טוען נח בן-חיים, מבעלי חברת "אחו גידולי שדה", שאלמונים הציתו 144 גלגלי טפטוף שבבעלותו הנזק: 650 אלף שקל! בליל יום רביעי, בשבוע שעבר, כיומיים לאחר מכן – נורה ונפצע שומר של חברת "מושבי הנגב", בחלקה הסמוכה לשטח בו הוצתו הגלגלים
הנגב הוא שטח הפקר: נח בן חיים, חקלאי מאזור הדרום, מבעלי "אחו גידולי שדה" ותושב אורים, גילה בסוף השבוע האחרון כי אלמונים הציתו 144 גלגלי טפטוף להשקיה בשדה הנמצא בבעלותו – הנגב הוא שטח הפקר הוא טוען.
הפשיעה החקלאית אותה מבצעים לרוב ערבים ובדואים בכל רחבי הארץ פוגעת אנושות בחקלאים רבים בנגב. אם לא די בקשיים הרבים המוערמים על כתפי החקלאים באה מכת הפשיעה ומאיימת להטביע במצולות את עולם החקלאות בישראל.
"באותה חלקה שבה הציתו את גלגלי הטפטוף, השחיתו לפני חודשיים שני מחשבי השקיה בשווי של 100 אלף שקלים," סיפר החקלאי. "כל הזמן אנחנו סובלים מהשחתת ציוד. זו מלחמה על קיומה של החקלאות בישראל." הנזק שנגרם לבן חיים בעקבות הצתת גלגלי הטפטוף נאמד בכ-650 אלף שקלים.
זה עוד מהתנ"ך
נח בן חיים (83), חקלאי מאז שהוא זוכר את עצמו. הוא נולד ב-1936 ואביו היה חקלאי לפניו, במושב חרות שבגוש תל-מונד. לאחר השירות הצבאי, לאחר מבצע קדש התגלגל לנגב – עבר לקיבוץ אורים, התחתן, ובאורים הוא מתגורר עד היום.
"החברה שלנו חברה חקלאית גדולה, אנחנו מגדלים הרבה תפוחי אדמה ויש לנו פה למשל, באזור להב, בעיקר בחורף, הרבה שומר ועוד. יש לנו מערכי מיון לבצל ותפו"א ליצוא ומתקני אחסון. שיווק התוצרת מבוצע ע"י החברה ישירות, פרט לתפו"א לשוק מקומי. החברה שלנו מוסמכת בתקן גלובל גאפ (GLOBAL G.A.P)."
כשדיברתי איתך על הצתת הגלגלים משום מה לא נשמעת כמתרגש או כועס. אמרת לי: "היו לנו כבר מיקרים כאלו בעבר".
"תראה, יש לי חווה, ליד צאלים. האזור הזה, הנגב – הוא שטח הפקר. מה זאת אומרת? יש פה בנגב בעיקר בדואים שבלי לפגוע באיש ובלי להכליל, בעיקר בשל עוני קשה, היו ביניהם גנבים מאז ומעולם. היו מסתובבים, הוא צריך משהו אז הוא לוקח. זה היסטורי, עוד לפני שאנחנו באנו לפה היו שבטים בדואים שנלחמו זה בזה, האנגלים שהגיעו לפה ירו עליהם בתותחים, זה עוד מהתנ"ך. זה פשוט. אם הוא רואה דלי – אז הוא לוקח דלי, רואה חבל – אז הוא לוקח חבל ואם קשור לחבל טרקטור – אז גם הטרקטור הלך…
"אבל מה שקורה בשנים האחרונות מתרחשת תופעה חדשה. קם ביניהם דור חדש ש'אין לו אלוהים' – אין כבוד למשפחה, אין כבוד לשבט, אין כבוד לשום דבר. בדומה למה שהתרחש במקומות רבים בעולם, כשהאירופאים הגיעו והשתלטו על אזורים באסיה ובאפריקה – אותו דבר קורה כאן. באנו לכאן וניפצנו להם את המסורת והם פורקים עול. הנזקים והחבלות שהם עושים הם לא רק בחקלאות. אתה רואה למשל שיירות של טרקטורונים שעולים על כל דבר, לא אכפת להם לשבור אם משהו מפריע להם ומעבר לזה יש דברים שצריכים…
"קח דוגמא, יש משפחה עם המון גמלים ושומרים עליהם שני ילדים. נתנו להם איזה רדיו, אבל הם צריכים בטריות. יש שם שטח חקלאי שמרושת כולו במערכות השקיה. אז פעם למחשב הזה חסר בטריה ופעם למחשב הזה חסר בטריה, זה סוג העבריינות וזה גדל לדברים גדולים ככל שהם מתבגרים. בכל הנגב עשו סביב השדות תעלות וסוללות, זה לא עוזר הרבה. זה סוג הפשיעה שאנחנו חיים איתה כל הזמן והמשטרה לא קיימת."
אתה לא רואה במה שקרה לך כאקט לאומני?
"לא. אני לא חושב שזה לאומני."
בתקשורת מכנים זאת "טרור חקלאי".
"נכון, זה באמת טרור אבל לדעתי המניעים כלל אינם לאומניים. תראה, אירעו כמה דברים במרקם החברתי הזה והדבר העיקרי שלדעתי אירע, אחרי ששת הימים הם נפגשו עם עזה והם התחתנו עם נשים מעזה ומדרום הר חברון, הם נעשו דתיים. באלמנט הזה של הדת יש משהו, אבל ממה שאני מכיר אותם ואני מכיר אותם ויש לי קשרים מאוד טובים איתם אין כאן היבט לאומני." – הנגב הוא שטח הפקר
בפתח דבריך לא נשמע שאתה מסמפט אותם…
"אני לא מסמפט או לא מסמפט – אני רק מציין עובדות. זו הריאליה, זה מה שקורה במציאות, בשטח. הרי מה קורה, אחרי שיורד הגשם, העשב נובט – מכניסים את העדר לשטח וזה קורה בסביבתי. אז אחד נתתי לו מיכל מים, השני בא אלי לרתך משהו, יש לי יחסים מאוד טובים עם האנשים האלה, שבשבילם לקחת טרקטורון ולנסוע לשוקת מים קרובה זה חצי שעה – זו בעיה.
"אני לא מכליל את כל הבדואים אבל יש שם אנשים שבלי אלוהים. לא מזמן אמר לי קבלן בדואי שמתגורר בשגב שלום, שפרצו לו לבית כבר חמש פעמים. לבית הספר של שגב שלום פורצים כל שבוע ולוקחים את המחשבים. זאת אומרת שהעבריינות היא לא רק אצלנו אלא גם אצלם בבית. מה שקרה אצלי זה משהו אחר לגמרי.
"אני מניח שזה היה תמיד, שמישהו שרצה לשבור, בא בלילה ושבר. לגבי מה שקרה אצלנו – הצתת גלגלי הטפטוף – אין לי זנב של רעיון אפילו למה עשו זאת ולאיזה צורך. אני רק יכול לשער השערות…"
בתקשורת נרמז שככל הנראה סירבת לשלם פרוטקשן…
"אני לא יודע מי כתב את זה, הוא המציא את זה, אולי חיפש משהו סקסי. הגשתי תלונה במשטרה, בקושי קיבלו אותה – בכלל לא הגיעו לאתר כדי לחקור וזה לא רחוק – 10 דקות מתחנת אופקים. בדיוק באותו מקום ובאותו אתר, שברו לנו חודש קודם שני מחשבים – לנו ולשכנים, סתם הלכו ושברו אותם. אלה סימנים ראשונים.
שאל אותי השוטר בתחנה: 'הגשת תלונה על שבירת המחשבים?'. אמרתי לו: 'לא'. הוא שאל 'למה?' ועניתי לו: 'לא נעים לי להגיד'. אחרי שגמרנו את הרישום אמרתי לו תשמע: 'יש לי בבית דפדפת מלאה בתלונות שהגשתי למשטרה ולא נעשה בהם כלום'."
אין לך הערכה גדולה למשטרה ישראל.
"לא, לצערי זה לא מעניין אותם".
קשה להאשים את המשטרה. יש להם שטח ענק בנגב, מחסור בכח אדם וכל מטלה, מהגנה ועד מניעת פיגוע, זורקים על המשטרה, האתגרים שלהם עצומים.
"מה זה מעניין אותי? אני אזרח מדינת ישראל וזכותי ככל אזרח להרגיש מוגן ושהמשטרה תשמור שהרכוש ואני לא יפגעו. אבל אני מניח שאותו דבר קיים גם בפריצות לדירות, בגניבות רכב, בעבריינות, הממשלה לא מטפלת בדברים האלה."
אין לך אויבים?
"כמו שאמרתי, אין לי שום קצה חוט לגבי זהות הפוגעים ואין לי שום סכסוך עם אף אחד. אנחנו לא פיטרנו עובדים זועמים, לא היה מישהו שבא וביקש לשמור על השדות. יש סביבנו עוד חקלאים היכן שאנחנו מעבדים, אולי אחד מהם הסתכסך איתם והם באו לעשות נזק אבל לי אישית ולחברה שלנו אין שום סיבה.
"מעבר לזאת, זה שדה בצל, שדה גדול של 350 דונם, גמרנו את העונה ואת מערכת ההשקיה גוללו לפני שבוע וזה הכל עומד בצד. תסיע פה ברחבי הנגב, זה לא דבר חריג, כל חקלאי שגומר את העונה, מגלגל את הצינורות ושם בצד, חלק בגלגלים, חלק עם עגלות, אף אחד לא נוגע בזה ואף אחד לא מתעניין בזה. הם באו בסביבות תשע בלילה, מישהו ראה אותם. היה פה ריכוז של 144 גלגלי טפטוף בגובה שני מטר. ומישהו עבר והצית אחד אחד. ברור שהרוח מעבירה את האש, אבל אם לא הייתה פה כוונה אני לא מניח שהכל היה נשרף. הרי סתם גלגלים לא ניצתים, אין ספק שמדובר בהצתה. לי אין מושג שאני יכול לומר מי זה ולמה זה. אין לי אויבים ואין לי שונאים."
החקלאות השתנתה
מאז שנח נולד החקלאות עברה שינוי גדול. "לאבא שלי היו 20 תרנגולות, 3 פרות, 3 עגלות, היה לו פרדס וגן ירק עם הירקות. הייתה אז חקלאות מעורבת לפני שהחקלאים עברו לגדל בהתמחויות. בהתחלה, ב-1928 היו גרעינים להתיישבות שעבדו כפועלים חקלאיים במושבות. הם היו חקלאים שכירים בתל מונד של יהודים עשירים מאנגליה אבל רצו להיות אדונים לעצמם.
"אז קודם כל לקחו הלוואה. אני זוכר את החגיגה הגדולה כאשר החזירו את ההלוואה שעמדה על 13 לירות ישראליות. קנו אדמות ואמרו שהקרקע שייכת ללאום, אנחנו לא רשאים להחזיק את האדמה ונתנו את האדמה לקק"ל. היו ציונים. היום הם הפכו למנוולים של מדינת ישראל – המנהל מתעלל בהם, הקשת המזרחית שונאת אותם, אנשים ישבים על האדמה עוד מעט 100 שנה.
"לפני קום המדינה היו פרדסים, אבל הפרדס התאושש והחל לייצא באמת רק אחרי מלחמת השחרור. תראה, היינו אנשים עניים, את הנעליים היו חותכים ואת הבגדים היו מעבירים מאחד לשני, אבל לא חסר לנו כלום ולא התלוננו. לא היה דבר כזה.
"מה שקרה, מאז שנות ה-80', זה שהמשק המעורב לא יכול לפרנס משפחה. היה לנו אז 20 דונם פרדס? היום נטעתי 200 דונם פרדס וזה לא מפרנס משפחה. היה לנו 3 פרוץ והיום תראה שהרפתות הן של 200-300 ראש לפחות וזה לא אנשים עשירים.
"עכשיו, זה תהליך שעובר על כל העולם. מה שקורה היום – אתה בא למושב, יש כ-120 יחידות שקבעו אותם לפי אזור. בשרון 20 דונם, בנגב 80 דונם, בעמק 50 דונם. המדינה לא שינתה שום דבר. היום אתה בא למושבים בגוש מבטחים אז יש חקלאים ספורים בכל מושב. יש חקלאים גדולים אבל החוק לא השתנה – אסור לחכור אדמות. אז מה עושים? עושים חוזים פיקטיביים של שותפויות והכל בלוף אחד גדול, כי מבחינה חוקית מושבניק לא יכול לשכור את האדמה של השכן שלו שכבר לא יכול לגדל.
"זה אפילו לא בדיחה תפלה. כל בר דעת יודע שמ-20 או 80 דונם בן אדם לא יכול להתקיים אבל אסור לו להשכיר. אז עושים קומבינות. היום יש משקי חממות של 800 דונם ואני יכול להגיד לך – זה נשמע המון אבל הם לא עשירים.
"לחקלאות כמו שאני רואה אותה יש לה המון תפקידים מעבר לאספקת מזון. מי שחושב שאפשר בלי חקלאות בישראל הוא טועה טעות חמורה. מי שמעודד יבוא תוצרת טריה מחו"ל אני אומר לו: לחיזבאללה יש 100 אלף טילים ויותר. לחמאס יש אלפי טילים. כשיפול הטיל הראשון על נמל אשדוד – כשיפלו טילים על נמל חיפה – אוניות לא יגיעו לפה. אז מה? נישאר בלי עגבניות? בלי פירות? בלי מזון? אנחנו מסוכסכים עם כל העולם, מוקפים אויבים והסכסוך הזה לא עומד להיגמר בקרוב."
כיומיים לאחר הצתת גלגלי הטפטוף בשטח של אחו גידולי שדה, בליל רביעי שעבר, נורה שומר ששמר על ציוד של חברת "מושבי הנגב", סמוך לאותו השטח בו הוצתו הגלגלים. השומר נפצע באורח קל ופונה למרכז הרפואי "סורוקה" לקבלת טיפול רפואי.
ב"מושבי הנגב" אישרו ל"קו המושב" כי אירוע כזה אכן התרחש והוא נחקר על ידי המשטרה. חוקרי משטרת מרחב הנגב חושדים שמדובר באירוע פלילי על רקע סכסוך משפחתי, אך כאמור הנושא עדיין בחקירה.
ממשטרת ישראל נמסר, כי בתאריך 1.7 התקבל דיווח אודות אירוע שריפה בשטח חקלאי. למקום הגיעו שוטרים ונפתחה חקירה. בניגוד לנטען, ככל שהאזרח דיווח למשטרת ישראל על פגיעה ברכושו נפתחה חקירה. כפי שגם שעולה מדבריו של האזרח, מוצג מצג שווא תוך ניסיון לקושש כותרות.
משטרת ישראל רואה בחומרה כל פגיעה ברכושו של האזרח, ופועלת במיטב הכלים העומדים לרשותה לחקר האירוע, זאת, בנוסף לשוטרים ומתנדבים הפועלים במרחב הכפרי, כחלק מתפיסת הפעלה למען שיפור השירות ובטחון רכושו של הציבור.
חג'ג': לשנות את תפיסת הביטחון
יו"ר מרכז המועצות האזוריות וראש המועצה האזורית מרחבים, שי חג'ג', אמר: "יש לשנות את תפיסת הביטחון ולהחזיר את האחריות המשימתית על המרחב הכפרי למשמר הגבול, שאנשיו מכירים היטב את השטח. ביום רביעי תתקיים פגישה עם מפקד מג"ב וראשי המועצות האזוריות, כדי לבדוק את כל האפשרויות הקיימות להילחם בתופעות האלה."
הנגב הוא שטח הפקר
מו"פ רמת נגב: התאמת אריזות וטיפולים לאחר קטיף בעגבניות שרי – לכתבה המלאה
