הפרקליטות, מערכת המשפט, ועכשיו הרצי הלוי

מתקפה ביביסטית משולבת מתנהלת נגד הרמטכ"ל, במטרה לסמן אותו כאחראי למחדל ה-7 באוקטובר. אם הלוי אחראי, אז נתניהו לא 

לדראון עולם, לא פחות 

ברביעי שעבר שחררה ח"כ טלי גוטליב את הציוץ הנבזי הבא: "לדראון עולם. ההיסטוריה תזכור לרמטכ"ל את יחסו המחפיר לחיילים שקראו שמע ישראל בעת לחימה במסגד. לדראון עולם. הדחת הלוחמים תהווה בבואה לעומק דיפ סטייט רעיונות רדיקליים בצמרת צה"ל, תוך רמיסת סממנים של הדת היהודית. 'חנה ושבעת בניה' נטבחו תוך אמירת שמע ישראל, אבל את זה הרמטכ"ל פחות זוכר".  

הציוץ הזה נעשה במסגרת התגייסותה של ח"כ גוטליב למסע ההכפשה בו פתחו נאמני רוה"מ נגד רא"ל הרצי הלוי, כדי לסמן אותו כמי שאחראי למחדל ה-7 באוקטובר. הוא ולא נתניהו. הציוץ בנוי ממרכיבים שהאישה הזו מצטיינת בהם: הסתה על בסיס שקרים וחצאי אמיתות. ההסתה היא נגד הרמטכ"ל וחצי האמת במקרה הזה היא בתיאור המקרה. אילו החיילים במסגד היו אומרים שמע ישראל ככה בשקט לעצמם, אף אחד לא היה מתעסק איתם. הם נענשו משום שאת השמע ישראל הם כרזו ברמקול של המסגד, שרו שירי חנוכה וגם העבירו מסרים לתושבי ג'נין. "הסיפור הסתיים", כרז חייל בערבית, "לא נקבל את המשך המצב הנוכחי, לא נקבל הימצאות של מחבלים במחנה… אין כוח ואין חייל אלא באלוקים". על קיר המסגד רוססה הכתובת: "באנו לאכול חומוס". איך ח"כ גוטליב רואה בעונש שהוטל על החיילים "רמיסת סממנים של הדת היהודית", ומה הקשר שהיא מוצאת לחנה ושבעת בניה, לאישה הרעה הזו פתרונים.  

גוטליב לא הסתפקה בסיפור הזה, ולאחר פרסום האירוע הטרגי על הריגתם של שלושת החטופים על ידי חיילי צה"ל, ירתה עוד חץ מורעל לכיוונו של הרמטכ"ל. "אולי תגלה לי", אמרה, "למה לא סיפרת שאתמול ארבעה לוחמים שלנו ניגשו למחבל שהרים דגל לבן ומיד ירה עליהם". ערוצי התקשורת של הימין התנפלו על האמירה הזו כמוצאי שלל רב, אבל אז רועי שרון, הכתב הצבאי של ערוץ 11, הסביר למה לא דווח על האירוע. כי לא היה כזה. "היה תחקיר וזה נשלל", אמר שרון. "הסיפור הזה, כמו שח"כ גוטליב סיפרה, לא היה ולא נברא ולא משל היה".  

גוטליב לא חזרה בה. "אני עומדת מאחורי כל מילה שלי בקשר לארבעת הלוחמים הגיבורים והדגל הלבן שהונף על ידי מחבל שירה לעברם. נגעתי בעצבים חשופים, אם כל כך הרבה משתדלים להפיץ שדברי המובהקים אינם נכונים. הם לגמרי נכונים". לא. זו נגיעה בעצבים חשופים, משום שגוטליב בחרה לתקוף רמטכ"ל בזמן מלחמה, באמצעות סיפור בדים שלא התרחש.  

אישה רעה נוספת הצטרפה למתקפה על הרמטכ"ל. השרה מירי רגב. בישיבת הקבינט בתחילת החודש, תקפה שרת התחבורה את הרצי הלוי והעלתה טענות לגבי תפקוד הצבא במתקפת החמאס. "הביקורת של רגב הגיעה עד כדי צעקות", דיווח ברק רביד, "שר הביטחון יואב גלנט יצא להגנתו של הרמטכ"ל ותקף את רגב בצורה חריפה". גלנט הגן, נתניהו שתק. רגב המשיכה את המתקפה גם בישיבת הקבינט ב-18 בדצמבר. "מה השמחה בכלל לחשוף מנהרה של החמאס?" שאלה, "מה קרה בזמן שישנו? יש סרט כזה, בזמן שישנתם". 

אמיר רפפורט, בעבר כתב צבאי של מעריב, כתב: "מבין התוקפים של הרצי הלוי בקבינט, הכי נבזית היא מירי רגב, כי מי כמוה יודע תחת איזה לחצים מטורפים עומד רמטכ״ל במלחמה. מול האויב, מול המשפחות, מול פקודיו, והפעם גם מול החטופים ויקיריהם. היא אולי שכחה אבל אני זוכר היטב, איך דוברת צה״ל בלבנון השנייה, מיררה בבכי היסטרי מחוץ לחדר של עורך מעריב אמנון דנקנר ז״ל". רפפורט מתאר את ההתפרקות של רגב אז, ומסיים: "ההתנפלות שלה השבוע לטובת ההדלפות שימשיכו לסמן רק את הצבא כבעיה שלנו, היא בלתי נסלחת. באמת בלתי נסלחת. מירי רגב היא אשת תקשורת קרה ומקצועית והיא יודעת היטב מה היא עושה". 

היינו בהפיכה צבאית 

גם בנו של ראש הממשלה, שחזר משהות ממושכת במיאמי, לא התמהמה, עלה על מדי מקלדת והצטרף למאמץ המלחמתי נגד הרמטכ"ל. (גידי וייץ דיווח ב"הארץ" השבוע, כי אחזקת המאבטחים שלו שם, לא כולל משכורות וטיסות, עלתה לנו כמיליון שקל). יאיר עשה לייק לציוץ שמייחס להרצי הלוי התייצבות בראש המערכה להפלת ראש הממשלה. בציוץ שיאיר אהב נכתב: "שתדעו לכם. ב-7 לאוקטובר היינו בהפיכה צבאית בניצוחו של הרצי הלוי, שלא הודיע לראש הממשלה על ההתקפה שמיועדת להתרחש בבוקר שמחת תורה".  

לנבחרת הזו יש להוסיף כמובן את השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, שאמר להלוי בישיבת הקבינט בנוגע לחיילים הכורזים בג'נין: "אוי ואבוי אם הם לא יחזרו לשירות. אוי ואבוי". הלוי ענה: "אל תאיים עלי". גלנט גיבה את הרמטכ"ל ואמר על בן גביר שהוא פוליטיקאי חסר אחריות. שיספר את זה למי שמינה אותו.  

מכונת הרעל הביביסטית עובדת ככה: מסמנים מטרת תקיפה שמשרתת את הבוס, נניח עליהום על מערכת המשפט, ומשחררים את כל כלבי התקיפה לביצוע המשימה. פוליטיקאים, אנשי תקשורת, צייצני רשת, כולם עובדים למען המטרה. אחרי מתקפה רבת זרועות, "מתוזמנת ומתוזמרת", חלק מהציבור משתכנע שיש דברים בגו, שמערכת המשפט אכן מושחתת. תוצאות התקיפה מתבטאות בסקרים, ואפשר להגיד: תראו כמה אי-אמון יש בציבור כלפי מערכת המשפט שלנו. זה הצליח במערכה שניהלה מכונת הרעל נגד מערכת המשפט, זה הצליח מול הפרקליטות (תפרו תיקים לנתניהו), ועכשיו השיטה מופעלת נגד הרצי הלוי. המטרה ברורה – הדרג הצבאי אשם, לא הדרג המדיני. עד היום לא יצא נתניהו קריאה פומבית שמגבה את הרמטכ"ל ומגנה את תוקפיו. זה לא משרת את האינטרסים שלו. אם הוא חושב שזה מגביר את האימון בו ובמנהיגותו, הוא טועה. בסקר עכשווי שיבדוק במי הציבור נותן יותר אימון, בו או בהרצי הלוי, התוצאה תהיה חד-משמעית לטובת הלוי. חוץ אולי מסקר שיערוך ערוץ 14.