"הפטריות נמצאות בכל מקום בחיינו" 

בצבא שירתה כמפענחת צופנים וגם בהמשך דרכה כחוקרת עמלה על גילוי צופנים מהטבע ובעיקר מעולם הפטריות * ספרה "מדריך כרטא, פטריות מאכל ורעל בישראל", פתח צוהר לעולם זה והעלה את העניין בתחום בישראל * ד"ר דליה לוינסון, מהחוקרות המובילות בארץ בתחום הפטריות (מיקולוגית) מדברת על הפטריות הטובות והפטריות הפוגעניות ואומרת: "המנוע שלי הוא לחשוף מה הטבע בא ללמד אותנו" 

*תמונה ראשית: ד"ר דליה לוינסון. צילום: אפרים לוינסון 

ד"ר דליה לוינסון, תושבת תמרת שבעמק יזרעאל, היא מומחית בעלת שם בחקר וידע בתחום הפטריות. ככל שהשיחה שלנו נמשכת, אני נוכחת שעולם הפטריות, הוא עולם שונה לחלוטין מכל שהעליתי בדעתי. דליה בחרה בצעירותה להתמקד בעולם הפטריות וכפי שמעידה ואומרת: "עולם הפטריות עצום, הפטריות הן גידול אוניברסלי. הפטריות נמצאות בכל מקום בחיינו, בכל העולם. נבגי הפטריות מתרבים בכל הטמפרטורות, יכולים ליצור גופי קיימא ולפרוץ בתנאים הנכונים בעבורם. יש פטריות טובות ויש פטריות שיכולות להיות מאד פוגעניות." כך החלה השיחה בינינו. 

דליה נולדה וגדלה עד גיל  14 בקרית טבעון. הילדות בקרית טבעון, ישוב הממוקם עם יערות סביב וטבע נהדר היא שיצרה את אהבתה הגדולה של דליה לצמחים, לאוויר הפתוח, לירוק. המשפחה עזבה למרכז הארץ בהיותה ילדה, אבל דליה המשיכה לבוא לטבעון, שמרה על קשר עם חברי ילדותה ויצאה עימם לטיולים.  

ילדים של טבע 

חיוך גדול עולה על פניה של דליה והיא אומרת: "בילדותי יצאנו בחודשי החורף, ללקט פטריות. היינו ילדים של טבע ומרחבים ואז צמחה בתוכי האהבה והרצון לחקור וללמוד את הטבע, והקסם שבעולם הצומח. התגייסתי לצבא, שירתי בצאלים כמנהלת חדר כתב סתרים. קיבלנו מידע, הצפנו אותו ושלחנו הלאה. עסקנו בצופן וכשאני מתבוננת בדרכי, יש הקבלה בין שירותי הצבאי כמפענחת צופנים ובין הבחירה לעסוק במחקר בתחום הפטריות, כי גם במחקרים שלי עסקתי בגילוי צופנים מהטבע ובעיקר מעולם הפטריות.  

"ההחלטה ללמוד ברחובות נבעה ממפגש אקראי עם אישה שחקרה מזיקים ומחלות. היא לקחה אותי טרמפ והבנתי באותו מפגש שזה מה שאני רוצה עשות בחיי. החלטתי לפנות ללימודים אקדמאיים ברחובות והתואר הראשון שלי היה במגמת הגנת הצומח, כשהנושא המרכזי שלמדתי היה מחלות של צמחים שנגרמות מפטריות, חרקים ומזיקים. לא ממש היה לי רקע מוקדם, השנה הראשונה היתה לא פשוטה. הייתי צריכה להשלים המון פערים. שמתי לי מטרה והייתי מאד נחושה.  

"סיימתי את לימודי ועבדתי כמדריכה בכירה בבית ספר שדה בשורק ברחובות. ניהלתי במקביל את הביוטופים שעשו תלמידי תיכון. עבדתי שם שמונה שנים ובמקביל למדתי וקיבלתי רישיון של מורת דרך. במהלך לימודי אהבתי את הגילוי, את הנסתר שהופך לגלוי ככל שחקרתי את העולם החדש שנפתח בפניי.  

"ההכרות והפגישה עם אפרים בעלי היתה בין לימודי התואר הראשון לשני. אפרים היה לקראת לימודי התואר השני במכון וייצמן ברחובות. הקמנו משפחה, ילדתי שלוש בנות ובהמשך נסענו לארצות הברית בשל לימודיו של אפרים. התמקמנו בארצות הברית, אפרים למד ואני גידלתי את הבנות ועבדתי.  החלטתי להמשיך ללמוד לתואר השני, החלטה שנבעה מצירוף מקרים מיוחד שהוביל אותי בדרכי. 

"חזרתי לספסל הלימודים כשהייתי אמא לשלוש בנות. ניווטתי את לימודי, כך שבהיות הבנות במוסדות החינוך למדתי ואת העבודות הייתי עושה בלילות לאחר שהלכו לישון. לימודי היו במחלקה ליערנות  בצפון אמריקה. התמקדתי בחיפושיות שמחוללות מחלות בעצי יער, בעיקר אשוחים. אותן חיפושיות גורמות לעצים אלו להתמוטט ולהתייבש. אותן חיפושיות קליפה תוקפות יערות שלמים ושטחים עצומים.  חקרתי נושא זה וחשפתי את הגורם לקריסת העצים. חשפתי את המנגנון בו משמשות הפטריות וגיליתי  שחיפושיות הקליפה מחדירות פטריה מזן מסוים לתוך העצים. פטריה זו היא בפעילותה מקריסה יערות עצומים. הנזק בלתי נסבל.  

"מאד אהבתי את העבודה והחקירה במיקרוסקופ אלקטרונים, בו יורדים לרזולוציות חודרניות בתוך המנגנון לחקור ולהבין. אותן שנים של למידה וחקירה הביאו להבנה כמה הטבע חכם ובנוי נדבכים נדבכים, עד לרזולוציות הכי נמוכות. ככל שחקרתי ולמדתי פגשתי מערכת מובנית אותה לנו בני האדם  קשה לראות בה את המושלמות. ככל שחקרתי ולמדתי נחשפתי למארג מדהים של מנגנוני החיפושיות והחדרת הפטריות. כדאי להזכיר מה גודלה של חיפושיות ומה השפעתה בעצים.   

"המאמר הראשון שלי שפרסמתי היה באותם ימים ראשונים של חקירה ולמידה. אפרים בן הזוג שלי למד  לפוסט דוקטורט והתמקד במנגנוני הגנה של העץ. הוא בא מהכיוון הפסיכולוגי של העץ. נקודת המוצא שלי היתה במנגנונים שקשורים לחרקים ופטריות שתוקפות את העצים. שיתוף הפעולה בינינו  הוביל לגילוי, הבנה וחשיפת המנגנון בחיפושית שתקפה את הטבע. היתה זו בשורה שהסבירה את הבעיה. נוכחנו עד כמה אנחנו בני האדם אפסיים אל מול הטבע. הטבע ניצב מולנו במלוא מושלמותו, במלוא הדרו ואנו כל שעלינו לעשות הוא לחקור וללמוד מושלמות זו. העבודה המשותפת עם אפרים  והקריירות שלנו נושקות לתחומי עניין רבים." 

חדורת אמביצה 

דליה לוינסון יוצאת דופן בהמון מובנים. דליה היא אישה שעשתה קריירה יוצאת דופן והגיעה להישגים רבים, ועל אף זאת, מי שפוגש אותה פוגש אישה חייכנית, גם צחקנית. המושג אגו כלל לא כלול ברשימת תכונותיה. האמביציה בה ניחנה היא מנוע רב עוצמה מתוך הידיעה והאמונה בכח הרצון.   

דליה: "נוכחתי שכוח הרצון זהו הכוח המניע החזק ביותר. אני מאמינה שקיים ענין עם כוח הרצון, אני מובילה עצמי להשגת המטרות והיעדים. בכל ימיי ודרכי סימנתי לעצמי מהם רצונותיי ופעלתי על מנת להשיג את מבוקשי. העניין שיש לי מוביל אותי ללמידה והרחבת ידיעותיי. אני סקרנית מטבעי ותמיד שואפת להבין וללמוד, כשאני זוכרת ויודעת שכולנו בני אדם והטבע הוא המרהיב, המסקרן והגדול מהכל. במהלך  השנים הראשונות ילדתי את שלושת בנותיי. הקפדתי מאד להיות אמא במשרה מלאה. שמרתי על האיזון בין גידול הילדות והקריירה ובלילות, כשהילדות הלכו לישון, אני עסקתי בחקירה ולמידה. היו אלו שנים של הגשמה בכל המובנים, הן מבחינת האמהות, הטיפול במשפחה והן מבחינת הקידום שלי את עצמי."  

ד"ר דליה לוינסון לא יושבת אף פעם רגל על רגל. בשנת 1995, דליה ואפרים החליטו לחזור לארץ לאחר שבע שנים בארצות הברית. רצח רבין היה ברקע והיה צורך להתאקלם וליצור כאן חיים חדשים.  אפרים התקבל לעבוד ולהוביל בחוות הניסיונות נווה יער, הממוקמת ליד מושב בית שערים. הם בוחרים לגור בתמרת. הילדות התאקלמו וב-2008 דליה החליטה לכתוב ספר שלא היה קיים עד אז בארץ, את: "מדריך כרטא, פטריות מאכל ורעל בישראל". בספר היא פותחת צוהר ולמידה בעבור כולם. באותן שנים האינטרנט לא היה מפותח כפי שהוא היום ובכך היא פורצת דרך. עד לפני מספר שנים, עולם הפטריות היה עולם עלום בישראל ולא עורר עניין רב.  

דליה: "כשנשאלתי בצעירותי לגביי המחר שלי ועיסוקיי והייתי עונה, אנשים היו מרימים גבה. היום יש התעניינות הולכת וגוברת, והרצון להכיר את עולם הפטריות נמצא כל הזמן במגמת עלייה. יש היום מודעות המתעצמת והבנה שעולם הפטריות הוא נושא ומדע שלם." 

עולם הפטריות 

ילדותה של דליה בטבעון, ההליכה בטבע וליקוט הפטריות הותירו זיכרונות קסומים. דליה מחדדת ואומרת: "אנשים המלקטים פטריות יודעים לספר שזהו מסע ציד שאין בו שפיכות דמים. מי מבין הקוראים שיצא ללקט פטריות אכן מעיד שהיה זה כמו מסע ציד, חיפוש, ליקוט, קטיף וכך עוד ועוד, עם תחושה של ניצחון על כל פטריה שמוצאים ומלקטים. שפיכות דמים לא כאן במסע זה.  

"בעולם הפטריות הגילויים הולכים וגדלים. ישנם סוגים רבים, יש פטריות רעילות שעלינו ללמוד לזהות אותן ולהיזהר מהן ויש זנים רבים שיש בהם תכונות מרפאות ומיטיבות. ידוע היום שיש מספר זני פטריות שמסייעות בטיפול במצבי טראומה ופוסט טראומה, במצבי דכאון, במצבים של חרדות, התמכרויות ודימנציה. ישנן פטריות המכילות חומר הנקרא פסילוסיבין. זהו חומר שהשפעתו היא כשל סרוטונין. זוהי בשורה עצומה.  

"אנחנו, בני האדם, אוהבים להאניש את הפטריות ולחשוב כאילו לפטריות יש אינטליגנציה כלבני האדם.  בפטריות יש מנגנונים ביוכימיים כאלו שיוצרים תקשורת ביניהן. זוהי אינה תקשורת כמו לבני האדם, זוהי תקשורת ביוכימית."  

הידע העצום של דליה לוינסון, ההכרות עם עולם זה פותחת חלונות חדשים ומפתיעה ברמת הגילוי. כאילו בכל תחילת שיחה נפתח חלון, וככל שהשיחה נמשכת נפתח שער הגדל והולך עם זרקור עצום.   "עולם הפטריות הוא עולם בו השמים הם הגבול," מסיפה ד"ר לוינסון. "רק בשנים האחרונות העולם המערבי גילה את העולם המופלא הזה. למשל, אחת הפטריות אותה חקרו ומשתמשים בה, היא פטריית הפסילוסיבה. פטריה זו גדלה ביקר בדרום אמריקה, במקסיקו ובאירופה. הפסילובה גדלה על קקי של סוסים. פטריה זו ידועה מזה שנים. בעבר השתמשו בפסילוסיבה בטכסים אצל השאמאנים לריפוי. במערב, פטריה זו קיבלה טאבו בשל השימוש שנעשה בה. כיום ידוע שפטרייה זו מטפלת במצבים של אלצהיימר. ידוע היום שבשימוש מוגזם יש סכנה ואילו במינון נמוך פטריה זו מחוללת פלאים. כמובן, כשלוקחים פטריה זו להיות תחת השגחה מקצועית.  

"יש היום הרבה מאד תוספי מזון של פטריות. ידוע היום שלפטריות יש איכויות ויתרונות בריאותיים. הסינים גילו את איכויות הפטריות כבר לפני חמש מאות שנים. רק בעשורים האחרונים העולם המערבי  החליט לאמץ את הגישה הסינית לפטריות. פטריה שראויה לציון היא פטריית רעמת האריה. פטריה זו מטפלת במצבים של דמנציה, היא מורידה את רמת הסוכר בדם ואף משפרת את הזיכרון. מחקרים הוכיחו שבפטריה זו נמצאים חומרים שיכולים לשפר את ההתפצלות של הנוירונים במוח ולעבות את תאי העצב." 

ד"ר דליה לוינסון מקיימת הרצאות בנושא הפטריות, עורכת ומנחה סיורים ומלמדת את עולם הפטריות. דליה: "אחת השאלות הראשונות אותם אני שואלת היא: 'למה פטריות מושכות את ליבנו?' הפטריות הן אורגניזם שמאד מושך ויש בו מסתוריות עצומה. בהופעה המהירה שלו, במראה, בריח ובצבעים שלו. אלו ניואנסים מאד מסקרנים. יש הרבה מאד סוגים של פטריות. ככל שחוקרים ולומדים את הפטריות מסתבר שהפטריות נותנות המון תשובות לבעיות שמחפשים להן פתרונות. יש פטריות רעל המכילות תרופות. רעל במינון גבוה הוא סם מסוכן, במינון נמוך הוא תרופה." 

ספור חייה של דליה מעורר התפעלות. הוריה ילידי עירק הביאו לעולם שישה ילדים. גם היום, כשההורים כבר אינם, נפגשים בני המשפחה אחת לכמה חודשים ומבלים יום שלם יחד, רק הם. דליה מדברת ומספרת כמה חום, אהבה ואמונה הם קיבלו מהוריהם. אותה תשתית ממשיכה ללוות את כל עשייתה. דליה חידדה וסיפרה שזהו אחד המאפיינים של עליית עיראק. אנשים צנועים, חרוצים מאד חמים ומעודדים ללימודים, להשכלה.    

הבחירה לחקור להתמקצע בעולם הפטריות אף היא משקפת במידה רבה את ד"ר דליה לוינסון. בחירה המשקפת את הסקרנות, את החלוציות שבה, את הקשב הפנימי למה הכי נכון בעבורה, וכמובן עניין תמידי, למידה, מנוע ומניע פנימיים. 

נראה לי שאנו רק בפתח הגילויים של עולם זה בישראל. לא אתפלא אם בעוד מספר שנים, תקום כאן חקלאות נוספת של עולם הפטריות, והפעם למטרות רפואה. לא אתפלא אם ד"ר לוינסון, שבימים אלו יצאה לפנסיה, תצא לקריירה חדשה. ואם מישהו ירצה ללמוד עוד קצת על עולם קסום ומיוחד זה, דליה תהיה שם בשבילכם, בסיורי הליקוט, בספר אותה הוציאה ובהרצאותיה.  

* כתבה זו אינה מהווה המלצה מקצועית לצרוך את הפטריות שהוזכרו בה או שלא הוזכרו בה. לפני ליקוט ואכילת פטריות מהטבע מומלץ להיוועץ תחילה עם מומחה לפטריות