מטרת מאמר זה היא להפיץ מידע על המזיק נוכח חשיבותו הכלכלית לגידולים רבים בארצנו ונוכח העובדה שפורסמו עליו עד כה רק חלקי מידע. אשתדל לכרוך כאן את כולם יחד לטובת הצורך בהכרת המזיק לכלל ציבור החקלאים. מאמר זה לא היה נכתב לולא עזרתם של מקצועני השירותים להגנת הצומח ולביקורת ועוד כמה אנטומולוגיות מהמגזר הפרטי.
גדודית פולשת הינו מין חרק מזיק חדש בארץ. השם הראשוני שניתן לו בארץ הוא עש הגדודים הסתווי שתורגם מאנגלית ((Fall Armyworm. רבים מכירים את המין הוותיק המקורב אליו מאותו סוג – הפרודניה ששמה הלטיני הוסב מאוחר יותר ל- Spodoptera littoralis.
המין החדש שוֹנה גם ממזיק ותיק אחר עם שם דומה: תולעת הגדוד האמיתית Mythimna unipuncta – the true armyworm moth.
ד"ר ליאת גדרון, מהשירותים להגנת הצומח ולביקורת ורוחי רבינוביץ' מדריכת הגנת הצומח של מרכז חקלאי העמק הציעו את השם גדודית פולשת. שם זה קיבל תמיכה מפורומים חקלאיים שונים אך עדיין לא נקבע כשם רשמי כי מצריך אישור של האקדמיה ללשון העברית.
גדודית פולשת הוא אחד ממזיקי הצמחים החשובים ביותר בעולם וגורם לנזקים קשים ליותר מ-350 מיני צמחים ממשפחות שונות, בעיקר דגניים כגון תירס וסורגום אך גם בכותנה ובירקות שונים כגון: בסולניים שונים – פלפל, עגבנייה, חציל, סלק, ונוספים וממשפחת המצליבים – כרוב, כרובית ועוד.
עמי הברמן, מנהל אגף אקולוגיה בשירותים להגנת הצומח ולביקורת מסר כי מקור המין באמריקה, משם התפשט לאפריקה וסין. "מערך הניטור של השירותים להגנת הצומח ולביקורת מנטר נגע זה במלכודות החל מ- 2018. על סמך הסקר וניטור המזיק בכל הארץ הבנו את תפוצת הנגע ובהתאם התקבלה ההחלטה המהירה לפרסום המידע".
הגדודית נתגלתה לראשונה במספר מצומצם של שדות תירס בנגב המערבי קרוב לגבול עם עזה וחודש מאוחר יותר היא אותרה בעמק בית שאן על ידי חקלאים ומדריכי גד"ש. בספטמבר היא נתגלתה גם בירדן בשדות תירס ובאזורים מוגבלים.
מזיק זה נמצא לראשונה בשנת 2016 באפריקה ושם התפשט במהירות רבה בין המדינות. מצרים דווחה על הימצאותו שם ב-2019 . ההערכה של בעלי המקצוע בארץ היא כי המזיק חדר אלינו באופן טבעי ממצרים, וכך כנראה הוא גם המשיך את דרכו והתפשטותו לירדן.
נזקו לגידול עד כה הוא מועט. חלק מהשדות הנגועים בארץ טופלו בהצלחה בתכשירי הדברה למניעת הפצתו: ריסוס אווירי בחלקות תירס של סעד ב- 15/6/20 בתכשירים – לאנט 90 וקורגן.
השירותים להגנת הצומח ולביקורת בישראל –PPIS דווחו עליו לארגון הגנת הצומח של אירופה והים התיכון –The European and Mediterranean Plant Protection Organization (EPPO) כמזיק נוכח – Present. באיחוד האירופי הוא מוגדר כמזיק הסגר.
כאן המקום להביא נתונים על מניעת כניסתם של נגעים ארצה על ידי מפקחי השירותים להגנת הצומח ולביקורת – הבודקים את כל משלוחי הצמחים ומוצרי הצמחים המיובאים לארץ ומפקחים גם על כבודת היד של תיירים ונוסעים השבים מחו"ל.
בשנת 2019 מנעו מפקחי השירותים להגנת הצומח ולביקורת פלישת נגעים לישראל ב – 380 משלוחים שהגיעו לארץ ומתחילת שנת 2020, ב-438 מקרים מנעו המפקחים חדירת נגעים פולשים, מתוכם הוגדרו בוודאות 90 מינים של נגעי הסגר.
השירותים להגנת הצומח ולביקורת העבירו מידע על הגדודית לידיעת כל הנוגעים בדבר, ואף פרסמו את תמונות הדרגות השונות של התפתחות המזיק. במקביל הם יזמו באחרונה מפגש וירטואלי בנושא בשיתוף פעולה עם מדריכי שה"מ, להעברת מידע ולמתן הנחיות ליצואנים.
אנו מביאים כאן את תמונות המזיק כפי שהופצו על ידי האנטומולוגיות הבאות:
ולריה ספליארסקי – המשמשת כמנהלת תחום טכסונומיה בשירותים להגנה"צ ולביקורת ומתמחה בפרפראים וכנימות עש, רוחי רבינוביץ ומיכל אקסלרוד.
לעש 6-5 דרגות של זחל, כאשר בכל דרגה הגוון הבסיסי משתנה ולכל דרגה מראה ייחודי ושונה משאר הדרגות. בכל הדרגות הגוף מכוסה בזיפים כהים מסודרים בשורות. גודל הזחל מהדרגה הראשונה ועד הדרגה האחרונה נע בין 7.0 – 40 מ"מ. בדרגות 6-5 ישנם סימני זיהוי אופייניים וייחודיים למין זה.
בבוגרי העש יש דימורפיזם זוויגי. גפי הפה של הבוגרים הן גפי פה מוצצות והם ניזונים מצוף ומפירות תוססים, ללא נזק ישיר לצמחים. אחרי ההזדווגות הנקבה מטילה כ- 1500 ביצים על הצמחים הפונדקאים.
תודה מיוחדת לשירותים להגנת הצומח ולביקורת – למנהל – פרופ' עבד גרה, לסגניתו – שלומית ציוני, למנהל אגף ביקורת – עמית מזרחי, לתמי לוי – מנהלת תחום בכירה להערכת סיכונים – על אישורם לפרסום המאמר.
