חמישה ישובים בבקעת ערד
בישיבת ממשלה שהתקיימה בשבוע שעבר הוחלט על הקמת חמישה יישובים חדשים בבקעת ערד, אחד מהם יהיה קיבוץ. היישובים שנקראים "יישובי מבואות ערד" יוקמו כחלק מפיתוח אגן ההתיישבות בנגב. בהודעה מטעם משרד הפנים ומשרד השיכון נמסר כי להקמת יישובים אלו יש חשיבות לאומית. ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, מספר כי הקיבוץ העתיד לקום יהיה קיבוץ מתחדש בו מתוכננות להקים את ביתן כמאה משפחות. "הכוונה אינה להקים היאחזות נח"ל של אנשים צעירים שעתידה לגדול עם השנים. התכנון הוא שיגיעו 100 משפחות שמבינות לאן הן מגיעות ובחרו בצורת החיים הזו. הקיבוץ במודל 2022". מאיר מספר שלקח חלק בניסיון האחרון להקמת קיבוץ הר עמשא. "תוך כדי התהליך החלה העלייה מברית המועצות, הממשלה איבדה עניין והחברים ננטשו לגורלם". החלטת המדינה מ-1993 קבעה כי לא יוקמו יישובים חדשים מתוך תפיסה שיש יותר מידי יישובים קטנים. יישובים שנוסדו קמו בעיקר בשל לחץ פוליטי של משפחות מפונים ולא כבחירה של ממשלת ישראל. הקו של התנועה הקיבוצית היה בהתאם. משהוחלט על הקמת יישובים חדשים נקבע שיקום לפחות קיבוץ אחד", אומר מאיר "אך הוא יבנה אחרת. קודם תחליט הממשלה ובהתאם יבנה הקונספט".
עלות הקמת יישוב חדש היא לא נמוכה בכלל וגם מיקומו בשטחי אוכלוסייה בדואית יכול לעמוד בניגוד לערכים שבהם מאמינה התנועה הקיבוצית.
"להקים חמישה ישובים זה המון כסף, אך רק כך תהיה באזור ריבונות ומשילות, אחרת זה המזרח הפרוע. יהיה דיון נוקב על התוכנית הזו. הדיון טרם התקיים כי ה'ביצה' עוד לא בקעה. הקיבוץ יוקם, העבודה המעשית מתחילה".
במקרה או שלא במקרה נפלה ההחלטה על הקמת קיבוץ חדש ביום שבו מתכנסת פסגת שרי החוץ בשדה בוקר, בו קבע דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון, את מושבו. "אנחנו נמשיך ונעמוד במבחן שקבע לנו 'הזקן'".
