יבול שיא
הרפת והחלב
חנן גינת ועזרא רבינס

יום החקלאות השנתי: אתגרי המחר בחקלאות הערבה

5 דק' קריאה

שיתוף:

יום החקלאות השנתי: ראש המועצה האזורית אילות אמר "השנה הוחלט להשקיע בחקלאות מדייקת בתמרים ובעוד גידולים חקלאיים ובהם קנאביס ואתרוג" ד"ר דורית אדלר-לונדנר הוסיפה: "במהלך שנת 2019 נפטרו בישראל 5851 בני אדם רק מתזונה לקויה ועוד 3703 כתוצאה מהשמנה"

יום החקלאות השנתי בחבל אילות חתם את שנת הפעילות המחקרית בערבה הדרומית. החקלאות היא ענף הפרנסה העיקרי של עשרת הקיבוצים בחבל הדרומי של ישראל שנושק לעיר אילת.
"מעל חמישים אחוזים מהרווח וההכנסה בכל הקיבוצים מגיעים  מחקלאות, בעיקר תמרים ולצידם גידולים אחרים" דברים שנשא ד"ר חנן גינת, ראש המועצה האזורית חבל אילות  – בפתח האירועים. "החקלאות היא הבסיס האיתן והמתאים להתיישבות בערבה בכלל ובערבה הדרומית, בחבל אילות, בפרט" המשיך ראש המועצה והוסיף: "בחבל אילות חרטנו על דגלנו את הצמיחה הדמוגרפית כיעד עיקרי.

 

חנן גינת ועזרא רבינס
חנן גינת ועזרא רבינס

 

על מנת לאפשר פרנסה בכבוד וקליטת משפחות צעירות לקיבוצי החבל אנו פועלים בכמה מישורים: "הבטחת אספקת ראויה של מים לטווח של העשור הקרוב, ולאפשר בכך צמיחה ראויה של העצים שכבר בקרקע, נטיעות חדשות ותוספת של מים לגידולים נוספים". ד"ר גינת ציין כי כמות המים המשמשים היום לצרכים ביתיים וחקלאות היא 26 מיליון מ"ק מים שפירים מקידוחים בקרקע, מים מותפלים ומי קולחין. היעד לשנת 2030 הוא לפחות 40 מיליון מ"ק. תוספת שטחים חקלאיים בזכות הפרוגרמה החקלאית, הרחבת הידע החקלאי בתחום המים וההשקיה החסכונית, איתור גידולים נוספים.

 

עמיעד לפידות, רב-סרן במילואים כקצין בצוללת, עבר באחרונה עם משפחתו להתגורר בבניין מגורים בעיר טירת כרמל "להוכיח כי ניתן לייצר את מודל הקיימות שפיתח בכל מקום, גם בבניין מגורים וגם בבנייה רוויה בעיר שהמודעות הסביבתית בה אינה גבוהה"

 

"לשמחתנו הצטרפו למו"פ חוקרים חדשים והאתגר של המחקר גדול" גילה ראש המועצה האזורית והמשיך בדבריו: "החל משנת הלימודים תש"ף החלו לימודי חקלאות במערכת השעות בבית הספר היסודי. אנו מקוים שנוכל להמשיך ולפתוח את לימודי החקלאות הן ביסודי והן בתיכון. האתגר הוא לחזק את הקשר בין הילדים לפעילות החקלאית ובטכנולוגיות המתאימות למאה ה-21".

ראש המועצה האזורית גילה כי השנה הוחלט להשקיע בחקלאות מדייקת בתמרים ובעוד גידולים חקלאיים ובהם קנאביס ואתרוג. לבחון אפשרות להקים מנהלת תמרים, לקדם את התיירות החקלאית באמצעות מצפים ואתרים לביקור ותעשייה חקלאית, למשל, סילאן, וכן חינוך לחקלאות בבתי הספר היסודי, התיכון וחיזוק בתחום האקדמי.

ראש המועצה העלה על נס את פועלה של מרג'ורי (ג'יג'י) סטרום ז"ל, שנולדה בברוקלין בשנת 1964,עלתה לישראל מניו-ג'רזי בשנת 1987 לקיבוץ לוטן בערבה הדרומית, עבדה כמטפלת, אשת אחזקה, רפתנית וגזברית. לפני 21 שנה עברה לקיבוץ סמר, שם שבה לאהבת נעוריה ברפת ואחרי לידת ילדיה יותם ואבשלום עסקה בתמחיר ומשם לריכוז המשק. בשנת חייה האחרונה 2015 הייתה מנהלת המו"פ בערבה הדרומית. "היא האמינה בפיתוח חקלאי והשאירה לנו מורשת של פיתוח חקלאי בערבה. פיתוח המבוסס על מחקר, חיזוק הדור הצעיר והתלמידים. ג'יג'י הצטיינה בחשיבה מדעית מדויקת שאפשרה הגשת הצעות מחקר לפיתוח החקלאות באזור".

ראש המוא"ז חבל אילות ציין כי ביום החקלאות השנתי מעניקים מלגות מקרן הנושאת את שמה של מרג'ורי סטרום. קרן למטרות תמיכה וחינוך והכשרה לחוקרי המו"פ החקלאי ולחקלאים בערבה. הקרן מאפשרת לחזק את החקלאות וחוקרים צעירים שישתלבו בפעילות החקלאית בחבל אילות.

אל הבמה הוזמנו ארבעה מקבלי מלגות. יובל שאול על מחקר בשיטת גידול אקולוגית של משמש/שזיף במשמרת קרקע במדבר קיצון, ד"ר צחור אדלר-אגמון על מניעת פריחה בעצי ינבוט, נעמה רותם על מרבדים מיקרוביאליים כביופילטר לטיפול בשפכי חקלאות מים אינטנסיבית ונדב סולווי, החוקר איכות וכמות שמן כפרי הארץ. אגב, נדב הוא בנה של ד"ר איליין סולוויי שעלתה מקנדה, התיישבה בקטורה ובין השאר מגדלת שם עצים עתיקי יומין.

את המלגות העניקו ראש המועצה האזורית, מנהל המו"פ ומנכ"לית "ערדום" המאגדת את המפעלים האזוריים של הערבה הדרומית, עדית גרפונקל, מקיבוץ יוטבתה. מפעלים שעיקר פעילותם שום לריבוי, תמרים, מחשבים ואגודת מים.

 

"אנחנו נמצאים בעיצומו של משבר מזון הולך ומחריף. ישראל טובעת במזון אבל לעשרים אחוזים מהאוכלוסייה אין ביטחון תזונתי. הסיבות המרכזיות להשמנה כיום קשורות לסביבת המזון שיצרנו: גודלן של מנות מזון, צפיפות קלורית גבוהה, משקאות ממותקים, סוכרים, מגוון אדיר של מזונות, טעם "נפלא" שאליו הורגל הציבור, פרסום אגרסיבי של מזונות, צפייה מרובה בטלוויזיה, מעט בישול ביתי ושימוש רב במזון מתועש"

 

ד"ר צחור אדלר-אגמון הודה בשם מקבלי המלגות (10,000 שקלים כל מלגה) וציין כי המלגה שהוענקה לו ולחבריו חשובה ומעבר לכבוד הרב, הסיוע הכספי יאפשר לזוכים לקדם מחקרים הנוגעים ישירות לחקלאות חבל אילות, הערבה הדרומית, ולתנאים הייחודיים הקשים שבה היא מתקיימת.

 

דר צחור אדלר אגמון
דר צחור אדלר אגמון

 

"כמו כל היושבים כאן, גם אנחנו, החוקרים, יודעים להעריך את החקלאות, מי במעבדה ומי בשדה וברור לנו כי לא רק העבר וההווה של האזור תלויים בה, אלא גם העתיד". ד"ר אדלר-ארגמן סיים את דבריו בהבטחה "לעשות שימוש מפרה, תרתי משמע, בזכות שנפלה בחלקנו ,על מנת לנסות ולהבטיח את המשך שגשוג החקלאות בחבל אילות". עזרא רבינס, מנהל יחידת המחקר והפיתוח בערבה הדרומית ציין את חשיבותו של יום החקלאות לכל מי שעוסק ופעיל בתחום ולעתיד החבל כולו.

חברת הכנסת מיקי חיימוביץ ("כחול לבן") שהיתה הפוליטיקאית היחידה שהוזמנה לכנס יום החקלאות השנתי, על רקע מאבקה הבלתי פוסק לתזונה בריאה וראויה, הצהירה בפתח דבריה: "אני לא חקלאית ולא הייתי חקלאית". היא סיפרה כי לפני שנים אחדות אחיה והיא רכשו חלקת קרקע מעירית תל-אביב-יפו וגידלו עליה בעלי חיים. "מהר מאד הבנו כמה קשה להיות חקלאי ולגדל בעלי חיים וויתרנו על הכל".

עמיעד לפידות – שהוגדר בשנת 2013 כאחד ממאה האנשים מעוררי השראה בישראל, שבנה את ביתו כמודל ייחודי לבנייה אקולוגית, בית שהוגדר כבית המגורים הירוק ביותר בישראל, במושב כרם מהר"ל – הירצה בפני אורחי 'יום החקלאות' על "קיימות זה פשוט – האמנם"? וסיפר בין השאר כיצד הוביל בקהילתו תהליכים מסוימים כמו שינוי תאורת רחוב תוך חיסכון של 82 אחוזים בצריכת חשמל, הפיכת הגינון במושב לגינון בר קיימא, יצירת שלוליות חורף, הקמה של גינה קהילתית, חיסכון של כ-50 אחוזים במי השקיה.

לפידות, רב-סרן במילואים כקצין בצוללת, עבר באחרונה עם משפחתו להתגורר בבניין מגורים בעיר טירת כרמל "להוכיח כי ניתן לייצר את מודל הקיימות שפיתח בכל מקום, גם בבניין מגורים וגם בבנייה רוויה בעיר שהמודעות הסביבתית בה אינה גבוהה". עמיד לפידות פיתח בשנים האחרונות מתקן לשימוש מקומי שהופך פסולת לאנרגיה ללא יצירה של כל זיהום לסביבה. המתקן יכול לתת פתרון לבעיית הפסולת בכלל ובעיית הפלסטיק בפרט.

עמיעד לפידות הוגדר בשנת 2010 על ידי ארגוני הסביבה בישראל כ"אדם הכי משפיע לחיוב על שמירת הסביבה בישראל" ובשנת 2011 קיבל עם עמותת "ארץ כרמל", שאותה הקים, את פרס השר להגנת הסביבה למצוינות סביבתית. ההרצאה שחתמה את "יום החקלאות" לוותה בנתונים די מדאיגים על מצבה הגופני והבריאותי של האוכלוסייה בישראל וגם בעולם הגדול.
ד"ר דורית אדלר-לונדנר, תזונאית קלינית ונשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא הדגישה בפתח דבריה: "שלוש המגיפות המשפיעות על העולם: השמנה,תת־תזונה ומשבר האקלים" והדגישה: "התזונה המזיקה מהווה סיכון גדול יותר ממין לא בטוח, אלכוהול, סמים והכל ביחד".

 

דר דורית אדלר לונדנר
דר דורית אדלר לונדנר

 

ומכאן לנתון שהדהים את כולם: "במהלך שנת 2019 נפטרו בישראל 5851 בני אדם מתזונה לקויה ועוד 3703 כתוצאה מהשמנה". כלומר כמעט 10,000 מתושבי המדינה הלכו לעולמם השנה מתזונה לקויה והשמנה.

ד"ר אדלר-לונדנר ציינה  בכנס יום החקלאות השנתי כי ניכרת עלייה דרמטית בהשמנה "בהיעדר מדיניות" וכי "כל אדם רביעי סובל מסוכרת ואין מדינה בעולם שתוכל לשאת בהוצאות טיפול בסוכרת". היא גילתה כי בישראל הסתכמו השנה הוצאות הטיפול בהשמנה ובתזונה לקויה בתשעה מיליארד שקלים.

"אנחנו נמצאים בעיצומו של משבר מזון הולך ומחריף. ישראל טובעת במזון אבל לעשרים אחוזים מהאוכלוסייה אין ביטחון תזונתי. הסיבות המרכזיות להשמנה כיום קשורות לסביבת המזון שיצרנו: גודלן של מנות מזון, צפיפות קלורית גבוהה, משקאות ממותקים, סוכרים, מגוון אדיר של מזונות, טעם "נפלא" שאליו הורגל הציבור, פרסום אגרסיבי של מזונות, צפייה מרובה בטלוויזיה, מעט בישול ביתי ושימוש רב במזון מתועש". לדבריה צריך לשנות את כל מערכת המזון כדי שיהיה די מזון לכולם. עוד ציינה כי בשנת 2035 הסוכרת הלא מטופלת תוגדר מחלה ממארת. "לאן הולכות הסובסידיות לחקלאות בעולם?" שאלה ד"ר דורית אדלר-לונדנר והשיבה: "בארצות הברית מתמרצים גידולים למזון לבעלי חיים ולכן אתם מבינים מדוע האמריקנים נראים שמנים".

ובארץ: "אנשים לא קונים ירקות ופירות כשהמחירים עלו בצורה דרמטית בשנים האחרונות והמדינה מתעלמת מזה. הזוי לבצע יבוא. כשהמשבר יחריף מדינות יסייעו לאזרחיהן ולא לייצוא לישראל. משפחות עניות מוותרות על פירות וירקות. התחלואה של הדור הבא תיקבע על פי מצב תזונתי של האם. החוסר פוגע ומסייע לתחלואה. חובה לאכול מזון שיהיה כמה שפחות מעובד". ואת הרצאתה סיימה במילים: "המדינה חייבת רשת בטחון תזונתי לחקלאים" ועל משבר האקלים הוסיפה: "המשבר ישפיע על כל ילד בעולם בעתיד". את יום החקלאות ליוותה מקהלת "אנסמבל רנות" שראש המועצה הגדיר אותה: "הדבר הכי יפה ומרגש בחבל כולו".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן