וגם על החשיבות בדיוק בניסוח התביעה
200,000 שקלים תובע חבר קיבוץ יזרעאל, בתביעה מאד לא שגרתית בזירה הקיבוצית, כנגד שניים מחברי ועד ההנהלה של קיבוצו ומנכ"ל "חברת האחזקות" שמנהלת חלק מעסקיו של הקיבוץ.
התובע, אמרה השופטת מאג'דה ג'ובראן מורקוס, מבית משפט השלום בעפולה, "העלה טענות בנוגע להפעלת תחנת דלק פנימית בקיבוץ" והפסקת ההתקשרות עם ספק הציוד והגז לתחנת התדלוק הזו, ללא אישור האסיפה.
בתביעה שהגיש החבר, באמצעות עו"ד לילך אור, הוא ייחס לנושאי המשרה (הנתבעים) פעולות שיש בהן לגרום לקיבוץ לשלם פיצוי של 270,000 ₪ לספקית הגז וכן לגרום לקיבוץ נזק של 252,000 שקלים, כתוצאה מסגירת התחנה. עוד הוא ציין שהנתבעים "הודיעו על השהייתו מתפקידיו, ללא הליך הוגן".
לטענת החבר, תיארה השופטת, הנתבעים – נושאי המשרה "אינם ממלאים את החובות המוטלות עליהם", ופועלים בניגוד לאמור בסעיף 23(ג) ל"תקנות רשויות האגודה", לפיה ה"וועד וחבריו יפעלו בתחום סמכויותיהם, בכפוף לתקנות האגודה והחלטות האסיפה הכללית, לטובת האגודה וללא הפליה".
החבר הוסיף וטען, ש"הנתבעים קיבלו החלטות בניגוד לתקנון הקיבוץ וגרמו לקיפוח התובע ויתר חברי הקיבוץ". משכך תבע החבר "להטיל על הנתבעים אחריות אישית, ולחייבם לפצות אותו "בסכום הנזק שנגרם לקיבוץ".
בתגובה, פנו הנתבעים לבית המשפט, באמצעות עורכי הדין עומר כהן ורפאל בן חיים (שלמה כהן ושות'), וביקשו "לסלק על הסף" את התביעה. במילים אחרות, הם ביקשו לבטל את התביעה שכנגדם עוד קודם שיחל הדיון לגופו של עניין, בטענה שאין לתובע "עילת תביעה" כנגד נושאי המשרה.
הם גם הבהירו, ש"חברת האחזקות" שאת מנהלה תבע החבר, אינה חברה בע"מ אלא אגודה שיתופית ומנהלה אינו נושא משרה בקיבוץ אלא באותה אגודה. הם תהו שמא מדובר ב"תביעה נגזרת" לפי חוק החברות ואמרו שתביעתו של החבר הוגשה באופן שגוי, שכן טענותיו מתייחסות לנזקים שנגרמו לקיבוץ ולא לתובע, באופן אישי. במענה, השיב החבר, ש"הוא תובע את נזקיו האישיים כחבר ולא את נזקיו של הקיבוץ".
השופטת "התקשתה להבין את כתב התביעה ואת העילות עליהן מבוססת התביעה". היא הסבירה, ש"במקום אחד ניתן להבין שהתובע מבסס את תביעתו על חוק החברות, אך במקום אחר הוא מפנה לתקנות האגודות השיתופיות.
כך גם לא ברור למי נועדו הפיצויים שהוא מבקש בתביעה. השופטת הסבירה, ש"תובע בהליך אזרחי הוא שמנהל את התביעה. הוא בעל הדין שפותח בהליך, הוא זה שקובע את הסעדים המבוקשים, את עילות התביעה ואת זהות הצדדים בתובענה.
תובע שמגיש את תביעתו צריך לנסחה באופן ברור ונהיר", הן מבחינת זיהוי נושאי המשרה ותפקידם, עילות התביעה נגדם והסעד הנתבע. "בית המשפט והצד שכנגד אינם אמורים לנחש מה היא עילת התביעה".
השופטת התלבטה אם לנוכח הפגמים שנמצאו בתביעה יש מקום למחוק (לבטל) אותה, אך מ"שיקולים של יעילות" החליטה להתיר לתובע לתקן את כתב התביעה, וקבעה שלאחר שזה יוגש תיבחן השאלה מי "הערכאה המוסמכת" לדון בתביעה, האם מדובר בתביעת נזיקין "רגילה" או תביעה "לפי חוק החברות" שהסמכות לדון בה היא של בית המשפט המחוזי ולא של בית משפט השלום.
משהתירה השופטת לחבר לתקן את תביעתו ולהגישה מחדש, היא גם חייבה אותו בהוצאות הנתבעים בסך 2,000 שקלים.
מאחר ובשלב זה של הדיון טרם הגישו נושאי המשרה את כתב הגנתם, הגיב הקיבוץ ואמר ל"הזמן הירוק", שהוא דוחה את טענות החבר לגופן. החבר, אמר הקיבוץ, טוען לנזקים כלכליים שלא הוכחו, וכי למקרא התביעה נדמה שהיא הוגשה כתוצאה מכך שהוחלט להפסיק את תפקידו של החבר כרכז הרכב. המשך יבוא.
