שנים רבות, אני רואה אותו מוביל את מיכלית החלב ברפתות – אדם מבוגר שנראה צעיר, מלא אנרגיות, עם חיוך תמידי שעושה עבודה שקטה ויעילה. מכיר את כל הרפתנים ולא זקוק לעזרה בעבודה, הוא בעל ניסיון רב ויודע את המלאכה
ביקשתי מגדעון, שיצרף אותי אליו ליום הובלה ובדרך נוכל לשוחח ולהחליף חוויות, עליו וגם על העשייה שלו, לאורך השנים.
גדעון הציע לי להצטרף להובלה באמצע יולי הקיצי, ביום שישי ב-03.30, לנסיעת איסוף ברפתות הבקעה וצפון ים המלח. אם חבר, בן 82, יוצא בשעה כזו לעבודה, מה אני יכול להגיד…
כך פגשתי אדם מדהים, מקיבוץ מרחביה שליד עפולה, שכל עשייה שלו מתבצעת בשמחה ובחיוך רחב…
נפגשנו בשער עין חרוד לקראת שלוש וחצי לפנות בוקר, בחוץ כמובן חושך מלא, עליתי אליו לקבינה של משאית קואופ' תבור-גליל, ליום מעניין שבשביל גדעון, זהו יום שגרתי לחלוטין.
נתחיל בסיפור הילדות שלך עד הגיעך לעבודה בהובלת חלב
הוריי עלו ארצה מפולין בשנת 1929 וגרו ליד נחל חדרה, כשהמטרה המרכזית היא ייבוש הביצות בחדרה.. אבא היה חייל בבריגדה ובארץ הפך להיות חקלאי, גרנו בשיכון חקלאים והיה לנו הלול הכי גדול במושבה – שנים גידלנו עופות לביצים. היו לנו גם פרדסים והתפרנסנו מהעבודה בחקלאות.
אחרי מלחמת השחרור הכול נפל בגלל הצנע ואז אח שלי, שגדל בשנות ה-50 והיה ממקימי קיבוץ הראל ליד ירושלים, שכנע את ההורים ללכת לקיבוץ. פנינו לקיבוץ הארצי, שהפנה אותנו לקיבוץ מרחביה בעמק יזרעאל ומאז שנות ה-50 אנחנו שם.
נולדתי בשנת 1940 בבית החולים בילינסון בפתח תקווה ובגיל 10 עברתי עם הוריי למרחביה. גדלתי במערכת החינוך הקיבוצית.
זה היה קיבוץ שיתופי של השמו"צ, אבא עבד בפרדס ואימא בלול. בצבא התגייסתי לפיקוד צפון בנצרת, למחלקת מדידות של שטחי אש ומבנים במחנות צה"ל.
מתי התחלת לנהוג על משאית וסמיטריילר?
ב-62 עשיתי קורס נהיגה סמיטריילר והתחלתי בקואופ' התבור בעמק יזרעאל, יחידה קטנה והמשכורת עברה ישירות לקיבוץ השיתופי. העבודה הייתה היישר בהובלת חלב ממשקי הסביבה. קואופ' בית שאן חרוד – בש"ח, היה עצמאי בעמק חרוד ואנחנו הובלנו לקיבוצים של העמק. 60 שנה עוסק בהובלת חלב!
בשירות המילואים ב-64. התחלנו לעסוק בהובלת טנקים – הייתה מכסה לכל קואופרטיב, לעסוק בהובלה במילואים ובמלחמות ישראל. לא הייתה יחידה מיוחדת אלא קואופרטיבים, עד שנות ה-80, שבהן בנו יחידת הובלה עצמאית של הצבא.
אשתי בת מושב מרחביה השכן ובשנות ה-50, חצתה את הקווים לקיבוץ שעל יד, לאבא שלה הייתה רפת והם גידלו 4 ילדים.
איזו עבודה זו – הובלת חלב של שנות ה-60 ולאחריהן?
האחריות לאיסוף החלב הייתה של נהגי הקואופ' מטעם הרפת – הייתה צינורית שאיתה מדדנו את החלב במיכל וגם צינורית במחלבה, שבה מדדו את כמות החלב במיכלית.
הובלנו חלב למחלבת תנובה בירושלים, לא היה כביש בקעה וגם לא כביש 6 – הנסיעה הייתה דרך רמלה-לוד. יונה גרינפלד, מוביל ממרחביה ואני, הובלנו ביחד יומיום לירושלים, דרך נחשון וצומת לטרון. ההובלה הייתה גם למחלבות תל אביב וחיפה (שנסגרו בשנות ה-90 על ידי אריק רייכמן יו"ר תנובה)
עבדנו 7 ימים בשבוע, בשבת העמסנו במהלך היום ופרקנו במוצאי שבת. כך היה בכל השבתות והחגים והיו מעט חופשות.
הכרתי את כל הרפתות באזור ואהבנו מאוד את העבודה, שהיה בה מפגש קרוב עם הרפתנים. בקואופ' העבודה הייתה מסודרת – 12 שעות עם הפסקה באמצע וכשהיו תקלות במחלבות, ישבנו בצד וחיכינו.
לכל אזור בארץ היה קואופרטיב הובלה והיו טריטוריות בשיתוף תנובה.
סדר היום בעבודה – הובלה מוקדם בבוקר, כך שהחולבים יוכלו להתחיל את חליבת הבוקר, עם מיכל נקי ושטוף וצריך לקחת בחשבון, ששטיפת המיכל אורכת כשלושת רבעי השעה. וכך בשעה 04.00, מיכל החלב (הטנק) כבר היה מוכן לקליטת חלב מחליבת הבוקר.
לעיתים, איסוף החלב נעשה אחרי חליבת הבוקר ולפני הצהריים, תלוי בסידור העבודה. יש מעט מאוד הובלות של חלב אחה"צ וזה תמיד, לפני או אחרי חליבת הבוקר.
הקואופרטיבים מתאחדים ועבודת הנהגים שגרתית למדי…
התבור שמרו על הקואופ' בעבודת מכולות ובחלב. בשלב מסוים, חשבו שאיחוד שני קואופ' יהיה יותר כלכלי וכך, בשנת 2003 נעשה איחוד עם השכנים מעמק בית שאן והקואופ' החדש נקרא תבור שאן חרוד – תש"ח.
הנהגים עברו למשכורות אישיות במרחביה (בעקבות השינוי בקיבוץ) ויש ועד לנהגים. חלק גדול מהנסיעות הן בלילה – מתרגלים לעניין ואין בעיה. ברוב הלילות מתחילים ב-24.00, יש פחות לחץ והכבישים פנויים. בדרך כלל עושים שתי נסיעות וההובלה השנייה אחרי חליבת בוקר – המשמרת כ-12 שעות.
הרגל של שנים עם עבודה רבה בלילות ומעט שעות שינה, כי יש משפחה בבית ופעילויות חברתיות בקיבוץ.
אוכל – יום של נשנושים, אין ארוחה מסודרת אלא רק בארוחת הערב בבית עם האישה והילדים.
ההובלות הן בד"כ למחלבות אלון תבור ולתל יוסף ובעבר זה היה גם לערים הגדולות – חיפה, תל אביב, ירושלים ורחובות.
השינויים במערך הובלת החלב
אחרי שהאחריות עברה למחלבות, תנובה עשתה מכרזים להובלה ובכל מכרז הורידו את המחירים, חברת כימוטל נכנסה וכל המערך השתנה. מספר המשקים ירד ועובדים רק באזור הצפון, ירדנו מ-950 אלף ליטר ל-500 אלף ליום וכל ארגוני ההובלה נפגעו מ-2003.
צמצמנו את ההובלה ומספר המיכליות, היום רמת המחירים נמוכה מאוד אבל עומדים בסטנדרטים המקצועיים.
בתש"ח יש 6 מיכליות, בתבור 4 מיכליות, עברו ממיכל בודד לפולים ולסמיטרלים – 12, 18 ו-20 אלף ליטר. חלק גדול נבנה בפלדות, במג"ט ובקיסילוק.
נהגים – בשנים הראשונות, רוב הנהגים היו קיבוצניקים ובהדרגה מספרם הצטמצם מאוד וכיום יש ישראלים בשילוב לא מעט ערבים. רובם צעירים והכי בוגר כיום זה קמינסקי, חברי מקיבוץ נווה אור בעמק המעיינות, שמתלבט אם להמשיך בגילו…
הובלת החלב היא ענף יציב – יומיום. הרפתן רוצה שתגיע שקט, רגוע, מכיל. נהגים יוצאים מהעבודה באם אין להם סבלנות באופי – צריך יחס ואורך רוח.
בתחום החלב הנהגים אוהבים את העבודה ואין הרבה תחלופה.
יש לנו נהג אחד לאוטו, תחזוקה וטיפולים במוסך – יש אחד קטן במגדל העמק וגדול באיכסל ובעפולה. המשרדים במפעלי העמק עם מוסך קטן בסמוך.
בדרך מאזינים לרדיו ובעיקר לרשת ג'.
תבור-גליל – כיום יש איחוד נוסף של שני קואופ' והשם שבחרו הוא תבור גליל. המנהל הוא קובי מהגליל, במקום אמציה משריד, מעט צעירים נכנסים לתחום, כי השכר לא גבוה וגם הנהיגה בכבישים לא קלה. לשים כאן את הלוגו של תבור גליל
האווירה טובה, הצוות מגובש ועובד שנים רבות ביחד.
השגרה בענף דומה על פני השנים ואנחנו פחות מרגישים את השינויים בענף, למעט השינוי הגדול, עם הכנסת הטכנולוגיה ומערכת השאיבה והמדידה.
הדוגם – מתחיל ב-8 מעלות ואחרי 300 ליטר אם לא יורד מתחת ל-6 מעלות, שאיבת החלב נעצרת. החברה היא וולף, יש כ-60 דוגמים, המכשיר קובע לנהג ואי אפשר לעקוף אותו. כל חצי שנה בודקים ומכיילים.
העמיתים שלנו בקבלת חלב בתנובה התחלפו כולם והיחסים פחות חמים מבעבר. אנחנו כבר לא מובילים למחלבות שטראוס וטרה.
אין עייפות, נהנה מהעשייה ואוהב את העבודה.
יקיר הענף – בכנס המדעי בירושלים בשנת 2011, גדעון קיבל אות יקיר הענף מידי שרת החקלאות אורית נוקד וייצג בגאווה של כל מובילי החלב בישראל, על העשייה המתמדת, היומיומית והחשובה שלהם..
מתחילים את משיכת החלב ברפתות הבקעה..
06.00 – מגיעים לרפת קליה, דודי המנהל נמצא בחו"ל ובמקומו מוביל שריף – בוגר רופין, 6 שנים בענף, גר בירושלים ומכיר את כל העבודות, כולל המחשב
הטמפ' 6.9 מעלות והחליבה עוד לא נגמרה, מחכים שהטמפ' תרד מתחת ל-6 מעלות אבל היא דווקא ממשיכה לעלות עם חלב חם שנכנס. יושבים במרפסת היפה של המכון ומחכים שהטמפ' תרד, כי המערכת לא תיתן לשאוב ברמה כזו.
יש לך הרבה תחביבים, מעבר להובלת החלב והשעות הרבות שאתה מקדיש לה
יש לנו נכדים במרחביה, ברפת פאלק בכניסה למושב, בת נשואה לניר ויש להם 3 ילדים.
טיולים בקבוצת הסיירת פעם בחודש, ריקודים – אחראי על תלבושות הלהקה במרחביה.
ערבי שירה ביפעת של פרלמנט העמק עם תזמורת – 130 חברים, כלי נגינה מגוונים, בימי שישי וקבלת שבת בערב. תרבות מפותחת מאוד יחד עם תושבים מההרחבה בקיבוץ וזה עושה טוב לכולם.
החלב התקרר
06.20 – אחרי המתנה של 20 ד', הטמפ' ירדה ל-6 מעלות ואז מניעים, מחברים את הצינור למיכל החלב, פותחים את מכסה הדוגם ושמים מבחנות.
מתחילים בטמפ' גבוהה של המיכלית ולאט זה יורד בהדרגה ודי מהר מגיע ל-5.8 מעלות. נותנים לחלב לזרום, מסמנים את שם המשק על המכסה. יש שני צבעים למכסה המבחנות – המבחנה הירוקה הולכת לבדיקות במעבדה המרכזית בקיסריה והמבחנה הלבנה למחלבה. יש גם מבחנה הגדולה של כל התא והיא נבדקת ראשונה בקבלת החלב במחלבה, כדי לדעת אם בכלל לשאוב את החלב למיכלים הגדולים בקבלה.
