19 חברי וחברות כנסת במכתב ליו"ר הכנסת בדרישה לביטול הצווים שנחתמו באופן חד צדדי
קבוצה של 19 חברות וחברי כנסת מסיעות הקואליציה הגישה ליו"ר הכנסת מיקי לוי מכתב בו דרשו לממש את זכותם הפרלמנטרית ולהביא לביטול הצווים שנחתמו באופן חד צדדי על ידי שר האוצר אביגדור ליברמן ושר החקלאות עודד פורר, להפחתה ולביטול מידי של מכסים על פירות וירקות.
בין החותמים על המכתב נמנים יו״ר סיעת העבודה, רם שפע, וחברי סיעתו אמילי מואטי, הרב גלעד קריב, אפרת רייטן-מרום, איבתיסאם מראענה ונעמה לזימי, חברי סיעת כחול לבן: סגן שר הביטחון, אלון שוסטר, יו"ר ועדת הכלכלה, מיכאל ביטון, יו"ר סיעת כחול לבן, איתן גינזבורג, יעל רון בן משה, רות וסרמן לנדה, אלון טל ומופיד מרעי, חברי הכנסת מיש עתיד: יו"ר ועדת החוץ והביטחון, רם בן ברק, נירה שפק וענבר בזק, וחברי הכנסת ממרצ: סגן שר הכלכלה, יאיר גולן, יו"ר סיעת מרצ, מיכל רוזין ומוסי רז.
במכתב פירטו חברי הכנסת את הסיבות לדרישה לביטול הצווים: "לצערנו, דווקא בזמן משבר עולמי על רקע המלחמה באוקראינה, שמוכיח את הצורך האסטרטגי של מדינת ישראל לתכנן לטווח הארוך את מדיניות ביטחון המזון שלה, בחרו שרי האוצר והחקלאות לחצות את הקווים האדומים של הנהוג בקואליציות השינוי שלנו, ולפעול באופן חד צדדי ולהיות האחראים הישירים לערעור יציבותה של הקואליציה".
הקרב על החקלאות
הח"כים הביעו את ספקנותם לגבי יעילותה של הרפורמה כפי שהיא בנויה כרגע: "בעקבות חוסר התכנון והמחשבה ארוכת הטווח, אין ברפורמה הנוכחית שהושקה שום הבטחה אמיתית להורדת יוקר המחייה. לצד פגיעה אנושה בחקלאות הישראלית, בשטחים האדירים ששומרים על הגבולות שלנו בעוטף עזה, בגליל ובגולן, היא אף מהווה איום משמעותי בביטחון המזון העתידי של כל אזרחי ישראל. פתיחת מכסים לייבוא ופתיחה מוסדרת של השוק לתחרות ראויה וחשובה גם בענייננו, אך ניתן לעשות זאת אך ורק תוך חישוב נכון של כלל המרכיבים ברפורמה, דבר שאינו נעשה עד כה".
כמו כן, הם גינו באופן חריף את בחירת השרים לפעול נגד ההסכמות הקואליציוניות, וכתבו כי יעמדו נגד "הדורסנות המסוכנת והלא-דמוקרטית של חברי הרשות המבצעת שהפרו מוסכמות ופועלים נגד הקואליציה בצורה בוטה ומזלזלת".
מכתב הח"כים בא כתגובה לחתימת שר האוצר אביגדור ליברמן ביום שלישי שעבר, בתיאום עם שר החקלאות עודד פורר, על הצו להפחתת מכסים בפירות וירקות. הצו כולל ביטול מידי של המכס על מגוון פירות וירקות (אבוקדו, שום, אפונה, שעועית, תאנים, אננס, פירות יער, פטריות ועוד). יתר המכסים על פירות וירקות טריים, קפואים ומשומרים, יופחתו באופן הדרגתי על פני חמש שנים כדי לשמור על החקלאות המקומית ולאפשר תקופת הסתגלות. לדברי אנשי האוצר הפחתת המכסים צפויה להגביר את רמת התחרות בענף ולהוזיל את מחירי הפירות והירקות בצורה משמעותית. סך החיסכון לצרכן הישראלי צפוי לעמוד לדבריהם על כ-820 שקל בשנה לכל משק בית. לצד הפחתת המכסים, הרפורמה כוללת חבילת תמיכה רחבה לענף החקלאות בעלות של מאות מיליוני שקלים בשנה.
בהודעתו על הפחתת המכסים אמר שר האוצר, אביגדור ליברמן: "כפי שהבטחנו אנחנו ממשיכים לפעול לטובת הגדלת ההכנסה הפנויה של אזרחי ישראל וצמצום ההוצאות. הרפורמה בחקלאות שיוצאת לדרך היום תוזיל את מחירי הפירות והירקות באופן משמעותי ותביא להורדה במחיר לאזרחים, זאת תוך מענק חבילת תמיכה רחבה לחקלאים".
חתימתם של ליברמן ופורר על הצווים נעשתה יום לאחר שהוועדה הממשלתית לבדיקת פערי התיווך בשיווק ירקות ופירות, המשותפת למנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה ד"ר רון מלכא, מנכ"לית משרד החקלאות ופיתוח הכפר עו"ד נעמה קאופמן-פס, הממונה על התחרות עו"ד מיכל כהן וסגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר איליה כץ, פרסמו את ממצאי הביניים בבדיקת פער המחירים של התוצרת החקלאית בין החקלאים לרשתות השיווק.
מהלך ציני של שר האוצר ושר החקלאות
על פי הוועדה כאשר הקמעונאי (רשת השיווק) קונה את הסחורה ישירות מהחקלאי, חלקו של החקלאי הוא בממוצע 64 אחוזים, כשהיתרה של 36 אחוזים מגיעה לקמעונאי, וכאשר יש בדרך סיטונאי שמתווך בין החקלאי לבין רשת השיווק אז חלקו של החקלאי עומד על 57 אחוזים מהמחיר לצרכן, הסיטונאי מקבל 18 אחוזים ורשת השיווק מקבלת רק 25 אחוזים. הוועדה הבהירה כי לא בדקה את הרווחיות לחקלאי אלא את הפדיון.
צעדו החד-צדדי של שר האוצר הביא לגל תגובות נזעמות של נציגי החקלאים ושל תומכיהם בכנסת. מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, קרא לראש הממשלה נפתלי בנט להתערב מיד במשבר החקלאות ולקחת אחריות על השלכות המהלך: "עתידה של החקלאות בגבולות המדינה היא באחריותך. אם תיפגע פגיעה אנושה, תיזכר לדיראון עולם". מאיר פנה גם לסיעות האופוזיציה ואמר: "החקלאות הישראלית שייכת לכלל חלקי העם. יש חקלאים בוחרי ליכוד וש"ס לצד חקלאים בוחרי מרצ והעבודה. החקלאות אינה עומדת במחלוקת פוליטית בין ימין לשמאל. החקלאות הישראלית היא בסיס הכוח של מדינת ישראל העצמאית. עמדו לצד החקלאים והשמיעו קולכם נגד המדיניות ההרסנית. ליברמן מאיים היום באופן לא אחראי על גורל המחרשה בעוטף עזה ועל פרנסתם של תושבי גבול הלבנון והגולן, ומשאיר אותם לגורלם, וכל זאת בכדי להשיג ניצחון תדמיתי שתרומתו למאבק ביוקר המחיה שולי באמת. המהלך הציני והמכוער אותו הובילו שר האוצר ושר החקלאות בכל תשעת החודשים האחרונים, כאשר 'הציגו' כלפי אזרחי המדינה 'מו"מ עם החקלאים', מו"מ שלא התחיל למעשה עד הרגע הזה, לא יצלח".
אבשלום (אבו) וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, מדווח שמאז החתימה על הצווים לא מתקיים משא ומתן עם האוצר, ושגם לפני כן התקיים שיח במשך שבוע בלבד. "אנשי האוצר הביאו כהצעה סופית את מודל הפשרה של נעמה שולץ, מנכ"לית משרד ראש הממשלה החליפי, וויתרו על הצעת הרפורמה המקורית שלהם", מתאר וילן את המגעים לפני החתימה החד-צדדית, "לקחנו את מודל הפשרה לבדיקת פרופסורים בפקולטה לחקלאות. הם הראו לנו שבהצעת הממשלה המקורית החקלאים יפסידו שני מיליארד שקל מתוך רווח מצרפי של שלושה מיליארד שקל בשנה, ובהצעת הפשרה ההפסד יעמוד על 1.5 מיליארד שקל. הצענו להם מודל שאנחנו גיבשנו שבו נפסיד חצי מיליארד שקל, אבל היינו מוכנים לקחת את הסיכון מול ההשקעות שהובטחו לנו. פורר לא הסכים לזה. אמרנו לאנשי האוצר שגם במודל הפשרה היבוא יחסל את החקלאות בעוטף עזה שמגדלים שם תפוחי אדמה וגזר, בגליל העליון וברמת הגולן שמגדלים תפוחים ואגסים, ואת מושבי גבול לבנון שמגדלים תרנגולות להטלה. לא היו להם תשובות לזה. הם משכו עוד קצת את הזמן וחיכו שהכנסת תצא לפגרה, כי הם יודעים שהכנסת יכולה לבטל את הצווים. הם גם תזמנו את הצווים לפרסום מסקנות הוועדה לבדיקת פערי התיווך בשיווק ירקות ופירות".
פורר אמר שהם ידאגו לאזורים שייפגעו.
"אז הוא אומר. שום דבר לא מגובה בתוכנית ובסכומי כסף. פורר לא מחליט כלום. הכל מחליטים באוצר, והכל פה פוליטי. ליברמן רוצה להיות ראש ממשלה בעתיד, ולכן הוא רוצה להצטייר כמגן הציבור".
מה לגבי הממצאים לפיהם החקלאים מקבלים יותר מרשתות השיווק?
"מעולם לא ראיתי דוח רדוד כל כך. הם מציינים שהרווח של הרשתות הוא שני שקל, של הסיטונאים שקל וחצי, והפדיון של החקלאים הוא 6.5 שקלים. איך משווים רווח לפדיון שכולל את כלל ההוצאות. זו ממש שרלטנות".
וילן תולה תקוות בזירה הפוליטית, ומשוכנע שהח"כים יפילו את הצווים במליאת הכנסת בלי להפיל את הממשלה.
ניר מאיר קרא לבנט להתערב. לבנט יש עכשיו ניסיון בינלאומי בתיווך אז אולי זה יעזור?
"אני לא רואה שהנושא הזה עומד בראש מעייניו של בנט, אבל אני מקווה שהוא בכל זאת יתערב וימנע משבר קואליציוני".
חוסר מקצועיות שיכול להימנע במו"מ
אם לא יושג הסכם שיהיה על דעת האוצר ועל דעת החקלאים, הרי שעם סיום הפגרה יבטלו הח"כים מהקואליציה התומכים בחקלאים את הצווים תוך שיתוף פעולה עם הח"כים מהאופוזיציה. סגן שר הביטחון ושר החקלאות לשעבר, ח״כ אלון שוסטר (מפלסים, כחול לבן), מתאר את התהליך שהחל בשבוע שעבר: "הפחתת המכסים החד צדדית על שורה של פירות וירקות, תחת מיסוך הפגרה הפרלמנטרית ובניגוד להבטחות להגיע להבנות עם החקלאים, היא גם שגויה כלכלית – הפחתה שולית במחירים לאורך זמן, אם בכלל, במחיר של פגיעה הרסנית, חסרת אחריות, בחקלאות המקומית – וגם מהווה זעזוע פנים קואליציוני שניתן למנוע אותו בקלות יחסית.
שר האוצר הרי הבטיח ליושבי ראש מפלגות בממשלה שהרפורמה תבוא בהסכמה והחקלאים כמהים לרפורמה הוגנת וחכמה. ההישענות של הורדת המכסים המופקרת על המסקנות המשונות של ועדת פערי התיווך, הינה עוד הוכחה לחוסר מקצועיות שיכול להימנע במשא ומתן רצוף וקולגיאלי. אכן, במערכה הראשונה, נחתמו הצווים להורדת מכסים אבל בשבועות ובחודשים הבאים, ניתן יהיה לחזות בפרקים הבאים של העלילה הפוליטית, שיכללו: עימותים בישיבות הממשלה, חיכוכים כואבים בוועדות הכנסת ועם התכנס מושב הקיץ – הצבעה במליאת הכנסת לביטול הצווים.
לא נפרק את הממשלה אבל בדרך לקבלת ההחלטות הנכונות למען הצרכן הישראלי ולמען ביטחון המזון בשנים של חוסר יציבות אקלימית וביטחונית, נשתמש בכל הכלים הפרלמנטריים, הפוליטיים, המשפטיים, הציבוריים והתקשורתיים שעומדים לרשות מי שמאמין, שאסור לפורר את כישורי ייצור המזון הטרי בישראל, בטיעון שאפשר לייבא הכל. לא עושים את זה במדינות חזקות ולא בשנים שלוות, קל וחומר לא עושה את זה 'מדינת אי' שמאוימת אסטרטגית, בדור בו שינויי האקלים מחייבים אותנו דווקא להגביר את הייצור המקומי".
ח"כ נירה שפק (כפר עזה, יש עתיד), יו"ר שדולת החקלאות והביטחון התזונתי, אומרת כי "הרפורמה בחקלאות חשובה. לא פחות חשוב להתאים אותה לאיומים שמשקפים מציאות מורכבת ומסוכנת לביטחון המזון של מדינת ישראל. משבר האקלים, הקורונה ומלחמת רוסיה – אוקראינה משקפות תמונת מצב של איום ממשי. החקלאות היא הביטחון, הפתרון. בשעות אלה משרד החקלאות מנסה בכל דרך להרחיב את גידול החיטה והגרעינים לחיטה עבור המלאי הלאומי של מדינת ישראל בעקבות אבדן תוצרת מאוקראינה. זו לא סיסמה – זו מלחמה כדי שיהיה לחם לאכול".
