האבקה והפריה // הזנה עלוותית // דילול // ריסוסים // הנחיות להדברה משולבת
ענת זיסוביץ חריט, מדריכת מטעים נשירים; דוא"ל: [email protected]
כרמית סופר-ארד, מדריכת הגנת הצומח; דוא"ל: [email protected]
שמעון אנטמן, איל יונאי, שרוליק דורון, יעל גרינבלט, עומר קראין, איתי במברגר, זאביק פרקש
הקדמה
החורף האחרון התאפיין במיעוט גשמים חריג, וכפי הנראה השנה תוכרז כשנת בצורת. עם זאת, שעות הקור היו גבוהות, ולכן פוטנציאל היבול גבוה. נכון לכתיבת דפון זה, מצב מנות המים לחקלאות ורמת הקיצוץ עדיין אינם ברורים. ייתכן כי יהיה צורך לקבל החלטות לגבי הטיפול בחלקות. חלקות שלהן פוטנציאל ליבול רב, כדאי להשקות בצורה מיטבית, אך את החלקות האחרות רצוי להשקות בכמות מים לקיום בלבד ולהוריד בהן את הפרי. הנחיות נוספות בנושא השקיה ודישון בתנאי בצורת מופיעות בדף הנחיות לגידול בתנאי בצורת אשר יתפרסם בימים הקרובים.
ההאבקה והפריה על ידי דבורים
הכנסת כוורות למטע
הכנסת כוורות דבורים למטע היא חיונית וחשובה להבטחת תהליך ההאבקה וההפריה.
בתפוח מומלץ להציב כוורת אחת של דבורי דבש ביחס לכל שני דונמים, ונמצא כי הכנסה מדורגת של הכוורות תורמת לפעילות הדבורים ולשיפור החנטה. ניתן להכניס את כל הכוורות ב-10% פריחה, אך רצוי, כאמור, לעשות זאת באופן הדרגתי, כלומר מחצית מהכוורות ב-10% פריחה של הזן המאחר (בעיתוי שבו שני זנים שונים פורחים במטע), ואת המחצית השנייה ב-80% פריחה. בחלקות המכוסות ברשת, יש לפרוש את הרשת רק לאחר סיום הפריחה על מנת לא לפגוע בפעילות הדבורים.
תוספת דבורי בומבוס למטע
בתפוח בדרך כלל מזג האוויר הינו טוב לפעילות דבורים ומספר הזרעים המתקבל בפרי הינו גבוה, לפיכך אין הכרח להכניס כוורות בומבוסים אך ניתן במידת הצורך. תוספת כוורות דבורי בומבוס משפרת את החנטה ואת כמות הזרעים בפרי. לא נעשה מחקר מסודר בנושא צפיפות הכוורות לדונם, וההמלצה עד כה היא להוסיף כוורות דבורי בומבוס ביחס של כוורת אחת לכל שני דונמים. כוורות חדשות, שזה עתה יצאו מהמפעל, יש להכניס למטע כעשרה ימים לפני הפריחה, כדי לחזקן. כמו כן, ניתן להעביר כוורות מגידול אחר, שבו היו קודם, אך יש לבדוק לפני כן שהן עדיין פעילות וחזקות. ניתן למקם את דבורי הבומבוס במקבצים או לפזר את הכוורות לאורך השורה כל כמה שורות.
הזנה עלוותית
מוצע לתגבר בריסוסי הזנה עלוותית במיוחד בתחילת העונה. ניתן לרסס להזנה החל משלבי ההנצה (לא בפריחה עצמה) ובמהלך העונה. קיימים בשוק חומרים רבים המשווקים על ידי חברות שונות, וניתן למיינם לשתי קבוצות: קבוצה אחת של דשנים מינרלים המכילים מיקרו-אלמנטים, וקבוצה שנייה של חומרים אורגניים, כגון חומצות הומיות, אצות וכו'. טרם נערך מחקר מסודר שבאמצעות תוצאותיו ניתן יהיה להמליץ על חומר זה או אחר, אך כדאי להיצמד לפרוטוקולים לריסוסים של החברות השונות, שבהם המלצות על החומרים השונים לפי שלבים פנולוגיים, או לפעול על פי שיקול דעת וניסיון אישי.
דילול
באמצעות הדילול מפחיתים פרחים בשלב הפריחה או מסירים מוקדם חנטים, כדי להפחית את עומס היבול הצפוי על העץ במטרה לקבל פרי גדול ואיכותי ולצמצם את הסירוגיות במהלך השנים.
במחקר הנערך ע"י עומר קראין וזאביק פרקש נמצא כי במטעים צעירים עד גיל שמונה מספר הפירות המומלץ לעץ הוא בהתאם לשטח חתך הגזע. במטרה לקבל יבול מיטבי ופריחה חוזרת טובה בעונה הבאה. בזן קריפס פינק מספר הפירות המומלץ הוא שישה פירות לס״מ רבוע. בזנים האחרים ההמלצה כרגע היא להשאיר חמישה פירות לסמ״ר. שטח החתך נקבע בהתאם לקוטר הגזע כ 10 ס״מ מעל נקודת ההרכבה. לדוגמא, כאשר שטח החתך עומד על 10 סמ״ר ומספר הפירות המומלץ לזן הינו שישה פירות לס"מ ריבועי, מספר הפירות הרצוי יעמוד על 60 פירות לעץ.
שטח חתך הגזע מחושב בעזרת הנוסחה:
S – שטח העיגול
פאיπ – = 3.14
R – רדיוס המעגל
דילול כימי
פעולת הדילול הכימי ולאחריה פעולת הדילול הידני לשם תיקון, משפיעות ביותר על קבלת כמות הפירות המבוקשת וגודלם הרצוי.
פעולת הדילול היא פעולה מכרעת ויש לבצעה בשיקול דעת מרבי.
לניסיון האישי של המגדל ולהיכרותו עם המטע ישנה חשיבות רבה בקבלת ההחלטות.
גורמים המשפיעים על יעילות הדילול ועל תוצאותיו
* מצב העצים מבחינת הסירוגיות הטבעית
* חפיפת פריחה
* מזג האוויר בזמן הפריחה ופעילות הדבורים
* חוזק העץ ורמת הצימוח הווגטטיבי
* גיל המטע ומצב התאורה
* מזג האוויר לפני ביצוע הדילול, בזמן הדילול ולאחריו
* רצוי לדלל גם עצים עם עוצמת פריחה חלשה, עצים חלשים, מוצלים או חולים
* עצים וגטטיביים מאוד רגישים לדילול, ולכן יש להשתמש במינון בריכוז הנמוך בטווח
* זנים סירוגיים, מדורבנים וכאלו המגיבים בקושי לדילול ידוללו בריכוז הגבוה בטווח
* יש להקפיד ביותר על הוראות היצרנים, כפי שמופיעות בתווית
* בעונת הדילול מומלץ מאוד להיוועץ במדריכים
הורדת פרי במטע תפוח צעיר
במטע צעיר, אשר מעוניינים להוריד בו את כל הפרחים או החנטים, מומלץ להשתמש בתערובת: דילאמיד/אמידתין 100-80 ח"מ + אלפאנול 15 ח"מ.
מועד הריסוס: סוף פריחה.
ניתן לחזור על הפעולה עם דילאמיד 80 ח"מ כעבור שבוע מהערכת האפקטיביות של הטיפול הראשון.
אפשרות נוספת היא לרסס החל מתחילת פריחה ב ATS (עוז) כל יומיים ב 1% עד סיום הפריחה.
בשני המקרים, נפח הריסוס: עד 50 ליטר לדונם.
פעולת הורדת הפרי תושלם בפעולת הורדה ידנית של החנטים.
במטעים הצעירים המעוצבים בשיטת "קיר פירותי", בשנה השנייה הורדת הפרי מבוצעת ע"י הורדת הענפים לפי פרוטוקול אנטון:
לאחר שהציר הגיע לצימוח הרצוי (7 ס"מ בזהוב וגאלה ו 10 ס"מ בפינק, סאן דאונר וגרני סמיט), גוזמים את כל הענפים הצדדיים על העץ. משאירים גדם באורך ארבע אצבעות על מנת לאפשר צימוח ענפים חדשים. הגיזום יעשה ע"י החזקת המזמרה הפוכה, היפוך המזמרה מעודד פריצת עיניים תחתונות של הגדם.
תגובת זני התפוח לדילול כימי
זן תגובה לדילול הכימי הערות יונתן, אורליאנס, קריפס פינק וגרניסמיט מגיבים היטב לדילול גרניסמיט ידולל יחסית מאוחר משלב החנטה גאלה מגיב היטב לדילול; אין לרסס באלפנול/אגריטון נדרש דילול חזק יותר של גאלה על כנת 106 מאשר על כנת חשבי זהוב, סאן דאונר קשים לדילול; מגיבים לחומרי הדילול בשימוש בריכוז המתאים ידוללו גם בפריחות מתונות סטרקינג סטרקינג רגיל מגיב היטב לדילול, אך את הסטרקינג המדורבן קשה לדלל; זנים מדורבנים פוריים יותר מאשר זנים שאינם מדורבנים, ולכן יש לדללם בעצמה רבה יותר אין לרסס את כל זני הסארקינג בחומרים דילאמיד/אמידתין, אלפנול או אגריטון, בהיותם גורמים להופעת פרי ננסי
חישוב ריכוזים של החומרים
שם ריכוז/ח"מ הכנה ל-1000 ליטר מים אגריטון 0.4% 4 ליטרים אלפאנול סופר אלפאטופ אלפארון 200 10 ח"מ 50 סמ"ק אלפטין 10 ח"מ 25 סמ"ק אמידתין 10 ח"מ 120 גרם דילאמיד 10 ח"מ 100 גרם בונגרו, גוליית (הגדלה) 50 ח"מ 1.25 ליטר מקסל 100 ח"מ 5 ליטר טורבו 20 ח"מ 800 סמ"ק ATS 1% 10 ליטרים
ברוויס – 200 גרם לדונם לפי נפח תרסיס 140 ליטר לדונם, נפח התרסיס יהיה לפי גודל העץ להבטחת כיסוי מיטבי. אין להוסיף משטח.
החומרים מורשים לדילול
1. דילול פריחה
א. עיתוי הריסוס בשיא פריחה + 10-3 ימים.
דילאמיד/אמידתין + משטח טריטון X100 0.025% הריסוס יבוצע לכל זן בנפרד במועד המתאים לו הריסוס יבוצע בשני השלישים העליונים של העץ נפח ריסוס גבוה – כ-220-200 ל'/ד' הערות לתנאי הריסוס הנפח הגבוה נועד כדי לקבל התייבשות איטית של התרסיס על העץ וקליטה טובה של החומר. מסיבה זו יש לרסס בערב או בלילה בתנאי לחות גבוהה. ריסוס יום יבוצע רק אם היום מעונן וקריר. טיפול שני בפריחה מתמשכת וכאשר הצמרות פורחות מאוחר יותר, יינתן טיפול דילול נוסף שיכוון לצמרות בלבד, בנפח של 50 ליטר לדונם. אגריטון + משטח טריטון X100 0.025% 0.44% אגריטון מכיל 80 ח"מ דילאמיד + 30 ח"מ אלפנול (800 גרם + 150 סמ"ק ל-1000 ליטר) הריסוס יבוצע לכל זן בנפרד במועד המתאים לו הריסוס יבוצע בשני השלישים העליונים של העץ נפח ריסוס 120-100 ל'/ד' – יש להיזהר מריסוס בנפח הגבוה מ-120ל'/ד' הערות לתנאי ריסוס ריסוס בנפח גבוה יגרום דילול יתר ו"עלפון עלים"; טיפול בנפח מדויק ונכון יניב דילול טוב בהרבה משימוש בדילאמיד בלבד.
ב. עיתוי הריסוס החל מ 80% פריחה.
עוז ATS 60% מלח אמוניום רבעוני מורשה בזנים סטרקינג, סקרלט, ניקולאי, סן דאונר – הריסוס יבוצע לכל זן בנפרד במועד המתאים לו. ריכוז 1% נפח ריסוס 150 ליטר לדונם מועד יישום היישום הראשון ב 80% עד שיא פריחה (תלוי זן לפי תווית) ולאחר מכן שני יישומים עוקבים בהפרש של יומיים-שלושה בין היישומים. הערות אין לשלב עם תכשירים אחרים. אין לשלב עם גופרית או תכשירי חומצה פוספונית (קנון ודומיו). אין עדיין ניסיון מצטבר בשימוש בחומר. לפני השימוש כדאי להתייעץ עם אנשי החברה וצוות ההדרכה בנושא.
2. דילול חנטה
כאשר יש מספיק חנטים בגודל 8 מ"מ (כ-10 ימים משיא הפריחה)
במרבית הזנים יבוצע דילול נוסף בחנטה, אם תוצאת הדילול הראשוני אינה מספקת
אלפאנול סופר, אלפארון, אלפטין ואלפאטופ החומר NAA חומר אוקסיני, הורמונלי משטח משטח טריטון X100 0.025% עיתוי כאשר גודל החנטים 16-8 מ"מ (שיא פריחה + 21-14 יום) נפח ריסוס הריסוס ייעשה בנפח של עד 120 ליטר לדונם תנאי ריסוס יש להקפיד על טמפרטורות שאינן חמות מדי, ורצוי שתהיה לחות גבוהה הערות החומר במינון גבוה או בנפח גדול עלול לפגוע בעלוות העץ מקסל החומר מקסל הוא הורמון צמחי על בסיס ציטוקינין, המיועד לדילול ולהגדלת הפרי בתפוח; מכיל 19 גרם לליטר בנזיל-אדנין (adenine-benzyl-6) משטח משטח טריטון X100 0.025% עיתוי גודל חנטים 10-8 מ"מ נפח ריסוס הריסוס ייעשה בנפח של 150-100 ליטר לדונם תנאי ריסוס אין לרסס בתנאי מזג אוויר של שרב, יובש, רוחות ולחות נמוכה מ-50%; כמו כן, אין לרסס לפני גשם ויש להבטיח פרק זמן של 6 שעות בין הריסוס לבין הגשם; רצוי לרסס בטמפרטורה הגבוהה מ-18 מ"צ ריכוז לדילול: 100 ח"מ; להגדלה: 50 ח"מ טורבו שימו לב הטורבו קיבל רישוי לדילול ולהגדלה בזן זהוב בלבד, אין הרבה ידע וניסיון בשימוש בתכשיר זה. המעוניינים בשימוש בטורבו לדילול ולהגדלה – אנא צרו קשר עם אנשי החברה ועם המדריכים. החומר מווסת צמיחה המכיל ציטוקינין סינתטי, מכיל: 25 גרם בליטר Thidiazuron משטח משטח טריטון X100 0.025% עיתוי גודל החנטים 18-12 מ"מ נפח ריסוס 150-100 ל'/ד' תנאי ריסוס בשעות הערב או בשעות הבוקר המוקדמות, כאשר הלחות גבוהה יחסית ריכוז לדילול 20 ח"מ הערה בשנים שבהן הפריחה שופעת, מומלץ ליישם טורבו לאחר יישום דילאמיד+אלפנול/אגריטון; ובשנים שבהן הפריחה דלילה, מומלץ ליישם טורבו בלבד.
ברוויס / חברת אדמה
* החומר הפעיל הוא מטאמיטרון, הפוגע בפעילות הפוטוסינתזה ובדרך של 'הרעבת' העץ לשם דילול פרי.
* החומר מורשה לדילול בכל הזנים.
* מועד הטיפול הוא כאשר גודלם של החנטים הוא 16-6 מ"מ.
* המינון ייקבע לפי כמות החומר לדונם, ללא קשר לנפח הריסוס.
* אין להוסיף משטח.
הגורמים המשפיעים על תוצאת הדילול בברוויס:
* עננות כבדה או טמפרטורות גבוהות בלילה בתקופת היישום יגבירו את השפעת הטיפול.
* קרינת שמש חזקה או לילות קרים יקטינו את השפעת הטיפול.
* ריסוס תחת רשת צל או רשת ברד יגביר את השפעת הטיפול.
* אין לרסס ברוויס בטמפרטורות הנמוכות מ-10 מ"צ.
* מומלץ לא לרסס בטמפרטורות הגבוהות מ-25 מ"צ.
* אין לשלב ברוויס עם משטח או עם חומרים אחרים.
* יש להיוועץ בנציגי חברת אדמה בנושא ריסוס חומרים בשטח שבוע לפני ריסוס בברוויס.
הברוויס נועד לתת פתרון בעיקר לזן סטרקינג, שנותר ללא חומרי דילול. עם זאת, השימוש בו בעבר לא תמיד סיפק את התוצאות הרצויות, וריסוסו בריכוזים המצוינים בתווית לא הניב את תוצאת הדילול הצפויה והרצויה. ההנחיות המופיעות בדפון זה מתבססות על התווית, וניתן להיוועץ במדריכים.
טבלת המלצות לדילול לפי זנים
המלצה מועד דילול עוצמת פריחה זן אגריטון 0.4-0.44% + טריטון X100 0.025% או דילאמיד/אמידתין 100-80 ח"מ + טריטון X100 0.025% ש.פ. + 3 חזקה זהוב
וסאן דאונרטיפול שני: ברוויס 200 ג'/ד' או אלפנול 20-15 ח"מ + טריטון X100 0.025% ש.פ. + 10-7 בחנט 12-8 מ"מ טיפול שלישי (במקרה שלאחר שני הטיפולים עדיין הדילול אינו מספק): אלפנול 20-15 ח"מ + טריטון X100 0.025% חנט 14-12 מ"מ טיפול רביעי טורבו – 0.1% 0.08% (25-20 ח"מ) חנט 18-21 מ"מ דילאמיד/אמידתין 100-80 ח"מ + טריטון X100 0.025% ש.פ. + 3 בינונית טיפול שני במידת הצורך: דילאמיד/אמידתין 80 ח"מ + טריטון100X 0.025% או אלפנול 20-15 ח"מ + טריטון X100 0.025% ש.פ + 9-7 חנט 14-10 מ"מ דילאמיד/אמידתין 80 ח"מ + טריטון100X 0.025% ש.פ. + 3 חלשה דילאמיד/אמיתין 100-80 ח"מ + טריטון X100 0.025% ש.פ. + 3 חזקה גאלה טיפול שני: ברוויס 200 ג'/ד' או דילאמיד 100-80 ח"מ + טריטון X100 0.025% ש.פ. + 10-7 טיפול שלישי במידת הצורך: דילאמיד 100-80 ח"מ + טריטון X100 0.025% ש.פ.+ 17-14 דילאמיד/אמידתין 80 ח"מ + טריטון X100 0.025% ש.פ. + 7-3 בינונית טיפול שני: דילאמיד/אמידתין 80 ח"מ + טריטון 100X 0.025% ש.פ. 14-10 (חנט 12-10 מ"מ) לא מדללים חלשה דילאמיד/אמידתין 80-50 ח"מ + טריטון X100 0.025% ש.פ. + 7-14 חזקה גרני סמיט לא מדללים בינונית-חלשה דילאמיד/אמידתין 80-60 ח"מ + טריטון X100 0.025% ש.פ. + 7-14 חזקה קריפס פינק דילאמיד/אמידתין 60 ח"מ + טריטון X100 0.025% ש.פ. + 7-14 בינונית לא מדללים חלשה המלצה מועד דילול עוצמת פריחה זן ברוויס 200 ג'/ד' ש.פ. + 10-8 חזקה וחנטה חזקה סטרקינג (טופ רד) זנים לא מדורבנים טיפול שני: ברוויס 200 ג'/ד' ש.פ. + 16-14 לא מדללים בינונית- חלשה ברוויס 200 ג'/ד' ש.פ. + 10-8 חזקה וחנטה חזקה סטרקינג זנים מדורבנים טיפול שני: ברוויס 200 ג'/ד' ש.פ. + 16-14 ברוויס 200 ג'/ד' ש.פ. + 7 בינונית לא מדללים חלשה דילאמיד/אמידתין 80-60 ח"מ + טריטון X100 0.025% ש.פ. + 7-3 בינונית עד חזקה יונתן לא מדללים חלשה דילאמיד/אמידתין 60-50 ח"מ + טריטון X100 0.025% ש.פ. + 7-3 בינונית עד חזקה אורליאנס לא מדללים חלשה
* ניתן להתנסות עם התכשיר "עוז" כטיפול ראשון בפריחה בזנים המורשים לפי תווית.
ריסון צימוח
רגאליס וקודוס הינם מווסתי צמיחה המיועדים לריסון הצימוח בתפוח ע"י עיכוב התארכות ענפונים. החומר הפעיל הינו מעכב ביוסינטזה של ג'ברלין. ריסון הצימוח תורם לחיסכון בזמן הגיזום ולחדירת אוויר ואור משופרת לנוף.
חומר נפח ליטר לדונם ריכוז משטח עיתוי הערות קודוס בזן גאלה 0.125% 0.125% 5BB בריכוז 0.15% ריסוס ראשון על כל העץ יינתן באורך צימוח של 10-15 ס"מ. ריסוס נוסף כעבור כחודש. אין להעלות על ריכוז מצטבר של 0.25% לכל העונה אין לשלב בתכשירים אחרים. במיוחד אין לשלב בדשן עלוותי המכיל סידן או תכשירי ג'יברלין או חומרי דילול. בתכשירים המכילים ג'יברלין. יש לשמור על מירווח של 3 ימים בין ריסוס של קודוס לריסוס דשן עלוותי המכיל סידן. רגאליס בזנים סטרקינג, זהוב וגאלה 120-100 0.25% בריסוס בודד 0.125% בשני ריסוסים 5 BB בריכוז 0.2%-0.1% ריסוס בודד /ראשון באורך צימוח חד שנתי של 5-3 ס"מ אחרי נשירת עלי כותרת. ריסוס נוסף יינתן כעבור 4-3 שבועות אין להעלות על ריכוז מצטבר של 0.25% לכל העונה. אין לשלב עם ריסוסי חנקת סידן למניעת גומה מרה ועם ריסוסים לדילול פרי, רגאליס ירוסס יומיים-שלושה לפני ריסוסי הסידן. יש למשור על מרווח של 3-2 ימים בין רגאליס לריסוסי דילול פרי. אין לרסס סמוך לפני גשם.
ריסוסים מיוחדים
טיפולים להפחתת סדקים בזן קריפס פינק
הזן קריספ פינק נוטה להיסדק, ולכן יש לרסס למניעת התופעה, המובילה לירידה בסיווג הפרי ולריקבון מפטריות המתיישבות באזור הסדק. פרופ' רפי שטרן מצא בעבודותיו כי טמפרטורות גבוהות בשלבי החנטה עלולות להגביר את הסיכון להיסדקות. בעבודה נוספת של רפי שטרן ועידית גינצברג (עלון הנוטע, מרס 2021) התקבלו תוצאות טובות לריסוסי סופרלון המשולבים בפריסה מוקדמת של הרשתות. יש לציין כי קיים חשש לדילול יתר הנובע מסמיכות מועדי ריסוסי הדילול לריסוס הסופרלון (אף כי העניין טרם נבדק). לפיכך, אנו מציעים לרווח בין הריסוסים הללו ולהקפיד על מרווח זמן של 5-3 ימים ביניהם. גם לתכשיר טורבו ישנו רישוי למניעת היסדקות בזן קריפס פינק.
מספר טיפול עיתוי נפח תרסיס לדונם בליטר חומר וריכוז סופרלון 1 שיא פריחה + 7 100 סופרלון 20 ח"מ = 0.1% (1 ליטר תכשיר ב-1000 ליטר מים) + משטח טריטוןX 100 0.025% (250 סמ"ק ב-1000 ליטר מים) 2 שיא פריחה + 28 120 3 שיא פריחה + 49 120 מספר טיפול עיתוי נפח תרסיס לדונם בליטר חומר וריכוז טורבו 1 שיא פריחה + 21 / חנטים גודל 15 מ"מ 120-100 טורבו 10-5 ח"מ (400-200 סמ"ק תכשיר ב-1000 ליטר מים) השימוש בריכוז הגבוה יכול לגרום לבעיית צבע קלה. 2 שיא פריחה + 42 / חנטים גודל 30 מ"מ 120-100 3 שיא פריחה + 63 / חנטים גודל 45 מ"מ 120-100
מניעת חספוס בזהוב
מעבודות שנעשו נצפה כי חספוס עוקץ בזן זהוב נראה בפרי הצעיר כבר כ 30 יום לאחר הפריחה. נלמד כי הזן רגיש מאוד ללחות גבוהה המונעת יצור קוטיקולה. הקוטיקולה הדקה נסדקת בקלות רבה יותר מעבה ולכן לחות רבה ב-30 יום ראשונים לאחר חנטה תגרום להגברת החיספוס. התכשיר סופרלון מורשה בזן זהוב להפחתת חספוס פרי.
חומר וריכוז נפח ליטר לדונם עיתוי הערות סופרלון 0.025% 100 ריסוס הנוף, החל מנשירת עלי כותרת, יינתנו 4 ריסוסים עוקבים במרווח של 10-7 ימים. אין ליישם סופרלון בטמפרטורות נמוכות מ–7 מ"צ או גבוהות מ–32 מ"צ. אין ליישם סופרלון לאחר גשם לפני התייבשות הנוף. גשם שירד 6 שעות לאחר היישום לא יפגע ביעילות הטיפול. רצוי ליישם את התכשיר כאשר לחות האוויר גבוהה וזאת כדי לאפשר קליטה מרבית.
ריסוסי סידן
תפוח הנקטף במטרה לאחסנו בקירור לאורך זמן, יש לרסס בסידן, כדי לצמצם את פגעי הגומה המרה בקירור. יש חשיבות למתן הסידן כבר משלב הפקעים ולאורך כל תקופת הגידול של הפרי. על פי הפרוטוקול של אוניברסיטת וושינגטון, יש לספק לעץ כ 1.57 ק"ג סידן לדונם לשמירה מיטבית על הפרי. בשוק ישנם חומרים חדשים מכילי סידן. אך טרם נערכו בדיקות השוואתיות ליעילות החומרים הללו (קל-און, טופ-סידן, סידן סופר ואומיה פרו). בכל החומרים יש להימנע מריסוס בסמוך לטמפרטורות גבוהות (פחות מ 25 מעלות). רצוי לרסס על פי פרוטוקול החברה, כאשר ישנו יתרון להתחלה מוקדמת של הריסוסים החל מחודש מאי.
בזנים סטרקינג ויונתן נהוג לרסס כ-8-6 ריסוסים; בזנים זהוב וגרניסמיט 6-4 ריסוסים; בגאלה 4 ריסוסים. בזן זהוב יש חשש מצריבות, וכדי להימנע מהן ניתן להפחית מעט את הריכוז ולהעלות את כמות הריסוסים.
בשוק קיימים חומרים חדשים נוספים. בהעדר ניסיון אנו ממליצים לבחון בזהירות את השימוש בהם.
שם החומר אחוז נפח ריסוס ליטר לדונם עיתוי הערות קל-און 0.3-0.4% 100-150,
תלוי בנפח העץ תחילת חודש יוני, בהפרש של כשבועיים בין טיפול לטיפול חנקן ניטרט 15%, תחמוצת סידן 22.4%, תחמוצת מגנזיום 3% 4-3 טיפולים, קלניט 150 1% 100-150,
תלוי בנפח העץתחילת יוני ולאחר מכן כל 10-7 ימים מטיפול ראשון חנקת סידן: 150 ג' סידן, 105 ג' חנקן חנקתי בגאלה ופינק סה"כ 4 טיפולים; בכל שאר הזנים סה"כ 6 טיפולים טופ סידן 0.25-0.45% 150-300, תלוי בנפח העץ מהופעת פקע ורוד, כל 10-7 ימים סידן 8%, בורון 0.5% 12-6 טיפולים, לפי רגישות הזן ועוצמת הצימוח (לצימוח נמרץ נדרשים לפחות 8 טיפולים) סידן סופר 0.25-0.4% 100-150,
תלוי בנפח העץהחל משלב הלבלוב 160 ג' בליטר כילאט סידן, לא מכיל חנקן 3-2 טיפולים החל מלבלוב ועד כחודש לפני הקטיף, אומיה פרו 1 ק"ג/דונם 100-150, תלוי בנפח העץ שישה טיפולים החל מתפיחת פקעים. 36% סידן שווה ערך ל 50% CaO אינו מכיל תרכובות חנקן טיפולי המשך: טיפול שני בתחילת חנטה, טיפול שלישי לאחר שבעה ימים מהטיפול הקודם. טיפול רביעי בחנטים בגודל 30 מ"מ טיפול חמישי לאחר שבעה ימים מהטיפול הקודם. טיפול אחרון עשרה ימים לפני קטיף. אין ליישם בשלב הפריחה קל 40 0.1-0.2% טיפולים בהפרש של 8-10 ימים החל מלבלוב עד 30 יום לפני קטיף 40% סידן
ריסוסי אבץ
מחסור באבץ מתבטא בקצוות הענפים בעלים קטנים וצפופים. ניתן לשפר את המחסור באמצעות ריסוסי אבץ
חומר וריכוז נפח ליטר לדונם עיתוי הערות אבצאון 0.2% או נאנובץ 0.1-0.2% 100-150 תלוי נפח העץ החל מסוף פריחה, עם תחילת לבלוב 3 ריסוסים בהפרש של 10 ימים בין ריסוס לריסוס מקס אבץ אקטיביסט 0.025-0.05% יישום בפקע ורוד, לאחר חנטה ולאחר קטיף לפני נשירת העלים אין ליישם בזמן הפריחה. יישום לאחר קטיף, לפני שלכת, בריכוז 0.2% יש לבצע בדיקת בטיחות מקדימה לפני שילוב מקס אבץ בתכשירי הדברה והזנה אחרים.
ריסוסי הלבנה למניעת מכות שמש
הזנים זהוב וגרניסמיט רגישים למכות שמש, במיוחד לאחר שהפרי משנה את זוויתו על העץ בעת התכופפות הענף. במקרה שיש רשת, יש לפרוס אותה לאחר החנטה; אך אם אין רשתות במטע, מומלץ לרסס להגנה על הפרי ממכות שמש. במסחר קיימים חומרים הנבדלים במידת יעילותם, כגון קאולין, סראונד ודקו-שילד. החומר דקו-שילד נשטף לחלוטין במיון ואינו מותיר סימנים על גבי הפרי במידה ורוסס על פי ההמלצות.
שם החומר ריכוז נפח ליטר לדונם עיתוי הערות דקו-שילד 30-20 ליטר תכשיר לכל 1000-800 ליטר מים ל-10 דונם 100-150, תלוי בנפח העץ לאחר שהפרי הגיע ל-15 מ"מ ולאחר שנעשה שימוש בכל התרסיסים המדללים היישום השני יתבצע כעבור 3-2 שבועות מהיישום הראשון. יישומים חוזרים ניתן לבצע בכל עת טרם הקטיף, כדי להגן על הפרי מכוויות שמש לפני אירוע חום, או במרווחים של שבועיים-שלושה. סראונד 5%, וריסוס נוסף מיד באותו היום 100-150, תלוי בנפח העץ לפני שהפרי מתכופף; אמצע יוני טיפול ראשון יש לרסס במחצית השנייה של חודש יוני או לפני העלייה בטמפרטורות. יש לבצע שני ריסוסים עוקבים בכיווני נסיעה מנוגדים. הריסוס השני יבוצע מיד עם התייבשות העלווה לאחר הריסוס הראשון. טיפול שני- חודש לאחר הטיפול הראשון, בריסוס יחיד. טיפול שלישי לזנים אפילים, כמו גרני סמיט, ירוסס חודש לאחר הטיפול השני, על מנת לכסות פירות שנחשפו כתוצאה משפשוף עלים ומרוחות קאולין 6% שני ריסוסים 100-150 תלוי בנפח העץ לפני שהפרי מתכופף; אמצע מאי-יוני
מידע והנחיות להדברה משולבת (IPM) ולהגנת הצומח בתפוח בשלב התפתחות הפרי
ייעוץ: ד"ר ליאור גור – מכון שמיר, דוד כהן-קלס – מדריך הגנה"צ, ד"ר רקפת שרון – מו"פ צפון, איתן רכט – השירותים להגנת הצומח, פרופ' צביקה מנדל – מכון וולקני.
מרבית התמונות, אלא אם צוין אחרת לקוחות מתוך ספר פגעי עצי הפרי הנשירים בהוצאת שה"מ.
מזיקים
עשפרי התפוח – Cydia pomonella
ניטור – הניטור במלכודות מיועד לבדיקת נוכחות בוגרים בחלקה. הניטור במלכודות הקומבו, המשלבות מזון ופרומון, מאפשר לכידת בוגרי עש תפוח (גם נקבות) גם על רקע של בלבול. המידע שניתן להפיק מהמלכודות מעיד על נוכחות הבוגרים בלבד, ובאופן יחסי גם על מיקומם במטע. אנו נוכחים כיום כי הלכידות רבות מהלכידות שהיו בעבר במלכודות הפרומון, אך מדד זה אינו מצביע בהכרח על הגידול באוכלוסייה ועל החמרה ברמת הנזק, ולשם כך נדרשת גם בדיקה של נגיעות בפרי. רצוי לבדוק פירות במוקדים היסטוריים ובאזורי שוליים. מהספרות ומעבודתה של ד"ר רקפת שרון עולה כי מרבית הנזק נמצא בשולי המטע, כנראה בעקבות תנועת האוכלוסייה לאזורים המכוסים פחות בפרומון הבלבול. אין להממצאים הנל מצביעים על בדיקת השוליים בלבד, יש צורך בניטור פרי מכלל החלקה. ,
הדברה משולבת – מומלץ להתעדכן בטבלת ימי המעלה, אשר שולח מוטי פרס, מיג"ל- מו"פ צפון (על פי נתוני הביופיקס שקיבל מהפקחים). בשלב זה של העונה מדבירים בעיקר לפי ממצאי הניטור, אך מתחשבים גם במועד הופעת הביצים, כדי לתזמן את ההדברה ככל האפשר לפני חדירת הזחל לפרי. אם אותרו בניטור "מוקד חם" או "שוליים חמים" – יש לשקול טיפולים שיותאמו לאזורים אלה. כנגד מזיק זה מורשים התכשירים: דיאמידים (קורגן), נאוניקוטונואידים, Bt, קרפווירוסין, מג"חים ועוד. פירתרואידים ונאוניקוטונואידים עלולים להגביר אקריות. יש להשתמש בתכשירים המותאמים גם להדברת מזיקים נוספים שעלולים להופיע בהמשך העונה (כנימות, ציקדות, זבובי פירות, סס נמר, חיפושית קליפה, יקרונית השקד) ולפי תקופת ההמתנה בימים מהקטיף. יש חשיבות רבה לסניטציה ולניטור פירות בצמרת העץ במהלך העונה כולה, להסרתם ולסילוקם מהמטע.
פריזבוב הים-תיכוני – Ceratitis capitata
ניטור – הניטור ייעשה בעזרת מלכודות ניטור לזבוב, ובהמשך – באמצעות בדיקה של הפרי. לרוב ניתן להבחין בנקודת ה"עקיצה" בצבעה הכהה ובהילה העוטרת אותה, השונה בדרך כלל מצבע הפרי. לעתים קרובות מפריש הפרי מוהל, וכאשר הוא מתייבש, מופיע כתם לבן קטן. בדרך כלל נוצרת שקערורית על פני הפרי באזור העקיצה (פרי שנעקץ בטרם הגיע למלוא גודלו). הזנים גאלה וזהוב רגישים במיוחד.
הדברה משולבת – שימוש בתכשיר סראונד להגנה מפני מכות שמש הוכח כיעיל למניעת הטלה של הזבוב הים-תיכוני בתפוח. חשוב להמשיך ולדגום פירות. יש להשלים את תליית המלכודות ללכידה המונית ולהדביר בהתאם לניטור. בהמשך העונה כדאי לנסות לאתר "מוקדים חמים" של נגיעות בפרי. הדברה כימית וסניטציה ייעשו בהתאם לתוצאות הניטור. במידת הצורך יש לתגבר בריסוסי סקסס בכתמים, ועם העלייה ברמת הנגיעות – ניתן לשקול ריסוסי חיפוי באחד מהתכשירים המורשים, בהתאם לתווית.
פרלטוריית הזית – Parlatoria oleae
ניטור – בחלקה שהייתה נגועה בעבר, בודקים בעצים הידועים כנגועים מהעונה הקודמת. דוגמים ענפים ודורבנות מ-4-2 אתרים. בודקים כ-100 כנימות חיות מכל דגימה, על ידי הפיכת הבוגרות, רצוי תחת בינוקולר. חשוב לסמן אזורים נגועים כדי לחזור אליהם ולתכנן טיפול ייעודי בשנה העוקבת.
הדברה משולבת – יש להפוך את הכנימות ולהתחיל להדביר משלב של 70% הטלה. מומלץ לבצע טיפול מוקדי בתכשירים טייגר ודומיו או טיפול בשמן (יש לבדוק את הרישוי בתווית התכשיר).
מזיקי עלווה וצימוח
ניטור: ניתן לראות אזורים הנגועים בכנימות עלה, בעיקר בצימוח הצעיר, ולרוב במוקדים. הכנימות גורמות להתקפלות עלים, להצהבתם, להתייבשותם ולעצירת הצימוח. כמו כן, הן מביאות להפרשת טל דבש מרובה, העלולה לגרום לחספוס ולהתפתחות פטריית פייחת. בנוסף לניטור הכנימה, מומלץ לבדוק גם אם יש פעילות של אויבים טבעיים, כמו צרעות טפיליות ומושיות טורפות.
הדברה משולבת: אם המזיק מופיע במוקדים מעטים, ניתן לקטום אזורים אלה. הדברת הכנימות תיעשה בהגמעה בנאוניקוטונואידים, כגון קונפידור, אקטרה ודומיהם, או בריסוס מוקדי במוספילן ודומיו, בפלאש, ובטיפיקי ודומיו מקבוצה 29, כשהאחרון מתאים גם להדברת ציקדות, הכול בהתאם למצוין בתווית התכשיר. חשוב לבדוק פעילות של נמלים, הקשורה להימצאות הכנימות, ולמנוע את עלייתן לעץ על ידי הדברתן או באמצעות מריחת טרמינום.
כנימת הדם (צמרית התפוח) – Eriosoma lanigerum
נזק – אילוח פרי, נשירת עלווה ופגיעה בפקעים עד כדי השמדתם.
ניטור – מהאביב עוקבים אחר התפשטות הכנימה בנוף העץ, כשהיא נמצאת בעיקר בחתכים ובסדקים. במקביל, עוקבים אחר טפילות (צבען של הכנימות המוטפלות הוא שחור, ובחלקן ניתן לראות חור עגול שממנו הגיחה הצרעה הטפילית Aphelinus mali).
הדברה – יש להעדיף טיפול שלא יפגע בצרעה. הגמעה במוקדים עשויה להפחית את הנגיעות בכנימה זו. אם הנגיעות גבוהה, מומלץ לשקול טיפול מקביל בהגמעה בתכשירים מקבוצת הנאוניקוטונואידים ובריסוס הנוף בפלאש.
אקריות
אקרית צהובה של הנשירים – turkestani Tetranychus
אקרית קורים מצויה – Tetranychus urticae
ניטור – בשדה לא ניתן להבדיל בין האקרית הצהובה של הנשירים לבין אקרית הקורים המצויה הצהובה. ניתן למצוא על התפוח את שני המינים, אולם האקרית הצהובה של הנשירים שכיחה יותר. שני המינים מתבססים לרוב בצדו התחתון של העלה, לאורך העורק הראשי. הביצים עגולות ותלויות על קורים. בתחילה מופיעים כתמים בהירים לאורך העורקים, והם הולכים ומתפשטים עד לשינוי צבעו של העלה לצהוב בהיר, ובהמשך נוצרת החמת עלים. מומלץ לצמצם את התנאים להיווצרות אבק. ניתן לטפח את עשביית הבר, כך שתשמש אתר לנוכחות מזיקים ומועילים, כמו לדוגמה החבלבל, המשמש פונדקאי הן לטטרניכוס והן לאקריות הטורפות. שימוש בתכשירים מקבוצת הפירטרואידים והנאוניקוטונואידים עלול לגרום להתפרצות אקריות.
אקרית חומה (אקרית הבריובית) – Bryobia rubrioculus
ניטור – האקריות ניזונות משני צדי העלה וגורמות בכך להיווצרות נקודות בהירות ברקמה ולכלורוזה bronzing. אקרית זו אינה יוצרת קורים. הביצים עגולות ואדומות.
ניטור – הניטור ייעשה בעיקר בצדו העליון של העלה. בתחילה נראית החוורה בסביבת העורקים, ובהמשך היא מתפשטת לפני כל שטח העלה, עד להחמתו. אקרית זו אינה מייצרת קורים רבים. הביצים אדומות וצורתן כבצל.
הדברה – יש להתייחס להימצאותם של אויבים טבעיים בחלקה, כמו אקריות טורפות (Typhlodromus athiasae) ומושית האקריות (Stethorus gilvifrons). הסף המומלץ לאקרית אירופית בתפוח הוא ארבע בוגרות לעלה, בעוד שהסף לאקרית הצהובה הוא שתי בוגרות לעלה. כשרמת אוכלוסיית האקריות הטורפות מגיעה ל-0.5 אקריות לעלה ומעלה, יש סיכוי טוב להדברה ביולוגית, ומומלץ להמתין לבדיקה הבאה עד לקבלת החלטה לגבי ריסוס. מומלץ להתייחס בהדברה גם לנוכחותה של מושית הסטטורוס בדרגותיה השונות. אם הנגיעות מוקדית – ניתן לטפל רק באזורים הנגועים, תוך התחשבות ב"אזורים החמים" שמהם החלה התפרצות האקרית במטע.
חשוב לבצע אלטרנציה בין קבוצות החומרים השונות ולהימנע מפגיעה באויבים הטבעיים. פיזור אקריות טורפות (חברת ביו בי) הוא אמצעי בקרת אוכלוסייה אפשרי וחשוב, במידה וקיימת בעיה החוזרת על עצמה בכל שנה מומלץ לבחון וללמוד את האפשרות הנ"ל.
אקרית אירופית – Panonychus ulmi
ניטור – הניטור ייעשה בעיקר בצדו העליון של העלה. בתחילה נראית החוורה בסביבת העורקים, ובהמשך היא מתפשטת לפני כל שטח העלה, עד להחמתו. אקרית זו אינה מייצרת קורים רבים. הביצים אדומות וצורתן כבצל.
הדברה – יש להתייחס להימצאותם של אויבים טבעיים בחלקה, כמו אקריות טורפות (Typhlodromus athiasae) ומושית האקריות (Stethorus gilvifrons). הסף המומלץ לאקרית אירופית בתפוח הוא ארבע בוגרות לעלה, בעוד שהסף לאקרית הצהובה הוא שתי בוגרות לעלה. כשרמת אוכלוסיית האקריות הטורפות מגיעה ל-0.5 אקריות לעלה ומעלה, יש סיכוי טוב להדברה ביולוגית, ומומלץ להמתין לבדיקה הבאה עד לקבלת החלטה לגבי ריסוס. מומלץ להתייחס בהדברה גם לנוכחותה של מושית הסטטורוס בדרגותיה השונות. אם הנגיעות מוקדית – ניתן לטפל רק באזורים הנגועים, תוך התחשבות ב"אזורים החמים" שמהם החלה התפרצות האקרית במטע.
חשוב לבצע אלטרנציה בין קבוצות החומרים השונות ולהימנע מפגיעה באויבים הטבעיים. פיזור אקריות טורפות (חברת ביו בי) הוא אמצעי בקרת אוכלוסייה אפשרי וחשוב, במידה וקיימת בעיה החוזרת על עצמה בכל שנה מומלץ לבחון וללמוד את האפשרות הנ"ל.
חיפושית הקליפה (קמבית) של השקד – Scolytus amygdali
ניטור – נדרש מעקב אחר עצים חלשים ומנוונים, עצים בעלי פקעים או זרדים שהתייבשו וכן עצים שעמדו במים. עדות להימצאות המזיק הן הפרשות גומי בחיקי הפקעים. החיפושית, על דרגותיה השונות, תימצא בחלקי עץ מעוצים שהתייבשו לא מכבר. הבוגרים מעופפים במהלך כל העונה החמה, כשרמות האוכלוסייה הגבוהות נרשמו באביב (בחודשים מרס, אפריל ומאי), ובהמשך ניכר גל נוסף בסתיו. החיפושיות הבוגרות ניזונות וגורמות להרס ניצנים ולהתייבשות ענפונים. עלולים להיפגע גם מטעים שבהם הונהג ממשק תקין, וגם עצים חיוניים. ניתן למקם מלכודת פרומון (חברת ביו-יום) לניטור הופעת הבוגרים.
הדברה משולבת – יש חשיבות רבה לסניטציה מוקפדת במטע ובסביבתו: איסוף וריסוק הגזם (זכרו כי לשרפת הגזם נדרש רישיון). ענפי הגזם, שנותרים במטע ובסביבתו, משמשים מקור לריבוי המזיק ולהפצתו, לכן נדרשת הסרת ענפים פגועים ועצים שלא התאוששו. בהתאם לתוצאות הניטור ולשיעור נגיעות המזיק בענפונים, יש לשקול הדברה ולתזמן אותה לאחר יום אביבי חם. יש לכסות בתכשיר את הענפים הצעירים, המהווים מזון ראשוני לבוגרים.
מזיקי שלד
סס עץ מנומר (סס הנמר) – Zeuzera pyrina
הנזק – הזחלים הצעירים פוגעים בצימוח החד-שנתי, ואילו הזחלים המבוגרים נוברים בשלד העץ, בעצה ובשיפה, וגורמים לניוון ולהרס העץ.
ניטור – ניטור העץ יתמקד בנקודת החיבור של העלה עם הענף, תוך איתור 'עלה דגל'. נבירות צעירות מופיעות לרוב בענפים חד-שנתיים, בענפים רב-שנתיים ובענפי השלד. בתקופה זו מתחילים להגיח הבוגרים, וניתן למצוא 'כותנות' (נשל הגלמים) בפתחי מחילות. במחילה פעילה ניתן לראות נסורת, ולכן מומלץ לפזרה למרגלות העץ, כדי לאפשר זיהוי במקרה של פעילות חדשה.
הדברה משולבת – ניתן לשלב פעולות סניטציה ולגזום את 'עלי הדגל' מתחת למקום החדירה. שיטת בלבול זכרים להפחתת אוכלוסיית סס הנמר יעילה, ויש לסיים את תליית המלכודות לפני גיחת הבוגרים. שיטת הבלבול תסייע בהפחתת המזיק. שילובה בהדברה כימית בתכשיר מווסת גדילת חרקים (מג"ח) יגלה יעילות בהדברת המזיק ואף עשוי לפגוע בזחלי עש התפוח. ניתן לראות סרטון הדגמה לשליפת זחלי סס הנמר בקישור המצורף – לחץ כאן.
מחלות
קימחון בתפוח – Podosphaera leucotricha
ניטור – ניטור כתמים לבנים ואבקתיים על פני העלים, הענפונים והפירות (על חנטים ועל הפירות מופיע הכיסוי כעין רשת עדינה חומה בהירה).
הדברה משולבת – הסרת ענפוני דגל תפחית את מקור המדבק בחלקה. מרססים מדי 14-7 ימים עד לסוף הצימוח. בתקופת גשמים מומלץ להעדיף תכשירים היעילים גם נגד גרב. ריסוס דשנים עלוותיים, המכילים בעיקר זרחן ואשלגן, בשילוב מיקרונוטריינטים, נמצא יעיל כנגד הקימחון.
גרב התפוח – Venturia inaequalis
מחלת הגרב (Apple scab) בתפוח נגרמת על ידי הפטרייה Venturia inaequalis. פטרייה זו תוקפת עלים ופירות וגורמת לנשירה מוקדמת של עלים, לעיוות הפרי, ובשלב מאוחר גם לסדקים באזור הנגוע, המהווים אתר מתאים לחדירה של פתוגנים נוספים הגורמים לריקבון הפרי.
תיאור המחלה – מאמצע העונה ועד לקטיף הגרב מתפתח מהדבקות מוקדמות (ראשוניות או משניות), וחומרת המחלה על העלים נמדדת בהתאם לתנאי מזג האוויר. טללי הבוקר המתמשכים בעונה זו עשויים לעודד את התפתחות המושבות ואת יצירת הנבגים החדשים.
רגישות הפרי לגרב פוחתת החל משלב שבירת הצבע, אולם יש להמשיך ולהגן על הפרי ועל העלווה בהתאם לתנאי האקלים. ניתן להיעזר במערכת תומכת החלטה – RIMpro. מוזמנים להצטרף לקבוצת התראות גרב (להצטרפות).
ניטור ותסמינים – דוגמים שושנות עלים ופירות מכמה אתרים ומחפשים אחר התסמינים: כתמים אבקתיים בגדלים שונים, בגוון ירקרק עד שחור, לרוב בצדו התחתון של העלה או על הפירות. המחלה עשויה להופיע על העלים החל משלב הלבלוב, ועל הפירות החל מהחנטה ועד סמוך לקטיף.
טיפול במחלה – מקור המדבק הראשוני הוא נבגים מיניים (אסקוספורות), המופצים על ידי הגשם מגופי פרי מיניים שהתפתחו בעלים מהשנה שעברה על רצפת המטע. מרססים למניעה בהתאם לאירועי הגשם, מהשלב של בצבוץ ירוק. מומלץ לשלב בריסוס קוטלי פטריות סיסטמיים-מרפאים, כמו טריאזולים (DMI), לדוגמה: DIFENOCONAZOLE (סקור ודומיו), FENBUCONAZOLE (אינדר), CYPROCONAZOLE (אטמי אקסטרא ודומיו), או ממשפחת SDHI: שידו, לונה אקספריאנס, בליס ודיסקברי, השייכים לקבוצה זו. חשוב מאוד לבצע אלטרנציה ולשלב תכשיר פרוטקטנטי (כמו תכשיריDithianon ו-Captan) בתכשירים הסיסטמיים. מרגע הופעת כתמים על העלים או על הפרי במטע או בסמוך לו, תיתכן הדבקה משנית על ידי נבגים אל-מיניים. מרססים לפני אירועי גשם או לפני אירוע של רטיבות עלים מתמשכת. במקרה של אירוע גשם כבד וממושך כדאי לרסס מיד לאחריו בתכשירים מרפאים מקבוצת הטריאזולים (DMI). יש לציין כי בישראל ידוע על עמידות הפטרייה לחומרים מקבוצת הסטרובילורינים. מומלץ לטפל למניעה גם בחלקות שלא היו נגועות בעבר בגרב, אם הן נמצאות באזורים רגישים שהאביב בהם גשום. טיפולי מניעה יחלו משלב בצבוץ ירוק ולפני גשם.
האמור לעיל הינו בגדר עצה מקצועית בלבד ואינו מהווה חוות דעת מומחה לצורך הצגה כראיה בהליך משפטי.
על מקבל העצה לנהוג מנהג זהירות, ושימוש או הסתמכות על המידע המופיע לעיל הינו באחריות
מקבל העצה בלבד.
אין להעתיק, להפיץ או להשתמש במסמך זה או בחלקים ממנו לצורך הליך משפטי כלשהו,
ללא אישור מראש ובכתב של החתומים.
© שה"מ הוצאה לאור, 2025, עריכה לשונית: עדי סלוניקו, גרפיקה: לובה קמנצקי
