יבול שיא
הרפת והחלב
דר מתי צרפתי

ד"ר מטי צרפתי הרכבי ראש המועצה האזורית יואב בראיון על חינוך ושיתוף נשים

7 דק' קריאה

שיתוף:

ד"ר מטי צרפתי הרכבי ראש המועצה האזורית יואב מספרת על החינוך שקיבלה מהוריה שנתן לה כלים לחיים וחוסן נפשי, על הדרך אל ראשות המועצה, על הישגיה בתפקידה זה וכמובן על שיתוף נשים

מועצה האזורית יואב

ארבעה-עשר יישובים נכללים במועצה האזורית יואב הפרושים על כ-200,000 דונם, בהם שמונה קיבוצים, שלושה מושבים, הכפר הערבי הקטן אֶל-עָזי וכפר הנוער קדמה. ד"ר מטי צרפתי הרכבי מכהנת למעלה מעשור כראש מועצת יואב. היא גרה במושב סגולה מאז נישואיה לערן, בן המושב. הוריו עברו לסגולה בשנות החמישים, במסגרת המגמה של מעבר מהעיר לכפר. שלושת ילדיהם של מטי וערן נולדו גם הם במושב: תמר בת 30, אלון בן 27 ונעמה בת  25.  

"הבחירה לגור במושב ובקהילה נבעה מתוך בחירה מושכלת משותפת. אנחנו חקלאים כי בחרנו בדרך זו," מדגישה מטי. "עבודת האדמה היא עבורנו ציווי אישי, אני מאמינה שניתנה לנו זכות לעבוד את האדמה." יחד הם מגדלים 60 דונם של כרם ענבים המיועדים ליין, זאת במקביל לעבודתם של בני הזוג מחוץ למשק. "המשק פעיל ואקטיבי במשך כל השנים מתוך הכבוד לקרקע," אומרת מטי ומציינת בגאווה שעם היוולדו של הנכד לפני שנה, נוצר רצף דורי של ארבעה דורות.  

מטי בחצר הבית עם הנכד הראשון
מטי בחצר הבית עם הנכד הראשון

מטי נולדה בקריית אתא. הקשר שלה לחקלאות החל עם לימודיה האקדמיים בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות. התואר הראשון היה בתחום גידול בעלי חיים, במגמת גידול בקר לחלב. מטי סיימה תואר זה בהצטיינות והמשיכה ישירות לתואר שלישי, לדוקטורט, בו חקרה את תחום הגנטיקה של הצמחים. לאחר הלימודים עבדה במשך כ-30 שנה במחקר והשבחה של ירקות בארץ ובעולם, ובמהלך התקופה הזאת הועסקה בחברות מסחריות, ביניהן חברת 'הזרע' – "כך שבעצם כמעט כל חיי אני מחוברת לחקלאות," היא מוסיפה. 

מטי משמשת בתפקידה כראש מועצה כבר אחת-עשרה שנים: "ככל שחולף הזמן אני מבינה את כובד האחריות בניהול ושמירה על המרחב הכפרי והשטחים הפתוחים, את כובד האחריות בלעבוד את האדמה, בחקלאות תומכת סביבה, באגרואקולוגיה. זאת מתוך הבנה שהחקלאות היא זו שמעצבת את גבולות המדינה ומעגנת את הקיום שלנו במדינה, שנאמר 'אם חקלאות כאן – מולדת כאן'. זה ציווי אישי שרק מתחזק עם השנים.  

"מוטלת עלי אחריות להיות אמונה על חלקת ארץ שלנו, המונה כמאתיים אלף דונם. זו אחריות כבדה," היא אומרת בהתרגשות.  

המרוץ לראשות המועצה  

"עד גיל 50 חמישים מסלול ההעסקה שלי היה המשך ישיר ללימודי האקדמיים," מטי מעידה על עצמה. "עבדתי שנים רבות באותו תחום ובאותו עולם תוכן. לאחר כ-30 שנים הרגשתי שבפרק התעסוקתי הבא בחיי – אני רוצה לתרום ולעשות יותר למען החברה. בפועל, במשך כל השנים הייתי מאוד פעילה בקהילה, הייתי שותפה בפורומים, וועדות, מתנדבת במדים, יו"ר ועד הורים בבי"ס יסודי, חברה בצוות חירום יישובי וכעשר שנים כיהנתי בהתנדבות כיו"ר 'שותפות ביחד' יואב-ליהי ואלי (פנסילבניה) בשיתוף הסוכנות היהודית."  

מתי מתנדבת במתמיד
ד"ר מטי צרפתי מתנדבת במתמיד

מטי מסבירה מה הנחה אותה: "בחרתי להיות מעורבת בקהילה מתוך הבנה שהבחירה לגור במרחב כפרי ובקהילה קטנה, מחייבת אותי לתרום ולתת." 

לפני יותר מעשור, נוצרו נסיבות שהובילו אותה לרוץ לראשות המועצה. ראש המועצה דאז עזב את התפקיד וחברים שהכירו את מטי הציעו לה: "לכי על זה, אנחנו לצידך!".  

במהלך הקמפיין המגדר לא היווה נושא מרכזי, הפעילות ההתנדבותית הענפה שלה בקהילה היא שחשפה אותה בקרב תושבים רבים. גם השכלתה בתחום החקלאות והיותה בעלת משק חקלאי פעיל קרבה אותה לקהל הבוחרים. "לצד האג'נדה החקלאית," אומרת מטי, "כראש מועצה אני נותנת דגש גדול לתחום החינוך והקהילה. בזכות הגעת תושבים חדשים למושבים ולקיבוצים, הצמיחה הדמוגרפית מעלה אתגרים רבים בתחום חיי הקהילה והתאמת השירותים המוניציפליים למציאות המשתנה." 

ד"ר מטי צרפתי כראש מועצה – דבר מובן מאליו 

"כאשר אני מבקרת במוסדות החינוך, אני פוגשת דור צעיר שלא מכיר מציאות בה ראש המועצה הוא לא אישה," היא אומרת. "ילדים בחטיבת הביניים או בתיכון צמחו למציאות שבראש המועצה מכהנת אישה – וזה עבורם מובן מאליו ולא יוצא דופן. זה נחמד, כי השינוי נעשה במהלך עשור הלכה למעשה ולא בהצהרות." 

בתקופת כהונתה גדל מספר הנשים שמכהנות בתפקידי מפתח במועצה באופן ניכר ועל כך היא קיבלה את "אות המגדר" מעמותת "כ"ן" (ראו קו למושב, גיליון 1213, 23.12.2021). "כשנבחרתי כיהנו במליאת המועצה כ-15% נשים, גבוה מהממוצע הארצי. שנה לאחר מכן, בבחירות הבאות, היחס עלה לכ-25%  נשים – ובשנת 2018, בבחירות האחרונות, אני גאה על ייצוג נשי של 50%.

אין לי ספק כי היותי אישה הביא נשים טובות להעז ולהתמודד בבחירות למליאת המועצה. בנוסף, מקיפה אותי שדרת ניהול נשית מובילה שנבחרה בזכות כישוריהן ויכולתן. בין התפקידים ניתן למנות: מנכ"לית מועצה, מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים, מנהלת המרכז הקהילתי, מבקרת הפנים, מנהלת מחלקת ההון האנושי, שלוש מנהלות עמותות, מנהלת ועדה לתכנון ובניה, מנהלת השירות הפסיכולוגי החינוכי ועוד. מובן שגם מקומם של הגברים אינו נפקד, ובסך הכול יש חלוקה שוויונית ומאוזנת." 

"ההצלחה תלויה רק בי" 

"בתחנות חיי ובבחירות שעשיתי השיקול הפמיניסטי לא היה בתודעה שלי," אומרת מטי. "למדתי לימודי דוקטורט, הקמתי משפחה, עבדתי באינטנסיביות, ניהלתי קריירה הכוללת נסיעות רבות לחו"ל – מעולם לא נתתי לעצמי שום הקלות או הנחות על עצם היותי אישה, רעיה או אמא. אך, כאשר נבחרתי לראשות המועצה, הבנתי שלמרות שעבורי נושא המגדר אינו מעלה או מוריד בהחלטות שקבלתי בחיי, הרי שיש נערות ונשים שעבורן זו סוגיה מעכבת. לכן, היום כשאני מתבקשת להופיע ולדבר על שוויון הזדמנויות, על העצמה נשית, על שבירת 'תקרת הזכוכית' – אני מיד מתייצבת. אני מבינה, יותר ויותר, שמה שעבורי מובן מאליו, אינו מובן מאליו לכולם, נשים וגברים כאחד". 

מתי עם בעלה אמא שלה וילדיה
מתי עם בעלה אמא שלה וילדיה

מטי מרחיבה על השפעת הבית שגדלה בו על עיצוב אישיותה. "הייתי אחות צעירה לשני אחים בוגרים. הוריי לא הבחינו בין בת לבן, שלושתנו היינו מחויבים למטלות הבית ועשינו כל מה שצריך. לזכותם של ההורים שלי," היא מדגישה, "הם לא חינכו ל'למה לא'. הם חינכו אותי שההצלחה שלי תלויה רק בי. אני יכולה לעשות ולהיות הכול, ממש כמו שני אחיי הגדולים. מעולם לא היו להם טענות או דרישות מהחברה או המדינה, גם כאשר מצבם הכלכלי לא היה טוב. הוריי היו פועלים שהשתכרו בשכר מינימום – אימא פועלת ייצור ואבא גנן שכיר. גרנו בקריית אתא. להורים שלי מעולם לא היה רכב ומעולם לא נסענו לחוץ לארץ. הבילוי הכי 'נחשב' עבורי היה לנסוע באוטובוס ולאכול פלאפל בחיפה. אגב, עד גיל צבא, המקום הרחוק ביותר אליו הגעתי היה ראשון-לציון. יחד עם זאת, הוריי תמיד שמחו בחלקם, מעולם לא אמרו לי שאנחנו מקופחים או חסרי אמצעים. אגב, עד חטיבת הביניים לא ידעתי שאנחנו ממוצא ספרדי." 

כך גדלה מטי, כאשר נושא המגדר, הנושא העדתי והנושא הכלכלי אינם סוגיות שיש להתעכב בגינם. אלא להאמין רק בעצמה ולהגיע להישגים באמצעות כוחותיה היא.  

שלושה עוגנים בניהול המועצה  

"בחזוני אני מזהה שלוש 'רגליים' מרכזיות:  קהילה: דגש על חיזוק החוסן הקהילתי במיוחד בקהילות קטנות כמו במועצה. מבחינתי זו שאיפה למצוינות בתחומי החינוך הפורמלי והחברתי, תחומי הרווחה, אזרחים ותיקים, תרבות ופנאי, תיירות, ספורט, חיזוק המנהיגות המקומית ועוד. סביבה: עבודת האדמה וחקלאות, הגנה על הסביבה והמרחב הכפרי, תפיסה אקולוגית, שמירה על רצועות הנחלים, שמירה על משאבי הטבע וכד'. ופיתוח כלכלי.  

"הפיתוח הכלכלי אינו מטרה בפני עצמה," מסבירה מטי, "אלא אמצעי לספק סל שירותים מוניציפליים מיטבי לתושבים. האתגר שלי," היא מסכמת, "הוא איזון בין שלוש הרגליים האלה. לא להפריז ולא להחסיר, זו קיימות." 

מטי מונה מספר הישגים בשלושת התחומים הנ"ל. במהלך כהונתה קודמו תחומים רבים, ב-2017 מטי קיבלה את "אות הנגב לאיכות הסביבה" על היותה דוגמה ומופת לשילוב אורח חיים סביבתי עם הפנמת ערכי הקיימות וחתירה ליישום חיי קהילה איכותיים, תוך שמירה על צביונם הכפרי וחוסנם הקהילתי. 

בשיתוף ציבור וחקלאים מהאזור הוכן מסמך מדיניות לאגרואקולוגיה – חקלאות תומכת סביבה במרחב: "עתה אנחנו בעיצומה של הכנת תוכנית מתאר כוללנית למועצה, הכוללת בין השאר תכנית אב לשטחים פתוחים ופרוגרמה חקלאית." 

עוד בתחום הסביבה – מטי הייתה ממובילי המאבק כנגד הפקת אנרגיה מפצלי שמן משכבות סלע באזור, שלדעתה הייתה עלולה לגרום לנזקים סביבתיים בלתי הפיכים במרחב. היא הובילה במרכז השלטון האזורי כתיבת מדריך "לתכנון וניהול שטחים פתוחים למועצות אזוריות". על תרומתה זו בקטגוריית עובד ציבור קיבלה את "אות הגלובוס הירוק".  

עוד היא מציינת: "בתחום התיירות היינו מעורבים בהכרת אתר מערות בית גוברין כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו – ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם. גם הפיתוח הכלכלי נמצא בתנופה: אנחנו מפתחים אזור תעשייה חדש, שיהווה עוגן כלכלי משמעותי למועצה." 

מטי גאה בהישגי החינוך הפורמלי והחברתי. כאשר 97% מבני הנוער ביישובי יואב מתגייסים לצה"ל ואחוז גבוה מהם לשנת שירות. 96% מהתלמידים זכאים לתעודת בגרות. "התיכון המקיף האזורי שלנו צפית," מדגישה מטי, "פותח דלתו ומקבל כל תלמיד שמעוניין ללמוד בו." 

התנדבות ונתינה 

כמי שנהגה להתנדב בקהילה טרם היבחרה לראשות המועצה, מטי גאה מאוד במאות המתנדבים שפועלים במועצה שלה: "אני גאה בצוותי המתנדבים שלנו בתחומים רבים. בתחום הבטחון השוטף ובחירום – יותר ממאתיים 'מתנדבים במדים' ('מתמידים'), שהם שוטרים מתנדבים שנרתמים לשמור על הישובים והאזור, מתנדבי 'איחוד הצלה' למתן סיוע עזרה ראשונה, מתנדבי חילוץ והצלה לסיוע עצמי ראשוני, כיתת כוננות, צוותי חירום יישוביים, צוותי חירום רפואיים, לוחמי אש ועוד.  

"בנוסף," אומרת מטי, "יש פורומים שונים של מתנדבים בתחומי הקהילה והחינוך כגון: גיל רך, נוער, וותיקים, צוותי מוגנות מינית ביישובים ועוד. לאחרונה הקמנו 'מרכז גישור קהילתי'."  

כאשר היא מתבקשת להרחיב בנושא, היא מספרת: "מרכז הגישור הקהילתי הוקם מתוך תפיסה כי ביישובים קהילתיים סכסוכים וקונפליקטים נפתרים באמצעות הסכמות, שיח משותף והבנות. במרכז פועלים בהתנדבות כעשרים מגשרים תושבי המועצה. חלקם מגשרים בהכשרתם ואחרים הכשרנו בקורס גישור שערכנו." 

מטי מאמינה כי הנכונות של התושבים להיות מעורבים ולתרום מחזקת את החוסן הקהילתי: "כך לדוגמא בתקופת הקורונה תמכנו וליווינו את התושבים בכלל ואת הוותיקים בפרט. גם בימים אלו פועלים מתנדבים בהפעלת מתחמי בדיקות קורונה ביישובים. השירות הפסיכולוגי חינוכי של המועצה האזורית 'יואב' זכה להכרה וכבוד גדול, כאשר נבחר להציג בכנס בינלאומי את ערכת החוסן לבידוד בתקופת הקורונה שפותחה ביואב." 

מטי ושותפיה במליאת המועצה רואים חשיבות בחיזוק המנהיגות המקומית ביישובים: "תפיסת המועצה היא של שלטון דו-רובדי, ביזור חלק מסמכויות המועצה לוועדים המקומיים הנבחרים בישובים, אנחנו מאמינים שהמנהיגות המקומית יודעת היטב מה הם הצרכים וסדרי העדיפויות ולכן חלק מהתקציבים המוניציפליים מועברים לוועדים המקומיים בכפוף לתוכנית עבודה. הוועד המקומי בכל יישוב מנצל את התקציב על פי האתגרים שבפניו." 

עצות לנערות ולהורים 

איך יכולה נערה או אישה צעירה להגשים את מטרותיה, להגיע למקום בו היא רוצה להיות?  

לד"ר מטי צרפתי יש מספר עצות זהב: "ראשית כל להאמין בעצמך. להעז לומר את דעתך, להעז לפעול כרצונך. לא לתת לעצמך הנחות ולא לצפות שיתנו לך הנחות. לא לנסות לרצות אחרים ובוודאי לא להתנצל על הבחירות או על מי שאת. כמובן, ללמוד מאנשים ונשים שהצליחו." 

מכיוון שהחינוך מבית והמסרים של ההורים חשובים ביותר, מציעה מטי להורים: "צריך לקבל את הילד כמות שהוא. פחות לבקר אותו, פחות להוכיח אותו," וזה מניסיונה האישי. "ידעתי שההורים שלי אוהבים ומקבלים אותי כמו שאני. זה השרה בי הרבה ביטחון ביכולות שלי. העובדה שלא הייתה להם ביקורת שלילית אפשרה לי להעז, לנסות וגם להצליח. ההורים שלי היו אנשים טובים, שעבדו מחמש וחצי בבוקר עד לפנות ערב, הם לא ידעו בדיוק מה עובר עלי ולא היו מעורבים בלימודים שלי. אבל," היא מדגישה, "תמיד היו שם בשבילי, גאים בי, מקבלים אותי ולא שיפוטיים. מגיל ארבע-עשרה אני עובדת בחופשות מבית-הספר. גם כסטודנטית עבדתי ולמדתי. ההורים שלי סייעו במה שיכלו. אני חבה להם הרבה, את מי שאני. זכיתי להיות נאהבת, לגדול בבית מלא שמחת חיים, למדתי מהוריי לסמוך על עצמי, לא להיות תלויה במישהו אחר שיפרנס אותי, וכפי שאמרתי, לא לצפות לקבל הקלות. מכאן החוסן הנפשי שלי."  

ולסיום אומרת ראש המועצה האזורית יואב: " הדינמיקה הקהילתית מאוד חשובה. היכולת להיות חבר בקבוצה, להרגיש שייך, להרגיש מוגן, לדעת שאם תהיה בצרה תמיד יהיה מישהו שיירתם לעזרתך. מצד שני, כמובן, גם לשאול את עצמי מה אני יכול לתת, לתרום."  

ועוד מוסיפה ד"ר מטי צרפתי לגבי עובדי המועצה שעובדים לצדה: "יש בהם ענווה ורצון לנתינה ושירות. אנחנו תמיד משתדלים לענות לתושב בחיוב, אם אפשר אז לומר 'כן', והכול בהקפדה על זמינות, מקצועיות, מסירות, מנהל תקין ושקיפות." 

תגובה אחת

  1. יישר כוח לדר' מתי צרפתי,ראש המועצה שלי. עשייה ברוכה ושמירה על ערכים אנושיים תוך דוגמא אישית בולטת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דקלה אריה בדלר, ממושב אשתאול שבהרי יהודה, היא בן אדם מעורר השתאות וסקרנות, בעלת תפישה חינוכית ייחודית לגיל הרך * ביום יום עורכת דקלה סדנאות ליווי התפתחותי לתינוקות ופעוטות, שמיועדות לתינוקות מגיל 3 חודשים
6 דק' קריאה
הם עזבו הכל, את העסק הפרטי שכל כך קשה עבדו עליו ויצאו להילחם ולשרת במילואים למען המדינה * רבים מהם שירתו שלושה חודשים ואף נקראו לסבב שני ובינתיים מצב העסק שהושאר מאחור הידרדר *
10 דק' קריאה
אסף ולדן הותיר אחרי לכתו שני ספרים – את ספר הפרוזה: "אורות הפנסים האחרונים" ואת ספר השירה: "לב אבוד בין מילים", שני יהלומי ספרות שפוערים צוהר קטן לנפשו המרתקת של ולדן. ספר "אורות הפנסים האחרונים"
5 דק' קריאה
בדי אוהלים המסמלים את הנדודים והטלטלות של אלו שפונו מביתם שמשו השראה למערכת לבוש שיצרה שיר כץ מצבעון. הפריפריה מגיעה לאופנה *תמונה ראשית: שיר כץ, מרגישה תלושה. "קהילת צבעון מפוזרת בכל המדינה. המשפחה שלי
5 דק' קריאה
13 דירות בבית ההולך ונבנה בנהריה, רכשו חברי קיבוץ רות. כשתסתיים הבנייה בעוד כשנתיים, יעברו אליו חברי הקיבוץ וילדיהם. "אנחנו בנהריה כדי להישאר, כי העיר והצפון חשובים לנו"  הקיבוץ העירוני "רות" של בוגרי השומר
6 דק' קריאה
בית המשפט מלמד הורים פרודים מהי אחריות הורית ״בית המשפט לא אמור להמשיך ללוות הורים עד שילדיהם יגיעו לבגרות, הדבר אינו מתיישב עם טובת הקטינים", אמרה השופטת הילה גורביץ עובדיה, מבית משפט לענייני משפחה
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן