מנהלי הפרויקטים והעושים במלאכה בתנועה הקיבוצית מספרים על יוזמות מרגשות שמשנות את פני החברה בישראל: מחיילים בודדים ועד גרעיני נח"ל, חקלאות צעירה והתנדבות רב-גילית
*תמונה ראשית: גרעיני הנח"ל, דור העתיד בגבולות
בית ומעטפת: חיבוק חם לחיילים הבודדים
"אנחנו נותנים בית ומעטפת מלאה, כל מה שהחייל הבודד צריך", משתפת יונתי שור (46, מענית), מנהלת תחום החיילים הבודדים בתנועה הקיבוצית. התוכנית, הפועלת קרוב ל-40 שנה ונוסדה בהובלתו של חתן פרס ישראל, צביקה לוי ז"ל, מעניקה כיום בית ומשפחות מאמצות לכ-550 חיילים בודדים בכ-65 קיבוצים ברחבי הארץ.
מחצית מהחיילים בתוכנית הם עולים חדשים והמחצית השנייה חסרי עורף משפחתי (ילדי אומנה, חרדים לשעבר ועוד). לדברי יונתי, השאיפה שלה היא שכל קיבוץ בישראל יארח חיילים בודדים: "זו תרומה שמהווה רווח נקי לחברה הישראלית. כל קיבוץ יכול לעשות את זה, זה עניין של החלטה".
הקשר ההדוק שהיא מקיימת מול הצבא, משרד הביטחון, המפקדים וקצינות הת"ש מעניק לחיילים את הביטחון בידיעה שיש תנועה שעומדת מאחוריהם ומלווה אותם בכל צעד במהלך שירותם הצבאי.
תורמים, צומחים, מנהיגים: מפעל שנת השירות ממשיך לשגשג
בתנועה הקיבוצית, המחויבות לחברה מתחילה כבר בגיל העשרה דרך מערך התנדבות ההולך ומתרחב בכל שנה. רון ויצנר (42, צובה), מנהל מחלקת שנת שירות בתנועה, מוביל יחד עם צוותו מערך של 1,400 מתנדבי שנת שירות (ש"שינים). הצעירים בוחרים לדחות את שירותם הצבאי בשנה, אותה הם מקדישים להתנדבות בחינוך, חקלאות, פנימיות, כפרי נוער, הוסטלים וקיבוצים – בדגש על חינוך מיוחד, צרכים מיוחדים וסיוע להלומי קרב.
"מדובר בחבר'ה צעירים שזוכים להתפתחות אישית אדירה. הם יוצאים לשנה של נתינה ומגלים כמה הם מקבלים בחזרה", מעיד רון, "רואים עליהם את ההבדל בעקבות השנה הזאת, בבשלות, בבגרות, בתפקידים אליהם הם ניגשים בצבא וביכולת להנהיג".
דור העתיד מתמקם בגבולות: גרעיני הנח"ל חוזרים
אל מעגל ההתנדבות והנתינה מצטרפים גרעיני נח"ל הגבולות, בהובלתו של דודו מלול (50, אשבל). מסלול זה, בשיתוף משרד הביטחון והתנועות המיישבות, נועד לחזק את הקהילות בקווי העימות (עוטף עזה, גבול הצפון והגבולות המזרחיים) לאחר 7 באוקטובר. הצעירים מתארגנים כגרעין ויוצאים לשנת שירות ביישובים. הקבוצה ממשיכה לשירות משמעותי בצה"ל ובסיומו חוזרת ליישוב לשנה נוספת בשם "פרק המשימה". השאיפה היא שחלק מהצעירים יחזרו ויבחרו להישאר ולהקים בית ביישוב בו צמחו כגרעין.
כ-500 צעירות וצעירים בגרעיני נח"ל הגבולות פועלים ביישובים בחינוך, בחקלאות ובקהילה. "הם מחזקים את הגבולות, נותנים מענים לאנשים שקרה להם הנורא מכל, חוזרים לחקלאות ולחינוך, מחיים ומשקמים את היישובים בפריפריה", מציין דודו בגאווה, "לדעתי זה המסלול האידאלי לנוער בישראל היום, שמחפש דרך ומשמעות, מסלול משנה חיים".
מפריחים את האדמה: חקלאות צעירה בפריפריה
תחום נוסף שעבר מהפכה של ממש מאז פרוץ המלחמה הוא שילוב צעירים בחקלאות. קים קפלן (31, מפלסים), מנהל תחום דור חדש בחקלאות, מוביל שלוש תוכניות מרכזיות:
"תוכנית שדה" תוכנית חינוכית-חקלאית לבני נוער בקיבוצים (החל מגיל 14), הפועלת לזכרו של סיון שדה ז"ל מכפר מסריק, שנהרג מפגיעת רקטה בדרכו לעבודה בשדות הקיבוץ, בן 18 במותו. תוכנית נוספת היא "עתודה חקלאית": מתן כלים, הכשרות ומלגות לצעירים שרוצים להתמקצע ולבצע קפיצת מדרגה בתחום, ולהפוך להיות "חקלאים על מלא".
"הקיבוץ הנודד", תוכנית הדגל של התנועה, החלה מיד לאחר 7 באוקטובר במטרה להביא צעירים אחרי צבא לגור בקווי העימות (בגליל העליון ובעוטף) ולעבוד בחקלאות לפי עונות הקטיף. למעלה מ-2,500 צעירים כבר לקחו חלק בתוכנית. "צעירים הגיעו לעבוד בבארי בדרום ובקיבוץ יפתח בצפון, תחת איומי טילים. התייצבנו בכל מקום שהיה צריך אותנו. אנחנו מראים לכולם שחקלאות ישראלית קיימת ואפשרית", מדגיש קים, ומציין כיצד הצעירים הללו לא רק מצילים את המטעים והשדות, אלא גם נשארים ומפיחים רוח חדשה ביישובים".
קהילה לכולם: אוכלוסיות ייחודיות זוכות לבית לחיים
העשייה בתנועה הקיבוצית נוגעת בכל גווני האוכלוסיה, עם תשומת לב מיוחדת לשכבות מוחלשות בחברה. אילת ארנוני (44, מגבעת ברנר), מובילת תחום אוכלוסיות ייחודיות במטה התנועה, מנהלת את תוכנית תל"מ ומפתחת את תחום "בתים לחיים" בקיבוצים. מטרת התוכניות היא לרתום את כוחה המיטיב של הקהילה עבור אנשים הזקוקים לבית ולתמיכה, בשיתוף פעולה הדוק עם משרדי הממשלה. "קיבוץ הוא לא רק מקום לגור בו, הוא יכול להיות קהילה עוטפת עבור אנשים שצריכים בית. הקיבוץ, מעצם היותו מקום כפרי וקהילתי, יודע להושיט יד למי שזקוק, מבלי להסתכל מאיפה הם באו, אלא תוך מתן דגש על הצרכים והמענים האמיתיים של כל אדם", מציינת אילת.
נתינה בכל גיל: שנת שירות לגימלאים
לצד הצעירים, גם הוותיקים מתגייסים בהמוניהם ומעניקים לחברה מהידע ומהיכולות שצברו לאורך השנים. שיר גורן (43, מעלה החמישה), מנהלת מחלקת מעורבות בחברה, הקימה במהלך המלחמה את המרלו"ג החברתי של התנועה. המרכז סיפק ציוד בשווי מעל 16 מיליון שקל, עשה דרכו לרבע מיליון איש והעסיק מערך מתנדבים מבוגרים שעשו לילות כימים בהתנדבויות שונות. בין הפרויקטים הבולטים של המחלקה נמצאת "תוכנית הגששים" – שנת שירות של גמלאים (בני 55 ומעלה).
מחזור המתנדבים הנוכחי מונה כ-100 פעילים שיוצאים להתנדב בקיבוצים ובמועצות ברחבי הארץ ומשתלבים בתחומי החינוך, הרווחה והבריאות בקהילות. "הפרויקט הזה מדגיש את כוחה של מעורבות חברתית – חיבור אמיתי בין אנשים שרוצים לתת לבין קהילות שצריכות אותם, אומרת שיר.
הפרויקטים המרשימים והמרגשים הללו מוכיחים כי רוח ההתנדבות, והערבות ההדדית ממשיכות לפעום בחוזקה בליבם של אלפי אנשים, בחסות התנועה הקיבוצית ומובילי הפעילויות. התרומה משמעותית ורלוונטית מתמיד ומהווה השראה, דוגמה ומופת לעשייה ציונית ולחלוציות חדשה בישראל.
