יבול שיא
הרפת והחלב
המוסד החינוכי מבואות עירון

המוסד החינוכי מבואות עירון מצטרף למערכת החינוך של מועצה האזורית מנשה

4 דק' קריאה

שיתוף:

השבוע, ציינו במועצה האזורית מנשה את סיומו המוצלח של סכסוך מקומי רב שנים. בטקס חגיגי חתמו המוסד החינוכי מבואות עירון והמועצה האזורית מנשה, על הסכם שותפות ויציאה לדרך חדשה. הטקס  התקיים בנוכחות ראש המועצה וצוותו, תלמידים בעבר ובהווה, הנהלת וצוות מבואות עירון, אנשי חינוך מהמועצה ושותפים לדרך.

"מבואות עירון" הוא מוסד חינוכי במתכונת של קיבוצי השומר הצעיר, הכולל בית ספר ופנימייה ונותן מענה חינוכי הוליסטי לתלמידיו.

הוא הוקם עבור ילדי קיבוץ עין שמר בספטמבר 1948 בעת מלחמת השחרור, ובשנות החמישים והששים הצטרפו אליו הקיבוצים מענית, ברקאי ומצר.

בשנות התשעים, בשעה שמוסדות חינוך רבים בתנועה הקיבוצית עברו לידי המועצות האזוריות, שמר מבואות עירון על עצמאותו, מה שיצר מחלוקת לא פשוטה עם המועצה שהקימה במקביל את התיכון האזורי "גוונים".

בית הספר מבואות עירון
בית הספר מבואות עירון

בשנים הראשונות התנהל בין בתי הספר מאבק על קליטת תלמידי המועצה, אולם עם הצמיחה הדמוגרפית באזור ובזכות צוותי הוראה המעולים בשניהם צמחו שני בתי הספר  לגודל של מעל ל-1000 תלמידים.

עבור ראש המועצה האזורית מנשה, אילן שדה,  מדובר בסגירת מעגל של ממש. שדה, חבר מענית, הנו מחניכי המוסד וגם בניו ונכדותיו התחנכו בו. לפני כעשרים שנה הוביל את הקמת  בית הספר "גוונים" והוביל את צמיחתו לבית ספר מבוקש ואיכותי.

כיום מערכת החינוך של המועצה הפכה למודל של מצוינות, חדשנות וערכים שאף הביאו לזכייה בפרס החינוך הארצי.

שדה מספר כי בשנים האחרונות גברה בו ההכרה כי יש לשלב את המוסד החינוכי מבואות עירון כחלק אינטגרלי במערכת החינוך במועצה, הן כדי להבטיח את המשך פעילותו של המוסד באופן מיטבי מבחינת התשתיות הפיזיות והכלכליות, ויותר מכך, כדי להרחיב ולהעצים את מערכת החינוך במועצה כולה. 

במקביל, הגיעו גם בצד השני להבנה כי הגיע הזמן לשינוי. רקפת זהר, חברת עין שמר, העומדת בשנים האחרונות בראש הנהלת הבעלות הקיבוצית, יחד עם דורון ליבר ממצר, הובילה במידה רבה את המהלך: "שנים רבות התגאה מבואות עירון בכך ששמר על אופיו כמוסד חינוכי קיבוצי ושומרי, בנה צוות חינוכי מעולה וידע לשלב בין הישגים לימודיים לבין פעילות תרבותית ענפה ומעורבות חברתית פוליטית," היא אומרת. "ב-2017 זכינו בפרס החינוך ולאחר מכן באות נשיא המדינה, והפכנו למוסד מבוקש ביותר.

אולם ההצלחה לוותה בטעם מר. במדינת ישראל האחריות על מוסדות החינוך נמצאת בידי השלטון המקומי, והמחלוקת  בין מבואות עירון למועצה גבתה מחיר כלכלי וחברתי, לא רק מהמוסד אלא גם מקיבוצי הבעלות שמצאו את עצמם בעימות מתמיד עם הרשות.

כאשר הבנו שהמועצה מוכנה לבוא לקראתנו ולבנות שותפות שמשאירה את החינוך בידינו – הלכנו על המהלך בכל הכוח".

"זה לא פשוט להוביל מהלך ששותפים לו ארבעה קיבוצים ומוסד חינוכי," מודה זהר, "כל אחד והמנהיגים שלו והחברים שלו ולכל אחד כידוע יש דעה… אבל ידענו שזו הדרך הנכונה."

עניין משותף לכל הצדדים

ואכן, שני הצדדים התחייבו ללוח זמנים צפוף מאד, הקימו צוותי משא ומתן ויצאו לדרך. מצד המועצה לקחו חלק מלבד שדה עצמו גם מנכ"ל המועצה, חגי פלמר, שרה טויל, מנהלת מחלקת החינוך ונתן קוסקס הגזבר, ומצד מבואות עירון הצטרפו ליו"רים אלן אבישר, המנכ"לית, ניצן ירמר, הסמנכ"ל ועוד חברים מהנהלת האגודה.

התהליך לווה על ידי נגה גיל בשיא, יועצת חיצונית, חברת מעלה מירב. בשיא סיפרה השבוע  על התהליך: "מבואות עירון הוא מוסד ותיק עם דרך חינוכית ייחודית וגאוות יחידה של הקהילה הסובבת אותו.

עם חלוף השנים, שינוי החוקים וההשתנות בקיבוצים, יחד עם הצורך בהתחדשות פיזית של בית הספר, הבינו קברניטי המוסד שהגיע הזמן לחבור למועצה, וחיפשו דרך לעשות זאת מבלי לוותר על דרכם החינוכית.

המועצה מצידה, מתוך מחויבות לתושביה ולמתן חינוך מצוין לבני הנוער שלה, רצתה שממבואות עירון ייהנו גם ילדים נוספים מהמועצה. מרגע שחידדנו את העובדה שהן המועצה והן המוסד החינוכי מעוניינים מאד בתהליך, נותר לנו לבנות הסכמות פדגוגיות וארגוניות, ובכך עסקנו מספר חודשים, תוך שאנחנו מערבים את כל הגורמים הרלוונטיים.

במהלך הדרך התגלעו מספר מחלוקות, חלקן ענייניות וחלקן נובעות ממשקעים רבי שנים, אך בסופו של דבר גברה ההבנה שבשלה העת להסכמות.

לשמחתנו הגענו להסכם המגדיר מעורבות מועצתית משמעותית, יחד עם שמירת האוטונומיה הניהולית בידי מבואות עירון.

להבנתי, עם כל חששות בית הספר, המהלך הזה יאפשר התחדשות של המוסד, ויש בו פוטנציאל לשיתופי פעולה חינוכיים, ניהוליים וארגוניים גם עם מערכות חינוך אחרות של המועצה. התקווה שלי היא שבעוד עשור מהיום כבר לא יזכרו שפעם זה  התנהל אחרת".

השבוע כאמור נחתם ההסכם המעביר את קרקעות מבואות עירון לידי המועצה האזורית  ומותיר את האגודה השיתופית (ארבעת הקיבוצים) והצוות החינוכי הקיים, כגורם המפעיל של בית הספר והמוסד החינוכי כולו.

ההסכם פותח את הדרך לקבלת תקצוב מהמדינה לשיפוץ והקמת כיתות, מעבדות ומרחבי לימוד נוספים במבואות עירון, מהלך אליו התחייבה המועצה בהסכם. 

במועצה האזורית מנשה היה זה יום חג היסטורי, בו נפרדה המועצה כולה ממחלוקת כואבת שליוותה אותה במשך שנים.

ראש המועצה אילן שדה אמר בטקס:  "ההסכם נעשה בשותפות מלאה עם הנהלת מבואות עירון ויישוביה, תוך ראיית כל צד את היתרונות שבמהלך זה.

אני שמח שלאורך כל הדיונים ועריכת ההסכמים, ידענו להניח בצד את משקעי העבר והיו כאלה רבים. מה שהוביל אותנו הייתה ההבנה והחשיבה על העתיד.

מבואות עירון הוא בית חינוך עם מסורת מפוארת וצוות הוראה מעולה, הנותן מענה הן בהיבט הלימודי ולא פחות מכך – בהיבט הערכי והחינוכי לחינוך לחברה דמוקרטית, היודעת לכבד כל אחד ואחת על מוצאו, דעותיו ועמדותיו. 

"בשנים האחרונות היישובים והמועצה נמצאים בתהליכי גידול מהירים, כאשר כל המצטרפים ליישובינו מציינים את מערכת החינוך כסיבה העיקרית לבואם למועצה."

"בקבלת מבואות עירון לזרועות המועצה, אנו מוסיפים נכס משמעותי למערכת החינוך העל יסודית, הכוללת כיום את גוונים, בית ספר מצוין לכשעצמו, ואת סינדיאנה, בית הספר לתושבי החברה הערבית במועצה –  בגבעת חביבה."

"ההרכב המגוון של אוכלוסיות המועצה לימד אותנו לאורך השנים לשתף פעולה תוך שמירה על השונות, כיבוד האחר וטיפוח המיוחדות של כל אוכלוסייה במועצה.

בדרך זו גם פעלנו ונפעל להכיל את מבואות עירון בתוך מערכות החינוך של המועצה, על גווניה בצורה המיטבית ביותר".

יעקב בכר, יו"ר קיבוץ מענית, שהוא חבר מליאת המועצה וגם חבר הנהלת מבואות עירון, בירך גם הוא: "כמי שהיה נציג מענית בהנהלת המוסד במשך שנים רבות, ראיתי מקרוב את המצב העגום בו ארבעה קיבוצים מצאו עצמם מול המועצה ולא בשילוב עימה.

ההסכם פותח פרק חדש ומרענן שיאפשר למוסד החינוכי מבואות עירון להיות שותף מלא בקהילת מנשה באספקט החינוכי והערכי.

הצוות של מנשה ומבואות בראשות אילן שדה, רקפת זהר ודורון ליבר הוכיחו מנהיגות ובגרות ראויה, ושמו סוף לסכסוך המיותר והכל כך מכאיב שהיה פה כל השנים, לטובת עתיד ילדינו".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן