"הקנביס הציל את חיי"

הקנביס הציל את חיי: חגית יגודה (53), ממושב בת שלמה, היא חולת סרטן מגיל 17, המטופלת בין היתר בקנביס רפואי – אחת מעשרת החולים הראשונים במדינת ישראל שקיבלו אישור מיוחד לטיפול בקנביס רפואי, שלדבריה הציל את חייה, כאשר הרופאים חזו שיש לה רק מספר חודשים לחיות. ב-31 באוקטובר, במסגרת תערוכת "יבול שיא" במעיין חרוד, תערוך חגית כנס ייחודי ומרתק בנושא: "החקלאות והפארמה מדברים קנביס"

הקנביס הציל את חיי: משקיף על השדות מסביב, בבית צנוע ומעוצב היטב, בפאתי מושב בת שלמה, בדרך לזכרון יעקב, אני נפגש עם חגית יגודה, המפיקה ומי שתנחה את כנס "החקלאות והפארמה מדברים קנביס", בתערוכת החקלאות "יבול שיא" שתתקיים ב-30-31 באוקטובר, במעיין חרוד.

חגית, מה הנגיעה שלך לנושא הקנביס הרפואי?

"אז קודם כל – אני חגית יגודה (53) נשואה לרון, אמא לשני בנים, אור (25) ויניב (14), כאשר קודם כל, הילדים שלי הם גאוות חיי, כאחת שלאורך כל חיי, הרופאים חזרו ואמרו לי שאני כנראה לא אוכל להביא ילדים, כך שעבור הם סוג של הצלחה גדולה.

"אובחנתי כחולה בסרטן עוד בהיותי בת 17 והיום אני כאמור בגיל 53 – אני 35 שנים מוכרת במערכת הבריאות של מדינת ישראל כחולה בסרטן הבלוטות (הודג'קינס) – זה סוג סרטן שטוענים כי ניתן להירפא ממנו, אם כי אצלי הסרטן חזר שלוש פעמים. פרט חשוב, אני אחת מבין עשרת בני האדם הראשונים במדינת ישראל, שקיבלו את האפשרות לעשן חשיש כסוג של טיפול בסרטן ומכאוביו."

חשיש או קנביס רפואי?

"אז זהו, שבתחילת הדרך, לא היה בארץ קנביס רפואי ואישרו לחולים קשים כמוני טיפול בחשיש, כי לא גידלו כאן קנביס. בעצם מדובר במיצוי של קנביס שהגיע לישראל בתור חשיש. בשנות ה-60', פרופ' משולם בעצם בודד בישראל את המולקולה ששמה THC ואז החלו לעשות בארץ ניסויים כדי לבדוק כיצד זה משפיע על כל מיני מחלות. בהמשך רקחו את המולקולה הזאת למולקולה סינתטית ואני קיבלתי אותה לווריד ביחד עם טיפולי הכימו.

"פיתחתי אז סוג של אלרגיה והרופאים לא הבינו איזו מן אלרגיה מפתחים לכימו? ואז בבדיקה לעומק הסתבר לכולם שאני מקבל את הנגזרת הסינתטית הזאת של החשיש, על מנת לעזור בבחילות ובעוד תופעות, כי הייתי מאוד צעירה – איבדתי משקל מאוד במהירות והייתי במצב מאוד קשה. ואז אמרתי לרופאים, 'תעזבו, אני חשישניקית, לא צריך לתת לי את הנגזרת הכימית – אני יעשן'. וכך הפכתי לאחת מעשרה אנשים ברחבי הארץ שקיבלו חשיש כחלק מהטיפול הרפואי בהם. לא הכרנו אחד את השני ולמעשה רק בעשור האחרון כל הידיעות הללו החלו לצאת החוצה – לא היה אז מחשב והכל נרשם בתיקים."

"החקלאות והרפואה מתחילים להשתלב. הם מבינים שלכל דבר בגוף יש קשר ישיר למה שאנחנו אוכלים, לצורה בה אנחנו חיים וכמובן למחלות שאנחנו מפתחים. לכן מאוד חשוב לי להיכנס לכל מערך האנשים ולהסביר שגם אם אתה מנסה משהו חדש וטוב לך זה בסדר וגם אם הוא לא טוב לך – זה גם בסדר"

במה בעצם החשיש ובהמשך הקנביס הרפואי עזר לך?

"בגדול, באותן שנים החשיש היה נקי יותר, במיצוי טוב יותר מהיום והוא מאוד עזר לי להתגבר על הבחילות, עורר בי תיאבון, וכך הצלחתי להתמודד עם נושא איבוד המשקל המהיר. אז גם הבינו כיצד המולקולה הזאת מסייעת גם בריפוי הסרטן, זאת אומרת איך היא גורמת לתא הסרטני להתכווץ.

"בגדול, קנביס רפואי היום הוא דרך החיים שלי. למעשה, התחלתי את החיים שלי כילדה חשישניקית והיה לי את האומץ להישאר נאמנה ולהגיד שאני כזאת, אפילו שלפני 35 שנה לעשן חשיש ומריחואנה לא היה מקובל – זו הייתה נחלתם של ימאים, אסירים ו…אני. הייתי מספיק חכמה להבין גם את היתרונות שזה נתן לי."

ובעיקר, זה נתן לך את הכוח לעבור את הטיפולים הקשים?

"זה נתן לי לעבור את החיים הקשים שהיו מנת חלקי עם המחלה הארורה, זה עזר לי לעבור המון דברים ובדיעבד, אני מבינה כמה עוצמה נפשית בן אדם זקוק כדי להיות מאושפזת עם עוד 15 אנשים ולעבור איתם מסע רגשי מטלטל – ולמרבה הצער להישאר אחרונה במסע – ולדעת שכל חברי שהכרתי כבר מתים. בהתחלה, אימי ואני עוד היינו הולכים להרבה הלוויות, כי את יודעת שבסך הכל מדובר באנשים שישנת איתם בחדר, אנשים שפיתחתי איתם קשרים – זה החברים שלך. ואז אתה מתחיל להבין שכולם סביבך מתים והם מתים בקצב מהיר. הייתי אז תחת ניסוי טיפולי בעוד שרוב החולים שאושפזו איתי לא קיבלו את זה. אף אחד לא קיבל את זה, זה היה בעצם משהו סודי."

איך קרה שדווקא את קיבלת את זה כטיפול?

"אני קיבלתי את זה כי הייתי תחת ניסוי ולא ידעתי שבעצם אני תחת ניסוי. אם לא הייתי מפתחת את האלרגיה לנגזרת הכימית שנתנו לי – עד היום לא הייתי יודעת שקיבלתי את זה. הם נתנו לי את זה בלי לבוא ולומר: 'נתנו לך נגזרת כימית של THC'. לדוגמא, אם הייתי מבקשת משהו נגד בחילות באים ונותנים לך משהו בעירוי. אנחנו לא רופאים ואתה צריך לסמוך עליהם. זה לא שלא בלי להודיע, מחתימים אותך על איזה נייר שאתה מאשר טיפול נגד בחילות, אבל אתה לא מדען ולא יודע ממה כל דבר מורכב. היום המידע הרפואי הרבה יותר נגיש, כל מילה לועזית ניתן לברר בקלות באינטרנט ופתוח לציבור.

"אל תשכח שאנחנו הולכים לערוך כנס שהוא ראשון מסוגו בישראל. בתחילת הדרך, כשניסו לערב ולהסתכל על הקנביס כענף חקלאי, כולם נזעקו ואמרו שאסור לדבר על זה. בסך הכל, נושא הקנביס הרפואי קיבל את הכבוד והעדנה רק בעשור האחרון, כאשר נפרץ הסכר ואיתו ההבנה – שיש פה אנשים במדינת ישראל שמקבלים קנביס כטיפול משלים לטיפולים הקונבנציונאליים במחלות כאלו ואחרות – ולרוב מדובר במחלות שהכאב והסבל גדולים מנשוא. המחקר התבסס בעצם על מה שפרופ' משולם גילה, שה-THC מסייע וה-CBD מסייע וכך לאט, לאט התחילו ללמוד ולהכיר את כל הקנבינואידים שישנם בצמח הקנביס. התחילו להבין שכמה שחוקרים ומבינים יותר יש עוד הרבה ללמוד עליו. היום מנסים בדרכי מחקר וניסויים קליניים את הכוח שיש לקנבינואידים בריפוי בני האדם בתחומים שונים."

"זה נתן לי לעבור את החיים הקשים שהיו מנת חלקי עם המחלה הארורה, זה עזר לי לעבור המון דברים ובדיעבד, אני מבינה כמה עוצמה נפשית בן אדם זקוק כדי להיות מאושפזת עם עוד 15 אנשים – לעבור איתם מסע רגשי מטלטל – ולמרבה הצער להישאר אחרונה במסע ולדעת שכל חברי שהכרתי כבר מתים"

החומר THC הוא החומר היותר מוכר אבל מה זה CBD?

"ה-THC הוא החומר שנקרא החומר הממסטל (השפעה פסיכואקטיבית) ואילו CBD הוא החומר הבא אחריו, הפחות מוכר, שהוא קנבינואיד אנטי-דלקתי ונמצא שהוא עוזר גם לילדים אפילפטיים ולאוטיסטיים. ה-CBD עובד על המערכת הדלקתית שלנו והוא מפחית כאב שבעצם בעזרת שיפור איכות חייו היומיומית של המטופל. ישנם אנשים רבים שמפתחים גם אלרגיה ולאחרים הטיפולים הקונבנציונאליים כבר לא עובדים עליהם – הכדורים שהיו בשימוש כבר לא מסייעים להם וכל הזמן צריך לחפש פתרונות חדשים. מלבד ה-THC וה-CBD ישנם קנבינואידים נוספים בעלי השפעות רפואיות נוספות ושונות, שעדיין נמצאים במחקר.

"לכן, למזלנו, בארה"ב ובקנדה, שהן נושאות הדגל בנושא, התחילו לראות ולהבין את ההשפעות של החומרים הללו על המטופלים. שם אין בעיה של לגליזציה, ברוב המדינות שם לא הולכים לכלא בשביל צמח ומתייחסים בצורה נאורה יותר למשתמשים. נכון שפעם מי שהשתמש בקנביס נחשב פושע, היום הרבה פחות אבל הוא עדיין הוא סובל ממה שנקרא 'פרסום לא טוב' ולכן כל כך חשוב לי לערוך את כל הכנסים הללו ולהסביר על המזור ואודות ההקלה העצומה שזה נותן לאנשים. לא חייבים לחפש בקנביס רק את מה שנקרא ה'סוטול' בעגת הרחוב. "אני חייבת לציין שמהיכרות שלי – כל הכדורים הקונבנציונאליים הם כולם ללא יוצא מן הכלל ממסטלים, אני לא מכירה כדור נגד כאב או כדור פסיכיאטרי שאינו ממסטל, כולל כל האופיאטיים והפראסטמולים למיניהם. לכן ההתייחסות לקנביס כאל דבר שלילי ואל כדורים כאילו הם בסדר – פאסה מן העולם וכרגע צריך להתמקד יותר ברפואה המותאמת אישית לכל אדם ואדם.

"אכן, אנחנו לא מכריחים כרגע את כל האנושות להשתמש בקנביס רק בגלל שגילינו כי הוא טוב, אבל בא נצא מתוך נקודת הנחה שהוא יהיה נגיש לכל אחד. מובן מאליו שתמיד תהיה הקבוצה שזה יותר יתאים לה, תמיד תהיה הקבוצה שזה פחות יתאים לה וקבוצה שזה כלל לא יעבוד על חבריה, בדיוק כמו שיש קבוצה שנורופן לא עובד עליה וקבוצה אחרת שאקמול לא עובד עליה. "כבני אדם, למרות העובדה שכולנו מאוד דומים אחד לשני – אנחנו גם מאוד שונים אחד מהשני. הרפואה המודרנית, לפחות במאה הקודמת, ניסתה להפוך אותנו לבני אדם שמחולקים לשלוש קבוצות: גברים, נשים וילדים, כלומר להפוך את כולם למיקשה אחת ולטפל בכולם באותו הדבר, באותה התרופה, באותו הטיפול. היום אנחנו יודעים שזה לא מצליח להם והרופאים הצליחו להבין שהתפישה חייבת להשתנות וזה בעצם מה שקורה פחות או יותר.

"היום החקלאות והרפואה מתחילים להשתלב. הם מבינים שלכל דבר בגוף יש קשר ישיר למה שאנחנו אוכלים, לצורה בה אנחנו חיים וכמובן למחלות שאנחנו מפתחים. לכן מאוד חשוב לי להיכנס לכל מערך האנשים ולהסביר שגם אם אתה מנסה משהו חדש וטוב לך זה בסדר וגם אם הוא לא טוב לך – זה גם בסדר. פעם כשניסית משהו ולא הצליח לך זה מיד הביא אותך תחת תבנית ואילו היום אנחנו מנסים להחדיר לאנשים לראש שחקלאי שמגדל קנביס רפואי אינו תורם לפשע – הוא מציל חיים. "לכן בנינו את המערך הזה, שמטרתו להסביר לאנשים, שגם אם אתה מנסה משהו חדש וזה עוזר לך – זה בסדר ואם זה לא עוזר לך זה גם בסדר. פעם, כאשר היית מנסה משהו על מטופל וזה לא הצליח לעזור לחולה, זה מיד הביא אותו תחת תבנית. היום אנחנו תחילים להסביר לאנשים שחקלאי שמחליט לגדל קנביס רפואי או יזם שמשקיע את כספו הוא לא תורם לפשע. ההיפך, הגידול או ההשקעה הולכת למקום שהוא טכנולוגיה חדשה, ידע יישומי שלא פותח עד היום לחקלאות."

אבל יש עדיין בעיות רגולציה, המשטרה מתנגדת

"זה לא שהמשטרה מתנגדת, המשטרה פועלת ע"י הנחיות ויש לה מדיניות. למשל, השר גלעד ארדן יצא אתמול בהצהרה גדולה מאוד בטלוויזיה, לפיה לא מקובל עליו ששוטרים נכנסים לביתם של אנשים וכי זה נוגד את המדיניות שהונהגה במשטרה בחצי שנה-שנה האחרונה, כאשר ארדן דיבר על הפללה באחריות. דיברו על פריצת שוטרים לבית על חשד לשימוש, על ריח של קנביס. התפישה הזאת צריכה להשתנות, כי מה שבן אדם עושה בתוך ביתו זה לא עניין של השוטר שעובר ברחוב שלו. קראו לזה הפללה באחריות, נתנו לזה כל מיני שמות יפים, אבל הובן בממשלה שצו השעה חייב לשנות ולהשתנות, אם זה ברפואה, אם זה בחיי היומיום שלנו ואם זה בשעות הפנאי שלנו.

"למה הכוונה? אם בן אדם יכול להשתכר למוות באופן חוקי ואחר כך להרביץ לאנשים כי הוא שיכור וזה עובר בחוק – אז זה בסדר גם לתת לאנשים את האפשרות לעשן בביתם והם לפחות לא אלימים. ברור שאלימות אינה חוקית אבל צריך למצוא כאן איזשהו שביל אמצע. כמובן שאנחנו לא דורשים עכשיו שאנשים בכל מדינת ישראל ירוצו עם ג'וינטים ובנגים, אבל צריך להיות יותר סלחנים וכן להבין את המהות, שכן שימוש עצמי בקנביס רפואי הוא המעשה היחיד בעולם הפשעים שאינו מזיק לחברה, שאינו פוגע ברכוש או בבני אדם ואתה מצליח לעצמך שאתה מעשן. בעצם אתה נתפש ומורשע על רצון לעשות לעצמך טוב. פה לדעתי הייתה נקודת השינוי שחל בתפישה ובראייה בעשור האחרון, ומה שסייע לכך היו מטופלים כמוני שקיבלו  קנביס רפואי באישור מרופא והראו שהטיפול סייע להם. "לפני שש שנים שקלתי כ-40 ק"ג, הייתי מאוד רזה, הגוש שהיה לי בריאה החל להשתולל, הרופא אמר שיש לי עוד כמה חודשים בודדים לחיות – והיה ברור שאם אני ממשיכה לחיות ברמת גן באותה דרך חיים, לחיות בסטראס, ועמדתי בפני השאלה: להמשיך ללכת לבית חולים ולחיות את החיים בדרך שאני מכירה או לעשות שינוי תודעתי מלא. "לקחתי אחריות על המחלה שלי, מתוך כל השנים הכרתי עד היום. זה התחיל מזה שבאוניברסיטה העברית פתחו שלוחה לרוקחים ללימודי קנביס רפואי והלכתי ללמוד את הנושא, כי בעצם קנביס הולך להינתן במרשם בבתי מרקחת פרטיים, לכן צריך לתת שירות ולכן אני משתדלת ליזום כנסים או להשתתף בכנסים אחרים על מנת לתת את המידע, גם לנותני השירות וגם למטופלים עצמם. חשוב לי להסביר לכולם – לא לפחד מהשינויים שקורים, לא לפחד מהדברים, למרות שגם בי יש פחד מהעתיד. אבל קודם כל אני מבינה שעם הקנביס הרפואי אני אחיה וזה לא משנה אם הרופא או איזו ממשלה שלא תהיה תחליט לכאן או לכאן. אני אחיה."

יש טענה שקנביס מהווה למעשה טריגר להתמכרות בהדרגה לסמים יותר ויותר קשים.

"זה הוכח כבר לפני עשור שהקנביס מעולם לא היה Getaway drug הוא מעולם הוליך להתמכרות לסמים קשים, ההיפך, קנביס ניתן לאנשים אחרי התמכרויות קשות, הקנביס ניתן לטיפול באלכוהוליזם, הוא ניתן לטיפול אחרי נרקומניה ארוכה מאוד וגם לאנשים הנגמלים מהתמכרות להימורים ולדברים אחרים. "מעבר לזאת, תמיד ישנו פלח אוכלוסיה מסוים שנוטה להתמכר לכל דבר, אבל בגלל שהם קיימים לא נשליך את זה על כל אוכלוסיית העולם, פשוט נלמד איך לעבוד מול כל סוגי האוכלוסיות הנפגעות מדברים כאלה ואחרים. יש אנשים שמשתכרים תוך כמה דקות והולכים להרביץ או לרצוח אז נאסור שתיית אלכוהול על כל האוכלוסייה? לא ולא."

את יכולה להרחיב על הכנס שיתקיים בתערוכת "יבול שיא" הקרובה?

"למעשה הכנס החל כנישה קטנה, שבה אוכל לספר את סיפור חיי והשינוי שחל בי בעקבות השימוש בקנביס רפואי. ואז ישבנו המארגנים ואנוכי ואמרנו 'רגע, מדוע רק לספר סיפור? בואו נבנה פאנל של מומחים בתחום כדי שזה מעניין לכולם'.

"ואז פניתי לד"ר מיכאל סגל, שהוא בעצם בין הפסיכיאטרים הראשונים במדינת ישראל שהבין את יתרונות השימוש בקנביס רפואי על נפגעי פוסט טראומה מהצבא ועל נפגעות ונפגעי תקיפה מינית. ד"ר סגל הוא גם מנהל מחלקות פסיכיאטריות ורואה מן הצד השני כיצד התרופות משפיעות בהשוואה לטיפול בקנביס רפואי והיה לי חשוב מאוד להביא אותו לדבר גם על העובדה שאנחנו לא באים לסמם

או למסטל את כל המדינה אלא אנחנו באים בגישה טיפולית למי שזקוק לכך ושאין בעצם מה לפחד מהעניין. היה לי חשוב שרופא ישבר בכנס.

"הבאנו גם ברונו גלב, שלו תואר שני בלימודי אגרונומיה והוא הבין את המהות החקלאית של צמח הקנביס וכיצד להפוך אותו לרפואי, כלומר לשימוש פארמצבטי. איך לדאוג שהצמחים יהיו אחידים עם גנטיקה נכונה ושהצמח יעמוד בסטנדרטיים המחמירים שהרפואה דורשת, כלומר כאשר רופא רושם מינון מסוים הוא יודע בוודאות שהוא יקבל את המינון הזה, לא יותר ולא פחות, לאורך כל הטיפול. ואם הוא משנה את המינון הוא באמת ישתנה.

"נמרוד רגב, מהנדס מים והשקיה, הוא מנהל תחום הקנביס הרפואי בחברת נען דן ג'יין, והוא ידבר על חשיבותה של מערכת הבקרה ועל תיכנון נכון של מערכת ההשקיה וההדשיה לחוות קנביס רפואי.

"כמו כן, ישתתף בכנס דוד מרום, מחברת NewCa, שעוסק בכל עניני הנדל"ן הקשור לחקלאות. הוא יסביר כיצד להוציא את המקסימום מהשטח החקלאי עבור גידול הקנביס, איך לתמחר נכון כמה יבול ייצא לשיווק, איך לעבוד נכון עם הנדל"ן ולא ליפול ל'הייפ' של דיבורים באוויר – ובעצם דוד ייתן סקירה על כל ההשלכות הנדל"ניות והסיכונים בעת בקשת היתרי בנייה לחוות קנביס ועל שרשרת הייצור של ייצוא הקנביס – כל אותן נקודות מעשיות שחשובות לחקלאים, שיוכלו גם להעלות שאלות מעשיות כל הכל.

"בתחומים אחרים כמו דישון ועוד תחומים יוכל לענות האגרונום ישי וקסמן, מ'חיפה כימיקלים', שכבר נכנסו לתמונה ולמדו את כל הנושא, את כל ההדברות למיניהם, את כל נושא תחזוק הצמח, כי צמח לעישון שונה מאוד בגידול מכל הצמחים לאכילה, שאת רובם אתה יכול לשטוף אותם אחרי אסיף או קטיף, להעביר אותם תהליך, את הקנביס הרפואי אי אפשר לשטוף. חשוב להבין את ההבדלים באם מדובר בצמח לעישון או בצמח לתעשיית הקוסמטיקה וכו'.

"לסיכום, אנחנו מכסים בכנס הזה המון פרמטרים שונים שיעניינו גם את החקלאים, על כל תחומי ההתעניינות שלהם והשאלות המעשיות החשובות להם – וגם את המטופלים ואנשים ששוקלים להיות מטופלים בקנביס רפואי, כלומר את הציבור הרחב, הפתוח והקשוב לדברים חשובים שמתפתחים עכשיו בתחום."

* קנבינואידים – החומרים הפעילים בצמח הקנביס (היום נחקרים כ-10 קנבינואידים)

"ענף אפוף רגולציה"

אגר' גלב ברונו ידבר בכנס על ההיבטים החקלאיים של גידול קנביס רפואי

האגרונום ברונו גלב, הוא יועץ עצמאי לחוות קנביס בארץ ובעולם, אליו הפננו שאלות הנוגעות יותר לתחום החקלאי של גידול הקנביס הרפואי. "אתחיל ואומר שבגדול, קנביס רפואי, כמו כל תחום חקלאי אחר," מסביר גלב, "הוא גידול חקלאי לכל דבר, זה חקלאות והנושא היחיד שמבדיל אותו מגידולים אחרים הוא שקנביס רפואי אפוף המון המון רגולציה, מה שמשליך בצורה דרמטית על התכנון הראשוני. התכנון החקלאי בקנביס לעומת גידולים אחרים כפוך לדקדוק מאוד מאוד קפדני וצמוד רגולציה."

יש פרוטוקול גידול ישראלי לגידול קנביס רפואי?

"יש המלצות של כל מיני גורמים ממשלתיים אבל בגדול אפשר לומר שכל חווה מגדלת בשיטה הפרטנית שלה ומאידך עושים את העיבודים לאחר הקציר, ה-post harvest לפי דרישות הרגולציה וזה די מיישר קו עם כל התוצרת. מחזור הגידול ככלל אצבע הוא כחודשיים אבל זה מאוד תלוי בזן. בגלל שהחברות בארץ הן בסופו של יום חברות כלכליות הן כמובן מעוניינות מאוד במחזור גידול קצר ככל האפשר."

הולכים יותר על הזנים שכבר בנויים ומהנדסים גנטית למטרה שרוצים אותם?

"לא לגמרי נכון ובכלל, מהונדסים זו מילה קצת חזקה מידי בשביל מה שקורה עם הזנים. אבל לגבי קנביס רפואי החברות כן מעוניינות במחזור גידול שהוא קצר. יש כמובן גם את האספקט של תרומת הצמח לטיפול של החולה אבל כחברות כלכליות המנסות לשרוד בספירה הישראלית, הן יותר מעוניינות בשורת רווח."

הבנתי. עכשיו, ישנם זנים שהינם עשירי THC ויש זנים שהינם עשירי CBD, איך זה הולך?

"נכון מאוד ויש הבדל בגידול של כל זן וזן. כאשר לא מכירים את הזנים וחווה חדשה נכנסת לגידול אז לוקחים איזשהו פרוטוקול מאוד מאוד כללי ואז מתחילים לכייל את הפרוטוקול לפי הזן. זאת אומרת, זה לא ממש קשור ל-THC או CBD, כי מתחילים מאיזשהו קו התחלה בסיסי לכל הזנים ומשם מחליטים את זה צמח בעל אופי של THC או CBD או בעל אופי של צימוח מהיר או צימוח איטי… חד משמעית ישנן צורות גידול שמשפיעות ישירות על החומרים שהצמח ייצר יותר או פחות. כרגע, כל תנאי ביוטי ואביוטי משפיע על החומרים הפעילים בצמח הגדל.

"לגבי השקיה, למשל בשפד"ן צריך להסתכל על הנושא מבחינת הרגולציה. בכל גידול חקלאי עושים אנליזה על המים והחומרים שהם מכילים, מה הם נותנים לצמח. רוב מגדלי הקנביס היום מתחילים ממים שמאוסמוזה (מותפלים), כלומר להתחיל ממים שהם באפס, מים שאין בהם כלום ואז מוסיפים להם מינרלים כאלה ואחרים. אני חושב שזוהי שיטה לא נכונה כי כך בעצם אתה מפסיד מראש את הדברים שכבר נמצאים בתוך המים, כל מיני מינרלים ואתה מוסיף אותם חדש במקום לעשות השלמות."

אחת הבעיות של החקלאים זו עלות העובדים הזרים. קנביס רפואי הוא ענף לא ממוכן נכון?

"מנסים להכניס מיכון כמה שיותר אבל נכון שהרבה מאוד מהשלבים הם בהחלט בעבודה ידנית. נגעת פה באחת הנקודות הכי כואבות בכלל בחקלאות ובקנביס בפרט, שבו אי אפשר להביא עובדים זרים. לא מרשים לעובדים זרים להיכנס לחוות, גם לא לפלשתינאים, רק לישראלים עם תעודת יושר. אנחנו נפרט בנושא בהרחבה במהלך הכנס