יבול שיא
הרפת והחלב
shutterstock 299143844

הנדון: רגולציה דרקונית בחומרי הדברה ופגיעה קשה בחקלאות, באספקת המזון ביוקר המחיה ישראל

4 דק' קריאה

שיתוף:

בתקופה האחרונה התברר למגדלים כי בחוק ההסדרים 2022 אושרה התקינה האירופאית ביחס לשימוש ושאריות חומרי הדברה בגידולי שדה, בפירות וירקות מעובדים.

מהלך זה הוסתר מהמגדלים. ההיבטים החקלאיים וההשלכות העצומות על הגידולים ועל אספקת המזון לציבור לא נידונו בפורום מקצועי !!!

חלק מהתקינה האירופאית מתאים, נכון וטוב לישראל, אך חלק אינו מתאים בגלל תנאים שונים לחלוטין של המדינה החמה והחצי מדברית שלנו. קבלת התקן האירופאי מסכנת במקרים רבים את היכולת להמשיך ולגדל.

בדקנו במספר גידולים לעומק את התכשירים שיאסרו לשימוש והערכנו את ההשלכות. לכול גידול מצורף נספח מקצועי שמפרט את התכשירים שנאסרו ומה ההשלכות לאותו גידול. מכתב זה הוא תמצית הבדיקה:

יש לזכור כי בגידולים רבים לא ניתן להפריד או לדעת מראש מה מגדלים לתעשייה ומה לטרי, וגם ברור לכול כי מה שיאסר היום לתוצרת מעובדת, יאסר מחר לתוצרת טרייה.

תפוחי אדמה – מדובר באיסור להשתמש במגוון תכשירים החיוניים היום לגידול תפוחי אדמה.  החל מ 2024 היבול בארץ ירד ב 18%, אובדן של 110,000 טון שהם 550 מלש"ח במונחי מכירה. עלות הייצור תעלה ב 20% ותשפיע על יוקר המחייה בהתאם. יותר מזה, יהיה צורך להשלים ביבוא שיהיה במרבית המקרים יקר יותר ולעיתים לא יתאפשר בגלל המחסור בתפוחי אדמה באירופה (לדוגמא משבר האקלים שפוקד את אירופה ב 2022-2023), מה גם שהוא עלול להיות פחות איכותי ופחות בריאותי. בנוסף, לא תהיה לישראל יכולת להתחרות ביצוא, וענף יצוא וותיק של 160,000 טון בערך של יותר מ 350 מלש"ח ייסגר. כ 120,000 טון תפו"א מגדלים לתעשייה, גידול זה ייסגר ואתו ייסגרו המפעלים שמייצרים היום תפו"א מעובדים בשדרות, בחצור הגלילית, בנהריה ועוד. (נספח תפו"א מצורף)

חיטה – באופן כללי בישראל משתמשים בפחות קוטלי חרקים ופטריות מאירופה. אך בגלל המיקום הגאוגרפי בספר המדבר, הגידול האינטנסיבי וסוגי העשבייה משתמשים בישראל ביותר קוטלי עשבים. לאורך זמן החלת התקינה שמתאימה לאירופה בישראל תגרום להשתלטות העשבייה על השדות ונוכל לגדל ברמה של גידול אורגני שזה כ 50% מהיבול. בנוסף, לחיטה תפקיד של "גידול מנקה" במחזור הזרעים והוא יהפוך ל"גידול מזהם" מה שיפגע בכול הגידולים האחרים. חוסר ההבנה של מקבלי ההחלטות (גם) במקרה זה זועק לשמיים. בטווח הארוך יופסק או יופחת מאד גידול החיטה הנפוץ בישראל על 1.1 מיליון דונם, ואבדן יבול גרעינים של כ – 70,000 טון. התלות שלנו באספקת גרעינים תהיה כמעט מוחלטת. כול הנוף בארץ ישתנה. את השדות הירוקים ושטחים מתוחזקים תחליף עשבייה ועזובה. יש לזכור כי החיטה היא ענף רווחי בשנים האחרונות ובהיקפים גדולים, היא מרכיב חשוב במטה לחמם של החקלאים בישראל ומרכיב חשוב בביטחון המזון של אזרחי מדינת ישראל. (נספח חיטה מצורף)

מספוא (וחלב) – החיטה היא גידול המספוא העיקרי ויש עוד. מה שנכתב בפסקה הקודמת נכון גם כאן ולא נרחיב. כדאיות הגידול למספוא תרד ולא תהיה אפשרות לטפל בעשבים המכילים רעלניים ומסוכנים לבקר. גם בתירס למספוא צפויה פחיתה ביבול ואי יכולת לגדל בסתיו שבעונה זו התירס נדרש לרפתות. בטווח הארוך לא יהיה מספיק מספוא ומחירו יהיה יקר. מדובר בפגיעה קשה בענף החלב הישראלי. יש לציין שלמספוא אין תחליפי יבוא. (נספח מספוא מצורף).

גזר –  מדובר באיסור להשתמש במגוון תכשירים החיוניים היום לגידול הגזר. היבול ירד ב 25%, אבדן של יותר מ 40,000 טון ושל 150 מלש"ח במונחי מכירה. עלות הייצור תעלה ב 25% – 30% ותגלגל לצרכן. עלות זו תסגור מיידית את ענף יצוא הגזר: 70,000 טון בערך של 120 מלש"ח. בנוסף לא ניתן יהיה לאסם גזר ליותר מחודש בקירור. דבר זה יסגור מיידית גידול של 3,000 דונם. החלופה תהיה יבוא ובד"כ הוא יהיה יקר יותר, לא איכותי ופחות בריא. (נספח גזר מצורף)

ירקות לתעשייה – בישראל מגדלים כ 65,000 דונם ירקות לתעשייה, כ 260,000 טון המגודלים ומעובדים בעיקר בצפון בעפולה, מגדל העמק, טבריה, חצור הגלילית, נהריה ועוד. אנו מעריכים כי בתנאים החדשים לא ניתן יהיה יותר לגדל עגבניות, אפונה ושעועית, ולא ניתן יהיה לגדל בצורה כלכלית גרעיני תירס לתעשייה. מדובר בסגירת הענף והמפעלים בישראל.

קצת הרחבה:

עגבניות לתעשייה – מגדלים בישראל כ 180,000 טון. הרגולציה באירופה מטפלת כנדרש במזיקים שמצויים בישראל ובאירופה. אך לא אישרה את כול / רוב החומרים למזיקים שיש רק מדרום לאירופה. בנוסף אין אישור לתכשירים נגד עשבים המצויים מדרום לאירופה ובעיקר נגד עלקת שמצויה באופן נרחב בישראל. בתנאים אלה לא ניתן יהיה לגדל עגבניות לתעשייה.

גרעיני תירס לתעשייה – מגדלים כ 50,000 טון. הרגולציה פוסלת שימוש בתכשירים נגד מזיקים שפלשו לאחרונה מאפריקה וטרם הגיעו לאירופה ולכן חומרים אלה אינם מורשים בה. במצב זה לא ניתן יהיה לגדל במחצית השנייה של העונה וגם במחצית הראשונה תהיה פחיתה משמעותית ביבול.

אפונה ושעועית – מגדלים כ 20,000 דונם אפונה ו – 5,000 דונם שעועית. בגלל פסילת חומרים המטפלים בעשביה, במחלות ובמזיקים המצויים יותר בישראל, לא ניתן יהיה לגדל גידול כלכלי. הערה: באירופה יש שימוש בתכשירים שאסורים בישראל. (נספח ירקות לתעשייה מצורף)

כותנה – לכאורה מה לכותנה ולרגולציה הקשורה להזנה. חלק מהרווחיות של הכותנה הוא ממכירת הגרעינים המשמשים כמאכל לבהמות ולעיתים לתעשיית שמן. השינוי הרגולטורי ישאיר את מגדלי כותנה ללא כל פתרונות לשילוך, וללא פתרונות סבירים למחלות קרקע ולעשבייה. בפועל גידול רווחי על 90,000 דונם (שנמצא במגמת צמיחה) ייסגר באופן מידי שכן לא ניתן לקטוף כותנה ללא שילוך. (נספח כותנה מצורף)

בסקירה זו אנו מציגים פוקוס להשלכת השינוי הרגולטורי על מספר מצומצם של גידולים.  אך ישנם עוד גידולים, והנזק צפוי גם בענף הפירות, בגפנים, בעוד מיני ירקות ובעוד גידולי שדה.

כמה הערות כלליות:

  1. את חלק מחומרי ההדברה היעילים יחליפו חומרים פחות יעילים. במקביל יעילותם של חומרי הדברה הבודדים שיישארו תישחק בעקבות הופעת עמידות של הפגעים כנגדם. לכן תידרש כמות גדולה יותר של ריסוסים, השימוש בחומרי הדברה וההוצאה עליהם רק תעלה מה שישפיע על מחיר התוצרת.
  2. כול החקלאים במדינת ישראל ייפגעו. אך יש לציין שלושה אזורים במיוחד:

עוטף עזה – פגיעה משמעותית בתפו"א, גזר ועגבניות היא מכה לעוטף עזה, אלה גידולי הבסיס של החקלאים שם.

עמקי הצפון (עמק יזרעאל ,עמק הירדן ,עמק החולה והגליל המערבי) – חיסול גידולי התעשייה פוגע מאד ואולי מחסל את החקלאות בצפון. בנוסף מדובר בסגירת 8 מפעלי ייצור והגדלת האבטלה בעפולה, מגדל העמק, טבריה, חצור הגלילית, נהריה ועוד.

דרום הנגב (ועוד אזורים),  – גידולי הבעל של חיטה ושעורה ששומרים על השטחים יופסקו. לכול לאותם שטחים ריקים יכנסו ויתבססו גורמים פורעי חוק.

להערכתנו השינוי הרגולטורי עוסק במרבית החקלאות בישראל, ובכול תעשיית עיבוד המזון החקלאי בישראל שפרוסה בעשרות מפעלים, יקבים, בתי בד וטחנות קמח מקריית שמונה ועד אילת. על כול אלה הופעלו התקנות האירופאיות בחופזה, בלי שנעשה דיון מקצועי משתף הכולל את אנשי המקצוע במשרד החקלאות ונציגי החקלאים, בלי שנבחנו ההשלכות לכול גידול וגידול, ובלי לידע את החקלאים והמפעלים.

אנו מבקשים לעצור מיידית את יישום התקנות עד שתעשה בדיקה יסודית, פרטנית ומעמיקה בפורום מקצועי ומשותף. הפורום יבחן באלו מהתקנות החקלאות בישראל יכולה לעמוד, באילו לא, ואיך נוהגים בכול מקרה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן