יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2024 05 29 121400

ינואר 2025 ולי מרגיש כמו 2023

3 דק' קריאה

שיתוף:

פרדסניות ופרדסנים יקרים שלום רב,

אנחנו בסוג של שגרת מלחמה ויחד עם זאת, לי באופן אישי מרגיש שעד שהחטופים לא חוזרים אני בשנה ארוכה מאוד, עדיין 2023…

בעבר כתבתי שבענף ההדרים אין בעיות רק אתגרים ואני עדיין עומד על כך.

קצת על העשייה בשנה האחרונה:

כוח אדם

שנת 2024 כולה היתה סביב אתגרי המלחמה. ביום אחד סגרו לנו את הפועלים הפלשתינאים, ורק בפברואר 24 ניתן פתרון חלקי של הגדלת הקצאות העובדים הזרים. במהלך השנה משרד החקלאות יצא בהכרזה שמספר העובדים הזרים לחקלאות יעלה ל-70 אלף (ערב המלחמה בקושי 30 אלף) – כל נושא העובדים הזרים בשנת המלחמה הוא סוג של מלחמה במערכת הממשלתית, עד שמקבלים הקצאות חדשות, עד שמגיעים העובדים,  להוזיל את עלויות ההעסקה, מציאת פתרונות מגורים לעובדים, כל זאת ועוד.

למזלנו הרב למשרד החקלאות יש אוזן קשבת ורצון לשנות את המציאות. בכנסת, בוועדה לעובדים זרים בראשות חה"כ אליהו רביבו, שהפך את הוועדה הנ"ל מוועדה משעממת ולא רלוונטית לאחת הוועדות החשובות ביותר והרלוונטיות ביותר בכנסת עבור כל מי שמתעסק עם עובדים (לצערי הרב בסוף ינואר אליהו מסיים את תפקידו כיו"ר הועדה).

אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהגיד תודה לחה"כ אליהו רביבו על השירות, אכפתיות ומציאת הפתרונות הנכונים בכל זמן עבודתו בוועדה לילות כימים (לא מעט היה בשעות הערב המאוחרות מאוד) ועל הדחיפה קדימה. אליהו – אני מוריד בפניך את הכובע. חשוב לי להזכיר ולומר תודה לכל המתנדבים המדהימים שהגיעו לפרדסי ישראל על מנת שנוכל להתקדם בקטיף, תודה לארגונים שהקימו מערכי גיוס למתנדבים, בענף ההדרים יש עשרות אלפי ימי התנדבות!

פיצוים

באפריל האחרון נחתם הסכם פיצוים של מסלול ורוד לענף ההדרים עבור עונת 23-24, לפרדסנים הנמצאים בצפון 0-9 ק"מ, דרום 0-7 ק"מ ו-7-20 ק"מ עד ינואר כולל. כל פרדסן שיש לו פרדס באזורים הללו ובתקופות הרלוונטיות יכול וזכאי להגיש פיצוי במסלול הוורוד של שנת 23-24. למזלנו, מס רכוש הגדילו ראש ומצאו פרויקטור בצפון, בצפת, שם קיימת יחידה של מס רכוש שעובדת על הפיצויים של הצפון.

לצערי, בדרום אין יחידה דומה ועד היום נסגרו מעט מאוד תיקי פיצויים. כולי תקווה שבימים האלו נרגיש שינוי וזאת מפני שאמור להגיע פרויקטור גם לדרום ושיתחיל לתת גז ולשחרר תיקים.

יחד עם האמור, אנשים ממס רכוש אמרו לי בעבר, שהמסלול הוורוד טוב רק בתנאי שניגשו אליו כ-80-90 אחוזים ממי שיכול לבקש פיצוי. אם הגיעו מעט יותר אזי המסלול הוורוד לא מפצה מספיק, אם מגיעים יותר מבקשי פיצויים, סימן שהמסלול מטיב מיידי עם המפוצים.

אני מספר זאת מפני שאנשי מס רכוש החליטו שהם לא מוכנים להמשיך, בשלב זה לעונת 24-25, את אותה מתכונת של פיצוי מסלול ורוד והם דורשים לעשות שינוי מהותי. בימים אלו מתנהל משא ומתן בנושא.
במרכז הארץ ישנם חקלאים רבים שניזוקו ואף ירד להם מחזור ההכנסות, וזאת מפני שלא היו פועלים זמינים בכל הארץ ולמדינה לקח הרבה זמן לתת פתרונות. המדינה מתנערת מהנושא ולשיטתה זה לא רלוונטי, זה אחד הסיכונים שיש לקחת כמי שחי במדינת ישראל.

יצוא
בעונת 23-24 היו מחירים טובים ביצוא אבל יחד עם זאת הורגש חרם שקט או גלוי, אבל הוא היה בשוליים. בתחילת עונת היצוא פנו אלי מספר רחב של יצואנים על מנת לעדכן שהחרם גדל בצורה משמעותית. חלק מרשתות השיווק טוענות שהן מפחדות לעשות תוכניות עבודה עם מדינות שנמצאות במלחמה ועל כן זה אינו חרם. כן או לא זה לא משנה. עם עודפי הפרי היצואנים יצטרכו להתמודד בשוק הפתוח. הנ"ל יביא ללחץ של כמויות פרי גדולות שיוזרמו לשוק ובהכרח תהיה הורדת מחירים וירידה ברווחיות. ההערכה היא שכ-10% מהפרי שהיה צריך ללכת לרשתות השנה הוא ללא תוכנית עבודה, לעומת הממוצע הרב שנתי.

ביקשתי ישיבה שתעסוק בנושא מהמחלקה לסחר חוץ במשרד החקלאות ולשמחתי זו נקבעה מהר. לקחתי אתי את רוני נקר ויחד הצפנו את הבעיה, בתקווה שהמשרד יצליח להעמיד משאבים כספיים לנושא.
לאחר מכן עשינו ישיבת יצואנים, שבסופה הוחלט ללכת למהלך שיווקי פרסומי עם אחת מרשתות השיווק על מנת לעודד את מכירות הזן אורי, בתקווה שרשתות אחרות יראו כי טוב וירצו למכור גם הן יותר אורי. המהלך הנ"ל ייכנס תחת הכנפיים של ענף ההדרים במועצת הצמחים.

במהלך שנת 2024 קידם משרד הכלכלה את הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לנו" – על גב החקלאים. מטרת הרפורמה ליישר קו עם הדרישות והתוכניות האירופאיות ליבוא מוצרים. במקרה של החקלאות, מעבר ליבוא פרוע של מוצרים חקלאיים יצר בעיה של תקנים רגולטורים של שימוש בחומרי הדברה. לשמחתי, הארגונים החקלאים יחד עם המועצה ומשרד החקלאות, הגיעו להבנות עם משרד הבריאות והצליחו למתן בצורה משמעותית את הרפורמה.

החלק הכי טוב בענף ההדרים שלא משעמם ושיש הרבה אתגרים.

לשנת 2025 אני מאחל ומתפלל להחזרת החטופים וסיום המלחמה, לחורף כמו פעם לפני כל שינויי האקלים, לעליה בביקוש של פירות וירקות ובמיוחד לתפוז, האשכולית והמנדרינה.

פעם כתבתי – שניטע ירוק ונחלום בכתום וצהוב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תרגום: עמוס דה וינטר שוק המנדרינות האירופי מתמודד עם מחירים גבוהים והיצע נמוך על רקע אתגרי הייצור מקור: EastFruit עליות המחירים שנרשמו בלטביה, פולין, אוקראינה, מולדובה ועוד מיוחסות לירידה ביבולים * באוזבקיסטן וטג'יקיסטן מדווחים
5 דק' קריאה
מאורין יטור, רון פורת, המחלקה לחקר תוצרת חקלאית, מכון וולקני ניר כרמי, המחלקה להשבחת עצי פרי, מכון וולקני שוקי קנוניץ, מדריך הדרים, ענף הדרים במועצת הצמחים רקע מנדרינה 'מיכל' (זריע של קלמנטינה) היא זן
4 דק' קריאה
מחלת הגרינינג היא כנראה מחלת ההדרים החמורה ביותר שידעה תעשיית ההדרים העולמית. המחלה נגרמת ע"י חיידק המותאם למחיה בצינורות השיפה ומועבר ע"י שני מיני פסילות הניזונות מהשיפה ומשמשות לו כווקטור. הפסילות נחשבות מזיק משני
12 דק' קריאה
אומר עודד גרוסר, אגרונום ופרדסן צעיר שפעיל במשך שנים בשולחן המגדלים, "אם לא נעבד את האדמה – נאבד את המדינה והערכים שלנו". גרוסר מספר על האתגרים הרבים בלהיות חקלאי בשנים האחרונות, על הקשיים שהביאה
10 דק' קריאה
רוני נקר, מנהל ענף ההדרים, מועצת הצמחים נסקור תחילה את התחזית העולמית של הדרים לעונת 2024/25 . כבכל שנה במחצית נובמבר התקיים מפגש (וובינר) במסגרת ארגון ה – WCO (ארגון ההדרים העולמי) שבו לקחו
5 דק' קריאה
זהבה קור, בת מושב ניר גלים, נושאת כל חייה את נר זיכרון השואה הן בכתיבתה לילדים והן בהדרכה ב"בית עדות" ביישוב שלה * היא מספרת על אביה, דוד (דוגו) לייטנר ז"ל, שבהשראתו נוצר "מבצע
10 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן