הרפורמה בחקלאות נעמה קאופמן-פס
הרפורמה בחקלאות דוברה רבות בתקשורת, אך בין המידע התקשורתי לבין המידע החלקי שעולה לעיתים ברשתות החברתיות, חשוב לדייק לגבי פרטי הרפורמה.
הרפורמה נועדה לקדם את החקלאות הישראלית, ולכן היה לי חשוב לכתוב אליכם באופן ישיר ואישי, דרך עיתון זה, על כלי הסיוע שהיא כוללת עבורכם, החקלאים.
שר החקלאות עודד פורר ואני מובילים מהלך זה באמונה מלאה כי זהו הדבר הטוב ביותר עבור החקלאי הישראלי וגם עבור הצרכן.
נפגשנו עם נציגי הענפים השונים וסיירנו על מנת להבין מהשטח את הקשיים העולים במטרה למצוא להם פתרונות. מכל אשר עלה עד כה, הדבר הבולט הוא שהחקלאות הישראלית צריכה לעלות שלב, לא רק על מנת לשרוד, אלא בכדי לשגשג, להוביל בזירה הבינלאומית התחרותית ועל מנת לדאוג לדור ההמשך בחקלאות.
הכותרת שפורסמה בכל בכל אמצעי תקשורת הייתה פתיחת השוק לייבוא של פירות וירקות ממדינות שונות ברחבי העולם, אך היא כוללת גם הטבות ישירות לחקלאים שלא התקבלו עד היום.
פתיחת השוק תהיה מבוקרת ואנחנו לא נאפשר פגיעה בהיקף או בטיב החקלאות הישראלית. פגיעה בהיקף הייצור המקומי או יבוא במחירי הפסד שישברו את השוק יביאו לעצירת מתווה הפתיחה.
לראשונה יזכו חקלאים המגדלים פירות, ירקות ותוצרת צמחית, שמגיעים בסופו של דבר לכל בית בישראל, לתשלום חודשי, בדיוק כמו באירופה.
השגנו תקציב חסר תקדים וכעת, לאחר אישור התמיכה, אנו ממשיכים לשבת על מתווה התמיכה כך שיהיה אופטימלי. לראשונה בישראל, המדינה תשקיע במטה “חקלאות ישראלית", במסגרתו תסומן התוצרת המקומית בצורה מוסדרת.
כך יוכל סוף סוף הצרכן לבחור בתוצרת המקומית ולהעדיפה על פני האחרות. כל זאת, לצד קמפיינים ייעודיים ופעולות הסברה לעידוד קניית
תוצרת חקלאית ישראלית מקומית – תוצרת הארץ.
בחמש השנים הקרובות, המדינה תשקיע למעלה מ 5- מיליארד ₪ במגוון תחומי חדשנות, מחקר ופיתוח, השקעה ברכישת ציוד חדש עבור החקלאים ובטכנולוגיות אשר יובילו להעלאת הפריון. כלים אלו יציידו את החקלאים ויסייעו להם בשגרת יומם, במטרה להעלות את הפריון והיבול. הרפורמה תבוא לידי ביטוי גם בדיגיטציה, שיתופי פעולה בעולם, קידום תעשיית האגרו-טק והפוד-טק.
כל אלה לא רק יקדמו ויסייעו לחקלאים, אלא גם ימשכו חקלאים צעירים שיתגאו להמשיך ולגדל את המזון שלנו גם למען נכדינו. דור ההמשך הזה חשוב להמשכה של החקלאות הישראלית שהיא מסורת לאומית וגאוותנו.
כמו כן, אני יודעת שאתם מתמודדים עם בעיית המחסור בעובדים, ולכן המדינה אישרה עוד 6,000 היתרים חדשים לעובדים זרים בחקלאות, שתקפיץ את כמות העובדים בחקלאות מעל ל 31,000.
בנוסף, נפחית המכס על תשומות נוספות לחקלאות, כדוגמת: דשנים וחומרי הדברה, פקעות וחומרי ריבוי, שיוזילו את העלויות החודשיות שלכם באופן ישיר. גם בהתמגנות מפני סכנות אנו רוצים לסייע לכם ישירות ולכן הגדלנו את השתתפות המדינה בכיסוי הביטוחי עבור החקלאים בביטוח נזקים לחקלאות, בגין כניסת מזיקים ונגעים. יצוין כי גם אם הפרמיה תתייקר, לא תצטרכו לשאת בעלות הנוספת.
כל הפעולות הללו נועדו מצד אחד להבטיח את המשך העבודה החקלאית הברוכה, לחזק אתכם החקלאים, להביא אתכם לקדמת הטכנולוגיה, לחזור להיות מובילים בעולם, להחזיר עטרה ליושנה ולהמשיך להתקיים ולצמוח כחלק מהזהות הישראלית הצברית.
הכותבת: נעמה קאופמן-פס, מנכ"לית משרד החקלאות ופיתוח הכפר
צילום | יח"צ
תגובה אחת
האם "ממש כמו באירופה" לא נשלם על המים אלא רק על ההולכה שלהם ? האם כמו נשלם לעובדים 4 יורו לשעה כמו במדינות רבות באירופה?
אין לכם מושג מה עלות הקמת משק חקלאי ולא יצטרף אף חקלאי חדש. משק שיפול כבר לא יקום.
אתם והמאה ש"ח לדונם שלכם מנותקים ולא מבינים מה נדרש כדי לייצר אוכל במדינה הזו.