הקשר האמיץ עם הקיבוצים והמושבים, הדי אן איי היזמי, האמינות וההתמדה עזרו לבסס את מעמדה של דוראל כחברה המובילה בישראל בתחום האנרגיה המתחדשת. כעת, עם מאות שותפים בישראל ופרויקטיים ענקיים מעבר לים, החברה ממשיכה לצמוח כשרק השמש היא הגבול
קיבוצים רבים בישראל מתבססים בשעות היום על אנרגיה מתחדשת אותה הם מייצרים באופן עצמאי וישנם אף קיבוצים שמייצרים יותר אנרגיה מאשר הם צורכים.
אגירת אנרגיה וניהול עצמאי של הרשת, יאפשרו להם ניצול מיטבי של האנרגיה המופקת מהשמש, הפקת רווחים ותועלות נוספת של יציבות תדר ואמינות החשמל.
דוראל מפעילה בהצלחה, מזה כמה חודשים, מתקן אגירת אנרגיה וניהול רשת החשמל בקיבוץ מעלה גלבוע ובתקופה הקרובה יחוברו עוד ועוד מתקני אגירה בקיבוצים נוספים. – דוראל אנרגיה התחדשת
מטעי דוראל
בימים אלו, כשהקיץ בעיצומו והשמש קופחת בשמיים, לכולנו כבר מובן מאליו שמקרני השמש הללו אפשר לייצר חשמל נקי. אך רק לפני כ-15 שנים, התחום עוד נחשב חדש וראשוני בישראל – נתון קצת מפתיע, בהתחשב בעובדה שאנחנו מדינה שטופת שמש רוב חודשי השנה.
הראשונה לזהות את הפוטנציאל בתחום היתה קבוצת "דוראל", חברה שעסקה בנדל"ן וניהול מקרקעין בהתיישבות הכפרית והקימה את "דוראל אנרגיה" על מנת לתת מענה לתחום האנרגיה המתחדשת הצומח.
בקיץ 2008 נחנכה המערכת הפוטו-וולטאית הראשונה של חברת "דוראל אנרגיה" בקצרין ובכך נפתח בישראל עידן חדש: עידן האנרגיה המתחדשת.
"באותה תקופה כל נושא האנרגיה הסולארית היה די בחיתוליו ואנשים מאד פחדו מהפסדים, בעיקר בגלל העלות ההתחלתית של ההתקנה, שהייתה גבוהה מאד," נזכר שמעון מסיקה, סמנכ"ל ייזום ופיתוח עסקי של "דוראל". "אבל 'דוראל' זיהתה את הפוטנציאל ולקחה על עצמה את הסיכון היזמי הכרוך בפרויקט."
במקביל, החלה רשות החשמל לפרסם את ההנחיות הרגולטוריות הראשונות שלה בנוגע לאנרגיית השמש. תחילה ניתנה אפשרות להציב על הגגות מערכות של 50 קילו-וואט, אך העלות שלהן הייתה אז מאד גבוהה, פי עשרה מהמערכות הקיימות היום והמתקדמות יותר.
אחרי ההפעלה המוצלחת הראשונה אושרו לשימוש על ידי רשות החשמל גם מערכות בינוניות ומערכות בהסדרת מונה נטו ויצאו מכרזים על גגות ושטחים חקלאיים של קיבוצים ומושבים, בעיקר בדרום הארץ, בעידוד הרגולטור.
למשל, אחת ההחלטות של רשות מקרקעי ישראל הייתה לאפשר לקיבוצים ולמושבים להקים מתקנים סולאריים על גבי שטחים חקלאיים בשיתוף פעולה עם היזם. קיבוצים שזיהו באותם השנים את ההזדמנות, נהנים היום ממערכות מניבות בתעריפים גבוהים ומשתלמים.
"החלטה רגולטורית זו התאימה ל-'דוראל אנרגיה' ככפפה ליד," מוסיף מסיקה, "קבוצת "דוראל" החלה את פעילותה בשנת 1999 בתור חברה שנותנת שירותי ייעוץ ושמאות מקרקעין.
מייסדי החברה, דורי דוידוביץ' ואלון קסל זיהו את הפוטנציאל לצד המורכבות של עסקאות הנדל"ן בקיבוצים ומושבים והפכו לשותפים נאמנים של ההתיישבות. במשך יותר מ-20 שנה ליוותה החברה מאות עסקאות כאלה ויצרה מערכת יחסים עמוקה ומבוססת אמון."
וכך, שיתוף הפעולה והאמון בין דוראל לבין ההתיישבות הכפרית העמיק עוד יותר. החברה החלה להתקין מתקני פוטו-וולטאיים על הגגות הקיימים, על בריכות דגים, ואף הקימה סככות וגגות חדשים ועל הדרך גם שיפרה את התשתיות הקיימות בפרויקטים מורכבים ובעלי חשיבות לשותפיה.
הקיבוצים והמושבים הם כר דשא פורה למימוש חזון המדינה בתחום האנרגיה המתחדשת ומהווים שותף מרכזי לחברת דוראל.
בשטחם גגות רבים ומפעלים, מאגרים ובריכות דגים, שטחים חקלאיים, וחלקם אף מנהלים בעצמם את רשת החשמל בשטחם דבר שמגדיל את הפוטנציאל וההזדמנויות בשנים הקרובות.
בשנתיים האחרונות, לצד מתקנים על גגות, מאגרים, ופרויקטים קרקעיים גדולים, דוראל פיתחה פרויקט אגרו וולטאי ייחודי ופורץ דרך בארץ, "מטעי דוראל", שמשלב חקלאות מתקדמת ואנרגיה מתחדשת באותו תא שטח.
"המחסור בשטחים פתוחים במדינה צפופה כמו ישראל, מצריך חשיבה יצירתית. מאחר ומשאבי הקרקע בישראל בכל זאת מוגבלים, אי אפשר להמשיך לעשות שדות סולריים על חשבון החקלאות," מסביר חיים ילין, יו"ר קיבוץ כרמיה, המשמש גם יועץ עסקי של קבוצת "דוראל".
"תחום האגרו-סולארי מאפשר להשתמש בקרקע לשתי מטרות בו זמנית – חקלאות והפקת אנרגיית השמש. חשוב להבין שבשילוב הזה הרווחיות של החקלאות חשובה יותר והאנרגיה עצמה היא ערך מוסף. לא סתם דוראל מעסיקה אגרונום בשורותיה וחברה לתאגיד חקלאי גדול לטובת הפרויקט."
שימוש דו-תכליתי בקרקע טומן בחובו יתרונות גדולים גם לחקלאים, בין היתר חיסכון משמעותי במים ומתן פתרונות טכנולוגיים מתקדמים לחקלאות המשולבים במסגרת הפרויקט והגנה מנזקי שרב או קרה.
לדברי ילין, "אנחנו רואים שאפשר להתמודד עם מזג אוויר קיצוני. זה הפחד הכי גדול במטעים. חקלאי משקיע שנים רבות כדי לקבל פרי ואם המטע הולך הכל יורד לטמיון. צריך להבין שהדבר האחרון שהחקלאי מבקש זה פיצוי כספי, לעשות כסף מאסון טבע.
במטעי דוראל ניתנת ההזדמנות לייצר חשמל סולארי מצד אחד ולהגן על הגידולים החקלאיים ולהשביח אותם מהצד השני.
יש פה win-win לכל הכיוונים. משיחות עם משרד החקלאות, לדעתי גם הם מבינים שאם רוצים לעמוד ביעדי המדינה לשנת 2030 – 30% מייצור החשמל יגיע מאנרגיות מתחדשות, ללא פגיעה בשטחים הפתוחים, יש צורך לקדם פרויקטים מסוג זה.
שימוש כזה גם מקל על הרגולציה מצד המדינה, כשמצד אחד מופקת אנרגיה זולה מאד ומצד שני נשמרות עתודות הקרקע והחקלאות ממשיכה לשגשג. יש לנו פוטנציאל להוביל בעולם עם הסטארט אפ הזה, מטעי דוראל – אחיזה בקרקע וייצור אנרגיה."
"כדי לעמוד ביעדים, מדינת ישראל צריכה להבין שעליה לאפשר, בין היתר, קידום של פרויקטים גדולים בעלי משמעות וחשיבות למשק החשמל בישראל," ממשיך אופק.
"50% מהיעדים צפויים להגיע מדו-שימוש בקרקע, כאשר מרבית הגגות כבר מקורים על ידי הפאנלים הסולריים, כך שיתרת היעדים תגיע משימוש נכון, יעיל ודואלי במשאב הקרקע עצמו.
נכון להיום קיימת מגבלה של 20,000 דונם לשימוש בקרקע ליצירת אנרגיה מתחדשת, שזה מעט מאד ומרחיק אותנו מהיעד הדרוש", הוא מפרט. "לכן פיתחנו בין היתר, את מטעי דוראל ואנחנו ממשיכים לחדש כל הזמן."
דוראל אנרגיה מתחדשת
היום דוראל מחזיקה כ-40% ממכסת אגירת החשמל במדינת ישראל, כמעט פי שלושה מכל חברה אחרת, לאחר זכייה בשני מכרזים של רשות החשמל והיא תקים כ-750 MWp בשילוב 1,400 MW/hאגירה במהלך השנים הקרובות. המחיר שנקבע לאנרגיה סולארית בשילוב אגירה נמוך משמעותית מייצור חשמל בכל טכנולוגיה אחרת.
ייצור חשמל מאנרגיה סולארית, שלצדו מתקן אגירה המספק ביטחון ואספקה לאורך כל שעות היממה, זול בעשרות אחוזים, והפער רק יילך ויתחדד עם הזמן. עם השנים מחיר האגירה צפוי לרדת וכך גם מחיר הייצור באנרגיה סולארית.
ילין רואה באגירת אנרגיה פתרון אנרגטי משמעותי: "דמיינו לעצמכם בטרייה בגודל יחסית סביר שניתן להוביל למקום בו יש צורך בחשמל," ממשיך ילין. "בדיוק כמו שמובילים מיכלית דלק או בלוני גז.
אפשר להשתמש במיכלית זו כדי לספק חשמל ליישוב ירוק לחלוטין בערבה או באזורים אחרים. אפשר להוביל מיכלית כזו להופעה במצדה – וכבר לא צריך את הגנרטורים הרועשים.
המיכליות האלה יכולות לסייע לנו לפתח את ההתיישבות, את הציונות, ואפשר לקחת אותה גם לערים הגדולות, שם בקרב, בעקבות קצב גידול האוכלוסין המואץ, אם הדברים לא ישתנו, בעוד שנים מעטות, יצטרכו האנשים להחליט אם להשתמש בחשמל כדי להטעין את הרכב החשמלי או לעשות כביסה. המאגרים שלנו מסוגלים להכל, בתנאי, כמובן, שהרגולציה תאפשר את זה."
עם כל המגבלות הקיימות, ילין נחוש בדעתו: "החזון שלי הוא שהשכונות החדשות בקיבוצים או מושבים יהיו מנותקת לחלוטין מחברת חשמל."
אחת המגבלות הגדולות ביותר היא התשתיות המיושנות של חברת החשמל. "כדי לאפשר קליטת חשמל מאסיבית, התשתיות האלה זקוקות לשדרוג מאד גדול," קובע אופק.
"מדובר בסוג הזול ביותר מכל סוגי החשמל וזה עוד לפני שמונים את כל היתרונות של הפקת אנרגיית השמש עבור הסביבה," מסכם אופק.
"דוראל זיהתה את ההזדמנות הזו לפני 13 שנה ועכשיו תורו של הרגולטור לשחרר את החסמים ולאפשר ליזמים הפועלים בשוק להשלים את המהפכה בישראל, דבר שיביא להפחתת מחירי החשמל בישראל בצורה דרסטית וישפיע על חשבון החשמל שכל אחד ואחת מאיתנו משלם בסוף החודש."
אנחנו נמצאים היום על התפר בין העולם הישן לעולם חדש, עולם ירוק ויעיל יותר, ששומר על הסביבה בלי לוותר על התייעלות בהתבסס על קדמה טכנולוגית.
תחום האנרגיה המתחדשת בישראל בכלל ובקיבוצים ובמושבים בפרט, טומן בחובו הזדמנויות עסקיות רבות שילוו אותנו עוד שנים ארוכות.
דוראל אנרגיה התחדשת | צילום: יח"צ
