חם במושב פארן, יבש, המים במשורה, אבל הפלפלים שלהם בשרניים, יפי מראה, מבוקשים באירופה ובארצות הברית וגם עמידים. שוחחנו עם אורי יעקבי, חבר המושב ושמענו על הסוד העומד מאחוריהם.
אתגר גידול ירקות איכותיים הופך קשה שבעתיים במקומות בהם מזג האוויר לוהט והמים הם משאב יקר. הפלפלים האיכותיים של מושב פארן גדלים בתנאים האלה והם מככבים על שולחנות הסועדים באירופה ובארצות הברית. איכות זו מושגת בזכות מגדלים מנוסים וזני פלפלים שפותחו בישראל ונחשבים למבוקשים בעולם.
במושב פארן, השוכן 100 קילומטרים צפונית לאילת, אפילו החורף חמים ויבש. בימות הקיץ הטמפרטורה יכולה לטפס מעל ל-40 מעלות, ובכל זאת, מהמושב הזה יוצאים פלפלים טעימים, בשלושה צבעים, בעיקר לייצוא. הם בשרניים, צבעם עז, טעמם משובח.
האתגרים בגידול חקלאי במושב רבים: האדמה מלוחה, כמו גם המים שבנמצא. זאת ועוד: הצמחים זקוקים לטמפרטורה של פחות מ-25 מעלות על מנת לבצע חנטה ובשנים האחרונות, בשל השינויים האקלימיים, לא תמיד היו התנאים לכך.
אורי יעקבי, חבר המושב, עוסק בחקלאות מהיום הראשון שהגיע לפארן, לפני 15 שנה. "האדמה בפארן בעיקרון אדמה מלוחה, המים הם במליחות גבוהה ועימם אנחנו משקים, זה מה שיש. אין פה מתקני התפלה, ועל פי התוכניות של מקורות, זה יקרה אולי בעוד 5 עד 6 שנים".
אורי יעקבי מגדל פלפלים מזן קנון, של חברת הזרעים גדרה-סינג'נטה. מדובר בפלפלים בשרניים, יפי מראה, איכותיים, אשר להם עמידות לקימחונית ונמטודות. הם פרי פיתוח ישראלי, מגשימים את החלום של המגדלים לזן עמיד, חזק, בעל און צימוח.
אורי יותר משמח על הזנים החדשים: "עלות הטיפול כנגד מזיקים עומדת על כ- 100 שקלים לדונם. הבעיה היא שחומרי ההדברה האלה לא ידידותיים לסביבה. היה אתגר מתבקש לפתח זנים שתהיה להם עמידות נגד נמטודות. זהו אתגר לא פשוט – לפתח זן כזה, לבדוק אותו לאורך כמה שנים, לאורך כל עונות השנה".
"לא בכדי, קנון הוא הזן המוביל בערבה. היה אתגר גדול לפתח זן העמיד למזיקים והגדל בתנאים של הערבה". הסביבה מאתגרת לא רק עבור הצמחים: גם החקלאים צריכים להתמודד עם חום ויובש קיצוניים: "אנחנו חיים פה. אנחנו רגילים. שותים הרבה מים וכשלא עובדים שוהים במזגן. אני חושב שפה הרבה יותר נעים מאשר בתל אביב. כשאני נוסע לשם, אני מזיע בגלל הלחות. בערבה יותר נעים ופה ביתנו – וגם השדות שלנו".
לפני שהושק, זן הקנון עבר בדיקות בשטח. אורי מספר כי בכוונה נבחרה חלקת אדמה אשר סבלה ממזיקים, בה נשתלו הפלפלים. הזן עבר בהצלחה את מבחן החלקה המאתגרת. בשביל המגדלים זוהי בשורה ולא פלא, זן הקנון הוא המוביל בערבה.
מושב פארן: 50 שנה על הקרקע
מושב פארן הוקם בנובמבר 1971 על ידי גרעיני נח"ל של חטיבת בני המושבים בנוער העובד והלומד. בתחילת הדרך חיו חברי הגרעינים בצורה שיתופית, שזכתה לכינוי מושבו"צ (תערובת של מושב וקיבוץ), ובשנת 1975 פארן הפך למושב עובדים.
הגידול העיקרי במושב הוא פלפל מתוק – אדום, צהוב וכתום, אותו מייצאים כאמור לארצות הברית ולאירופה. במושב גם משקי פרחים ומשקי חלב. הפלפלים מזן קנון מתאימים במיוחד לייעודם: הגידול האיתן, העמידות שלהם, הקלות שבקטיף.
בנוסף, מגדלים זוכים לליווי מקצועי של חברת סינג'נטה-הזרעים גדרה, בטכנולוגיית GROFIT . בשתי העונות האחרונות הפלפלים הראו בריאות שדה גבוהה יותר. הגידול הניסיוני של הקנון נעשה בחלקות שהיו נגועות בפוזריום ובוטריטיס והזן הוכיח עמידות וצימוח חזק, לצד סבילות שדה מאוד גבוהה מתאימה לגידול בישראל.
פלפל הקנון – השקעה בטוחה
פלפל הקנון נחשב להשקעה בטוחה; הינו זן יציב במיוחד המותאם לצרכי מגדלי הפלפל בישראל ומוביל בגאון את השוק לאורך שנים. הוא גם הזן המועדף על המגדלים בערבה. הם בולטים בצבע העז והיפה. הם בשרניים ונקטפים בקלות. הם עברו את מבחן החלקה – במציאות של הערבה, על מזג האוויר המאתגר שלה ומכסות המים. הפלפל עומד בכל המדדים הרצויים: צורה בלוקית בעלת 4 אונות עם קוטר הנע בין 80 ל-100 מ"מ, עם עוקץ שלם ואטרקטיביות בגודל ובצבע.
מאחר ובערבה יש מכסות מים כתוצאה ממגבלה כללית, און הצימוח הגבוה של הפלפל דורש פחות מים וגם פחות דשן ברמה של 20 עד 30% פחות. תכונות הצמח מאפשרות לנהל ביעילות גדולה יותר את המודל המשקי של המגדל.
הקנון הוא כאמור, הזן המועדף בערבה, עם ניסיון בגידול של מאות אלפי שתילים. מדובר בזן GMO-NON, שנוצר מהכלאות קלאסיות ועומד תחת התקן של זרעי מכלוא בירקות. הזן הוא בבחינת פריצת דרך בעמידות שלו, פרי ניסוי רחב היקף, שכלל גידול בחלקות אשר נגועות בנמטודת העפצים. הגידול הוכתר בהצלחה.
בערבה לבדה מגדלים 9500 דונם פלפלים. החקלאים התמודדו בשנה האחרונה עם לא מעט אתגרים, בהם הפרשים לרעתם בשערי המטבעות, אירועי אקלים וגם משבר הקורונה לא הקל עליהם. זו הייתה עונה כלל לא פשוטה – ועם זאת, העבודה נמשכת במרץ רב.
פיתוח הזן הינו תהליך מורכב, המשתרע על פני כמה שנים. החקלאים שותפים לתהליך. זה מתחיל עם כ-85 עד 110 זנים, מהם בוררים את העמידים ביותר לביצוע ההכלאות. בסופו של התהליך, מגיע מוצר מאוד בשל לשוק._