צינור ההולכה כחול 9 מטר, שיספיק להגיע לכל מרחק. בתום השאיבה, מפעילים את השטיפה של המיכל המקומי והרפתנים יסגרו את הברז לפני החליבה הבאה.
מהפכת הדוגמים – סיפרתי לגדעון על סיור הלמידה שלנו באירופה ב-1997 והכנסת הדוגמים והוא משיב שזו הצלחה גדולה – כבר לא עולים למעלה למיכלית, יש ספירה נכונה של הטמפ' וכמות החלב מדויקת. בעבר המשאבה הייתה של המשק והנהג טיפס על המיכלית לפתוח את מכסה התא ולאחר המילוי להעביר את הצינור לתא הבא.
המיכלית – כ-39 מ"ק עם 5 תאים בגדלים שונים ולכל תא יש מבחנה נפרדת.
06.45 – סיימנו את השאיבה ברפת קליה, סוגרים את המערכות ונוסעים לרפת אלמוג בצפון ים המלח.
כשרות – בדרך כלל כל משקי בית שאן הם בד"צ, מתחילים עם הכשרות הגבוהה ואם יש מהדרין, אזי משלימים בתאים נפרדים.
במושבים – הפולים נכנסים במלואם ואם הכניסה מורכבת אזי לפעמים, הם משאירים חצי בכניסה וקושרים חזרה, אחרי המילוי.
08.10 – מגיעים לרפת גלגל, שקט לגמרי, אין אף אחד ברפת בשעה זו, החליבה נגמרה זה מכבר, המזריע שוטף את המגפיים אחרי שסיים את עבודתו ושואבים 10,000 ליטר ב-1.5 מעלות.
גדעון מרים טלפון לפליקס הסדרן, שנשאר מקום במיכלית לעוד 3,000 ליטר ואחרי בדיקה, פליקס חוזר ושולח את גדעון להשלים ברפת מעוז חיים.
מיכליות – בודד כ-36 מ"ק ואילו בפול 20 +20 וזה נותן גמישות יותר גדולה – להתיר ולהיכנס למקום צר וקשה ברפת מושבית, עם כניסה מפותלת.
כמה קואופ' להובלה יש כיום? – תבור גליל, עמק הירדן, גליל מערבי, עמק חפר, הנגב והערבה, כימוטל.
הפתעה לסיום
בדרך חזרה לפריקה במחלבת אלון תבור, נוסעים לכיוון רפת מעוז חיים בלב עמק המעיינות, להשלים את הנפח שמשאר במיכלית, עולים על הכביש שעוקף את בית שאן, אחרי שדה אליהו בעמק ואז…
צפצופים עזים בקבינה – גדעון עוצר, יורד מהמשאית ורואה פיצוץ במערכת המים לקירור והמים זורמים החוצה. חונים בצד הדרך, השמש קופחת מלמעלה וחם מאוד בעמק, בלי כל צל בסביבה. גדעון מטה את הקבינה ומנסה לתקן את התקלה, מביא ארגז כלים, פותח-סוגר וללא הצלחה – חסר צינור במקום זה שהתפוצץ. טלפונים לכל אלה שיכולים לעזור ולבסוף, מחכים 3 שעות למכונאי מאיכסל שליד נצרת, שיגיע לתיקון..
לפני הצהריים, חם והצל היחידי הוא של המיכלית, גדעון מנסה כמו צעיר ממש, בשמש הקופחת ועושה כל מה שניתן בתנאי המקום והשטח, עד שמגיע המכונאי שברבע שעה מתקן את התקלה – אפשר לקחת נשימה עמוקה ולהמשיך בדרך.
הערכתי מאוד את הנחישות והמקצוענות של גדעון – גם בתקלה משביתה בתנאי סביבה מעיקים, הוא שמר על מצב רוח טוב ושירה קולחת…
היה כיף של יום עם… גדעון כרמלי מוביל החלב, שהגיל לא ניכר עליו כלל והוא שומר על מקצוענות ומצב רוח מרומם בכל תנאי… מעורר השתאות והערכה..
