כללי – גידול חציל בבתי צמיחה
בארץ מגדלים חצילים כל השנה. בחורף עיקר הגידול מתמקד בערבה ובבקעת הירדן, בקיץ ובסתיו באזורי החוף הממוזגים יותר. שיטות הגידול מגוונות – מגידול בשטח פתוח המקובל בשפלה הפנימית ובבקעת הירדן עד גידול חסוי במנהרות עבירות או בחממות כמקובל בערבה ובאזורי החוף. הגידול בטמפרטורה נמוכה בחורף מחייב חנטה מאולצת ע"י שימוש בהורמונים או גידול זנים פרתנוקרפיים.
השפעות האקלים בגידול החסוי
החציל הינו ירק קיצי הדורש טמפרטורת מינימום של 14 מ"צ בלילה לחנטה ולהתפתחות הפרי, אך מצד שני, בטמפרטורות יום גבוהות וברמת קרינה חזקה הפרי סובל מבעיות צבע ואיכות. צמח החציל סובל מתנאי אקלים קיצוניים. חום גבוה גורם לנשירת פרחים וחנטים ולהופעת פירות סגולים. לחות גבוהה גורמת לעידוד התפתחות מחלות אוהבות לחות וקשות הדברה, במיוחד עובש אפור (בוטריטיס) וקשיונה גדולה. מחלת העובש האפור מתפתחת בלחות יחסית גבוהה וטמפרטורה מתונה ומתחילה להופיע לראשונה בפרחים ובחנטים צעירים עם שאריות עלי הכותרת. אוורור המבנה הינו תנאי להצלחה בהדברת מחלות קשות אלה. רגישות החציל לטמפרטורות נמוכות מתבטאת בהבהרת עלים תחתונים עד היווצרות נקרוזות, האטת תהליכי צימוח, האטת קצב ההנבה והפרעות בחנטה ובהתפתחות הפרי.
בחירת החלקה
הצמח רגיש לקרה ולכן אין לשתול אותו באזור נמוך הידוע כרגיש לקרה. מומלץ לגדל כך שכיוון השורות יהיה צפון -דרום בגידול בהדליה במנהרות עבירות, כדי למנוע מכות שמש. החציל גדל היטב במגוון קרקעות – מכבדות עד חוליות, אך יש להקפיד על ניקוז טוב בגידול בקרקע כבדה. הצמח אינו רגיש למליחות.
סוג המבנה והכיסוי
ניתן לגדל במנהרות 2-"1". מבנים אלו מהווים בסיס טוב ליבול גבוה ואיכותי בתקופה הקרה של הגידול. גידול בחממות מאפשר הארכת העונה לתוך האביב.
השתילה תתבצע כאשר המבנה ללא כיסוי (שטח פתוח). פריסת הפלסטיק תתבצע לא לפני אמצע אוקטובר, כאשר הטמפ' יורדת. בהמשך הגידול באביב, ניתן יהיה להוסיף רשת צל או להלבין את הפלסטיק ע"י סיודו על מנת להוריד את הטמפ' במבנה. מומלץ להשתמש ביריעות תרמיות (IR) בעלות תוסף אנטי-פוג (AF). תוסף זה תפקידו למנוע עיבוי טיפות מים בחלק הפנימי של גג המבנה ובכך למנוע את הרטבת הצמחים. יש להימנע משימוש בפלסטיק חוסם UV העשוי לפגוע בצבע החציל.
ניתן לגדל חציל גם בבית רשת 50 מש להגנה מפני מזיקים, אך איכות הפרי צפויה להיות ירודה ביחס לגידול תחת פלסטיק, בייחוד בתקופה הקרה.
הכנת הקרקע
מומלץ לבצע בדיקות קרקע בסיום העונה ולהוסיף קומפוסט (לפני חיטוי קרקע) בהתאם לתוצאות הבדיקה ולפי הצורך. חידוש סימון הערוגות יבוצע על ידי מתלמים המותקנים במרווח המתאים לרוחב הערוגה. מומלץ לבצע שטיפת קרקע לאחר הצנעת הקומפוסט והעיבוד המעמיק במשתת פראפלאו. השטיפה תתבצע בטפטוף (ראה הנחיות מפורטות לשטיפת קרקע בדפון נפרד, המלצות להכנת הקרקע לעונת הגידול). עיבוד מעמיק בפראפלאו יבוצע בקרקע יבשה ככל הניתן, דבר שיבטיח פתיחה לעומק 60-50 ס"מ ושבירת הרגבים ללא הפיכת שכבות. אם מצניעים קומפוסט, מומלץ להוסיף מתלם מרכזי רחב לפתיחת תלם למיקום הקומפוסט.
יצירת חריץ במרכז הערוגה למיקום שלוחת הטפטוף תיעשה במעגלה או במתלם גלגלון לחץ. במקרה שהקרקע לאחר התיחוח תפוחה מדי, מומלץ להנחיתה במעגלה חלקה שתצויד במרכזה בבליטה אשר תיצור חריץ למיקום שלוחת הטפטוף במרכז הערוגה.
לאחר הרכבת מערכת הטפטוף חשוב לבדוק את תקינותה לפני חיפוי הקרקע בפוליאתילן. פורסים שלוחה אחת לערוגה, כאשר מרווח הטפטפות יותאם ככל האפשר למרווח הצמחים בשורה.
חיפוי וחיטוי הקרקע
יריעת פוליאתילן שקופה משמשת הן לחיטוי סולרי (בתוספת חומר חיטוי במידת הצורך) והן לחיפוי הקרקע במשך כל עונת הגידול. היריעה צריכה להתאים לשימוש בעונה ארוכה (מיוצבת) ועובייה יהיה גדול מ-0.035 מ"מ. לשיפור פעולת החיטוי הסולרי מומלץ להשתמש ביריעה המכילה תוסף אנטי-פוג.
בגלל רגישות החציל למחלות קרקע, מומלץ לבצע חיטוי קרקע לפני כל גידול. חיטוי סולרי הוא החיטוי המומלץ, אך אם ידוע כי השטח נגוע בפגעי קרקע קשי הדברה, מומלץ לשלב חיטוי כימי. כנגד נמטודות, מחלות ועשבים מומלץ חיטוי בתכשיר פלדין, ואילו כנגד עשבים, מחלות קרקע מומלץ לחטא באחד מתכשירי מתאם סודיום (אדיגן סופר, אדוכם סופר, אדירם). חשוב מאוד לפתוח חורי שתילה גדולים (20-25 ס"מ קוטר) בחיפוי הקרקע לפחות שבוע לפני השתילה כדי לאפשר אוורור ונידוף יעיל של שאריות חומרי החיטוי העלולות לפגוע בקליטת השתילים ולמנוע עומס חום בזמן השתילה אשר עלול לעכב את התפתחות הצמחים. השתילה תבוצע בקרקע לחה כאשר גוש השתיל רווי. מומלץ לבצע חיטוי קרקע לשטחים שהוכנס קומפוסט מחשש לנוכחות נגעים כגון זרעי עשבים ומחלות.
עם עליית הטמפרטורה לקראת האביב (אפריל) מומלץ להסיר את חיפוי הקרקע על מנת להעלות את הלחות במבנה.
זנים
לזן הוותיק קלאסיק (הזרע סידס) קשיי חנטה בטמפ' נמוכות. לקבלת פרי בזן זה עם רדת הטמפ' יש לרסס מווסתי צמיחה. זן זה בעל פרי עם חיי מדף קצרים ולא מומלץ ליצוא, אבל שומר על צבעו הכהה בטמפ' גבוהות ביחס לזנים הפרתנוקרפים. הזן הפרתנוקרפי (חסר זרעים) 206 (עדן זרעים) הוא הזן המומלץ לייצוא בעל חיי מדף ארוכים. בזן זה אין צורך בכל טיפול להשריית חנטה (ריסוס בחומרי צמיחה, ניעור או דבורים) ובכך ניתן לחסוך ימי עבודה.
טיפוסי חציל נוספים הקיימים בשוק: בלאדי, מפוספס (זברה), לבן, אצבעות יפני. לטיפוסים אלו שוק נישה מצומצם.
עומד צמחים
מספר הענפים הממוצע הרצוי לדונם הוא כ- 3,500 ענפים. ניתן להשיג זאת במספר דרכים א. שתילה כל 40 ס"מ והשארת 2 ענפים לצמח. ב. שתילה כל 50 ס"מ והשארת 2 או 3 ענפים לצמח. ג. שתילה כל 60 ס"מ והשארת 3 ענפים לצמח. בשתילים מורכבים יש להשאיר 3-4 ענפים לצמח. כאשר מדלים בשיטת הדליה ספרדית יש לשתול כל 50 ס"מ. ניתן לשתול בשורה בודדת או בשתי שורות לערוגה תוך שמירה על כמות הענפים הנ"ל לדונם.
שתילים מורכבים
מניסויי זנים וכן מהתרשמות בשטחים מסחריים נלמד כי ישנה תוספת יבול משמעותית של כ- 20% בשתילים המורכבים ביחס לשתילים הרגילים. יחד עם זאת, הגידול המורכב על כנת עגבנייה דורש התאמת השקיה ודישון שונים מהשתיל הרגיל, לכן מומלץ לשתול אותם בפתיחת מים נפרדת כך שניתן יהיה לתת מנות מים ודשן מופחתות (צריכת מים עונתית של כ- 30% פחות יחסית לצמח לא מורכב), למניעת עודפי מים והופעת הצהבות עלים. ידוע שחציל אינו רגיש לנגיף הטובמו ToBRFV החדש של העגבנייה, אך יחד עם זאת לא נערכה בדיקה האם חציל מורכב על עגבנייה יכול להידבק בווירוס. כנת עגבנייה צריכה להיות עמידה למחלת ריקבון הכתר, לדוררת ולנמטודות. קיימות היום בשוק גם כנות חציל שנבחנו בניסויים וגם הן תרמו לתוספת יבול של כ- 20%. כנות החציל נבחנו בערבה בהשקיה רגילה, אך לפי מופע הצמחים והשורש ייתכן שניתן להוריד גם בכנות אלה את צריכת המים העונתית, נושא זה לא הועמד לניסוי מסודר עדיין. מתחשיבי הגידול עולה כי תוספת היבול בשתיל מורכב מעלה את הכדאיות הכלכלית של הגידול.
מועדי שתילה
מומלץ לשתול באמצע ספטמבר ועד לאמצע אוקטובר (בכיכר סדום). שתילה מוקדמת עלולה לסבול מבעיות חנטה וצבע, ושתילה מאוחרת מיבול נמוך יחסית עקב כניסה לחורף של צמח לא מפותח.
הדליה ועיצוב
הדליה הולנדית: מדלים על חוטים את שני הענפים הראשונים המתפתחים מההסתעפות הראשונה, הענף השלישי יהיה זה שיתפתח מאחד משני הענפים הראשיים. ענפים תחתונים המתפתחים בחיקי עלים מתחת להסתעפות הראשונה יזורדו בבסיסם. מומלץ להסיר עלים מצהיבים בחלק התחתון של הצמח הנראים לעתים בשלב המתקדם של הגידול. פרחי החציל מופיעים כתפרחת בעלת 3-1 פרחים, כאשר פרח אחד גדול משמעותית מהאחרים. מהפרח הגדול מתפתח חציל איכותי לשיווק, ומהפרחים המשניים יתפתחו חצילים מאורכים וצרים שאינם ברי שיווק. לכן רצוי להסיר את פרחי המשנה. יש הנוהגים להסיר את הפרי בקומה 0 מכיוון שלרוב הוא יגע בקרקע בזמן הגדילה ויצא לא ישר וגם על מנת לאפשר לצמח לגדל מספיק נוף לפני הוצאת פירות.
הדליה ספרדית: לאחר עיצוב מינימלי של הצמחים מדלים את הצמחים באמצעות חוטים אופקיים הנמתחים לאורך השורה ונתמכים במספר עמודים (קורדונים) התקועים בקרקע. ניתן להציב כל 2-3 מטרים עמוד ולהדלות בהדליית קורדונים רגילה. מומלץ לשתול שתי שורות שתילים בערוגה ולהדלות אותן על שתי שורות קורדונים.
נראה כי איכות החציל בהדליה הולנדית גבוהה ביחס לחציל בהדליה ספרדית, אך לא נמצא הבדל ביבול. כמו כן, נראה כי יש יתרון להדליה הספרדית בתחשיב הכלכלי של הגידול מול הדליה הולנדית, וזאת עקב חסכון משמעותי בכוח אדם.
חנטה
בזנים פרתנוקרפיים אין צורך לרסס בהורמון להשריית חנטה.
בזנים קלאסיק ובלדי יש לרסס בתכשיר אורסט (בריכוז 0.5%) להשריית חנטה. מרססים ישירות לפרח שעדיין במצב סגור למחצה. קצב הריסוס יותאם לקצב הופעת פרחים חדשים: בתקופות החמות כל 5 ימים, ובתקופות הקרות מדי 7-8 ימים.
קטיף
הקטיף יעשה לפי הצבע האופייני לזן ובגודל המתאים לפי דרישת היצואן או השוק המקומי. הפרי הנדרש לייצוא הוא במשקל 350-500 גרם. את הפרי יש לקטוף בעזרת מקטפות, על העובדים לחבוש כפפות על ידיהם בזמן הקטיף למניעת שריטת הפרי. הפרי ייאסף בשדה לארגזי פלסטיק נקיים ויבשים, שבתחתיתם פלסטיק בועות להגנה ממכות מכניות, כאשר חשוב להקפיד שלא לשים יותר משתי שכבות של פרי. יש להקפיד לסדר את הפירות כך שהעוקץ של פרי אחד לא יפגע בפרי אחר. יש לקטוף עם עוקצים קצרים ככל האפשר. תדירות הקטיף תלויה במשקל הפרי המבוקש. מקובל לקטוף פעם בשבוע בגידול במנהרה, ובגידול בבית רשת יכול להגיע למרווחים גדולים יותר וזאת בהתאם למזג האוויר.
טיפול לאחר קטיף, מיון אריזה
אם נדרש אחסון למעלה משבועיים יש לבחון אפשרות חיטוי מוקדם באחד מתכשירי הכלור הבאים בריכוז של 150 ח"מ: טהרספט או כלורן.
המיון יעשה לגודל ולפגמים כמו התעגלות של הפרי. יש לשים לב למיון עדין בכדי לא לשרוט את הפרי ולא לגרום לפצעי לחץ במהלך המיון. לאחר אירוע צינה או קרה (לילה עם טמפ' מתחת ל-7 מ"צ) יש להקפיד במיוחד במיון. פירות שהעוקצים שלהם יבשים או שחורים יש להוציא מהיצוא. לפני האריזה אפשר לטבול את העוקצים באחד מתכשירי ה- NAA הבאים בריכוז 100 ח"מ: אגריטון, אלפאנול, אלפארון, אלפטין, אמיגו או בולרו, למניעת השחרת העוקצים. לאחר הטבילה יש לייבש את הפרי.
פרי שנקטף החל מחודש ינואר יש לארוז בשקיות אווירה מתואמת של החברות המצויות בשוק. אם האריזה נעשית בשתי שכבות יש לחצוץ בין השכבות בנייר עבה 80 גרם (אפשרי גם פלסטיק בועות אך לא אסתטי).
תנאי ההובלה (אחסון) המומלצים הינם טמפ' 12 מ"צ ו- 95% לחות יחסית. פרי שיאוחסן בטמפ' נמוכה מ 12 מ"צ עלול לפתח נזקי צינה. יש להקפיד על שרשרת קירור עד להגעת הפרי ללקוח.
הגנת הצומח
כנימת עש הטבק – בכל שלבי הגידול צפויה נגיעות בכנימות עש הטבק. המזיק הוגדר כווקטור לווירוס נימור חציל מתון (EMMV). הופעת הווירוס בערבה אינה סדירה, צמחים בודדים נתקפים וישנם שנים שהוא לא נמצא כלל. מטפלים במזיק באחד תכשירים המומלצים בחוברת ההמלצות. יש יתרון לטיפול לסירוגין בתכשירים כימיים מקבוצות פעולה שונות למניעת פיתוח עמידות ע"י המזיק.
מחלות אוהדות לחות (חלפת, קשיונה גדולה ובוטריטיס) – פגעים אלה מופיעים עם ירידת הטמפרטורות ותחילת הגשמים. מטפלים לאחר הגשם או אחת ל-10 ימים, ועוברים לטיפול שבועי עם הופעת הפגע.
