נובמבר 24
אלי מרגלית (גמלאי), נביל עומרי וליאור אברהם – מדריכי ירקות;
ניצן כהן וסבטלנה דוברינין – מדריכי הגנת הצומח
האגף לירקות והאגף להגנת הצומח – שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ)
הקדמה
הבצל שייך למשפחת השושניים ונחשב לגידול חורפי. הצמח נחשב לצמח פוטופריודי, כלומר צמח המושפע מאורך היום, כשלטמפרטורה יש השפעה קטנה ובלתי משמעותית.
הבצל מחולק לשלוש קטגוריות מבחינת אורך היום:
- בצל יום קצר (13-11 שעות אור) – מתאים לגידול זנים מקדימים (בצל אביבי).
- בצל יום בינוני (15-13 שעות אור) – מתאים לגידול זנים אפילים (בצל קיצי).
- בצל יום ארוך (15 ומעלה שעות אור) – אינו מתאים לתנאי הארץ.
תנאי האקלים בארץ מאפשרים גידול ואיסוף בצל במשך מרבית ימות השנה. זני הבצלצולים הבכירים מספקים בצל טרי מסוף הסתיו ועד תחילת חודש אפריל; ויתר הזנים הנזרעים ישירות מספקים בצל לשוק המקומי מאפריל עד סוף דצמבר, כאשר קיימת אפשרות לאחסן בתנאים מבוקרים ולשווק עד סוף חודש מרס. בחירת הזנים ומועדי הזריעה והשתילה תיעשה בהתאם לאזורי הגידול השונים. יבול הבצל בארץ מיועד לשוק המקומי.
בצל סתווי: גדל בעיקר מבצלצולים הנשתלים מסוף אוגוסט-תחילת אוקטובר, מבשיל בחודשים דצמבר-מרס ומיועד לשיווק בסמוך להבשלתו. הבצל הסתווי מיוחד מבחינת עונת גידולו, משום ששתילת הבצלצולים והתפתחות הנוף דורשות יום ארוך, בעוד שלצניחה ולהבשלה נדרש יום קצר, כך שמשך זמן חשיפת הצמח (בהתאם לזן) לאורך יום מוגדר בטמפרטורה השוררת באותה תקופה, משפיע על ההתבצלות, הצניחה וההבשלה. לפיכך, יש חשיבות רבה למועד השתילה המדויק של הבצל הסתווי באזורי הגידול השונים. איחור רב במועד השתילה או סתיו קר מהרגיל עלולים לגרום להמשך הגידול הווגטטיבי ולהפרגה לקראת האביב. סתיו חם מהרגיל או מועד שתילה מוקדם מדי יגרמו להקדמה משמעותית בצניחה ובהבשלה וליבול נמוך.
בצל אביבי: נזרע מתחילת ספטמבר ועד אמצע נובמבר מדרום הארץ לצפונה. האסיף מתחיל בסוף פברואר ונמשך עד תחילת יוני, בהתאם לאזור ולזן.
בצל קיצי: נזרע החל מסוף דצמבר ונאסף מתחילת יולי. הבצל משמש הן לאספקה טרייה והן לאחסון ממושך כדי לספקו עד פברואר- מרץ. חלק גדול מהבצל הקיצי מושאר בשדה עד למועד שיווקו. בצל זה חשוף לפגעי מזג האוויר ולפגעי קרקע, בעיקר לטמפרטורה גבוהה, לקרינה ישירה ולריקבון עוגת הבצל, אשר גורמים לפגיעה באיכותו. חלק מהבצל מאוחסן בסככות ובמחסנים, אך גם בהם לא שוררים בדרך כלל תנאים אופטימליים.
בחירת החלקה
הבצל גדל ומתפתח היטב באדמות פוריות ומנוקזות היטב, שניתן לעלות עליהן בכלי עיבוד בסמוך לירידת הגשם או ההשקיה לביצוע ללא דיחוי של הטיפולים הדרושים למניעת מחלות ומזיקים ולהדברת עשבים. במידת האפשר, רצוי ליצור ערוגות בכיוון הרוח השכיח באזור, לשם שיפור האוורור בין הצמחים. רצוי לבחור בקרקע לא משובשת בעשבים רב-שנתיים קשי הדברה.
מחזור גידולים: אין לגדל בצל בחלקות שגידלו בהן בארבע-חמש השנים האחרונות בצל, שום, לוף או כל גידול אחר ממשפחת השושניים, כדי להימנע מפגעים שונים, כמו נמטודות חופשיות ומחלות קרקע שונות, כדוגמת שורש ורוד, אף שקיימים זנים בעלי מערכת שורשים מפותחת העשויים להפחית מעוצמת המחלה (רצוי להיוועץ במדריך האזורי). אין לגדל בצל בשדה שהיה נגוע או שיש חשש לנגיעותו בנמטודות חופשיות.
כרבים נוספים בלתי רצויים הם: כרב קטניות וכרב תפוחי אדמה, מחשש לספיח; כרב כותנה ותירס, מחשש לשיירי גבעולים העלולים להפריע במהלך הזריעה. כמו כן, עדיף שלא לגדל בצל על כרב דגניים מחשש לריזוגליפוס, ואף לא בחלקות המשובשות בגומא הפקעים (סעידה).
שאריות קוטלי עשבים: כל הבצלים, ובמיוחד הבצל הזרוע, עלולים להיפגע משאריות קוטלי עשבים. הנזקים מתבטאים בעיכוב הגידול, בהצהבת עלים ובנפילת נבטים, העשויים לגרום להתמוטטות כללית של השדה. כדי למנוע נזקים אלו, יש לדעת מבעוד מועד כמה פרטים חיוניים, כמו: התכשירים שהשתמשו בהם, שיטת הגידול, צורת ההשקיה (בעל או שלחין; המטרה או טפטוף), ועיתוי היישום של התכשירים בגידול הקודם. התבססות על ידע זה תפחית את החשש מנזקי קוטלי העשבים.
הכנת הקרקע לזריעה, לשתילה ולאסיף ממוכן
להכנת הקרקע השפעה ניכרת על דיוק בזריעה ועל נביטה טובה ואחידה, שהם היסוד להצלחת הגידול. לפני הזריעה מחליקים ומפוררים את הרגבים, אם ישנם, מסמנים את הערוגות, מפזרים זבל ו/או דשן, משקים השקיה טכנית את השדה ומתחחים לבניית הערוגה. לאחר התיחוח עוברים במעגילה חלקה שאינה כבדה, מיישרים ומנחיתים את פני הערוגה. חשוב להקפיד שלא ליצור גליות על פני הערוגה כדי להבטיח זריעה בעומק אחיד.
ההכנה לאסיף ממוכן חייבת להיות מדויקת מאוד. יש לבחור חלקות נקיות מאבנים, משום שמערכי האסיף רגישים לאבנים ולרגבים. במקרה שיש בחלקה אבנים – צריך לסקלן. במקרה שהקרקע אינה מפוררת דייה – חובה לתחח פעם נוספת. גובה הערוגה לא יעלה על 12-10 ס"מ. רוחב הערוגות יהיה בין 193-183 ס"מ. בערוגה יהיו 8-6 שורות. יש להקפיד על כך שרוחב כתפי הערוגות משני צדי הערוגה לא יפחת מ-15 ס"מ.
חיטוי הקרקע
כאשר יש חשש להימצאות מחלת השורש הוורוד, מומלץ לבצע חיטוי סולרי להדברתה ולהדברת פתוגנים שונים ועשבי בר. החיטוי יבוצע בחודשים יולי-אוגוסט ויימשך 5 שבועות. את יריעת הפוליאתילן פורסים על פני ערוגה לחה. הנחת שלוחות הטפטוף על פני הערוגות לפני פריסת הפוליאתילן תאפשר הוספת מים במהלך תקופת החיטוי ותשפר מאוד את יעילות החיטוי (מומלץ להשקות בלילה, כדי שלא לפגוע בהתחממות הקרקע במהלך היום). רוחב יריעת הפלסטיק לחיפוי הוא 1.6-1.5 מ' (ניתן לחפות כמה ערוגות ביחד ביריעת פלסטיק אחת רחבה), ועובייה 0.03-0.02 מ"מ. הפוליאתילן צריך להכיל חומר המונע התפרקות בקרינת השמש -u.v.a . תוסף של "אנטי דריפ" ליריעה עשוי לשפר את יעילות החיטוי. אפשרות נוספת היא חיטוי במתאם סודיום (אדיגן ודומיו) להדברת פגעי קרקע וכן להדברת נמטודות חופשיות, ועשבי בר. יתר על כן, אם ידוע על חלקה בעייתית במיוחד (מבחינת עשבייה או מחלה), ניתן להשתמש גם בתכשיר מתאם סודיום במינון מופחת (חצי מינון), בנוסף לחיטוי הסולרי. כאשר משלבים חיטוי סולרי וחיטוי כימי, מומלץ להוסיף את התכשיר הכימי לקראת סוף תקופת החיטוי הסולרי; כך למשל, בחיטוי סולרי שנמשך 5 שבועות מומלץ לשלב חיטוי כימי במתאם סודיום בסוף השבוע השלישי או אף בשבוע הרביעי. באופן זה תתקבל הדברה יעילה וטובה של פתוגנים וזרעי עשבים, הנובעת מהחלשת נבגי קיימא וזרעים כתוצאה מההתחממות וממיצוי יעילותו של התכשיר הכימי וממניעת פירוקו המואץ.
זיבול ודישון
הבצל מגיב היטב לפוריות הקרקע, ולכן רצוי לבחור בקרקעות פוריות. בשדות שקיבלו זבל אורגני בגידול הקודם, ניתן להסתפק בתוספת של 3-2 מ"ק זבל אורגני או ב-400 ק"ג לדונם כופתיות. בחלקות, אשר לא קיבלו זבל אורגני בשנים האחרונות, הכמות המומלצת היא 5 מ"ק לדונם. במקרים אלו יש לבחור רק בזבל אורגני שעבר תהליך קומפוסטציה. בשום מקרה אין לפזר זבל שלא עבר תהליך זה, מחשש לאילוח השדות בזרעי עשבים בגורמים בלתי רצויים וליצירת מחסור בשלב הראשון של הגידול. תוספת של דשני יסוד כימיים תינתן בהתאם לתוצאות בדיקות הקרקע, כלהלן:
זרחן – P – יש להשלים עד לרמה של 25 חלקי מיליון (ח"מ).
אשלגן – K – יש להשלים עד לרמה של 12 ח"מ (כאשר הבדיקה במיצוי קלציום כלוריד).
חנקן – N – יינתן כדשן ראש במהלך הגידול בכמות מצטברת של 30 ק"ג צרוף לד'.
השקיה
ההשקיה תיעשה בהמטרה, בקו-נוע או בטפטוף. בכל מקרה, בתקופת ההנבטה רצוי להשתמש בהמטרה עילית ולהשקות מדי יום, כשבאדמות קלות תינתן השקיה פעמיים או שלוש פעמים ביום.
דגשים בגידול בצל מבצלצולים
מקור הבצלצולים ובריאותם
במרבית השטחים שותלים בצלצולים, שמקורם במשתלות שנזרעו מתחילת ינואר עד אמצע חודש פברואר. סביר שבצלצולים ממשתלות שנזרעו מאוחר – תרדמתם ארוכה יותר, לכן לבלובם עלול להתעכב ולהימשך זמן רב, וחלקם עלול אף להירקב.
חשוב להקפיד על שימוש בבצלצולים ממקור אמין, כך שיש לבדוק את מקור הזרעים שנזרעו במשתלה. כמו כן, יש לוודא כי הבצלצולים נקיים ממחלות, כמו שורש ורוד (root Pink) ומיני פוזריום ובוטריטיס, מחיידקים וממזיקי קרקע, מאקריות קרקע מהסוג:Rhizoglyphus , ומנמטודות הגבעול:Ditylenchus dipsaci. כל הפגעים הללו קיימים בישראל ועלולים להיות מופצים מבצלצולים נגועים. חשוב לזכור כי ההימנעות מנגעים יעילה ואמינה יותר מכל שיטות ההדברה והחיטוי. סכנה גדולה עלולה להיגרם מהחדרת נגעים מהבצלצולים לשטחים שעברו חיטוי קרקע.
טבלה 1. זנים ומועדי שתילה
שם הזן מועד שתילה בית אלפא 20.9-25.8 אורי 1.10-15.9 אורי (בצלצול קטן) 5.12-15.11 עדה (781) 8.9-25.8 וולקנה 12.9-25.8 מיזורי 12.9-28.8 מטה ארי (אדום) 8.9-25.8 רד סנסיישן 10.9-28.8
גודל הבצלצולים והעומד המומלץ
מספר השורות לערוגה יהיה 5 (באזור הערבה – 6 שורות). העומד המומלץ הוא 25-24 אלף בצלצולים לדונם. גודל הבצלצול משפיע על התפצלות הבצל ועל היבול הסופי. רצוי להימנע משתילת בצלצולים שקוטרם קטן מ-16 מ"מ. בזן בית אלפא הבצלצולים הקטנים מתפצלים בדרך כלל לשניים, והגדולים יותר – לשלושה או לארבעה בצלים. בזן אורי הבצלצולים מתפצלים רק לשניים. את הבצלצולים הקטנים שותלים ראשונים. בשאר הזנים ההתפצלות מעטה מאוד. בזן וולקנה רצוי להגיע לעומד של 32,000 בצלצולים לדונם.
טבלה 2. קוטר הבצלצול (במ"מ) ומספר הבלצלצולים המומלץ למטר שורה רץ
קוטר בצלצול (מ"מ) מספר בצלצולים למטר שורה רץ 24-16 12 28-24 11-9 32-28 10-8 36-32 8-7
הערה: חשוב להיוועץ במדריכי הגידול לגבי המועד ועומד הבצלצולים הרצוי בכל אזור.
אופן השתילה
אם במועד השתילה המתוכנן שוררת טמפרטורה הגבוהה מהרגיל – רצוי לדחות את השתילה.
שתילה ידנית – בשיטה זו כל בצלצול ממוקם כראוי במקומו, כאשר צוואר הבצל נמצא מעל פני האדמה; ההצצה אחידה ומהירה יחסית, ובשלב זה ניתן לחסוך במים. פוטנציאל היבול ואיכותו עשויים להיות גדולים יותר מאשר בשתילה ממוכנת. כמו כן, אסיף היבול עשוי להיעשות מוקדם יותר. לשתילה נדרשים כשלושה ימי עבודה לדונם.
שתילה ממוכנת – שתילה רדודה לעומק של כ-1 ס"מ וכיסוי מועט מאוד באדמה. אמנם בצלצול חשוף מדי עלול לקבל מכות שמש, אך שתילה עמוקה מדי ופגיעה מכנית בבצלצולים יעודדו את התפתחות מחלת הבוטריטיס (ריקבון צוואר הבצל) ויהוו מוקד משיכה לאקרית השורש. מומלץ לעבור לאחר הנעיצה במעגלה חלקה להבטחת הצנעה טובה ואחידה של כל הבצלצולים.
דגשים בגידול בצל מזרעים
עומק הזריעה
עומק הזריעה הרצוי הוא 1.5 ס"מ. זריעה שטחית מדי תאלץ את המגדל להשקות השקיות תכופות מחשש לאיבוד כושר הנביטה של הזרעים ותגרום בזבוז מים. בזריעה עמוקה מדי נגרמים עיכוב וחוסר אחידות בנביטה, וקיים חשש לפגיעות ממזיקי קרקע. מומלץ לעבור במעגלה חלקה לאחר הזריעה כדי להדק את הקרקע סביב הזרעים ולהבטיח נביטה אחידה ומלאה.
איכות הזרעים
רצוי להשתמש בזרעים שמקורם בחברה אמינה. אין להשתמש בזרעים ישנים אלא רק לאחר בדיקה של גורם מוסמך ואחראי. כושר הנביטה הרצוי הוא מעל 85%. כמו כן, ניתן לבקש מחברת הזרעים טיפול פריימינג (התחלת תהליך הנביטה) לזרעים, לשם הבטחת נביטה מהירה ואחידה. אין לשמור זרעים שעברו טיפול פריימינג לעונה הבאה עקב הפגיעה בכושר הנביטה שלהם. לקבלת נביטה אחידה ומלאה יש להשקות בהמטרה ולא בטפטוף. לאחר ההצצה והתבססות הנבטים ניתן לעבור להשקיה בטפטוף.
מרווחי זריעה וכמות זרעים לדונם
את הבצל זורעים בערוגות שרוחבן נע בין 160 ס"מ ל-193 ס"מ: בערוגות שרוחבן 170-160 ס"מ זורעים 4 שורות; בערוגות שרוחבן 193-183 ס"מ זורעים 8-6 שורות. במשקים אחדים זורעים מספר רב של שורות בערוגה, אך יש לזכור שככל שמגדילים את מספר השורות – כך יצטמצם המרווח ביניהן ותגדל הצפיפות על פני הערוגה, צפיפות שאינה רצויה. אוכלוסייה של 70,000-60,000 צמחים לדונם עשויה להניב יבול מרבי לשיווק. שדה שבו מעט צמחים, יניב בצלים גדולים יותר משדה המכיל כמות רבה של צמחים. כיום קיימות מזרעות המאפשרות זריעה מדויקת ופיזור אחיד בתוך השורה, אשר יתרמו לחיסכון בכמות הזרעים לדונם. כמות הזרעים הצפויה נעה בין 310 ל-350 גרם לדונם, בהתאם למשקל האלף של הזרעים. יש להתחשב באחוז הנביטה של הזרעים לקבלת עומד צמחים רצוי.
זנים, מועדי זריעה ואסיף
כיום מוצע למגדלים מבחר זנים רב. כל מגדל יכול לבחור את הזן המתאים לו, בהתאם לאזור ולמטרות שהוא מייעד את הבצל. מועדי הזריעה הם כלי עזר בבחירת הזנים לאזורים השונים בארץ. בכל מקרה, אין לראות את המועדים המוצעים להלן כעניין מוחלט, מכיוון שהם עשויים להשתנות בין אזור לאזור. רצוי להיוועץ במדריכים שבאזורים השונים כדי להימנע מתקלות.
חשוב: הקדמת מועד הזריעה המומלץ תגביר את אחוז ההפרגה; איחור במועד הזריעה המומלץ יפחית את משקל הבצל הבודד ואת היבול הכללי.
האסיף מבוצע כיום ברובו באופן ידני. באדמות קלות בערבה ובנגב מתבצע במהלך החורף והאביב אסיף ממוכן בכלים ייעודים שפגיעתם בבצל נמוכה.שיווק הבצל מתבצע ישירות מהשדה, מסככות אחסון או מבתי אריזה. בצל קיצי, הנזרע בחודש ינואר ונאסף ביולי-אוגוסט, ניתן לאחסון בתנאים מבוקרים של טמפרטורה ולחות. בצל זה נשמר באיכות טובה עד לחודשי החורף. למניעת לבלוב בזמן האחסון יש להשתמש בתכשיר מלאיק הידרזיד (רויאל 1200 סמ"ק/ד', הימלאיה 800 סמ"ק/ד', פאזור 360 ג'/ד'), שירוסס במצב של 30% צניחה מהנוף הבריא.
חלקות שבהן הנוף מתייבש ואינו צונח, יש לאסוף ראשונות ולשווק מיד את היבול, ולא להכניסו לאחסון ממושך.
טבלה 3. זן הבצל לזריעה, מועד הזריעה, מועד הצניחה ואזור הגידול
זן מועד הזריעה מועד הצניחה אזור בצלים צהובים-חומים אורי 31/10-18/10 סוף מרס עד אפריל כל הארץ וולקנה 5/11-28/10 תחילת אפריל כל הארץ מיזורי 10/11-3/11 אמצע אפריל כל הארץ מדלן 10/11-3/11 סוף אפריל כל הארץ 781 עדה 15/11-5/11 סוף אפריל כל הארץ 944 שחר 15/11-5/11 סוף אפריל כל הארץ צ'לסי 15/11-5/11 סוף אפריל כל הארץ קופרהד 15/11-5/11 תחילת מאי כל הארץ גבריאלה 15/11-5/11 תחילת מאי כל הארץ ביזיוס 15/11-5/11 תחילת מאי כל הארץ פרדטור 25/11-10/11 תחילת מאי כל הארץ אנאקין 30/11-15/11 תחילת מאי כל הארץ 95 מיקדו 30/11-15/11 תחילת מאי כל הארץ 10178 סטורן 30/11-15/11 תחילת מאי כל הארץ סיריוס 30/11-15/11 תחילת מאי כל הארץ פרננדה 15/12-5/12 סוף מאי כל הארץ, פרט לערבה ולבקעה רמון 5/1-20/12 תחילת יוני כל הארץ, פרט לערבה ולבקעה אורלנדו 1/2-28/12 אמצע יוני כל הארץ, פרט לערבה ולבקעה איתן 1/2-28/12 אמצע יוני כל הארץ, פרט לערבה ולבקעה בצלים סגולים מטה הרי 25/11-15/11 תחילת מאי כל הארץ 10021 נפטון 30/11-15/11 תחילת מאי כל הארץ רד סנסישיין 25/11-10/11 תחילת מאי כל הארץ גמאי 30/11-15/11 תחילת מאי כל הארץ 10401 מאדים 10/1-20/12 תחילת יוני כל הארץ, פרט לערבה ולבקעה 222 נעם 1/2-28/12 אמצע יוני כל הארץ, פרט לערבה ולבקעה בצלים לבנים 1301 25/11-15/11 תחילת מאי כל הארץ, כשבערבה ובבקעה ניתן להקדים בעשרה ימים את מועד הזריעה
הדברת עשבים בבצל מבצלצולים
לאחר שתילת הבצלצולים ולאחר השקיית ההנבטה הראשונה מטפלים בתכשיר אוקסיפלורפן (גול ודומיו) בהתאם להמלצות. מרססים את כל השטח וממטירים להנבטה ולהצנעת החומר כ-30 מ"ק לדונם. ככל שהבצלצול גדול יותר, כך מידת הנזק הנגרמת לבצל קטנה יותר; כלומר אם שותלים בצלצולים קטנים, עלולים להיפגע עלי הבצל העוברים דרך שכבת הקרקע המרוססת בגול, אולם הנזק חולף עם הזמן, והבצל מפתח עלים חדשים ומתאושש מהר. גול (או גליגן, גלאון, גליל) הוא תכשיר נדיף, כך שכאשר הוא מיושם בקיץ או באזורים חמים, הסולבנט שבו עלול להתנדף, החומר ייספח לקרקע ומשך פעילותו יהיה קצר. התכשיר פנדימטלין ( סטומפ ודומיו) משמש למניעת נביטה, וניתן ליישמו לפני ההצצה או לאחריה, כשהצנעתו תיעשה במים בכמות של 50-30 מ"ק לדונם.
הדברת עשבים בבצל זרוע
צמח הבצל מתאפיין בנוף צר ובשורשים שטחיים. בשל מבנהו זה הוא אינו מסוגל להתחרות בעשבייה בכל תקופת גידולו. בעונת גידול אחת של הבצל יש שלוש עונות של נביטת עשבים: העשבייה הסתווית, כל עשבי החורף ועשבי האביב והקיץ. כדי להקטין למינימום את הסיכוי להופעת העשבים בעונות השונות, יש לבחור בשדות נקיים ככל האפשר. האמצעים העומדים לרשות החקלאי הם הדברת העשבים לפני נביטת הבצל, הכנה סופית של הקרקע והשקיה ימים אחדים לפני הזריעה. במקרה שקיים חשש להופעת עשבים רבים, יש להשקות פעם נוספת לפני הזריעה. הזריעה תתבצע באדמה לחה, כך שלא תקשה על ביצוע הפעולה. בגמר הזריעה משקים השקיית הנבטה. כמות המים תיקבע בהתאם לקרקע ולתנאי המקום. ימים אחדים לאחר השקיית ההנבטה ולפני הצצת הבצל משמידים את העשבייה שנבטה בקוטל מגע שאינו שאריתי, ואין להשתמש בשלב זה בתכשירי גלייפוסט. החל משלב זה, כאשר הבצל יציץ ללא תחרות עם העשבים, אפשרויות ההדברה יהיו יעילות יותר.
הדברה כימית של עשבים
התכשירים העומדים לרשות המגדלים מאפשרים את גידול הבצל בעישובים מינימליים או ללא צורך בעישובים כלל.
הדברת דגניים – ניתן להדביר החל משלב עלה אמיתי שני, בכל שלבי הגידול, באחד מהתכשירים המומלצים. במקרה הצורך ניתן לחזור על הטיפול יותר מפעם אחת. כמו כן, ניתן להגדיל את המינון עד כדי הכפלתו במקרה שלא התקבלה הדברה טובה. לא ניתן לשלב בין תכשירים המיועדים להדברת דגניים עם תכשירים המיועדים לרחבי עלים.
הדברת רחבי עלים
להלן תכשירי ההדברה המיועדים לרחבי עלים, ואופני השימוש בהם:
דקטאל – ניתן לשימוש לאחר זריעה ולפני הצצת הבצל. מונע נביטה של חלק ממיני העשבים ואינו יעיל נגד עשבי חורף. הכמות המומלצת לשימוש היא 1,300-1,000 סמ"ק לדונם.
סטומפ ודומיו – ניתן לשימוש לאחר הצצת הבצל, בשלב של עלה אמיתי ראשון שאורכו 5 ס"מ. התכשיר מונע נביטה למשך זמן רב וכן את נביטת הכשות (בהיותו חומר שאריתי). הכמות המומלצת לדונם היא 550 סמ"ק. ההצנעה נעשית בהמטרה בסמוך למועד הריסוס.
תכשירי אוקסיפלורפן (גול, גליל, גליגן) – קוטלי מגע ומונעי נביטה. ניתנים לשימוש רק לאחר הצצת הבצל ובהופעת 4 עלים ויותר, או לפי המלצות המדריכים. על עלים שרועים יופיעו יותר סימני צריבה וכתמים נקרוטיים לבנים מאשר על עלים זקופים. יש לטפל כשהבצל אינו רטוב ובטורגור מלא. רצוי מאוד לרסס אחר הצהריים ובערב. התכשיר אינו יעיל מספיק להדברת ירבוז משתרע.
רונסטאר ודומיו – קוטל מגע ומונע נביטה. ניתן לשימוש רק לאחר הצצת הבצל, כאשר לבצל יש שני עלים אמיתיים או בהתאם להמלצות המדריכים.
אקופרט – קוטל מגע. מומלץ ליישום במינון של 45 סמ"ק לדונם על בצל בעל 4-2 עלים אמיתיים.
לגטו (קוורץ לשעבר) – קוטל מגע ומונע נביטה. תכשיר שאריתי מאוד. ניתן להשתמש בלגטו בהגיע הבצל לשני עלים או לתחילת העלה השלישי. במידת הצורך, ניתן לשלב לגטו ובזאגרן לקבלת טווח קטילה רחב יותר. בעקבות טיפולי הלגטו מופיעים במקום הצריבה כתמים צהובים הנעלמים בהמשך. יש להקפיד על כך שבזמן הריסוס הבצל יהיה בטורגור והעלים יהיו זקופים.
צ'לנג' – קוטל מגע ומונע נביטה. ניתן להשתמש בתכשיר במינון 200 סמ"ק לדונם, בהגיע הבצל ל-4-2 עלים אמיתיים. בשימוש מעל 4 עלים עלול התכשיר לצרוב את נוף הבצל. התכשיר יעיל מאוד בהדברת ירבוז משתרע.
לונטרל – קוטל מגע של עשבים ממשפחת המורכבים, הקטניות והסוככים, וביניהם: נבטי קייצת, גדילן, ברקן, חרצית, קחוון, אספסת, קדד ואחרים. ניתן להשתמש בתכשיר בהגיע הבצל ל-5-3 עלים אמיתיים במינון 50 סמ"ק לדונם .
בזגרן – קוטל מגע במגוון רחב של עשבים. ניתן להשתמש בו בהגיע הבצל לשני עלים אמיתיים במינון של 20 סמ"ק לדונם לפחות.
