יבול שיא
הרפת והחלב
צוות פרדס מושבי הנגב. צלם בועז רבינוביץ 1

המצטיינים בענף הפרדס!

4 דק' קריאה

שיתוף:

צוות פרדס מושבי הנגב ויעל לוי, רכז הפרדס של קיבוץ גונן, נבחרו לפרדסנים המצטיינים של מועצת הצמחים לשנת 2025 * ד"ר ערן רווה, ממכון וולקני נבחר לחוקר המצטיין של הענף לשנת 2025

*תמונה ראשית: צוות פרדס מושבי הנגב. צילום: בועז רבינוביץ

אסון ה-7 באוקטובר, והמלחמה המתמשכת שבאה בעקבותיו, הציבו שלל אתגרים בפני חקלאי ישראל. החל ממגדלים מפונים ושטחי גידול אסורים לכניסה בעוטף עזה ובקו העימות בצפון, עבור בחקלאים שעבדו בכל התקופה בשטחי גידול מאוימים ו"תחת אש" (חלק אף שילמו בחייהם), היעדר מיגון בשטחים החקלאיים ובדרכים המובילות אליהם, המחסור בידיים עובדות שהורגש בכל ענפי החקלאות ועוד. כל אלה התווספו לאתגרים היומיומיים של המגדלים, בהם למשל ההתמודדות מול פגעי טבע ואקלים משתנים.

על רקע זה, העניקה מועצת הצמחים אותות הוקרה לחקלאים מצטיינים. האותות הוענקו ביום שני, ה-19 במאי 2025 בטקס חגיגי ומרגש בקריה החקלאית בית דגן. החקלאים הזוכים קיבלו את פרסי ההוקרה מידיהם של ח"כ אבי דיכטר, שר החקלאות וביטחון המזון; איציק שניידר, יו"ר מועצת הצמחים; מאיר יפרח, יו"ר ענף הירקות במועצת הצמחים ויו"ר הוועדה לבחירת חקלאים מצטיינים; ומכובדים נוספים. את הטקס המרגש הפיקה, ארגנה והנחתה חגית אילת רגב, ממועצת הצמחים.

החקלאים המצטיינים נבחרו על פי תרומתם לענף החקלאות בכללותו, תוך הקפדה על תרבות חקלאית, יעילות בעבודה והטמעת שיטות חדשניות.

ח"כ אבי דיכטר, שר החקלאות וביטחון המזון: "המלחמה בעזה ובלבנון, והעימות בחזיתות נוספות הציבו בפנינו אתגרים לאומיים ומקצועיים אדירים. המציאות שנכפתה עלינו העמידה את ענף החקלאות הישראלי במשבר הגדול ביותר בתולדותיו, אך גם פתחה בפנינו הזדמנות חסרת תקדים להאצת היפוך המגמה – מייבוא לייצור מקומי, מגמה שהכתבתי למשרד עם כניסתי לתפקיד לפני למעלה משנתיים. הקרקע עדיין רוחשת, שטחי חקלאות רבים נפגעו, חקלאים רבים איבדו את פרנסתם ונעקרו מביתם, עובדים זרים רבים עזבו ולא כולם חזרו. אך מעל לכל אלה: חקלאים נהרגו ונפצעו, חקלאים נחטפו, חקלאים איבדו בני משפחה, חקלאים פונו מבתיהם. החקלאות שבה והוכיחה את חשיבותה ואת מרכזיותה בכלכלה ובשמירה על שטחי מדינת ישראל. כל מי שעתיד מדינת ישראל עומד לנגד עיניו יודע היום, יותר מתמיד, שלצד הביטחון, הכלכלה והחינוך, החשובים כל אחד בזכות עצמו, החקלאות הייתה ותישאר הגרעין שממנו צומח החוסן הלאומי של מדינת ישראל. החקלאות היא מעמודי התווך של המדינה, ויש לה תפקידים לאומיים משמעותיים מאוד. במדינה, שעדיין מבוּדדת בסביבתה, החקלאות היא מקור הכרחי, כמעט בלעדי, למזון טרי, והיא אחד הכלים המשמעותיים לשמירה על הגבולות ועל הקרקעות".

איציק שניידר, יו"ר מועצת הצמחים:"החקלאים המצטיינים הם אלה שמובילים, הם אלה שמציבים את הרף, הסטנדרטים והתוצאות, בכל ענף וענף. ההישגים שלכם הם הפנים של החקלאות הישראלית. אתם הלפיד ההולך לפני המחנה. ההשקעה, ההתמדה, היוזמה והמסירות שלכם מהוות דוגמה ומופת לכולנו. בימים אלו של משבר אקלים ולקראת מחסור עולמי במזון בכלל ובתוצרת טרייה בפרט, ישנה חשיבות עליונה לפיתוח, להתייעלות ולמצוינות. בזכותכם תמשיך החקלאות הישראלית להוביל את העולם ותמשיך להבטיח לאזרחי ישראל אספקה רציפה וסדירה של תוצרת טרייה, מזינה ואיכותית, שאין לה תחליף. יותר מכל תעיד על כך האהבה של הציבור בישראל, אשר בוחר פעם אחר פעם בפירות ובירקות שלנו ומעדיף אותם על-פני הייבוא. העדפה זו היא ההוקרה והתודה הגדולות ביותר, ולכם המצטיינים חלק חשוב בכך. מי ייתן וגם מקבלי ההחלטות יבינו זאת, ויבינו שבעולם הצועד לקראת משבר מזון יש לחזק את החקלאות ואת היצור המקומי ולא לחבל, להקשות ולחסל".

צוות פרדס מושבי הנגב

פרדס מושבי הנגב גדול מאוד ושטחו מגיע לכ-3,370 דונם. הפרדס מנוהל בהצלחה על ידי גיא בובליל ויגאל עידן. בפרדס זני הדרים שונים: תפוזים, קליפים, פומלו, אשכוליות ולימונים פרדס מושבי הנגב מייצר כ-12,000 טונות פרי, שרובם נצרכים בשוק המקומי וחלקם מיוצא לחו"ל.

הפרדס מטופל בצורה מיטבית, בשיתוף פעולה מלא עם מדריכי גידול הדרים בשה"מ. צוות הפרדס פתוח תמיד לרעיונות חדשים, וניסיונות שדה רבים מתבצעים בשטחו, בעיקר בתחום ההתאמה של זנים וכנות לתנאי הגידול של אזור הנגב.

על הישגיו, התמדתו ופתיחותו לחידושים, נבחר צוות פרדס מושבי הנגב לקבל את אות המצטיין בענף ההדרים לשנת 2025 .

יעל לוי – קיבוץ גונן

יעל לוי מנהל את פרדס קיבוץ גונן כבר 8 שנים. יעל מגדל מצטיין, שמיישם היטב את כל פרוטוקולי הגידול, ובזכות זה הפרדס של קיבוץ גונן מצטיין בתוצאות  ההנבה. יעל מקיים קשרי עבודה רצופים עם חוקרים ומדריכים בענף ההדרים ונרתם לביצוע ניסויי שדה רבים בפרדס של הקיבוץ, כדי לפתח ממשקים חדשים ויעילים יותר, שיקדמו את כלל ענף ההדרים.

במסגרת פעולות מיוחדות בענף ההדרים, נרתם יעל למבצעים מיוחדים, כדוגמת הדברת פסילת ההדר האסייתית במרחב הצפוני. בנוסף, פעיל ציבורית בענף ההדרים, חבר מן המניין בוועדה הענפית ותורם רבות גם בתחום זה.

על גידול משק הדרים מצטיין, ניהול קשרים מקצועיים רצופים ושיתוף פעולה עם גופי המחקר וההדרכה, הירתמות לפעולות מיוחדות ופעילות ציבורית למען כלל הענף, נבחר יעל לוי לקבל את אות המצטיין בענף ההדרים לשנת 2025.

יעל לוי בפרדס קיבוץ גונן בועז רבינוביץ
יעל לוי, רכז הפרדס בקיבוץ גונן. צילום: בועז רבינוביץ'

ד"ר ערן רווה – מכון וולקני

ד"ר ערן רווה הוא בוגר אוניברסיטת בן גוריון. לאחר פוסט דוקטורט באוניברסיטת ,UCLA הצטרף כחוקר הדרים לגילת – השלוחה הדרומית של מינהל המחקר החקלאי. מזה 30 שנה מתגורר במדרשת בן גוריון.

במהלך 23 השנים האחרונות, ד"ר ערן נווה מלווה את ענף ההדרים כחוקר פעיל. בראשית דרכו התמקד בכל הקשור בתגובת הצמחים להשקיה במי קולחין ובמים מליחים. בהמשך השתלב בכל הקשור לעולם הדישון בפרדסים. בשנים האחרונות נחשב למתווה הדרך של הענף בישראל.

ערן משמש יו"ר ועדת ההיגוי של מו"פ מחקרי ההדרים במועצת הצמחים והינו חבר בוועדת עצי האם, המלווה את מערך הניהול של בית הגרעין בענף ההדרים. מחזיק את אוסף ההדרים של מדינת ישראל ומתפעל את מערך ניקוי הזנים מווירוסים, מערך שבלעדיו לא ניתן לספק חומר ריבוי. ערן גם שותף במערכת עיתון "עת הדר" שמוציא הענף.

מבחינה מחקרית, זה כ-15 שנה עוסק ערן במחקר ואחראי להישגים משמעותיים בתחומים רלוונטיים שונים, כולל הכוונת הדישון והגדרות הספים המיטביים בפרדסי ישראל, בחינת השפעות ארוכות טווח של השקיה במים מושבים, זיהוי והתמודדות עם חדירת מחלת הגרינינג לישראל והשפעת מים ממתקני ההתפלה על יעילות קליטת החנקן של העצים.

למעשה כיום, לאור יחסי העבודה שנבנו לאורך השנים, אנשי ההדרים במועצת הצמחים נעזרים בד"ר ערן רווה במרבית הנושאים הקשורים לענף.

על תרומתו החיונית רבת השנים לענף ההדרים, על ליווי מחקרים שאחראים להישגיו המקצועיים של הענף, על התמיכה המתמשכת באנשי המקצוע ובמגדלים, מוענק לד"ר ערן רווה אות החוקר המצטיין בענף ההדרים לשנת 2025 .

דר ערן רווה
ד"ר ערן רווה. צילום: בועז רבינוביץ'

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הוא נשתל בתחילה בין שורות הבננות, "בן חורג" לגאוות העמק, נקלע למשבר בשנות ה-70 והפך להיסטוריה ולהיסטריה כשזן בלתי ידוע התגלה במקרה בקליפורניה והוטס לארץ בצידנית. סודות הזהב הירוק נחשפים  *תמונה ראשית: לא רק
3 דק' קריאה
בקיבוץ מחניים מתרחש פלא אמיתי שעשוי להיות מודל לחברה ישראלית בריאה, מכילה ואמפתית. "בית יחד" מספק מגורים ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים בגילאי 62-21. ״החברים כאן יודעים להוקיר תודה מהמקום הכי אמיתי, אין בהם רוע, אין
< 1 דק' קריאה
תערוכת הצילום "אלבום צפון" מגיעה למוזיאון בית "השומר" בכפר גלעדי. תמונותיהם של 88 צלמים וצלמות, בהם לא מעט קיבוצניקים, יוצרות פסיפס של חיים תחת איום בקיבוצי הצפון  *תמונה ראשית:  תל חי, 1928. צילום: זולטן קלוגר  מטח של ירי כבוד בבית
4 דק' קריאה
המועצה האזורית גליל עליון נפגעה מאוד במלחמה: 9,500 תושבים פונו מביתם, 1,000 מבנים נפגעו, 162 אלף דונם נשרפו, אבל עכשיו היא חוזרת לצמוח. ראש המועצה אסף לנגלבן: ״מרבית הקיבוצים חזרו, וכיום אין דירה ריקה״. מזכ״ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה: ״במקום לחזק את הגבולות, המדינה שוב משקיעה בחדרה עד גדרה. נאבקים על הציונות״  מועצה אזורית גליל עליון ממוקמת על גבולות סוריה ולבנון ונפגעה מאוד במלחמה. כ-9,500 תושבים מ-14 קיבוצים פונו במהלך המלחמה. כמעט 1,000 מבנים נפגעו ו-162 אלף דונם נשרפו. במועצה 721 לוחמים בכיתות כוננות שנותרו להילחם על יישובי הגבול בזמן המלחמה.  ראש המועצה, אסף לנגלבן, מציין את שיתוף הפעולה ההדוק המתקיים בין המועצה והתנועה. ״הובלנו יחד קמפיין לצירוף משפחות לקיבוצי המועצה״, אומר לנגלבן, ״מרבית הקיבוצים חזרו מאז תחילת המלחמה ליישובים וכיום אין דירה ריקה. יחד עם זאת, סטודנטים רבים לא חזרו למעונות כי עדיין חוששים״.  לנגלבן אומר שיש עומס מתמשך ושחיקה אחרי שנתיים של מלחמה בקרב אנשי חינוך וצוותי החירום, והמועצה עסוקה בחידוש הכוחות. המועצה מחזיקה מערך חינוכי לשבע רשויות מקומיות.  ״האתגר הגדול הוא קליטה ליישובים״, אומר ראש המועצה, ״ישנו הקושי שבני האדם יוצרים – בדמות מציאות ביטחונית והיעדר תקצוב וישנו הקושי שהטבע יוצר – בכל הארץ עברו המשקעים את הממוצע השנתי חוץ מבגליל המזרחי, כך שמתמודדים עם מציאות של בצורת.  הייתי רוצה שנקדם מאוד את תנועת הנוער לחינוך בני הנוער והתרבות שלנו״.  ליאור שמחה, מזכ״ל התנועה הקיבוצית: ״אני נרגש להיות פה, כי השנתיים האחרונות היו קשות ומאתגרות, אבל אחרי הבחירות האזור זכה לצוות מועצה מעולה.  ״הגליל העליון הוא סמל, ואחרי 7 באוקטובר הפך לסמל עוד יותר משמעותי. הארי חזר לשאוג. מנרה הפכה סמל לעמידה ציונית על קו הגבול.  ״צו העשה של התנועה הקיבוצית והגליל העליון הוא להמשיך לחזק את הגבולות והפריפריה הישראלית. חוק ההסדרים והתקציב הקרובים עושים ההיפך, ואנחנו נאבקים בזה. לא צריך לחזק שוב את גדרה עד חדרה, צריך לשנות את דפוס החשיבה הזה. תודה רבה לאסף ראש המועצה, לזוהר סגנית ראש המועצה ולעובדי המועצה שמחזיקים את עמוד האש הזה שלפני מדינת ישראל״.  שיתופי פעולה  ראשי האגפים בתנועה ומנהלי תכניות הציגו את שיתופי הפעולה בין התנועה והמועצה האזורית:  אנשי המועצה והתנועה התחלקו לקבוצות עבודה סביב נושאים כמו כלכלה, חינוך, התיישבות וקהילה. 
< 1 דק' קריאה
מנס פך השמן הידוע דרך נס פח הזבל הפחות ידוע ועד נס הסופגניות, העיקר שנמשיך לחגוג   למרבית חגי ישראל יש מאפיינים, שחלקם נעשו לתיוגים, תיוג לכל חג, תיוגים שבהם החגים מוכרים.  כך למשל, פסח נחשב חג החרות, ועל כן הוא מאופיין
3 דק' קריאה
מפגש הוקרה נערך בבית הנשיא לקיבוצים שאירחו קיבוצים במהלך המלחמה. "את הפרק הנפלא הזה  של סולידריות וערבות הדדית יספרו מדור לדור", אמר הנשיא הרצוג, "רגע ישראלי שאין שני לו". בכאב ובדמעות, לצד חיוכים וחברויות שנוצרו, סיפרו נציגי הקיבוצים, המארחים והמתארחים, על חווית המפגש הדרמטי ביניהם בשעות הגורליות ובימים שאחרי. "ה-7 באוקטובר שבר לנו את האמון בהכול", אמרה  שחר באום מכפר עזה, "מעשים כמו אלו החזירו לנו את האמונה באדם״  "בחדר נאספו ביחד עומק השבר וגדול התקווה, רוחב הנטישה ועוצמת לקיחת האחריות". את הדברים אמרה אורלי רם,

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן