יבול שיא
הרפת והחלב
2 1

הצדעה לרפתני העוטף

7 דק' קריאה

שיתוף:

בחלוקת שי אוהב של מחלבת טרה

הביקור ברפתות העוטף מרגש בכל פעם מחדש – עוד מבצע, חיבוק והצדעה לרפתנים מצוינים ברמה המקצועית, שעושים עבודה נהדרת, גם בעמידה איתנה במצבי מתח רבים בגבול רצועות עזה

ראש השנה מתקרב, מבצע ביטחוני הסתיים ומדגדג להגיע לביקור

זה כבר נהיה מסורת ארוכת שנים – אחת לשנה-שנתיים ובמיוחד, במהלך או אחרי תקופת מתיחות, אנחנו מתארגנים להכנת שי מחלבות – צידנית עשירה במוצרי חלב ויורדים לרפתות צמודות הגדר בעוטף עזה. הרצון להביע אהבה והערכה ולומר לרפתנים כמה הם מיוחדים, לעבור תקופות כאלה קשות ובתדירות גבוהה ולהמשיך לתפקד במסירות רבה בטיפול בפרות – המלטות, הגמעות, הזנה, חליבה, טיפולים ושגרה עמוסה של רפת שמייצרת חלב לצרכנים באופן יומיומי …

זה התחיל עם צידנית של תנובה במבצע עמוד ענן ב-2012 ונמשך עם יטבתה בהרבה פינוק ואהבה. בשנים האחרונות מחלבת טרה מתנדבת להכין את השי וגם להצטרף לחלוקה שלו ברפתות.

הרמתי טלפון תזכורת למשה רחמני, מנהל קשרי יצרנים של טרה, שרוב רפתות הגדר עובדות איתו והוא נעתר מידית והכין את הצידניות (הפעם עם הכתובת של "משק צוריאל", מחלבה שעברה מעמק יזרעאל, למתחם המחלבה בנתיבות) – נפגשנו ב-07.30 בחניון הרכבת בשדרות. משם ירדנו לתחילת הסיבוב ברפת פרח בחולית, שהיא הרפת הדרומית ביותר לאורך הגדר…  

בדרך אנחנו, כמובן, משוחחים על מה נעשה ב-טרה וכיצד הוא מוביל את הספינה של איסוף החלב ושמירת הקשר הטוב עם יצרני המחלבה.

לוח הזמנים מאד קצר וצפוף – צריך להספיק 20-17 רפתות גדר ועד כמה שניתן לפני חליבת צהריים, שאז כבר אין עם מי לדבר אלא עם החולבים שבאמצע החליבה וקשה להפריע להם.

1 1
שעת בוקר ברפת פרח בקיבוץ חולית – רחמני מעניק שי ראשון לצוות הרפת

נכנסים לרפתות ופוגשים את אנשי השטח

המפגש עם הרפתנים ובמיוחד עם מנהלי הרפתות, תמיד חם, אוהב ואף מרגש. להגיע לביקור פתאומי ומפרגן, עם הרבה מאוד הערכה וחיבוק על העמידה שלהם באזור מתוח מאוד בהיבט הביטחוני ומנגד, עם התפתחות מרשימה של הקיבוץ כולו, בהיקף הבנייה החדשה ומוסדות הילדים והחינוך – כיף גדול.

ברפת אנחנו מקצים לנו קצת זמן לשאול, לשמוע, לחבק ולהפנים את מה שקורה ומה שמעסיק את הרפתנים באזור מיוחד זה.

למען הסר ספק, רפתות הנגב המערבי הן הרפתות הטובות ביותר בארץ, בביצועים המקצועיים ובהמשך, גם בתוצאות הכלכליות. הרפת מהווה משענת כלכלית מרכזית של יישובי הנגב והעוטף במיוחד.

4
מרסלו וסר מקיבוץ נירים עבר עם חבריו חוויה לא קלה – 12 פצמ"רים בשטח הרפת, מהם 8 ליד המכון ויש הרבה נסים…

מנהלי רפת ותיקים ברובם

כמעט בכל הקיבוצים לאורך הגדר יש רפת חלב ואפשר להיכנס "על עיוור" לכל יישוב ובכניסה לקיבוץ משמאל נמצאת הרפת (זה המצב ברוב הרפתות, אם כי מצאנו אחת שהכניסה אליה היא מימין). בשעות הבוקר כל הצוות נמצא במצב עבודה מגוון.

מדהים לראות את הבנייה החדשה במשקים ואת הקליטה של משפחות צעירות שבונות את ביתן צמוד לקו האש ועם ילדים קטנים שגדלים לתוך המצב הביטחוני  המיוחד. 99% גן עדן ו-1% גהינום" – זה המשפט השגור בפי הדוברים שנשאלים בעניין.

הם מופתעים לראות אותנו אבל זה לא מצב חדש להם, כבר היינו כאן 6 פעמים בעשור האחרון, אבל זה תמיד מרגש מחדש. אנחנו שואלים ובעיקר מקשיבים לנושאים שהם מעלים.

רוב מכריע של מנהלי הרפתות הם ותיקים מאוד שכבר עשו דרך ארוכה ומגוונת בענף החלב, יודעים את המלאכה וכבר מתורגלים גם במצב הביטחוני שהרי בעשור האחרון הם כבר עברו 5-4 מבצעים ארוכים וקצרים וגם תקופות מתוחות לא מעטות.

הם גם מכירים, שבמצבי מתח מיוחדים יש כבר תרגולת, שבה כל היישוב מתפנה ורק הרפתנים נשארים לעבוד…

המשקים שעובדים עם טרה מרוצים מאוד מההתקשרות, מהיחס ומהאכפתיות של המחלבה. רחמני עובד איתם בשוטף והם כבר מכירים ומעריכים.

5
ברפת נחל עוז שמשיקה מאוד לגדר הגבול, החליטו לא לקחת יותר סיכונים ובונים כיום מכון חליבה ממוגן מלא מלא – הראשון והיחידי בעולם…

7
אילן הולצר, בן קיבוץ אורים השכן, הזריע במשקים ועבר ביניהם עם שכפ"צ וכובע מגן – לא נעים אבל זה המצב בתקופות של מתח..

3 1
במשקי הגדר ההתראה קצרה מאוד ואם היא תופסת במקום פתוח, אז פשוט צריך להשתטח במקום – כך שמיל עשה, נשכב על הקרקע וידיו מגינות על ראשו

מביא לכם תשובות ומשאלות ששמעתי מחברים ברפתות בביקור הקצר…

  • העבודה של הרפתנים שנשארים בקיבוץ במצבי מתח, גורמת גם למתח בקרבם – משפחות מפוצלות, מתח מתמיד עם העובדים, כולם מתעניינים בעיקר במפונים ולא באלה שנשארים בקיבוץ, בסיכון, במיגון לא מספק ועוד…
6
בזיקים שבצפון העוטף, בונים בימים אלה מכון חליבה חדש וכל הפרטים נמצאים על השלט..
  • זה בוער במרסלו בנירים – "הנהגת הענף ומשרד החקלאות צריכים לפעול למיגון מכוני החליבה ובעיקר של תקרת המכון. התקציב ל-25 רפתות (4.5 ק"מ מהגדר) הוא כ-20 מיליון ₪ וזה דבר אפשרי להשגה וחשוב לרפתנים שנשארים לעבוד. לשקול למגן גם את הקבינה של הסלף, להגנה על העובד בהזנה. בנירים נפלו 12 רקטות מהן 8 נפלו ליד מכון החליבה ומיגון יציל חיים של אנשים".
  • חשוב שההנהגה תפעל להגדלת מכסת העובדים הזרים לרפת ובמיוחד לרפתות העוטף. הקצאה של עובד אחד לרפת בלי קשר לגודלה, ממש לא מספקת ויש לפעול בדחיפות להגדיל את המכסה ל-3 לפחות.
  • סוגיית ההון האנושי היא הקושי הגדול ביותר בתפקוד רפתות רבות (בכל הארץ) – קשה להשיג עובדים ומורכב לשמר אותם אחרי תקופת הקורונה. זה גורם לקיצור עבודות שונות (כמו מספר הצינונים…) שחשובות מקצועית.
  • טיפול בשפכים – סוגיה שעלתה הרבה כיוון שלא מצאה את פתרונה. המערכות שפותחו לנושא אינן מוכיחות את עצמן לאורך זמן ויקרות לרכישה ולהפעלה. אנשי המשרד להגנת הסביבה מציקים בנושא ולא רואים פתרון מתאים וסביר, על אף הסביבה הפתוחה של מרחבי הנגב המערבי…
  • הרפתות נמצאות בתהליך שדרוג משמעותי של תשתיות הרפת – מכוני חליבה רבים נבנו מחדש ובימים אלה, יש כמה שנמצאים בבנייה. זה עולה הון רב ומחייב חשיבה ובעיקר, וודאות לטווח ארוך.
  • חשוב להמשיך בהגדלת מכסות הרפתות בעוטף, שמאפשרות החזר השקעות להוצאות הרפת ולניצול טוב יותר של התשתיות היקרות שנבנות.
  • מכון חליבה ממוגן – בימים אלה נבנה ברפת נחל עוז, בצפון הרצועה, בהובלתו של גידי סבג המנהל, מכון החליבה הממוגן היחידי בעולם. כל המכון וגם המשרדים – קירות ותקרה בעובי של 40 ס"מ וזה כמובן, מוסיף למעלה מ-700 אלף ₪ לעלויות המכון רק בגין מיגון. המכון יהיה מוכן באביב הקרוב ויהיה מרגש לראות אותו בעבודה.
  • רוצים לומר מילה טובה ותודה רבה לכל מערכות התמך ברפת – נהגי המיכליות המסורים, המזריעים של שיאון שמגיעים בכל יום לעבודה ודואגים לפוריות העדר, לרופאי החקלאית שמשתדלים לקרוא להם פחות והם מגיעים לכל משימה נדרשת. לכל האחרים אנחנו שומרים על ביטחונם וקוראים לעזרתם רק במצבי חירום…
8
ריקו המזריע חוזר לשגרה אחרי תום מבצע "עלות השחר" והאוזן כל הזמן בהקשבה…

שעה 12.00 – רחמני צריך להגיע לישיבה במחלבה, נוסעים חזרה לשדרות ואני ממשיך לבד בעוד כמה רפתות שכבר ברור שכל העובדים יצאו הביתה לצהריים והחולבים עושים את עבודתם.

שעה 14.00 – אחרי ביקור בזיקים שהיה שקט מאוד ברפת, כשברקע בונים מכון חליבה חדש, הגעתי לרפת אחרונה בגברעם עם מנהל חדש שהחליף את יפתח, שקט ורגוע ברפת, ברקע מכונות חליבה משקשקות וזה סימן לסיים ולחזור צפונה…

9
מובילי החלב עושים עבודה מסורה ומורכבת מאוד וגם זוכים להערכה גדולה של הרפתנים ושל המחלבות

לא הספקתי את כולם ובע"ה בפעם הבאה…

ליבנו עם חברינו ברפתות העוטף ובמיוחד אלו שנמצאות צמוד לגדר, כשהנוף הקבוע ממערב הוא המבנים של השכונות והערים ברצועת עזה ולעיתים, גם חוף הים היפה.

10
דן גרוסמן המנהל ברפת גברעם המשודרגת

נאחל כולנו שהשקט יחזור לתושבי הדרום ולתקופה ארוכה מאוד – לו יהי!

היה לי יום מרגש, מעניין ומלא סיפוק ואני מדמיין להגיע ליומיים-שלושה ולהכין מוסף עמוק על רפתות וייצור חלב בעוטף עזה ובנגב המערבי…

משה רחמני – מנהל קשרי יצרנים של מחלבת טרה

רחמני נסע איתי ליום ארוך והוא נעים שיחה מאוד. גר באשקלון ולאחרונה הוא קיבל תוספת לתפקידו ומשמש גם מנהל התפעול של החלב הגולמי. מלווה מקרוב את מה שקורה במחלבה ושוחחנו בין לבין, על מה שקורה במחלבה ובקשר עם יצרני החלב.

רחמני מספר: נולדתי ב-74 בעיר רחובות למשפחה ממוצא עירקי, עם 6 ילדים. כבר בגיל צעיר הרגשתי שהחקלאות זורמת בדם שלי ולא הייתי בלימודים, מה שנקרא היום הפרעות קשב וריכוז.. יצאתי לבית הספר החקלאי כנות בכיתה ט (עם המנהל מאיר שניר) עם משיכה לסוסים ולבעלי חיים.

עבדתי הרבה ברפת ואף הצלחתי לסיים את הלימודים. אחרי הצבא עבדתי בעבודות ביטחון ובתום 10 שנים ועוד 4 שנים כמהנדס בתעשיות הביטחוניות, נוצר קשר עם מחלבת טרה והם גייסו אותי כמנהל תפ"י למחלבה החדשה בנתיבות – באתר החדש היה משטח בטון  ולידו קרוונים לאנשי המנהלה. הוצע לי לעבור  לניהול קשרי יצרנים ומאז אני בתפקיד המעניין.

היה לי רקע מתאים מהפנימייה ורצון עז לצאת לשטח – חקלאות ורפת היו לי בנשמה. אני אוהב מאוד את התפקיד, יש בו אינטראקציה אנושית כיפית ומאתגרת עם הרפתנים.

כיום אני נשוי, יש לנו שני בנים ואנחנו מתגוררים באשקלון.

איך הרפתות של טרה מתפתחות?

הרפתות שלנו עוברות תהליך מדהים של איחוד רפתות במגזר המשפחתי וגידול בהיקף הרפת. הרבה רפתות קטנות נסגרות, חלקם פודות את המכסה ואחרות מצטרפות לרפת שכנה.

כולן בתהליך שיפור דרמטי באיכות החלב ובביצועים המקצועיים. יש הרבה פחות בעיות מבעבר והקשר נעשה יותר מקצועי ויותר קל.

החלפתם דמויות בליווי היצרנים..

נכון, גלית דותן עברה לעבוד בחברת שיאון ובמקומה נכנסה אורנה חיים מגבעת חיים מאוחד, שבאותו זמן פרשה מניהול הרפת והיא מקצוענית מאוד, בעלת יחסי אנוש מעולים והרפתנים אוהבים אותה. היא מסייעת ליצרנים לשפר איכויות ולהתקדם ומשקיעה הרבה בקידום מקצועי של יצרני החלב.

רווחת בעלי חיים – הנושא עלה בחשיבותו, הגדרנו שלושה נושאים מרכזיים עם תתי נושאים – יונקייה, מרבצים ונראות הרפת. רואים התקדמות גדולה של הרפתנים וזה חלק מהניקוד הכללי של הרפת בנוסף לנושאי איכות החלב.

מה נשמע במחלבה? לא קל לכם בימים אלה…

אנחנו קולטים כ-290 מיליון ליטר וחלק גדול מהם מופנים למוצרים מפוקחים שהמחירים שלהם נקבעים על ידי המדינה. מאז תקופת כהונתו של משה כחלון כשר האוצר, יש שחיקה משמעותית במחירים של מוצרי החלב המפוקחים, לרבות בהסכם האחרון וזה פוגע מאוד ברווחיות של המחלבה ומחייב מחשבה חדשה לגבי הכיוונים של מוצרי המחלבה.

יש לנו מנהל מאוד אנרגטי, טל וזאנה, גר באשדוד והוא מכיר היטב את הענף ומוביל את המחלבה עם השקעות גדולות בתחומים מגוונים ועוד ישמעו מהעשייה היצירתית של המחלבה. נביא בשורה בענף החלב…

מערכת היחסים בין העובדים מעולה והאווירה טובה מאוד. השכר אינו דומה להיי-טק, אבל מאוד נעים להגיע לעבודה ויחסי צוות טובים. קמים בבוקר ונלחמים על העבודה מכירים את הקשיים ופועלים להתגבר עליהם. הסביבה תומכת ומקדמת מתוך הארגון ויש תחושה טובה, עם מחויבות הדדית וטלפונים סביב השעון

אני מבקש לשבח את העבודה של נהגי מיכליות החלב שרובם המכריע מקואופ' התנועה עמק חפר, שעובדים במסירות נפש, בכל שעות היממה ובכל האזורים.

מחלבת טרה משקיעה המון בטיפוח הקשר וברמת שירות מהגבוהות בענף, עם יצרני החלב שלה. היא מעודדת שיפור מתמיד של הביצועים המקצועיים. יש לנו קשר מעולה עם כלל היצרנים ואנחנו נפגשים עימם, לעיתים קרובות, במשקם.

מאחל שנה טובה בריאה ומוצלחת, לרפתנים ולעושים במלאכה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן