נפגשתי עם שכניי, אנשי הגד"ש בעין חרוד מאוחד, כדי ללמוד על הסודות המיוחדים בגידול האורגני של הצמחים המגוונים וביניהם, גם מזנות לבעלי חיים
במשרדים היפים שליד הכיכר העולה לקיבוץ, פגשתי את טל אופק, מרכז הגדש ואת אופיר בשור שמכהן גם כמנהל האורגני של הגידולים. גידול אורגני של צמחים, לידם יש צוות רחב, שרובו המכריע חברי קיבוץ ובניו, בצד 3 תאילנדים.
בגדש יש שטחים נרחבים יחסית – כ-9,500 דונם של גידולים צמחיים ומהם כ-2,200 דונם גידולים אורגניים, שכוללים גם מטעים של זיתים, שקדים ולאחרונה גם בננות.
ענף הגידולים האורגניים בגדש עח"מ
אופיר נותן לי סקירה קצרה של הענף האורגני על העשייה המגוונת שלו – התחלנו באורגני כבר בשנת 2000, מזה כ-20 שנה, בעקבות דן וסרמן מקיבוץ חפצי בה, שהיה החלוץ האורגני בעמק בתקופה הראשונה המחירים היו טובים והתחלנו בכותנה אורגנית ובגידולים בסיסיים.
בהדרגה הגדלנו את השטחים, בעיקר קרוב ומסביב לקיבוץ ועשינו הסבה של שטחים שבהם נזהרנו מריסוסים, בגלל הקירבה למגורי התושבים. כיום כמעט כל השטחים בעמק שקרובים לקיבוץ, הם בגידולים אורגנים.
באורגני יש, בנוסף לכדאיות כלכלית משתנה, גם הרבה אידיאולוגיה – חושבים אורגני, שהוא ממשק יותר ידידותי לסביבה ובעל ראייה לטווח ארוך יותר מהגידולים הקלאסיים.
לגדש יש תוכנית עבודה רב שנתית ויעדים שנתיים, שחלק מהם לשמור על האורגני וסביבה נקייה של השטחים והיישוב – מינימום זיהום סביבתי.
התקן הסביבתי והעקרונות הבסיסיים של האורגני
יש תקן סביבתי שנכתב על ידי המחלקה האורגנית במשרד החקלאות ומאומץ על ידי טוב השדה – הארגון לחקלאות ביולוגית אורגנית. כל משק בוחר אחד משלושה גופי הפיקוח שקיימים והתקן האורגני דומה לדרישות בנושאי כשרות ו-ISO בתעשייה.
נבדקים פעמיים בשנה ואנחנו צריכים לעמוד בכל דרישות התקן.
- עיבודים – לא חורשים את השדה לעומק, אלא מעבדים עם דיסקוס ומשתת. בכל שכבת קרקע יש סוג של מרקם וכשחורשים לעומק 30 ס"מ, הופכים את הקרקע ומערבבים בין שכבות. החריש קורע את הקרקע – מנגד, בעבודת החריש מצליחים להדביר טוב יותר את העשבים.
כך יש מחזור עיבודים והחריש מתבצע בכל כמה שנים ובשוטף, מדסקסים ושומרים על הקרקע נקייה מעשבים, על ידי קלטורים מוכרים ושטחיים. - אין ריסוסים – זריעת חיטה מתבצעת באיחור של כמה שבועות מהרגיל. אחרי שיורד הגשם הראשון במהלך נובמבר, מחכים שהעשבייה תנבוט ואז מקלטרים ורק לאחר מכן זורעים אורגני.
- העדפת טיפולי מניעה – שמנים, נחושת ועוד. מצפים את הצמח בחומר שגם מזיקים ומחלות לא אוהבים וכך, יוצרים שכבת הגנה בחומרים שפותחו במיוחד לכך.
- הזנת הקרקע – אסור להשתמש בדישונים כימיים אלא בקומפוסט. התחלנו ב-4 מ"ק קומפוסט לדונם ובמשך הזמן הקרקע צברה מספיק דשן אורגני ואפשר לרדת ל-2 מ"ק לדונם. קונים כ-5,000 מ"ק קומפוסט מ"קומפוסט העמקים" הסמוך ומוסיפים לו זבל עופות מטופל משדה אליהו.
- זבל טרי מהרפת – לא משתמשים בו באופן ישיר, כי הוא מביא זרעים של עשבים ודברים נוספים ואילו הקומפוסטציה מחסלת את כל גורמי הנזק.
- נוהל ניקוי כלים – במעבר בכלים בין שטחים שונים יש לבצע ניקוי ופעם בשנה, עושים הדרכה ממוקדת לחברי הצוות שמתחלקים על כל העבודות.
מהם הגידולים האורגניים ולמי משווקים אותם?
- חיטה היא הגידול העיקרי – כ-50% מהשטחים והיא נמכרת לטחנות קמח אורגני (בחדרה וביפו) וכן לחברת "גבעות עולם" שיושבת ברכס איתמר בשומרון ומשווקת גם תוצרי לול אורגני לחנויות אורגניות.
הזן המוביל הוא עמית – של חברת הזרעים גדרה.
קוצרים בזמנים דומים לחיטה הרגילה, בחודש יוני, על אף הזריעה המאוחרת והיבולים הם כ-700-500 ק"ג לדונם ועליהם מקבלים כ-20% פרמיה, בגין עלויות גידול מיוחדות. - גזר, בזיליקום לזרעים, חימצה, שמיר, ואחרי כעשר שנים חזרנו גם לכותנה אורגנית.
- מטעים – שקדים כ-250 ד', זיתים לשמן 50 ד' ובננות החוף – מטע צעיר של 80 ד' שהשנה נקטוף אותו לראשונה..
שקדים וחומוס משווקים לבד, ישירות לחנויות הטבע.
גידול אורגני של צמחים
בעבודה עם גידולים אורגניים צריך נשימה עמוקה ולטווח ארוך. יש ערך רב לאמונה בחשיבות הגידולים ברמה המקומית והארצית. אני מרכז את המים לכל הגידולים וגם את כל הקשר עם המוסדות בנושאים האורגניים.
יש הרבה ניירת ועבודה מול רשויות וצריך להתמחות בנושא, כי יש גם ביקורות ואישורים של מוסדות הפיקוח, כדי להבטיח את האמינות מול הצרכן הסופי.
עד לפני שנתיים גדלנו בשטחים באופן מתמיד ולאחרונה עצרנו כי כרגע נראה לנו שזו יחידת השטח שמתאימה לנו.
