ד"ר שקד דרוקר, מנהל מקצועי, שיאון
לאחרונה הנושא של קרבה בשארות (inbreeding), מקבל מקום מרכזי בדיונים בעולם הרפת ועולות שאלות שונות.
מה זו קרבה בשארות?
קרבה בשארות מתייחסת למידת הקשר המשפחתי או למרחק המשפחתי בין שני פרטים. כלומר, עד כמה הם קרובים מבחינת שושלת המשפחה. עם המעבר לבדיקות גנטיות לפרים ולפרות, התחילו לבדוק קרבה כרומוזומלית. קרבה כרומוזומלית (Chromosomal Inbreeding) מתייחסת להשפעות הגנטיות של שידוך בין פרטים ברמת הכרומוזומים, תוך המקדות בהומוזיגוטיות מוגברת בקטעים ספציפיים של ה-DNA. כלומר, התמקדות בקרבה גנטית ולא רק לפי שושלת. היום גם בספר העדר בישראל, עובדים על פיתוח היכולת לבצע הערכת קרבה כרומוזומלית בזמן השידוך.
מה הבעיה עם קרבה בשארות?
כבר לפני מספר שנים ד"ר יהודה ולר ואפרים עזרא, הראו שלעלייה אפילו באחוז אחד של קרבה בשארות יש השפעה שלילית על כל התכונות שאנחנו רוצים לקדם בטיפוח הישראלי, בטבלה 1, ניתן לראות תוצאות דומות באוכלוסיית ההולשטין של ארה"ב (וון- רדן).
| טבלה 1. השפעה של תוספת 1% של קרבה בשארות על התכונות באינדקס הישראלי (ולר ועזרא) ובארה"ב (וון- רדן) | ||||
| התכונה | בישראל ביחידות התכונה | בארה"ב ביחידות התכונה | ||
| חלב (ק"ג) | -32.5 | -29.0 | ||
| שומן (ק"ג) | -0.97 | -1.1 | ||
| חלבון (ק"ג) | -0.93 | -0.9 | ||
| לרת"ס | 0.0023 | 0.004 | ||
| פוריות (%) | -0.17 | -0.16 | ||
| הישרדות (ימים) | -3.5 | -8 | ||
| התמדה (%) | -0.021 | |||
| אינדקס טיפוח | -35.3 | -25$ | ||
דבר נוסף שיש לקחת בחשבון, זה הסיכון למחלות גנטיות. ככל שהקרבה בשארות עולה, הסיכון להתבטאות של מחלה גנטית רצסיבית עולה אף הוא. יחד עם זאת, כיום כשאנחנו עושים בדיקות גנומיות לפרים, אנחנו יכולים לאתר את הגנים השליליים ולהוציא אותם מהעדר. כמו כן, נכון להיום ב"שיאון" הפרים נדגמים לפאנל של 31 סמנים גנטיים שונים. מתוך ה31 סמנים, 10 הם סמנים למחלות גנטיות שגורמות לתמותה בעיקר בשלב העוברי. עם העלייה בקרבה בשארות בעולם מתגלים עוד סמנים למחלות גנטיות, שני סמנים מתוך 10 המחלות התגלו בשנתיים האחרונות. ב"שיאון" פר שנמצא נשא לגן של אחת מהמחלות הגנטיות יוצא ולא משמש להזרעה. כל זאת על מנת להוציא את הגנים האלה מהעדר הישראלי. חשוב להבהיר שלא זה המצב בכל העולם, למשל בארה"ב בודקים את הפרים ומציינים לכל פר האם הוא נשא או לא, לגנים אלו. בשיטה זו נמנעים משידוך עם פרה נשאית אך לא מוציאים את הגנים מהעדר.
בנוסף, על מנת להשיג שליטה על המחלות הגנטיות בעדר יש צורך לשמור על קצב סביר בעליה בקרבה בשארות. בישראל כל שנה אחוז הקרבה בשארות עולה בקצב של 0.079% לעומת ארה"ב ששם קצב ההתקדמות הוא 0.436% בשנה (איורים 1 ו-2).
סיכום ההשפעות השליליות של קרבה בשארות:
- פגיעה ביצרנות.
- ירידה בפוריות.
- עלייה בהמצאות מחלות גנטיות.
- קיצור תוחלת החיים היצרנית.
- פגיעה במערכת החיסון וירידה בעמידות למחלות.
- אובדן הגיוון הגנטי.
- פגיעה ברווחיות העדר.
מה היא רמת הקרבה בשארות המומלצת?
כשמדברים על קרבה בשארות, צריך לזכור שההתקדמות היא רק לכיוון אחד. כלומר ברגע שממוצע העדר הוא 6% או 12% אין אפשרות לחזור ל4%. כיום, ברור לכולם שסף מסוים של קרבה בשארות הוא קריטי וממנו היכולת שלנו להתקדם גנטית תפגע משמעותית. אף אחד לא יודע מהו הסף הזה והשאיפה שלנו היא להתקדם בקרבה בשארות בקצב הכי איטי האפשרי, כדי לא להגיע לסף הזה בעשרות השנים הקרובות, מתוך אחריות לעדר הישראלי. לכן, הקרבה בשארות המומלצת היא המינימלית האפשרית ובכל מקרה לא מומלץ לעבור את סף ה5% לשידוך (לא ברמת העדר).
האם זאת בעיה רק שלנו? או האם אנחנו היסטריים?
בסקירת ספרות שערכתי, מצאתי שמשנת 2020 פורסמו 85 מאמרים שונים בנושא "קרבה בשארות בהולשטיין" מדנמרק, גרמניה, שוודיה, אוסטרליה וכמובן ארה"ב. בנוסף, בשנה האחרונה מתפרסמים פודקאסטים ווובינרים של חברות הזרעה אמריקאיות ואירופאיות שדנים בנושאים הקרבה בשארות ושונות גנטית ואיך הם מתמודדים עם הבעיה. כלומר מאטים את ההתקדמות, כי אי אפשר ללכת אחורה.
לכן נראה כי אנחנו לא הסטריים, אלא נוהגים באחריות. זאת לא פעם ראשונה שהטיפוח הישראלי מקדים את העולם, ראינו את זה במקרה של גודל גוף שאחרי הרבה שנים הבינו בארה"ב ואירופה שפרה קטנה היא יעילה יותר. עכשיו מבינים גם בעולם שהריצה קדימה עם אחוז הקרבה בשארות הייתה מהירה מדי ומנסים להאט את הקצב.
האם קרבה בשארות שווה התקדמות גנטית?
אני חושב שהוכחנו ב"שיאון" שאפשר להשיג התקדמות גנטית ללא אחוז קרבה בשארות גבוה. שני הפרים הגנומים הגבוהים ביותר שעובדים בישראל איבון ונורמל הם עם אחוז קרבה בשארות נמוך מ-5%.
מה עושים כדי לשמור על קרבה בשארות נמוכה?
- שמירה על מגוון גנטי – אנחנו מגבילים את מספר הבנים שאנחנו לוקחים מכל פר ל-10.
- שמירה על קצב התקדמות נמוך בקרבה בשארות – באמצעות תכנת "נטע"
- הוצאת גנים עם השפעה שלילית מהעדר
- ביצוע בדיקת גנומיות – לווידוא הורות והערכת קרבה כרומוזומלית.
לסיכום
נושא הקרבה בשארות מעסיק אותנו בישראל ואת כל העולם, שכעת מתחילים להבין את ההשלכות ארוכות הטווח. קרבה בשארות גורמת לפגיעה ביצרנות, לירידה בפוריות, לעלייה במחלות גנטיות, לקיצור תוחלת החיים היצרנית, לפגיעה במערכת החיסון ולאובדן הגיוון הגנטי. שמירה על רמת קרבה נמוכה היא משימה חשובה לשמירה על עתיד העדר הישראלי. למזלנו, בישראל הנושא של קרבה בשארות מנוהל באחריות בהובלת ספר העדר ו"שיאון".
