יבול שיא
הרפת והחלב
מוזיאון

הרפת הישנה הפכה למוזיאון

3 דק' קריאה

שיתוף:

משק גוזובסקי ברמת צבי

הרפת הישנה אצל משפחת גוזובסקי עמדה ריקה והייתה אפילו מטרד. גוזול החליט לשלב בין תחביבים והפך אותה למוזיאון "האוסף", שבשנתיים האחרונות גם נפתח לקהל הרחב – שווה לבקר

יעקב גוזובסקי, בן למייסדי המושב רמת צבי, נקרא ומוכר בשם הקיצור "גוזול". מעבר לעובדה שהרחיב והגדיל את הרפת עם אחיו הגדול, הוא עוסק במגוון תחביבים ועל אף שהוא כבר בן 75, גוזול משופע באנרגיות רבות להמשיך ולעשות במגוון תחומים, שהבולט ביניהם כיום הוא מוזיאון "האוסף", שנבנה ברפת הישנה שהייתה במרכז החצר.

הרפת המשפחתית

ענף גדול ויעיל של 140 חולבות עם 1.5 מיליון ליטר מכסת חלב, שמשותפת לשני אחים. את הרפת מנהל הבן שאול  שהוא גם הבן הממשיך, והם עושים חיל מקצועי וכלכלי, גם בזכות המבנה המיוחד של תחום ההזנה במושב, וכתבנו על כך גם בעבר.

גוזול ממשיך לעבוד ברפת וכך הוא נשמר צעיר ומלא אנרגיות, קם השכם בבוקר להגיע עם עגלת החלוקה למכון התערובת, מקבל את המנה שהוזמנה לפרות ונוסע לבור התחמיץ, להשלים את המזון הגס במנה, ומגיע לרפת להשלמת הערבול והחלוקה.

גוזול מטפל גם בכלים ובהכנת השטחים שעליהם מגדלים תחמיץ וחציר, בתכנון כולל של המושב. הוא מצליח להתאפק ולשמור את קבלת ההחלטות הגדולות ברפת לבן המנהל ומתמקד בתחביבים הנוספים שלו.

בשישי – מחלקים פעמיים, גם לשבת, שבה המכון סגור ואין כל עבודה ציבורית.

זבל הרפת – רובו הולך לפיזור בשדות החברים והעודף מועבר לקבלנים מאספים..

שפכים – יש בור הפרדה ולאחריו למאגר מרכזי של המושב ויישובי הסביבה.

כל החלב מועבר לתנובה והנהג הוא חמודי מנעורה

בסך הכול הרפת טובה ומפרנסת בהוגנות את בעליה.

מוזיאון2

איסוף ושימור ההיסטוריה

הוריו של גוזול היו בין מקימי המושב בשנת 1942 תחת השם 'תמרה'. בשנת 1953 הוסב שמו לרמת צבי על שם הנרי צבי מונסקי, שהיה פעיל ציוני ונשיא ארגון "בני ברית" בארצות הברית. פנחס ומיכל גוזובסקי, זכרם לברכה, התחילו כמו כולם עם רפת, פרה אחת שגדלה עם השנים לחווה מרשימה, שבה שותפים גוזול ואחיו. ליעקב לנועה אשתו יש ארבעה ילדים – דוד, שאול, יהונתן ודורית ותשעה נכדים.

בכל השנים מחזיק גוזול מצלמה והוא מנציח את האירועים במושב והנופים המדהימים בסביבה בכל שעות היממה. גיבש והנציח, בשלטים בולטים, את האתרים המרכזיים במושב ואפשר לראות אותם גם היום..

גוזול התחיל לאסוף פריטים שונים מההיסטוריה ושמר אותם במחסן רשת שנקרא "היה היה". ולפני שנתיים הוא נרתם לבדו ובכספו, להקים מוזיאון של ממש ברפת הישנה: "המקום הזה הוא הגשמת חלום. שנים רציתי להנציח את הוריי, את דור המייסדים ובוני המושב ואת התקופה שחיו בה".

וכך המוזיאון ומחוצה לו מלא בפריטים מגוונים מכל תולדות המושב – מחרשה ישנה, כלים חקלאיים, מערכות הקלטה ועוד ..

עד שנת 1953 לא היה חשמל במושב וכל התאורה הייתה עם עששיות נפט והן מוצגות לראווה לפני כולם.

כבר שנתיים ששימעו של המוזיאון מתרחב והולך ועוד חברים מגיעים מההתיישבות ומחוצה לה, בכל הגילאים ומכל הסקטורים וכולם נהנים ומודים.

מביא לכם את מכתבו של גן איילים במושב, אחרי ביקור מרגש שבו אפשר גם לממש ולהרגיש…

מסגרת נפרדת

בעמק יפה, בין שקדיות ופרות,

עומד לו מוזיאון קטן מעשה ידי יעקב.

ומה במוזיאון? תמונות מרגשות, חפצים אישיים..

כל מה שחלקנו זורקים…

אבל גוזול הפך אותם לאוצר, לנכס צאן ברזל, כי

"עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל" כך אמר יגאל אלון ז"ל.

מוזיאון3

גוזול היקר

גן איילים זוכה, פעם אחר פעם, לבקר במקום הקסום והמופלא שהקמת במו ידיך.

הפעם זכינו להדליק יחד נר חנוכה, לצפות בסרטוני הדלקת נר ישנים – פעם מזמן, כשכולם היו קטנים.

שרנו יחד וכולנו התרגשנו, כי אין דבר יותר מרגש מהחיבור של ותיקי המושב ודור העתיד.

יעקב גוזובסקי תודה על היותך אדם נעים, סבלני, מצחיק ואוהב.

תודה על הכנסת הפנים החמה בכל פעם מחדש.

ואם אתם לא מכירים את המוזיאון, אתם חייבים לבקר ולעצור על הדרך, כי במוזיאון הזה מותר לגעת בכל חפץ יקר ערך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דקלה אריה בדלר, ממושב אשתאול שבהרי יהודה, היא בן אדם מעורר השתאות וסקרנות, בעלת תפישה חינוכית ייחודית לגיל הרך * ביום יום עורכת דקלה סדנאות ליווי התפתחותי לתינוקות ופעוטות, שמיועדות לתינוקות מגיל 3 חודשים
6 דק' קריאה
הם עזבו הכל, את העסק הפרטי שכל כך קשה עבדו עליו ויצאו להילחם ולשרת במילואים למען המדינה * רבים מהם שירתו שלושה חודשים ואף נקראו לסבב שני ובינתיים מצב העסק שהושאר מאחור הידרדר *
10 דק' קריאה
אסף ולדן הותיר אחרי לכתו שני ספרים – את ספר הפרוזה: "אורות הפנסים האחרונים" ואת ספר השירה: "לב אבוד בין מילים", שני יהלומי ספרות שפוערים צוהר קטן לנפשו המרתקת של ולדן. ספר "אורות הפנסים האחרונים"
5 דק' קריאה
בדי אוהלים המסמלים את הנדודים והטלטלות של אלו שפונו מביתם שמשו השראה למערכת לבוש שיצרה שיר כץ מצבעון. הפריפריה מגיעה לאופנה *תמונה ראשית: שיר כץ, מרגישה תלושה. "קהילת צבעון מפוזרת בכל המדינה. המשפחה שלי
5 דק' קריאה
13 דירות בבית ההולך ונבנה בנהריה, רכשו חברי קיבוץ רות. כשתסתיים הבנייה בעוד כשנתיים, יעברו אליו חברי הקיבוץ וילדיהם. "אנחנו בנהריה כדי להישאר, כי העיר והצפון חשובים לנו"  הקיבוץ העירוני "רות" של בוגרי השומר
6 דק' קריאה
בית המשפט מלמד הורים פרודים מהי אחריות הורית ״בית המשפט לא אמור להמשיך ללוות הורים עד שילדיהם יגיעו לבגרות, הדבר אינו מתיישב עם טובת הקטינים", אמרה השופטת הילה גורביץ עובדיה, מבית משפט לענייני משפחה
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן