לפחות במשאלות ליבי והקיץ בפתח, בשדות נערכים לזריעות וגידולי הקיץ וזהו זמן מצוין להציג שיטת עיבוד מעניינת- "עיבוד בפסים" או "Strip Tillage". שיטה זו מתבססת על עיבודים בשורות המיועדות לגידול בלבד, כך שהחלק המעובד מצטמצם עד ל-25% משטח השדה והחלק הנותר "לא מופרע" ומחופה בשאריות צמחים או בשלף.
עיבוד בפסים לגידולי שורה: למעשה עיבוד בפסים הוא ממשק מגשר בין "אפס עיבוד"- "No till" ובין עיבוד קונבנציונאלי של כל השדה ומציע אפשרות גמישה יותר לגידולי שורה בחקלאות משמרת. כממשקים אחרים בחקלאות משמרת, המטרה היא גידול כלכלי בד בבד עם שימור קרקע והסביבה והאמצעים הם הפרעה מינימלית לקרקע ודגש על חיפוי צמחי שלה בשאריות הגידול הקודם (שלף). במדינות המפותחות, המגמה העולמית היא מעבר לעיבוד מינימלי המותיר שלף רב בשדה אך במקביל גם מציב אתגר לא פשוט בטיפול ועיבוד שדה שכזה המחייב מיכון ייעודי. עיבוד בפסים לעומת זאת מציע "פשרה" של פסים צרים בעיבוד קונבנציונאלי המאפשרים שימוש במזרעות רגילות תוך שמירה על רוב השדה לא מופרע ועם חיפוי צמחי.
כאמור, עיבוד בפסים מחייב שהשטח המעובד לא יעלה על 25% מסך שטח השדה. אבטיח, כותנה, תירס, סורגום, חימצה, חמנייה וגידולי שורה נוספים בארץ, גדלים במרווחים של 96 ס"מ, מכאן שהעיבוד בשורות הגידול לא יעלה על רוחב של 24 ס"מ. ההנחה היא ש-75% מהשטחים הנותרים לא יופרעו ויהיו מחופים בשאריות הגידול הקודם. שטחי ביניים אלו ישמשו כמאגר למים וחומרי הזנה בשדה וכן לנתיבי תנועת כלים חקלאיים וחשיבות החיפוי בהם קשורה ישירות לצמצום תהליכי הרס קרקע. החיפוי מגביר את יכולת חדירת המים אל הקרקע ומצמצם את הסיכוי לנגר, תורם חומר אורגני החיוני למבנה הקרקע ויסודות הזנה ובנוסף מפזר את משקל הגלגל של הכלים הנעים על שטחי הביניים תוך שהוא מקטין את ההידוק של הקרקע ואת הסיכוי לשקיעה בחורף.
העיבוד בפסים יכול להיות שטחי או עמוק, מינימלי או אינטנסיבי בתלות בסוג הקרקע, האקלים, סוג ומחזור הגידול. שיטת העיבוד בפסים מתאימה מאוד לקרקעות מינרליות האופייניות לארצנו, גם לקרקע חרסיתית מאוד שכן העיבוד בשורות הגידול הוא למעשה עיבוד קונבנציונאלי. עיבוד בפסים יכול לכלול מכשירים שונים כגון: משתת, רגלי קלטור, הכנסת דשן וחומרי הדברה בפס ועוד.
בארץ נבחן בימים אלו, עיבוד בפסים בשימוש במכשירים משולבים: צלחת חותכת שאריות גידול, זוג צלחות פינוי לשלף החתוך, משתת עם/ ללא כנפונים, צלחות חותכות לפירור האדמה, מעגלה להמשך פירור והנחתה (ניתן לשלב מכשירים נוספים) והעיבוד יכול להיעשות במעבר אחד – שניים. ניתן לעבד בצורות שונות את שני אזורי השדה, האחת לפסי העיבוד והשנייה לאזורי הביניים, לדוגמא: יישום של קוטלי עשבים בפסי העיבוד ושידוד שטחי באזורי הביניים.
בארץ בימים אלו עובדים שני כלים לעיבוד בפסים עם מכשירים משולבים, אמריקאי ואירופאי. אחד עובד בגד"ש הזורע שבעמקי הצפון והשני של אילן זיני, עובד באזור הנגב. בנגב יזרעו בפסי עיבוד תבואות קיץ ואבטיחים – מוזמנים להתרשם.
חקלאות ברת קיימא – פחמן אורגני בקרקע
