ארגון הבריאות העולמי פרסם מסמך שחמישים אחוזים מכלל הקרקעות החקלאיות ברחבי העולם יהיו בשנת 2050 – מלוחות. הנתון המפחיד והמרתיע הזה האיץ בחבורה של אנשי מחקר ויוזמה פרטית, חברת סאליקרופ, לטפח זרעי ירקות שיהיו עמידים בחום וביובש ובעיקר במצבי עקה ממליחות בקרקע.
לפני תשע שנים החבורה הפכה לחברה במימון עצמי ונסתייעה בכספים ממשקיעים פרטיים והחלה בבחינת הנושא, השלכותיו ופתרונות לעתיד. בשנת 2018 נזרע הזרע הראשון וחברת סאליקרופ salicrop – (בתרגום – יבול מלוח), יצאה לדרך.
"מהר מאד הבנו שקרקעות חקלאיות מלוחות הן בעיה חמורה בעולם. פיתחנו פורמולות שתפקידן להשפיע על האפי-גנטיקה של הזרעים. זו לא השבחה גנטית, זה לא שינוי גנטי. אנו חושפים את הזרע להרכב חומרים שמשפיע על יכולת הזרע להתמודד עם מצבי עקה" מגלה כרמית אורון, מנכ"לית החברה.
"ביצענו ניסויי שטח רבים בנגב המערבי, גם בערבה, גם בעמק המעיינות. הזרעים שאנו מבצעים את הניסויים אינם מטופלים. הם נלקחים מחברות ישראליות וההחלטה היא תמיד על סמך הניסיון המקצועי שנצבר בחברתנו".
כרמית אורון מציינת שעד היום "צברנו 100 פרוטוקולים. כל פרוטוקול מרק אחר וכל מרק נבנה עם הרבה מחשבה וניסיון. המטרה היא הגדלת היבול בתנאי עקה קיצוניים – היכולת לגדל באדמה מליחה ולהשיג יבול גדול בעשרות אחוזים".
שאלנו להרכב החומרים שירכיב את הזרעים וכרמית אורון מיהרה להגיב: "ההרכב הוא…מצטערת. זו נוסחה מקצועית, שמורה רק לנו". בעצם, זה היה די ברור שלא נצליח לקבל את התורה שבכתב כדי לספר באיזו דרך יגדלו עד יכפילו היבולים בעתיד הקרוב והרחוק. מי שעתיד ליהנות מנוסחת הפלא של "סאליקרופ" יהיו חקלאי ישראל והעולם שעתידים לגדל ללא כל חשש וגם חברות הזרעים שישיגו את הפרוטוקול ליצירת זרעי העתיד המוגנים ממליחות קרקע.
כרמית אורון מגלה כי קיבוץ יוטבתה העניק לחברה שטח מלוח לניסויי קרקע. "הם זורעים ומבצעים ניסויים ובקרה בצוותא איתנו וגם משתתפים במימון הפעילות". בעמק המעיינות מתבצעים ניסויים בשדותיהם של קיבוצים רבים: מסילות, טירת צבי, נווה איתן, שדה אליהו ומעוז חיים. "בקיבוץ מסילות דגמנו באחד מימי הניסויים 1039 גזרים. שטפנו ושקלנו".
וכאן בא הגילוי: "פעלנו על שטח של 300 דונם עגבניות לתעשייה. היבול גדל השנה בשישים אחוזים לעומת השנה שעברה. בשדה תירס בקיבוץ יוטבתה זוהה גידול של 50 אחוזים לעומת שנה קודמת ובחיטה עלייה של חמישה עשר אחוזים ביבול. הנוסחה שלנו עובדת והיא משיגה תוצאות טובות מאד. בחינת היבולים מתבצעת לא רק בעגבניות בשטח פתוח. גם בחיטה, תירס למספוא, שעורה וגריסי פנינה".
מתברר שחברת סאליקרופ מבצעת את ניסויי השטח לא רק בחקלאות הישראלית. "הפורמולה נבחנת גם בספרד, איטליה, הודו ומצרים. במצרים יש ביקוש אדיר לעגבניות בשטח פתוח. 700 מיליון זרעי עגבניות בשטח פתוח נמכרים במצרים במהלך שנה אחת והשוק הזה חזק וחשוב. אנו פועלים גם שם ושיתוף הפעולה מצוין".
גילוי נאות: לקבוע שעה לריאיון עם מנכ"לית חברת סאליקרופ משימה לגמרי לא פשוטה. אישה שמשכימה לקום ב-5 בבוקר ויוצאת לעמק המעיינות לדגום ירקות בשטחים נרחבים ובמהלך היום נעה בכבישי הארץ מהצפון לדרום, נפגשת עם יזמים ומשקיעים באתרים שונים ובהם בית הספר החקלאי "מקווה ישראל" בחולון וגם לנהל בית. זה היה באמת לא פשוט. למזלנו כרמית מעריכה עד מאד את "יבול שיא" ופינתה מיום העבודה המקצועי לשבת ולהתרכז בריאיון עיתונאי.
אין זה הגילוי היחיד. על סמך הבקיאות שלה בנבכי הנושאים המקצועיים, הנוסחות הייחודיות וההשקעה הכוללת, אתה משוכנע שמאחוריה שנים של עבודה בחברה מקצועית. לא.
"עד לפני שנה ידעתי שקונים תירס מהמדף בסופר. לא ידעתי איך, היכן ובאיזו דרך גדל תירס ואיך הוא מגיע לרשת המזון. ולא רק תירס. היום אני צמודה לאגרונומים, קולטת מהר את הנעשה. נכנסתי לתחום ונהנית מכל רגע".
כרמית אורון מנכ"לית "סאליקרופ" חצי שנה בסך הכול. מאחוריה פרקי עבודה ויזמות אישית מעניינים עד מאד ועל כך קראו בפרק נפרד בגוף הריאיון.
"אתה שואל כיצד הגעתי לחברה? אני מומחית בחברות הזנק. לקחת חברות מקומיות ולמצוא עבורן שותפים אסטרטגיים ולהביא אותן לשוק הבין לאומי. אני יודעת לגייס כסף ממשקיעים וליהנות ממענקים. זה סוג דינמיקה של סטארט-אפים. כך מצאו אותי. קיבלתי הצעה מהמשקיעים בחברה וכך אני פה".
ואנחנו הגענו אל "סאליקרופ" אחרי שמשרד החקלאות ורשות החדשנות החליטו להעניק תשעה מיליון שקלים לשש חברות הזנק ש"יבטיחו את המשך האספקה הסדירה של תוצרת חקלאית" כנאמר בהודעת המשרד הממשלתי.
בהודעה לתקשורת שפורסמה בחודש שעבר נאמר כי יש סוגיות שמטרידות (שלא ציינו מה הן – לא הזכירו מליחות, חום או יובש) את חקלאי ישראל ועלולות לפגוע בהספקה סדירה של תוצרת. יוענק מימון של שבעים אחוזים מעלות ההוצאות על ניסוי הפיילוט. המטרה היא לקדם הטמעה ראשונית של הטכנולוגיה החדשנית ולבחון יישום שלה, שיביא להצלחה בארץ ובעולם.
כרמית אורון מציינת כי מהשקעה של 800 אלף שקלים עד כה בפעילויות של החברה, משרד החקלאות ורשות החדשנות אמורים להעביר לחברה 450 אלף שקלים. "העברנו את המסמכים. הודיעו לנו שקיבלו אותם, לא הודיעו מתי נקבל את מה שהובטח".
כרמית אורון נולדה בקרית אתא, מתגוררת באבן יהודה.נשואה לעופר, סמנכ"ל שרשרת אספקה בחברת האופנה "גולברי", מומחה למרכזים לוגיסטיים. הורים לליהי (21) קצינת מבצעים בצה"ל, דניאל (14 וחצי) ונדב (7). כרמית מגדירה את עצמה אוטודידקטית. הקימה בשעתו מרכז חדשנות שמלווה חברות הזנק בתחום הפודטק בעולם והיתה גם מנהלת מרכז החדשנות "יצירת ערך" בתל אביב.
כרמית יזמה ועורכת תחרות שנתית שנועדה לשפר את הסיכוי של נשים מנכ"ליות לגייס כספים ולהגיע להתקדמות עסקית בחזית הבמה, לייצר נראות ולעזור למנכ"ליות לנצח. היא גייסה קרנות הון סיכון שהגישו הצעות להשקעה למנצחת התחרות בהיקף כספי של 200 אלף דולר.
