יהודה בראון, פעיל סביבתי וחברתי מכפר רות, מספר על מעורבותו במאבק הגז, על ההפגנות נגד יוקר המחיה ועל מקורות ההשראה שהולידו את ספרו "אז זהו חברים" – קובץ סיפורים רציניים ומשעשעים שמכיל הרהורים על החיים של כולנו
מהדורות החדשות שלנו התמלאו בשנה האחרונה במראות קולניים של מחאות מכל סוג – מיוקר המחיה ועד המאבק על הדמוקרטיה. בתוך ים המפגינים מסתתרים שלל סיפורים – חלקם מגיע לעיתונות, אבל הסיפורים הכי מעניינים הופכים ליצירות ספרות, כפי שעשה יהודה בראון, תושב כפר רות, שהשתמש במציאות כהשראה ליצירת ספרו "אז זהו חברים" (הוצאת ספרי ניב).
זהו קובץ של 53 סיפורים שיכולים לקרות לכל אחד וכל אחד יכול להתחבר אליהם. הסיפורים כתובים בשפה שנונה, לעיתים מצחיקה ולעיתים סרקסטית, לפעמים עם מוסר השכל, לפעמים לא, אבל הם תמיד מרתקים כמו קורות החיים של מחבר הספר.
יהודה בראון, בן 72, נשוי + שלושה ילדים ושבעה נכדים, נולד בירושלים, גדל בשכונת קריית יובל ולמד בתיכון ליד האוניברסיטה. בצבא שירת כקצין בתותחנים – שלוש שנים בסדיר ועוד שלוש שנים במצטבר במילואים עד לשחרור בשנת 1997.
הוא למד כלכלה באוניברסיטה העברית במקביל לעבודה בחברה משפחתית "אינטרקוסמא", שעוסקת בתחום הקוסמטיקה אותה הקים סבו. בין היתר ייבאה החברה, שהייתה יצרנית ומשווקת בארץ של חברת וולה, את מותגי הבשמים פקו רבן וכריסטיאן דיור. בשיא הפעילות שלה עבדו בחברה אלף עובדים והיא ייצרה מחזור של 300 מיליון שקל בשנה.
במשך 25 שנה ניהל את החברה המשפחתית והנפיק אותה בבורסה ב-1994. בשנת 2009 מכר את החברה לחברה אחרת ופרש לפנסיה, כדי להמציא את עצמו מחדש כפעיל סביבתי וחברתי. כיום הוא עומד בראשות העמותה לכלכלה בת קיימא שהייתה שותפה בכירה במאבק הגז וכותבת ומחזיקה את אתר "אקו ויקי" (סביבתי וחברתי). גם כיום כשהעמותה כבר לא ממש פעילה נושא הסביבה עדיין בוער בו. הוא היה חבר הנהלה בארגון הגג של ארגוני הסביבה "חיים וסביבה", נוסע ברכב חשמלי, מייצר חשמל בשבילו ולשלוש משפחות נוספות במושב על הגג הסולארי שלו והופך את הזבל שלו לקומפוסט.
"הפרישה מהניהול אפשרה לי להתמקד בדברים שנראו לי חשובים עוד טרם פרישתי בעיקר בנושאי סביבה, אך גם בנושאים חברתיים," אומר יהודה.
יהודה בראון עסק ביוקר המחיה ובמאבק לשיפור מצב האזרחים בישראל נוסף לשאר הנושאים בהם עסק. "בניגוד למקובל המסקנה שלי היא שמחאה ומלחמה ציבורית שנעשית גם על ידי אנשים מעטים יחסית יכולה להביא לתוצאות משמעותיות, על אחת כמה וכמה כשמדובר באנשים רבים כמו במחאה הנוכחית," הוא אומר ומציין בגאווה, שהמאבק בעל ההישגים הגדולים ביותר מבחינתו היה מאבק הגז. העמותה בראשה הוא עומד העמידה לרשות המאבק את תשתית הנתונים הכלכלית לסכנה של הייצוא ואת חישוב מחירי הגז, והשתתפה בדיונים באוצר בכנסת ובמשרד האנרגיה כדי למנוע את הייצוא המוגבר. בין השאר הגישה את בג"ץ לוויתן שכתוצאה ממנו נחלה הצלחה ומנעה ייצוא מואץ של גז עד ימינו.
"מדינת ישראל ניצבת בפני אותה בעיה של ניסיון למכור את הגז במהירות ומסתכנת בכך שתישאר ללא רזרבות ותצטרך לשלם בעתיד הרבה יותר ממה שתקבל היום," הוא טוען.
"אז זהו חברים"
הספר "אז זהו חברים" שיהודה הוציא לאור בימים אלה הוא קובץ סיפורים מהחיים, חלקם רציניים חלקם משעשעים, שמלווה בהרהורים על החיים ועל בכלל. הסיפורים עוסקים בבעיות שמטרידות אנשים שיצאו לפנסיה בהתמודדות עם היום יום ועם הטרדות השלטון. חלק מהסיפורים מזכירים סיפורים של אפרים קישון, שהפך כל סיטואציה מעצבנת בחיים למשהו שאפשר לצחוק עליו.
בספר סיפורים של אינטראקציות בין הסבא ולעיתים גם הסבתא לבין הנכדים השובבים ואיך מצליחים להתמודד איתם או לא. הסיפור "זאטוט" לדוגמא עוסק בניסיונות הסבא והסבתא הלא תמיד מוצלחים להציל את הבית, כליו
ומכשיריו מידי העולל. כמה סיפורים עוסקים בחיי היום יום וההתמודדות עם מבול האפליקציות שנוחתות עלינו מידי יום "לטובה" לא תמיד כשאנחנו מוכנים לכך ואיך בכל זאת מתמודדים איתם בעזרת הומור וסבלנות. סיפורים מהעבר, ביניהם סיפורים על לידות, מלחמות והקשר ביניהם. סיפורים מסמרי שיער על סיטואציות מסכנות חיים שהמחבר נחלץ מהן בחיים, אבל בשן ועין כמו מה עובר במוחו של אדם שנופל מצוק בעת טיול עם משפחתו ועד לנחיתה על הקרקע כשהוא חבול, אבל בחיים וגם סיפורים על טיולים בארץ ובחו"ל, הקשיים וההרפתקאות. סיפורים משעשעים על מה שעובר לך בראש בעת רכיבה על אופניים ואיך זה קשור לאישה ("היפהפייה הנמה"), "אולי תעשה משהו מועיל?" ולמשפחה המורחבת של האישה, בסיפור "פוליגמיה" ואחרים, כולל ברית הדמים של האישה עם אחיותיה וגם לחיים בכלל ואיך צולחים את החיים המסובכים בארץ בימים טרופים אלה כמעט בשלום.
חלק מהסיפורים האלה פורסמו בפייסבוק וזכו לתגובות טובות, דבר שדרבן את יהודה לקבצם ולהוציאם לאור כספר. "אנשים אמרו לי 'אתה כותב נפלא, למה אתה לא מוציא ספר'? בסופו של דבר החלטתי להקשיב להם ולכתוב. אפשר להגיד שהספר הזה נולד יותר מלחץ של הקוראים מאשר מרצון שלי להוציא ספר – זאת לא הייתה משאת נפשי."
על מה הסיפורים בספר?
"הסיפורים בספר 'אז זהו חברים' מתארים אירועים של חיי היום יום. על דברים שבן אדם נתקל בהם, חלקם מרגיזים וחלקם משעשעים".
מי שיקרא בספר יכול להתרשם שיהודה לא ממש אוהב להתעמת ולהיות לוחם צדק – דבר שדי סותר את העובדה שהאיש עמד בחזית של כמה מאבקים ידועים. כשיהודה נשאל על כך סיפק תשובה מעניינת למדי. "אני לא אוהב עימותים, אבל אני לא חומק מהם," הוא השיב. "כשביצעתי תפקידים ציבוריים קיבלתי גם איומים ברצח ולא נרתעתי מהם."
וואו, מה גורם לך להמשיך בתפקידים כאלה שמושכים אליהם אש?
"זה אני, זה האופי שלי. אני מגדיר את עצמי כאיש למשימות מיוחדות. אני נכנס למקומות בהם אחרים הרימו ידיים או שאינם יודעים איך להתמודד עם המצב. בגדול אני איש שאוהב לפתור בעיות ולרוב אני גם מצליח."
איך אתה מתמודד עם ענייני הרגש?
"גם עם ענייני הרגש אני מתמודד היטב. אני אדם רציונלי ומאמין שאפשר לדבר על הכול, וכשמילים לא מספיקות עוברים למעשים."
מתי גילית שאתה יודע לכתוב?
"אצלנו במשפחה היו תמיד ניסיונות לכתוב. סבא שלי כתב ספר אמנם לא ברמה גבוהה, אבל הוא מספר את סיפור המשפחה ותקומת הארץ. דוד שלי ניסה לכתוב וכך גם אימא שלי. חיידק הכתיבה עבר גם אליי. כבר בתיכון כתבתי בנושאים שונים, אבל עם השנים הזנחתי את הנושא הזה והתעסקתי בניהול. אחרי שפרשתי חזרתי לכתוב ונוכחתי שיש לי כישרון. הרגשתי שהסיפורים האלה נכתבים מעצמם – בתוך כדי רכיבה על אופניים מתחילים הסיפורים לעלות בראשי ואני יכול ממש לתאר את חוט העלילה. החלטתי שאם הסיפורים כבר צפים בתוכי עליי להעלות אותם על הנייר."
מה פירוש השם שבחרת לספר שלך "אז זהו חברים"?
"זאת אמירה קבועה בה הייתי פונה לקהל הקוראים שלי שמנה כ-300 איש פחות או יותר. זאת אמנם לא קהילה גדולה, אבל אני חייב לומר שהיא מעורבת ומתעניינת מאוד. בחלק מהסיפורים שלי אפילו התייעצתי עם הקוראים – כתבתי להם שאלות, עניתי להם תשובות על החיים ובכלל. זה מאוד מרענן, המשוב הזה. עד היום אני פוגש אנשים שאומרים לי 'אני קורא אותך'. זה מחמם את הלב ונותן לי מוטיבציה להמשיך ולכתוב."
אילו סיפורים בספר קרובים אליך במיוחד?
"כולם קרובים אליי כי הם נכתבו על החיים שלי, אבל יש שני סיפורים שהם על המשפחה שלי ועל מלחמות: 'מעשה נסים' ו'חיים ומוות' בהם אני כותב שכל לידה של אשתי הייתה בתקופה של מלחמה או מבצע גדול כמו מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון. אני אומר בצחוק שאם הייתי יודע את זה מראש אולי לא הייתי מביא ילדים לעולם. ב'מעשה נסים' כתבתי שבאחד הימים הגיעה משאית עם ציוד טלפון ליחידה הצבאית שלי, דבר שאיפשר לי להתקשר ממצרים לארץ. התקשרתי הביתה והתבשרתי שנולדה לי בת. זאת הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שהמשאית הזאת הגיעה.
"הסמג"ד נתן לי חופשה של 24 שעות. זה לא היה מספיק כדי להגיע עם רכב הביתה. חבר אמר לי שכדאי לי להגיע לשדה התעופה. הגעתי לשם בלי כרטיס ומולי היו 500 איש שהיו להם כרטיסי טיסה. רגע לפני שהתייאשתי ראיתי את הצוות בדרך למטוס. הבחנתי בכך שהמעיל שלהם דומה לפליינג שקניתי בשק"ם, התגנבתי מאחוריהם בשקט לתוך המטוס כאיש צוות. כשהגענו לנתב"ג תפסתי טרמפ עם זוג מבוגר שהביאו אותי עד פתח בית החולים. נכנסתי כשכולי מלא אבק, גריז ושמן. האחות ראתה אותי וכמעט התעלפה. היא נתנה לי להיכנס למקלחת של היולדות ונתנה לי חלוק של יולדת. כך פגשתי את הבת שלי שהייתה בת יום."
סיפור מעניין נוסף בספר הוא "צלקות", שחושף סוד מן העבר הרחוק שמתגלה לאחר 60 שנה ומאיר זרקור על אהבה לא מוסברת. "כשהייתי ילד הייתה לי משיכה לאישה שהייתה מבוגרת ממני ביותר מעשרים שנה," מספר יהודה. "היא הייתה אחות בהדסה. הייתי מרבה לבקר במרפאה. עם הזמן התבגרתי, התחתנתי והבאתי ילדים לעולם. כשהייתי בן 60 והיא בת למעלה מ-80 התקשרה אליי בטלפון וביקשה להיפגש איתי. נעניתי לאתגר והגעתי אליה הביתה. שם היא סיפרה לי שלאימא שלי היה דיכאון לאחר לידה והיא קיבלה אותי בשבוע הראשון. זה סיפור שבכל פעם שאני מדבר עליו מטלטל אותי. אני מבין היום שהמשיכה שלי לאישה הזאת הייתה בגלל שהיא החזיקה אותי בזרועותיה כתינוק."
בוודאי כבר אמרו לך שבסיפורים המצחיקים שלך יש דמיון מסוים לסגנון של אפרים קישון.
"כן, בוודאי שאמרו ובעיניי זאת מחמאה גדולה. אפשר לומר שאני בהחלט נתלה באילנות גבוהים. שמתי לב שאני יכול לשעשע באמצעות הסיפורים שלי אנשים שמחפשים קטעים מעניינים מהחיים, דבר שמזכיר מאוד לא רק את קישון, אלא גם עוד כותבים כמו ב. מיכאל וכותבי טורים ידועים בעיתונות סוף השבוע. בתחושה שלי הסיפורים האלה אוניברסליים בנושאים שעולים בהם וגם אם יתרגמו אותם לאנגלית הם יצליחו היטב. הסיפורים לא רק משעשעים, אלא הם מעבירים גם מסרים כמו הסיפור על השקעה בבורסה. זה סיפור שנולד בעקבות אנשים שפנו אליי לגבי השקעות. יש לי סיפורים על עתיד שנגלה לי בספרים. כשאני קורא דברים מסוימים בספרים והם קורים לי ממש בסמיכות לקריאה כמו נסיעה שעשיתי בלונדון וקראתי את הספר של א.ב יהושע 'מסע לתום האלף' בו נוסע הגיבור מלונדון לפרנקפורט, לוורשה ולמוסקבה – אחד לאחד המסע שעשיתי. קראתי את הספר בתחילת המסע וזה מדהים אותי."
סיפורים מעניינים וקלילים
למי מיועד הספר שכתבת?
"שאלה טובה. לכולם בעצם. הסיפורים שכתבתי ידברו לכל מי שאוהב לקרוא סיפורים מעניינים וקלילים על החיים ומי לא אוהב סיפורים כאלה? לפי התגובות בפייסבוק כנראה שהרבה אנשים אוהבים ומתחברים לסגנון הזה."
מה אפשר ללמוד מהספר? את המוטו שלך בחיים?
"המוטו שלי בחיים הוא לא להתחמק מאחריות, להיות מוסרי. לא לוותר כשיש דברים חשובים. אני כל הזמן לוחם. עכשיו אני לוחם בממשלה הזאת, לפני כן לחמתי למען דברים אחרים – אסור לוותר, גם אם זה נראה כמו קרב אבוד. הניסיון שלי מוכיח שגם קומץ של אנשים יכול לחולל שינוי. זה היה נכון אז וזה נכון היום. מסר נוסף שחשוב לי להעביר לאנשים בגילי זה, שחשוב להיות מעורב בחיים של הילדים שלך ושל הנכדים שלך. יש לזה ערך עצום גם לנפש שלך וגם לאנשים החשובים בחייך."
מה הלאה? יהיה ספר נוסף?
"בוודאי שיהיה עוד ספר. אני כותב בימים אלה ספר על נושא הסביבה על בסיס העבר וההתנהגות האנושית הקולקטיבית. חשוב לי לציין שאני לא מחפש להיות סופר מפורסם, אבל אני כן רוצה לשעשע או להעביר את דעותיי לאנשים ולספר להם דברים מעניינים שחוויתי על בשרי או דברים שלדעתי יכולים לתת ערך מוסף לאנשים כיחידים ובכלל וגם לחברה שלנו שהיא חשובה לי מאוד, כפי שהוכחתי לאורך כל המאבקים בהם נטלתי חלק. חוץ מזה אני מעורב מאוד בחיי הנכדים שלי, כולל ניסיון לחנך אותם לנושא הסביבה. בינתיים אני מצליח רק באופן מוגבל, אבל אני לא מאבד תקווה ואם לא אצליח איתם יש לי עוד נכדה בדרך."