בזנים בהם ניתן הורמון ניתן להוסיף בעת מתן ההורמון (עם ירידת הטמפ' ועליית הלחות) חומר נגד בוטריטיס. פעולה זו מטרתה למנוע התפתחות בוטריטיס על עלי הכותרת של הפרח שנשארים צמוד לחנט.
מחלת קשיונה גדולה תוקפת את הצמח, בדרך כלל בגבעול וגורמת לנבילתו. מטפלים כאשר מזהים את הפגע. התפתחות חלפת בתנאי הגידול בערבה היא נדירה אך קיימת, ומטפלים עם זיהוי המחלה.
טיפול בחומרים המומלצים המופיעים בחוברת ההמלצות לפי כל אחד מהפגעים.
קמחונית – יכולה לגרום לנזק קשה ועדיף לטפל למניעה באחד מהחומרים המומלצים. ישנם שתי שיטות טיפול: הגמעה ובהמשך ריסוס ושיטה שניה מתבססת רק על טיפולים בריסוס. להגמעה ניתן להשתמש רק בתכשירים המורשים להגמעה ויש ליישם אותם בהתאם למצוין בתווית התכשיר. כשבועיים לאחר הטיפול האחרון בהגמעה יש להתחיל בטיפולים בריסוס.
אקרית אדומה – יש להתחיל בטיפולים עם הופעת הפגע, כשאוכלוסיית האקריות עדיין קטנה. תדירות הטיפולים תלויה בשיעור הנגיעות ובסוג תכשיר ההדברה הנבחר.
אקרית החלודה – מופיעה בעונות מעבר, בסתיו ואביב. פוגעת באמירי הצימוח וגורמת לגוון חלוד בצימוח הנפגע בדומה לזה של העגבנייה. מומלץ לבצע טיפול עם הופעת הפגע.
אקרית המוזאיקה של החציל – אקרית צהבהבה זעירה, לא ניתן לראות בזכוכית מגדלת בהגדלה פחות מפי 20, בעלת 2 זוגות רגליים. הנזק מופיע בעיקר בעלים הצעירים ובצימוח צעיר. הנזק מתבטא בהופעת כתמים בהירים לא רגולריים (מוזאיקה) בעלים. בנגיעות רבה הצימוח הצעיר נפגע קשה ועלול להיעצר. הדברה – תכשירי גופרית עשויים למנוע התפרצות המזיק. תכשירים מורשים בגידול חציל ומומלצים להדברת האקרית החלודה בעגבנייה עשויים גם להדביר את המזיק: ורטימק ודומיו, דיפנדר, אוברון, מייטקלין, מגיסטר, מטאור, פגסוס ודומיו. יש להשתמש לעיין בתווית התכשיר לפני השימוש ולוודא שהוא מורשה לגידול חציל.
תריפס קליפורני – שוכן בפרחים וגורם פגיעה בפירות ע"י גירוד קליפת הפרי. ברמות גבוהות של אוכלוסיית המזיק ישנה הטלה מסיבית באזור פיטם הפרי ופגיעה בהתפתחות הצבע. המזיק מעביר את וירוס הנבילה של העגבנייה (TSWV). עם הופעתו יש לטפל בחומרים המומלצים והיעילים או לשקול פיזור פשפש טורף מסוג אוריוס.
תריפס הטבק – מופיע לעתים נדירות. פוגע בפרי ע"י הגירוד ועקב כך נוצרות פסי גירוד הפוסלים את הפרי לשיווק. מומלץ לבצע טיפולי הדברה עם הופעת המזיק וסימנים על הפרי.
זבוב מנהרות – פוגע בעלווה. מומלץ לטפל רק עם הופעת נגיעות משמעותית.
גידול חציל בבתי צמיחה – כל ההמלצות הכלולות בפרסום זה הן בגדר עצה מקצועית בלבד ועל מקבל העצה לנקוט מנהג זהירות.
עדי סויסה, סבטלנה דוברינין, יואל חדד – שה״מ משרד החקלאות ופיתוח הכפר
יורם צביאלי, מילי זנבר, רבקה אופנבך, שבתאי כהן – מו״פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
