם את החקלאות בגליל, להעניק לחקלאי אזור הצפון יתרון כלכלי על פני המתחרים בארץ ובעולם מבחינת איכות הפרי, הקדמת עונת הגידול ופרמטרים נוספים לחיזוק החקלאות הגלילית. בין שלל החוקרים והצוות, פועלת גלית רדל, ממושב כורזים, כבר 25 שנה לבחינת זנים, איתור זנים איכותיים והצעתם לחקלאים.
במו"פ צפון מאקלמים וחוקרים מאות זני פירות מכל רחבי העולם: תפוחים, אגסים, נקטרינות, דובדבנים ושלל הפירות שאנו פוגשים בסופר. "את הזנים אנחנו בוחנים במשך 3-7 שנים, את דרכי הטיפול, איכות הפרי, האזור המתאים ביותר לגידול, אם זה בגליל או בגולן, בעמק החולה או באזורים אחרים בצפון – ורק הזנים האיכותיים ביותר מועברים לחקלאים כמומלצים לגידול," מתארת גלית את העשייה.
איך הגעת לתחום?
"כחיילת שירתי בנח"ל, עבדתי בין היתר גם בחקלאות בגליל העליון, נדלקתי על תחום המטעים ובמיוחד גידול תפוחים שמאוד קרוב לליבי עד היום. לאחר שהשתחררתי מצה"ל שלחו אותי לקורס 'יסודות הנשירים' במכללת רופין ובהבנתי שזה התחום שלי בחיים, נרשמתי ללימודי מדעי הצמח בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות ובסיום זכיתי במשרה של טכנאי מחקר בחוות המחקר 'מתתיהו' של 'החברה לחקלאות', מו"פ צפון ומשרד החקלאות בגליל העליון. זו הייתה הזדמנות מצוינת עבורי לחזור לגליל עם בן זוגי, אותו הכרתי בלימודים בפקולטה. החלטנו לבנות את ביתנו במושב כורזים, שם אנו מתגוררים עד היום."
בהמשך גלית לקחה חלק בפרויקט מחקר עתידי "פרויקט תפוח 2000", שמטרתו עיצוב מחודש לעץ התפוח, במטרה לשפר את יבול הפרי ואיכותו. במקביל החלה לעבוד על נשירים נוספים מלבד התפוח, כמו: אגס, דובדבן, נקטרינה, משמש, שזיף, אפרסמון ותאנה. בשלב מסוים עברה לעבוד בכל חלקות המבחן בגליל ובגולן, הפעם בחוות המטעים של מו"פ צפון, הסמוכה לנאות מרדכי.
"היום אני סוגרת 25 שנה של עבודה חקלאית במו"פ צפון ומודה על כל רגע שאני זוכה לעסוק בתחום המדהים הזה ובגוף המקצועי הזה. יש לי המון עניין, כי כל יום הוא מאתגר ומפתיע מבחינתי. אני עסוקה בפרויקטים ומחקרים מגוונים ומרתקים, כמו בחינה של זנים חדשים והתאמתם לתנאי הגידול בגליל ובגולן, עיצוב העץ, פיזיולוגיה של העץ והכל מלווה בהרבה שעות שטח. חלקה ניסיונית דורשת זמן ומאמץ. הקמת החלקה, בחינת סוגים שונים של טיפולים הנעשים לצמח, מעקב רציף ובדיקות גם בשטח וגם במעבדה, בדיקת מדדי הבשלה, קביעת התזמון המדויק לקטיף, בדיקת איכות הפרי, חיי מדף של הפרי, נראות ועוד," היא מסבירה. "תהליך של החדרת זנים חדשים לשוק הוא ארוך ומורכב. ישנן תקופות שבוחנים במו"פ צפון 100 זנים שונים, בתהליך מחקר שנמשך במשך למעלה מעשר שנים ובסופו של תהליך נמצאים רק שלושה זנים שמתאימים לגידול באזור שלנו.
גברת וורודה
"דוגמה טובה הוא תפוח מזן 'פינק ליידי', זן שהכנסנו כגידול ניסיוני לפני למעלה מ-15 שנה. לאחר שהקמנו את החלקות, בחנו את התאקלמותו של הזן במשך למעלה משלוש שנים. לאחר מכן, עקבנו אחר היבול של הזן מספר שנים נוספות ורק אז, כאשר היינו בטוחים בתוצאות טובות וכלכליות עבור החקלאי, רק אז אנו מעבירים את הזן ואופן הגידול לחקלאים." גלית אומרת בהתלהבות, כי תפוח מזן הפינק ליידי עשה מהפכה אמתית בשוק התפוחים: "אנשים נכנסים לסופר ומחפשים את הזן הספציפי הזה וזה מאוד מרגש אותי לראות זאת, כי הדרך שעברנו לא הייתה קלה כלל. אבל מהרגע הראשון שטעמתי את טעמו והרגשתי את הפציחות שלו, ידעתי שיש לנו כאן זן מיוחד שאסור לוותר עליו, למרות כל האתגרים ואכן עבדנו רבות כדי לשפר את הצבע שלו, את איכות הקליפה ועוד. זה לקח המון זמן עד שהחלו לטעת את הפינק ליידי באופן מסחרי – והיום הוא זן מצליח ומבוקש מאוד בשווקים."
