הוא מתסיס את הנוער? 

על הביקור של ח"כ בן גביר באלעד אחרי הפיגוע הרצחני, על השתיקה הנמשכת של בנימין נתניהו נוכח ההסתה נגד נפתלי בנט, ועוד   

בגלל הממשלה הזאת 

כשהגיע  ח"כ איתמר בן גביר לאלעד מיד לאחר הרצח המשולש ביום חמישי, הוא טען ש"הממשלה הזו מסוכנת ומפקירה אותנו", כך דווח. עשרות תלמידי ישיבה חרדים שהתגודדו במקום והריעו לו, צעקו בין היתר: "בנט תיזהר, רבין מחפש חבר". על פי אחד הדיווחים בן גביר לא אהב את הצעקות ובעקבות זאת עברו הצעירים לקריאות מתונות יותר: "בנט הביתה" ו"מוות לערבים". אחר כך ראיינו בערוץ 11 את שלמה לינדר, חסיד ויז'ניץ, שטען שהציבור החרדי איננו חלק מהימין הקיצוני, ואמר על בן גביר: "מגיע בן אדם מהתנחלות להתסיס את הנוער ולהלהיט אותו נגד ערבים". גם את זה בן גביר לא אהב, והודיע שהוא תובע את לינדר על לשון הרע, 80 אלף שקל, כי לינדר השמיץ אותו וטען למעשה שהוא, בן גביר, עומד מאחורי הקריאות: "מוות לערבים" וקריאות ההסתה נגד בנט. "מי שמשמיץ ישלם, נגמרו הימים שהימין סולח". אחר כך מצאתי בפייסבוק פוסט של יגאל סרנה, שהוא תורם 500 שקל לכל מימון המונים שיסייע ללינדר בכיסוי הוצאות המשפט, כי הוא "אמר את האמת על בן גביר".   

מוזר. כשבן גביר מגיע למקום שהתרחש בו פיגוע רצחני וטוען ש"הממשלה הזו מסוכנת ומפקירה אותנו", אנשים עם קשיי-הבנה כמותי למשל, יכולים להרהר באפשרות, שהאמירה הזו  קושרת בין מחדלי הממשלה שלנו ובין הפיגוע. שאילו הייתה לנו ממשלה אחרת, פיגוע כזה לא היה מתרחש. להגיד על בן גביר, שהוא מלהיט את הנוער נגד הערבים זה לשון הרע, אבל להגיד שהממשלה מפקירה אותנו זו ביקורת לגיטימית?  

אם יהיה משפט, וספק רב מאוד אם יהיה, אני מקווה  שבית המשפט ידרדר את בן גביר מכל המדרגות.  

והוא מתמיד בשתיקתו 

בנימין נתניהו שתק כאשר נודע שנשלחו שני מכתבי איום לראש הממשלה נפתלי בנט עם קליעי רובה בתוכם ואיום: "אם לא תתפטר, בני משפחתך יפגעו". העובדה שנתניהו אינו מגיב ואינו מגנה את האיומים על ראש הממשלה הוזכרה פעמים רבות ובפורומים שונים, בציפייה שהוא יגיד משהו. אבל נתניהו בחר להתעלם.  

נתניהו שתק כאשר בטקסי יום הזיכרון לחללי צה"ל בהר הרצל התפרצו פעילי ליכוד, שאינם הורים שכולים, וקיללו את ראש הממשלה- "סמרטוט", "אתה ביזיון" "תסתום את הפה"  וכיו"ב. אחד הצעקנים הראשיים, משה מירון, היה אחראי לשלטי "שמאלנים בוגדים" בהפגנות ליכוד בעבר. גם על הקמפיין "שמאלנים בוגדים", שמומן בכסף רב על ידי גוף פוליטי כלשהו, נתניהו לא הגיב. מדוע שייצא נגד מהלכים שעל פי הבנתו משרתים אותו?  

נתניהו ורעייתו שרה לא נצפו באף אחד מהטקסים הממלכתיים שנערכו ביום הזיכרון ויום העצמאות. כי מה שווה טקס יום העצמאות, אם נתניהו לא נואם בו ושרה לא מצולמת? 

ביץ', אבל לא נאסטי 

גול עצמי מפואר הבקיעה בשבוע שעבר חברת הכנסת גלית דיסטל אטרביאן. גד"א התראיינה ל-Mako, נשאלה כמובן על יחסה לנפתלי בנט ואמרה: "אנשי ימין שבחרו בו, מרגישים אשכרה מחוללים. זו אותה תחושה שיש בזנות". המרואיינת, שאיננה אהודה במיוחד על הלא ביביסטים, זכתה על ההתבטאות הזו לשלל תגובות, שאם לתמצת אותן הן היו בסגנון: מאיפה יודעת הגברת מהי התחושה שיש בזנות? מדובר בניסיון אישי? הרמה כל כך משובחת להנחתה לא נראתה כאן זמן רב. 

הייתה בריאיון ב-Mako גם מעידה קלה, אופיינית. בגרסה הראשונה של הריאיון שפורסמה, אומרת דיסטל אטרביאן: "הייתי בתאגיד חמש שנים, העורכת הראשית של מחלקת הדיגיטל". אנשי התאגיד קראו והגיבו  – להד"ם, היא מעולם לא הייתה העורכת הראשית של מחלקת הדיגיטל. זו איננה הפעם הראשונה שחברת הכנסת קושרת לעצמה כתרים לא לה. בעבר היא טענה שכסופרת היא זכתה בפרס ספיר, להד"ם גם במקרה הזה.  

התגובות הביאו לשינוי נוסח הריאיון ב-Mako. המשפט לגבי תפקידה של הגברת בתאגיד הושמט ובסוף הכתבה המשופצת נכתב: "בגרסה קודמת של הכתבה נפלה טעות בציטוט דבריה של חה"כ דיסטל-אטבריאן על תפקידה בתאגיד. אנו מתנצלים בפני דיסטל-אטבריאן ובפני הקוראים". שיהיה.  

 ואם בדיסטל-אטבריאן, התאגיד, הליכוד ופרס ספיר עסקינן – בפברואר 2019 פורסמה ב"הארץ" הידיעה הבאה: "בניגוד לתקנות התאגיד, גלית דיסטל-אטבריאן השתתפה בתעמולת בחירות לליכוד. הסופרת והפובליציסטית הופיעה באולפן הליכוד וחזרה על טענתה שזכתה פעמיים בפרס ספיר". בתאגיד אישרו שדיסטל-אטבריאן  לא ביקשה וממילא לא קיבלה אישור להשתתף בתשדיר תעמולה של הליכוד. היא עצמה הגיבה לידיעה בסגנון העדין המאפיין אותה: "'הארץ', תמצאו חיים". 

הכותרת לריאיון שפורסם השבוע ב-Mako  היא ציטוט מדבריה של דיסטל-אטבריאן: "כואב לי שחושבים שאני בן אדם רע. עושים ממני מפלצת". היא גם מעידה על עצמה:  "אני ביץ', אבל לא נאסטי". ביץ' בוודאי, וגם פוליטיקאית דוחה ברמות שטרם נראו פה. מעצבת מובילה של ההדר הבית"רי במתכונתו המעודכנת.  

שנה למותו הטראגי 

בעניין אחר לגמרי. לפני שנה, ב-17 במאי 2021, נמצאה גופתו של קצין המודיעין רס"ן תומר אייגס, בכלא הצבאי בו היה כלוא. אייגס הואשם בפגיעה בביטחון המדינה, אבל לא נשפט ולא נמסר מהן העבירות בהן הואשם.   

מה שמאוד מאוד לא מובן בכל הסיפור הטראגי הזה, היא התעלומה לגבי הנסיבות בהן "מצא" אייגס את מותו. איך יכול להיות, שבחור צעיר נמצא מת בכלא צבאי, ועד היום, למרות החקירה היסודית שבוצעה ולמרות שעברה כאמור שנה, לא ידוע מהו גורם המוות? באמת לא ידוע, או שידוע ובצה"ל לא מעוניינים לפרסם? כנראה שלעולם לא נדע.