כתבו: אוריה גזית, חברת חושן פודטק; גל פלג-אריאל
את הנבטים כמזון לבעלי חיים פגשתי בסיור בארצות הברית כבר לפני 8 שנים. זה היה נראה כמו חלום. אני מגיעה מרקע של גידול בקר במרעה, עונת הקמל בארץ היא ארוכה והמחשבה לתת תוספת מזון טרי בכל יום נראתה כפנטזיה, על אחת כמה וכמה ברפתות חלב. לכן, הראש מיד התחיל לעבוד כיצד נוכל ליישם את זה בישראל.
להפתעתי, לפני כשבועיים, שמעתי לראשונה על חברת "חושן פודטק", חברה כחול-לבן, שפועלת במרץ כדי ליצור מציאות חדשה. חושן פודטק הקימה מפעל לייצור נבטים לא רחוק מגבול לבנון, בקיבוץ סער. מתקן הייצור הינו מתקן אירופוני בו מגדלים נבטי שעורה בשיטת קומות.
במפעל נקצרים מעל 20 טון נבטים ביום שנאכלים על-ידי כ-1,500 פרות חולבות. הפרות נהנות מכך שחלק לא מבוטל מהמנה שלהן הינו אוכל טרי, ללא חיטוי והדברה, הכולל את השורשים, הזרעים המונבטים ושכבת ירק רעננה.
מאוד סיקרן אותי להבין מה עומד מאחורי המיזם השאפתני והחדשני הזה, וכך פגשתי מרקם מגוון של מומחים בעלי שם מהענף לצד חבר'ה צעירים, שאת הפרות ראו לראשונה רק לפני שנים אחדות.
חושן פודטק החליטה שהיא הופכת את החלום של הזנה במזון טרי למציאות. כפי שכולנו יודעים, ההזנה ברפת דיי קבועה במשך שנים ארוכות וכוללת את המזונות המוכרים- שחתות וסוגי קש שונים , תחמיצי תירס וחיטה, לצד גרעינים, כופתאות ותוספים שונים. הימים בהם הרפתן היה קוצר ירק בבוקר ומפזר באבוס חלפו כבר לפני כמה עשורים והתרגלנו שהדבר הטרי היחיד שיש במנה זה המים. ההיגיון ברור- קשה מאוד להחזיק רפת עם מאות ראשי בקר, הצורכת עשרות טונות של מזון מידי יום, עם הזנה המבוססת על ירק צעיר, ולכן ככל שגדל מספר ראשי הבקר בכל רפת חלפו מן העולם התוספות שהגיעו מירק טרי שנקצר מהשדה.
חושן פודטק שמה לה למטרה לגדל מוצר מזון טרי לפרות חלב. בשנת 2021 הקימה החברה מתקן מחקר ופיתוח בפרדס חנה, בו פועלים מומחי החברה ללא לאות ליצירת מערכות גידול בהן ניתן לגדל בשיטות מיוחדות נבטים טריים ואיכותיים בעלי ערכים תזונתיים המותאמים לחיות המשק. עד היום הפיקה החברה ניסויים ותצפיות במשקים ברחבי הארץ, כאשר, לצד התצפיות המשקיות, ביצעה חושן פודטק מחקרים אקדמיים שנעשו בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית בהובלתו של פרופ' סמיר מבג'יש וכן ברפת הפרטנית של מכון וולקני בהובלתו של פרופ' עוזי מועלם.
במסגרת המחקר שנערך ברפת וולקני בהובלתו של פרופ' עוזי מועלם, נעשו עד היום שני ניסויים מלאים שנמשכו כל אחד יותר משלושה חודשים. מהניסוי הראשון עלה כי השימוש בנבטים בטוח לחלוטין ואינו גורם לתחלואה או לבעיות בעיכול. בנוסף, נמצא כי שילוב של 11.5% נבטים במנה (על בסיס ח"י) העלה את תנובת החלב (3.6%), הפחית במעט את אחוז השומן (5.6%) והעלה במעט את אחוז החלבון (2%). בניסוי השני שהסתיים לא מזמן, נעשו דיוקים והתאמות לאור ממצאי הניסוי הראשון, נושא הירידה בשומן נפתר, ונצפתה עליה באחוז השומן (ידוע שכמות הסיב במנה משפיעה על אחוז השומן בחלב, ייתכן שבניסוי הראשון הערכת אחוז הסיב בנבטים הייתה גבוהה מידי, כך שבפועל המנה הכילה פחות סיב מה שהוביל לירידה באחוז השומן). נוסף על כך, תוצאות המחקר מראות שנעכלות החומר היבש, החומר האורגני, החלבון והשומן הייתה טובה יותר בפרות שקיבלו מנה שכללה נבטי שעורה. כשמסתכלים על התמונה הכוללת- נעכלות גבוהה, ריכוז אמוניה נמוך יותר, נטייה לאחוז חלבון גבוה בחלב, נראה ששילוב נבטים במנה מוביל לנעכלות טובה יותר של מקורות החנקן.
כמו כן, קצב העיכול של הנבטים הינו מהיר יותר ביחס לתחמיץ תירס, תחמיץ חיטה ותירס גרוס. ישנה חשיבות לתוצאה זו כאשר קובעים את יחסי המזונות במנה המתוכננת תוך שמירה על סנכרון בין מקורות האנרגיה והחלבון.
בסיכום המחקר נכתב כי הנבטים בעלי פוטנציאל מבטיח כמזון למעלי-גירה. חושן פודטק ופרופ' עוזי מועלם עמלים על ניסויים נוספים תוך ניסיון מתמיד לטייב את המידע אודות אחוז הסיב בנבטים ושילוב כמות מתאימה בפרות חולבות גבוהות תנובה.
לצד החוקרים, מלווים את החברה אנשי מקצוע נוספים באופן קבוע, איתם ניתן למנות את ד"ר חיים ליבוביץ – מרכז המו"פ ותחום מעלי גירה קטנים, שי זלצר האגרונום הראשי של החברה, וד"ר חן גילד המוביל את תחום החולבות. נוסף אליהם, ד"ר דורון בר אמון על הסטטיסטיקה וניתוח הנתונים. לכן, הם מדגישים : "מובטח שהמידע הנצבר יהיה איכותי ומהימן".
יחד עם אנשי המקצוע משתלבים גם אוריה גזית האמון על הלוגיסטיקה של מערך הניסויים והמו"פ לצד ניהול ותפעול מתקני הייצור והאספקה ללקוחות, אריק חנוכייב שמנהל ביד רמה את המתקן בסער, טל אנגלנדר שפועל בתחום הניהול הכספי והמשפטי של החברה, ועוד שורה של אנשים טובים וחרוצים שמרגישים שזו ממש שליחות להיות חלק מהדבר המדהים הזה.
חושן פודטק, היא חברה פרטית המובלת על ידי נוחי דנקנר שמספר לכל, כי למרות שעסק במשך השנים בלא מעט תחומים עסקיים, הנבטים של חושן פודטק זה הדבר המדליק והמעניין ביותר. "זה מוצר שיעשה מהפכה בהזנת בעלי חיים באופן הכי רחב שניתן לחשוב עליו: גם מזון משובח שבעלי החיים נהנים ואוהבים לאכול, שיפור ברווחיות הרפתות, שחרור שטחי קרקע למטרות אחרות, חיסכון של כ-95% במים, הפחתה משמעותית בפליטת גז מתאן והקטנת הזיהום גם על פני הקרקע וגם של מי התהום. זו לדעתי בשורה גדולה".
כשאני מנסה לברר קצת מה יגרום לשחרור הקרקע , אני מבינה את סדרי הגודל של הדברים- בדונם אדמה ניתן לגדל בעונה כטון אחד של תחמיץ (במצב טוב), במערכת שפיתחה חושן פודטק ניתן לגדל 10 טון ביום באותו השטח. נשמע כמעט כמו פנטזיה.
איך עושים את זה?
כשנכנסים למתקן בקיבוץ סער רואים הכל ירוק –מגשים של מרבדי דשא ירוקים זוהרים, המונחים בקומות במסדרון שלא נגמר וקשה להישאר אדישים.
הם קוראים לזה- "הבריאה" של הנבט. "במשך שבעה ימים אנחנו מביאים לזרע הקטן את כל מה שהוא צריך בכל רגע נתון ואומרים לו "גדל". והוא באמת גדל. המגשים נזרעים על-ידי מכונות שהחברה פיתחה. במגש שנזרע אתמול, ניתן לראות שבכל זרע פורצת נקודה לבנה קטנטנה, ביום הבא כבר יש מערכת שורשונים לבנה שמחפשת את הדרך לתחתית המגש. ביום שלאחר מכן מתחילה פריצה של נבטונים ירוקים קטנים ומשלב זה ואילך, כבמטה קסם, בכל יום צומח הירק עד שמגיע לגובה של כ-35 סנטימטר של שטיח שתחתיתו שכבת שורשים ומעליה שכבת ירק. מבחינתם, זו ה"בריאה" בשבעה ימים בלבד…
הנבטים המוכנים מועלים על מסוע שלוקח אותם לצידו השני של המתחם, חלקם נקצצים ונשלחים לרפת וחלקם נשלחים כשטיחים שלמים.
כך, כל יום מיוצרים מעל עשרים טון טרי של מזון שקשה לדמיין שרק לפני שבעה ימים היו זרעים פשוטים ויבשים.
אז מה החלום?
החלום הוא להקים ברחבי ישראל ובמדינות נוספות מתקני ייצור לצד מקבצי משקי בעלי חיים ולשווק אלפי טונות ביום לעשרות ומאות אלפי חיות משק שבטוח יהיו מרוצות יותר.
ומה תהליך ההגשמה שלו?
אוריה משתף: "פה בקיבוץ סער אנחנו מרחיבים את המתקן על מנת שיוכל להפיק 60 טון ביום. בנוסף, אנו פועלים ליצירת שיתופי פעולה עם מרכזי מזון שונים בארץ על מנת להקים לצידם מתקנים גדולים נוספים. חתמנו על הסכם שותפות עם חברת החלב הגדולה ביותר באיחוד האמירויות איתה נקים יחד מפעלים לייצור של כ-1500 טון ביום שיסופקו לעשרות אלפי הפרות שבבעלותה לצד מכירה ללקוחות נוספים באזור וכן אנו קרובים מאוד לחתימת הסכם שותפות נוסף באירופה.
בכל מקום שאנו מגיעים אליו בעולם, יש הבנה כי קיים צורך הולך וגדל למציאת פתרונות הזנה חדשניים שיתמודדו עם אתגרי מצוקת השטחים החקלאיים ההולכים ומצטמצמים, גם מהסבה של קרקעות למגורים וגם עקב השינויים האקלימיים שמקשים על הגידול בשטחים נרחבים, זאת לצד מצוקה הולכת וגוברת של מי השקיה.
החברות והמומחים איתם אנו נפגשים מבינים כי חושן פודטק השקיעה המון בביסוס ידע מבוסס מחקר, הן בנושאים האגרונומיים והאגרוטכניים והן בכל הקשור להזנה ושילוב הנבטים במנות ההזנה. כידוע, יש כבוד והערכה רבה לידע הישראלי בתחום גידול בעלי חיים".
מה היו השפעות המלחמה? הרי אתם ממוקמים מספר קילומטרים בודדים מהגבול הלבנוני
אוריה משיב: "כמו כל עם ישראל, קמנו בשביעי לאוקטובר למציאות אחרת לחלוטין. היה הלם מוחלט, ובשבועות הראשונים קיבוץ סער התרוקן כמעט לחלוטין, למעט עובדי הרפת המסורים ומתנדבים מבוגרים שעבדו ברפת בעבר. כמעט שלא הייתה נפש חיה בקיבוץ. המצב היה מאתגר כיוון שלא היו עובדים שהסכימו לבוא למתקן, בטח לא לעבודת לילה. אבל אחרי כשבועיים , בהחלטה משותפת עם הקיבוץ, פתחנו שוב את שערי המתקן והנבטים חזרו מאז ועד היום להיות מסופקים מדי בוקר לרפתות, זאת במציאות לא פשוטה למרות טילים, כתב"מים ואזעקות המלווים את הפעילות כמעט מדי יום".
"למרות המלחמה, הסכם השותפות בין החברה מאיחוד האמירויות לבין חושן פודטק נחתם באוקטובר 2023, כאשר מסביב לשולחן יושבים נציגים אמירתיים, סורים, לבנונים וגם אנחנו הישראלים. ללא ספק מחזה סוריאליסטי בתוך המציאות המורכבת בה אנו נמצאים".
טל אנגלנדר מספר: "למלחמה היו גם השלכות לא פשוטות בצד הפיננסי, לאחר שמשקיעים מחו"ל הפסיקו להגיע לישראל והשקעות גדולות שהיו לקראת חתימה נעצרו, אך בימים אלה אנחנו בסבב של גיוס הון בישראל, ולשמחתנו יש רצון גדול של אנשי עסקים ישראלים להשתלב בעשייה שלנו ולהשקיע בנו ואולי דווקא בהיותנו מפעל חלוצי וחדשני שיושב על גבול הצפון".
להשתלב בעשיה ירוקה
החברים בחושן פודטק מספרים לי בגאווה על ההשלכות הסביבתיות העצומות שיש לשילוב הנבטים במנות ההזנה של בעלי החיים. ידוע הוא כי למשק החי יש נתח ניכר בפליטות של מתאן לאוויר וחנקן לקרקע, דבר שמדינות רבות בעולם, ובתוכן ישראל, הצהירו לא פעם כי הן פועלות במרץ להפחיתו. חושן ערכה בין היתר ניסויים ומחקרים המראים כי פליטות המתאן אצל פרות שקיבלו מנות הזנה בהן שולבו נבטי חושן פודטק יורדות בעשרות אחוזים ופליטת החנקן לקרקע אף היא מצטמצמת באופן ניכר. זו בשורה מדהימה לכל מי שהטבע והעולם חשובים לו. נוסיף לכך את זה שהנבטים גדלים ללא דישון וחומרים כימיים וכלל התוצרת נאכלת כך שאין פחת בכלל – כל אלה מקדמים את ענף החי למקום טוב וירוק יותר.
האם זה כלכלי?
הרפת הינה עסק כלכלי לכל דבר, שצריך להשאיר שורת רווח חיובית בסוף השנה. כיום, עלות הנבטים היא 550 ₪ לטון טרי, כאשר הנבטים מביאים איתם ערכים תזונתיים מצוינים- 19% חלבון, 1.66 מגק"ל אנרגיה נטו, 38% NDF. התועלות הפיסיולוגיות (שיפור בניצולת המזון ו/או עליה בייצור החמ"מ) נבחנות בכל משק בו חושן פודטק פועלת וניכר כי המגמה חיובית. מומחי החברה, לצד חוקרים בלתי תלויים, ימשיכו לפקח ולעקוב בכדי להבטיח את הכדאיות בשילוב הנבטים במנה, לא רק בהיבט התזונתי אלא גם בהיבט הכלכלי.
ובכל זאת, איך מצליחים להיכנס לשוק כזה?
אנשי חושן פודטק מסבירים לי כי זו אכן עבודה קשה, אבל "השיטה" היא לא לשכנע את הרפתן בגרפים ונתונים אלא לתת לו פשוט לנסות. "אנחנו מגיעים לרפת ולתקופה ראשונית מנסים יחד עם הרפתן, ולא פחות חשוב – עם הפרות, איך לשלב את הנבטים בהזנת העדר".
אוריה מוסיף: "יצא לחקלאים ולרפתנים שם של שמרנים, שלא מוכנים להכניס שום דבר חדש. אבל אני נתקל גם בתופעה ההפוכה – הרפת הישראלית היא המקום הכי חדשני שיש, כל הזמן מחפשים טכנולוגיות וחדשנות, ויודעים להעריך כל דבר טוב שיכול לעזור ולהועיל לענף. דלתות הרפתות פתוחות להתנסויות ותמיד בסבר פנים יפות והרבה סקרנות. תענוג לעבוד עם האנשים ברפת, זו ללא ספק הנבחרת העילית של חקלאי ישראל".
אוריה מאוד אופטימי גם לגבי העתיד: "אני בטוח שתועלות רבות נוספות יבואו לידי ביטוי בעתיד, כאשר יצטמצמו שטחי הגד"ש, מוצרי המזון ימשיכו להתייקר ותנאי הגידול יהפכו למאתגרים יותר".
קצת על הלקוחות
כיום, כיוון שהתוצרת של המתקן נמכרת כולה ואין יכולת להרחיב את מעגל הלקוחות, החליטה החברה להגדיל את המתקן הקיים כך שיוכל להפיק פי 3 תוצרת. בנוסף, יוקמו השנה מתקנים נוספים ברחבי הארץ ותתרחב הפריסה הארצית.
החברה לא מפסיקה לחקור ולפתח ידע ולפני כחודש התחילו שתי תצפיות חדשות, האחת ברפת מצר והשניה ברפת "המנורה" בקיבוץ. במסגרת התצפית כמחצית מהפרות ברפת מקבלות כ-3 ק"ג/ח"י נבטים ביום. כמו כן, מבחינה מקצועית התצפיות מלוות על-ידי חגי זקס, תזונאי מעלי-גירה מחברת "אמבר".
לסיכום, נושא ההזנה ברפת חשוב מאין כמוהו, הן מכיוון שהוצאות ההזנה מהוות כ-60% מכלל הוצאות הרפת והן בהיבט בריאות ורווחת הפרה. כולנו נשמח במידה ונוכל להגיש לפרות מזון טרי ואיכותי, וזאת בהנחה שאינו מייקר את המנה.
לכן, נאחל לחברת חושן פודטק הצלחה רבה בהמשך פיתוח וגידול הנבטים ואנו נמשיך לעקוב ולעדכן אתכם בנעשה!
תגובה אחת
מה שרשום אינו מדוייק במקרה הטוב.
היו בשותפות עם מילובר שנסתיימה עקב כך שלא עמדו בכמויות הנדרשות והאיכות הייתה נמוכה מאוד. ואף מילה על זה שלא משלמים לספקים וחלק מהעובדים מקבלים שכר בשחור.