"איזה סוג של מחקרים מתקיימים במו"פ?
"במו"פ צפון אנחנו מתמקדים במחקרים יישומים. אנחנו נמצאים בקשר ישיר עם החקלאים ועוסקים בבעיות שעולות מהשטח, כמו בעיות דילול, הדברה, איכות הפרי, כמות היבול ועוד. הקשר עם החקלאים הוא קבוע ורציף, כאשר שותלים זן חדש, כאשר נתקלים במזיק או מחלה במטע, או כשמשטר ההשקיה איננו מתאים. אנחנו אמנם עוקבים אחרי כל זן חדש ומטפחים אותו במשך שנים רבות בחלקות המבחן, אך עבודתנו לא מסתיימת בזה. חשוב לנו להמשיך וללוות את החקלאי, לתת לו תמיכה מלאה וייעוץ גם לאחר הנטיעה ולאורך כל שנות הגידול."
רדל מוסיפה, כי במו"פ צפון פועלים רבות להחדרת שיטות אגרוטכניות חדשות: צפיפות העצים ונטיעה, גיזום, עיצוב העץ וכד'. "אנחנו עושים עבור החקלאים את כל הניסיונות בשיתוף מדריכי הגידול ואז באים אליהם עם המלצות, מה נכון לעשות וכיצד לעשות זאת. אנחנו לא מצפים מהחקלאי שייקח על עצמו את הסיכון. חשוב לנו להנגיש לחקלאים את המידע הרב שאנו אוספים בכל המחקרים שלנו. כל המידע שאנו מייצרים פתוח בפניהם ואנחנו נמצאים כאן כדי לייעץ, להכווין ולתמוך במטרה אחת ברורה: כדי שהחקלאים יצליחו."
איזה גידולים חדשים צפויים לנו?
"בענף הגלעינים נקטרינה ואפרסק נכנסו לשיווק של גידול זנים חדשים והשנה לראשונה קטפנו מחלקות מסחריות נקטרינות לבנות מזן קריסטל ומזן זפיר. בנוסף, זנים חדשים של משמשים (וורטיג’, פריסון, 170-LH-182) שמתאימים להר ומאריכים את עונת המשמש עד סוף יולי, קטפנו זני שזיף איכותיים (בלאק ספלנדור, אוון טי וג’ון W שיחליפו את הזנים הוותיקים). בענף הגרעיניים, צפויים זני תפוח חדשים, שונים במראה וטעימים במיוחד, באגס זנים שונים במראה ובטעם ועמידים וכן זני אפרסמון יפני טעימים במיוחד שלא זקוקים להבחלה ונקטפים מוכנים לאכילה.
"החקלאות בעבר אופיינה בדרישה גבוהה לכוח אדם. כיום בזכות שיטות הגידול החדשות והחסכניות, הזנים המותאמים לאקלים ושאר התנאים הלוקליים והמיכון המשוכלל, אנחנו מדברים על צמצום משמעותי בכוח האדם ופיחות בעלויות הגבוהות. אנו מנסים לעשות התאמות, על מנת להוזיל את עלות הגידול וכך גם את המחיר הגבוה לצרכן, בגלל רשתות השיווק והמתווכים ולא באשמת החקלאים. פערי התיווך מוגזמים ואין ספק שרשתות השיווק חייבות להתמתן. גם מבחינת החקלאי עצמו, פעם היו המון חקלאים קטנים והיום יש התאגדויות, כי כולם מבינים שרק החקלאים הגדולים יכולים לשרוד. אני מקווה שבעתיד בזכות הטכנולוגיות המתקדמות בארץ, החידושים והמחקרים שאנחנו עושים במו"פ צפון והחקלאות המדייקת, נתגבר על המכשולים שעוד יהיו בדרך ונצליח להוביל את החקלאות הישראלית לפרי איכותי והצלחות רבות כפי שהתרגלנו לראות בעולם," אומרת רדל.
איך נראה היום שלך?
בבוקר אני מסיירת בחלקות הניסוי השונות, כל יום בחווה אחרת מבין ארבע חוות המחקר שלנו במו"פ צפון. בעונת הקטיף אני מודדת ובוחנת מה הגיע להבשלה ולקטיף ואלו פירות זקוקים לזמן נוסף, אוספת דגימות וכדומה. בשעות הצהריים כשהטמפרטורות כבר מטפסות אני מגיעה למעבדה ובוחנת ממדי הבשלה. לכל פרי יש את המדדים שלו מבחינת רמת קושי, סוכר, צבע וכד' ואז מחליטים מתי יתבצע הקטיף."
ומה עם טעימות?
"את זה אני עושה והרבה (צוחקת) אי אפשר לראות את כל הטוב והטעים הזה ולא להכניס לפה. גם הסקרנות לטעום ולדעת האם הצליח המחקר והניסוי. מחכה תמיד בקוצר רוח לטעימות הפירות החדשים. כשאני בחלקות אני טועמת את הפירות וזה המדד הכי טוב לדעתי. אני מאוד אוהבת פירות וחושבת שזה דבר מדהים, אבל מאוד מחוברת גם לגידול, לראות את הזנים החדשים, לבחון את התהליכים, צורת הצמיחה והגיזום של העצים השונים. יש לנו טבע מדהים, זה מעבר לטעם בסוף התהליך, אנחנו חייבים לשמור עליו ולטפח אותו."
ענף הפירות משתנה בעקבות ההתחממות הגלובלית?
"כמובן. העצים והפירות מרגישים את ההתחממות אפילו יותר מאתנו. פעם גידלו הרבה מטעי תפוחים בעמק החולה, היום עקב ההתחממות, מגדלים זני תפוחים בעיקר בהרי הגליל ורמת הגולן, שם ניתן לגדל עקב טמפרטורות קרות יותר. התפוח הובא מאירופה ודורש מנות קור, אקלים חם אינו מתאים לגידול התפוח הרגיש. כיום העולם מתחמם ויש פחות שעות צינון, זה משפיע גם על זני דובדבן לדוגמא שאנחנו בוחנים ומביאים ארצה מחו"ל, שלא מצליחים להגיע לשלב של מתן פרי בארץ בגלל האקלים.
"פעם היו זנים נוספים, אך היום התפקיד שלנו לבצע את ההתאמות המדויקות, לאקלם ולאתר זנים שלא זקוקים למנות צינון רבות. לכיוון הזה אנחנו הולכים, כי אין ברירה – העולם מתחמם וגם הארץ שלנו. זה שינוי שמצריך ארגון ותכנון מחדש ומשנה את פני החקלאות במדינות, פרמטר האקלים ויכולת ההישרדות של העץ ומתן פרי במזג אוויר חם הינו פרמטר חשוב ומרכזי מבחינתנו כיום יותר מאשר בעבר, כאשר גם השמש הישירה משפיעה מאוד על זנים רבים. אני עובדת עם הנשירים והקור מאוד נחוץ להם, אנחנו מקווים לחורף קר, אני בעד הקור."
אחת ולתמיד – פירות בריאים?
"אין לי ספק שפירות בריאים מאוד, יש בהם המון ויטמינים ופרמטרים שמסיעים לבריאות שלא קיימים במזון אחר ובעיקר זהו מזון שאינו מעובד, טבעי וישירות מהעץ. אבל כמו כל דבר בחיים, אני חושבת שצריך לצרוך במידה בגלל הסוכרים שיש בפרי."
אחרי 25 שנה, מה גורם לך סיפוק בעבודה?
“יש לי המון רגעי סיפוק, בעיקר כשחקלאים מתקשרים אליי ואומרים לי: 'גלית, תקשיבי, הזן שהמלצת לי עובד מצוין' או 'הטיפול שהמלצת עליו ממש הצליח'. סיפוק נוסף שיש לי הוא מהעשייה והמחקר שכל הזמן נמשכים. אם בשנת 1994 התמקדנו בפרויקט 'תפוח 2000', במסגרתו המלצנו לחקלאים לעצב את העצים על ציר מרכזי כדי שיבול העץ ישתפר, הרי שעכשיו, בשנת 2019, כבר עובדים על עיצובים חדשים בפרויקט 'תפוח 2030'. אנחנו כל הזמן מתפתחים ומתקדמים ויש לי המון עניין וסיפוק בעבודה שהיא גם עבודת שטח בחוץ, במטעים ובמפגש עם החקלאים וגם עבודת מעבדה, איסוף וניתוח נתונים. עבודת הצוות בסביבה האנושית, הכוללת את עובדי המו"פ, חוקרים, טכנאים, מדריכים ואנשי ענף הפירות במועצת הצמחים, תורמת להצלחה ולעשייה המבורכת."
שם – גלית רדל גיל – 51 תושבת – מושב כורזים משפחה – נשואה לאלון ואימא לבר (21) וירדן (25)
תפקיד – עוזרת מחקר לתחום הנשירים ואחראית בחינת זנים במו"פ צפון.
