"גם אני נחטפתי" 

בטקסטים אישיים מתארים תושבי העוטף את רגעי האימה של מתקפת הטרור, כמו גם קשיי העקירה, הגעגוע והתקווה. "חטופים" הוא אנטולוגיה של סיפורים, שירים ויומנים ויזואליים שנאספו מתושבי קיבוצי הנגב המערבי 

"גם אני נחטפתי. 

לא צעקו בערבית ליד חלוני;  

לא חדרו אל ביתי;  

לא נבזזתי;  

ביתי לא נשרף בבארי, בכפר עזה גם לא בניר עוז;  

לא ניסו לפתוח את דלת הממ"ד שלי;  

לא גררו אותי בשערותיי חצי לבושה אל קטנוע שנגנב מהשכנים;  

לא הטלטלתי על קלנועית עם מרצחים;  

לא אופסנתי בעזה, בחאן יונס גם לא ברפיח.  

ובכל זאת 

נחטפתי…."  

את המילים האלה כתבה הדר רובין מניר עוז בפתיחה שכתבה לספר "עטופים– תושבי העוטף כותבים יוצרים מתגעגעים", אנטולוגיה של סיפורים, של שירים ושל צילומים שנאספו מכ – 100 מתושבי קיבוצים הסמוכים לגבול עם עזה.  

מרבית היצירות הן תוצאה של סדנאות כתיבה שנערכו לחברי הקהילות שפונו מבתיהם. מספרת על הפרויקט דליה רובינסון שאספה את החומרים וערכה את הספר: 

"חברת אונלייף לפרויקטים חברתיים, הציעה סדנאות כתיבה עם ארבעה סופרים שהתקיימו במקום אליו התפנו קיבוצי העוטף לאחר 7 באוקטובר. הרעיון היה שאת תוצרי סדנאות הכתיבה יפיקו לספר, אך היה קושי לאסוף את החומרים. כאן אני נכנסתי לתמונה. לא רציתי שמשתתפי הסדנאות ירגישו שלוחצים עליהם, אבל הם רצו להעביר חומרים, והטקסטים ששלחו היו חלקם מהסדנא וחלקם שנכתבו מחוץ לסדנאות. היה לא מעט חומרים מהקהילות שהשתתפו בפרויקט, ואז חשבתי שנכון להרחיב ולשתף קהילות נוספות. פניתי להדר רובין שתאסוף יצירות מניר עוז ודרכה הגעתי לקהילות נוספות, כך שבספר כלולות יצירות מ-22 יישובים". 

את איסוף החומרים ועריכת עשתה דליה בהתנדבות כשהיא מגייסת לעזרתה את אימה נעה בן פורת לעריכה לשונית בהתנדבות גם כן. 

הספר יצא בהוצאת ידיעות אחרונות ודליה מבקשת לציין את רותי בן ארי מהוצאת ידיעות ספרים "שניהלה את הפרויקט מטעמם וליוותה כל טקסט, כל מילה, פסיק ונקודה". 

"רגע לפני הורדת הספר לדפוס התגלה כי מכיוון שסדנת כתיבה במסגרת הפרויקט לא התקיימה בניר עוז, אין בספר יצירות משלנו", כתבה הדר רובין בדף בפייסבוק שלה, "ומכיוון ששנית ניר עוז לא תימחה, הזדרזנו לאסוף טקסטים מאנשי הקיבוץ ומצאצאיהם, והצלחנו!! 

צאו לרחובות! 59 אנשים עדיין בעזה. חייבים להשיבם".