יבול שיא
הרפת והחלב
A9R1ktro7y 1rv0r2w 7ys

חקלאות ברת-קיימא

2 דק' קריאה

שיתוף:

מי מכם שקורא בנאמנות את עיתוננו נפגש בי לפני מספר חודשים במדור “נשים בחקלאות״. אני עוסקת בתחומי החקלאות השונים כשני עשורים וכיום מרצה, יועצת אגרונומית בכירה בגד"ש וירקות, כרמים והגנת הצומח בשיטות משמרות, חקלאות ברת קיימא וחקלאות אורגנית.
המדור החדש שלי יעסוק בכל שחדש ומעשי בתחומי החקלאות בדגש על שיטות התומכות בתהליכים ביולוגיים וסביבתיים לשימור משאבי הטבע שלנו לדורות הבאים. מה זאת אומרת? טוב, אז בעברית פשוטה…
שיטות ממשק ואגרוטכניקה המתחשבות/ תורמות למחזורי יסודות הזנה, טיוב קרקע, קיבוע חנקן, מאזני אנרגיה, שימוש מופחת במשאבים מתכלים, התמודדות עם אתגרים במשק החקלאי (ייעול השקיה, הגנה״צ והתמודדות עם עשבייה) תוך שילוב שיטות שונות ועוד.
עדיין מדברת בג׳יבריש מצויה? לא נורא, הכול יתבהר בהמשך. רק תתחילו לעקוב…
חקלאות ברת קיימא ניתן להגדיר כחקלאות בגישה סביבתית. לתפיסתי בשונה מהגדרת “אגרו-אקולוגיה״, הדגש כאן הוא החקלאות וכיצד היא משתלבת בסביבה ולא להיפך. יש לזכור שאנו עוסקים במערכת הייצור הגדולה בעולם, ללא חקלאים אין מזון, ועל כן אני מציעה לאמץ נקודת מבט ששמה את החקלאות בלב העניין אך במקביל דורשת ממנה לשאת באחריות על שמירת המשאבים בדורנו ולדורות הבאים. ועכשיו בחזרה לשורשים..
כל דיון על שיטות חקלאיות משמרות מתחיל בהתחלה – בשורשים/ בקרקע. מרבית הגידולים המזינים את העולם: תירס, חיטה, אורז וסויה גדלים בעולם בהיקף של מאות מיליוני הקטר קרקע.
למבנה הקרקע השפעה מכרעת על גידול שורשי צמחים, שמירה ואספקת מים לצמח, מחזורי חנקן ויסודות הזנה בקרקע, זיהום סביבתי ע״י חומרים ממקור אנתרופוגני והתנגדות לתהליכי הרס קרקע. מבנה הקרקע הוא נושא מרכזי גם בשל רגישותו להשפעות ממשקי עיבוד: חריש, קלטור, דיסקוס ושאר עיבודים משנים את מבנה הקרקע לטווח זמן קצר עד בינוני, בעוד פעולות ממשקיות המשפיעות על תכולת החומר האורגני בקרקע משפיעות לטווח ארוך: ירידה בכמות החומר האורגני (הפחמן האורגני) בקרקע גורמת לשינויים במבנה הקרקע שקשה לתקן.
ממשקים חקלאיים ברי קיימא חייבים לשמור על מבנה הקרקע לטווח הרחוק כך שמגוון תהליכים המתרחשים בקרקע וקשורים לפוריותה ואיכות הסביבה ימשיכו להתקיים. עקרון מרכזי בכל ממשק שכזה יהיה ניהול כמות הפחמן האורגני בקרקע.
בחודשים הקרובים, אציג את הפנים השונות של הנושא כפי שמתבטאות בפרקטיקה החקלאית הישראלית ובחידושים בעולם.
אתם מוזמנים לפנות אלי בשאלות, אשמח להתייחס ולשלבן במדור.
ד״ר שירלי גזית – [email protected]

תגובה אחת

  1. שלום שירלי;

    מצאתי את הכתבה שלך באתר למעלה, בעקבות חיפוש שעשיתי בכותרת: קיבוצים וחקלאות אורגנית.
    אני כרגע חי בחול ועושה בדיקה בתחום. מטרת הבדיקה היא למצוא את הקיבוצים או הישובים שבהם מתקיימת חקלאות אוגנית או מה שאת קוראת: "חקלאות ברת קיימא". אנחנו מתארגנים חבורה של יהודים צרפתים וגם לא יהודים להקים ישוב "אקולוגי" בעוד ֹחמשּ שנים.

    יצא לי להכיר איזה חווה או שתיים, "חוה ואדם", "קיימא" ועדיין לא קיבוץ שחי מהתחום.
    היום בערב אנו נעסוק בשיחת בזום בנושא התפתחות החקלאית בקיבוץ 1930-2019.
    מאמין שתהיינה הרבה שאלות בנושא ולכן נצטרך למצוא תשובות בהתאם.

    כרגע בגלל מגיפת הקורונה אין אפשרות להפגש ואולי לבקר בארץ כדי להתרשם, אז מה שנשאר זה שיחות ועידה וקריאה.

    תודה על תשומת הלב,
    בברכה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עד שהגיעה לגיל 50 הייתה עדי ליניאל ממושב שואבה עצמאית והתמחתה בהקמת אתרים באמצעות העסק שלה: "עדי ליניאל – פשוט לבנות אתר" * בהמשך הבינה שהיא רוצה שינוי והבינה שהיא טובה ב'ללמד' – מכאן
6 דק' קריאה
הדיון על הסיכום התקציבי הסופי יימשך בהכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית  ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, אישרה בשבוע שעבר (12.12) לקריאה ראשונה את ההצעה לתקן את חוק המים באשר לקביעת תעריף המים
4 דק' קריאה
זה נשמע פשוט, מכינים כמה שניצלים ושולחים כתרומה לחיילים בחזית, אבל מיזם "שישניצל" במושב ניר גלים, הפועל בעזרת עשרות מתנדבים ותורמים מהמושב ומכל הארץ, מספק לחיילים בשטח – מידי יום שישי – כ-4,500 כריכי
9 דק' קריאה
יונתן טל מרמת דוד, בן למייסדי גורדוניה וגם נצר לרבי מלובביץ', מתלבט האם להשתקע במדינת יהודה או לסבול את רעש ההמראות והנחיתות משדה התעופה הנוסף שיוקם לא רחוק מחלונו בישראל  על אף היותי בן
3 דק' קריאה
בסרטים, הטובים מנצחים את הרעים. במציאות, את ההיסטוריה כותבים המנצחים. הדי בן עמר חי בסרט  מאז היותי ילד אהבתי לראות סרטי קולנוע.  תחילה היו אלו הוריי שלקחו אותי איתם לראות סרטים – הייתי ילד
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן