בסוף מרס התקיים באריאל הכנס השלישי של המכון לחקר גפן ויין באריאל. בכנס נכחו כ-200 חוקרים, סטודנטים, אגרונומים, ייננים, כורמים ובעלי עניין בתחום.
את הכנס פתחה בברכות פרופ' מרים ביליג מנהלת מו"פ אזורי מזרח שציינה את עיתוי הכנס: בין פורים לפסח, כשבשניהם היין משחק תפקיד חשוב. נשיא אוניברסיטת אריאל פרופ' יהודה שינפלד הדגיש את חשיבות היין לתזונה והיותו מרכיב אינטגרלי בדיאטה הים תיכונית. ד"ר אלישיב דרורי הביע את שאיפתו שהמחקרים הנערכים במו"פ לא יישארו באקדמיה אלא ייצאו לנחלת הכלל בתעשייה. ד"ר ישי נצר שלקח על עצמו את האירגון של הכנס, הנחה את מושבי הכנס לאורך כל היום.
עידו לוינסון יינן יקבי ברקן סקר את מצב הנגיעות של וירוס קיפול העלים בישראל. הוירוס חדר לישראל לפני כעשור וגורם לירידה באיכות היין ולעקירה מוקדמת של כרמים נגועים בכל רחבי הארץ. הכנימה הקמחית מפיצה את הוירוס וכדי למנוע את התפשטות הוירוס נדרשים מאמצים גבוהים להדברתה. לוינסון הצביע על כך שחסר גוף ריכוזי שיילחם בתופעה שנזקה לתעשייה מגיע ל-20 מיליון שקלים בקירוב. כדי להתמודד עם הוירוס הוא מציע לעקור כרמים נגועים בעצימות גבוהה יותר מהקיים ולדאוג לחומר ריבוי נקי. כמו כן, היערכות מוקדמת לבציר ושימוש באמצעים טכניים ביקב – יסייעו להתמודד עם המצב הקיים.
לאחר מכן נערך משוב מהיר ומרענן של הרצאות קצרות של סטודנטים ומדריכים. נועם רשף ממנהל המחקר החקלאי העלה על נס את מיני גפני הבר כמקור גנטי לפתרון חלק מאתגרי של הענף. כיום המגוון הביולוגי של הגפן התרבותית מצומצם מאוד ולכן פגיע למחלות. שימוש במיני הבר יוכל להרחיב את המגוון והעמידות למחלות.
נווה חג'אג' (סטודנט לתואר שני במו"פ מזרח ואונ' העברית) הציג את הניסוי בגלבוע בו מפותחת מתודת השקיה מושכלת לענבי יין לבנים (סובניון בלאן). הטיפולים כוללים השקיה במקדמי השקיה שונים ומשתנים בהתאם לשלבי התפתחות הגפן. ניכרים הבדלים ביבול, ואיכות היין הגבוהה ביותר נמצאה בהשקיה מדורגת: השקייה נמוכה בתחילת העונה והשקייה גבוהה בסופה.
שרון גיל (מסטרנית בתחילת דרכה במעבדה של נצר) טיפלה באחת הבעיות הכואבות בענף – היעדר מנות קור ופחיתות יבולים כתוצאה משינויי אקלים. שרון בוחנת את השפעת מועדי זמירה חורפית על ההתעוררות האביבית ויבול הגפן. זני גפן שונים מגיבים בצורות שונות מאוד לתאריכי זמירה שונים ונדרש ידע לגבי מועד הזמירה האופטימלי לכל זן. בסיכום ראשוני נראה כי זמירה בתחילת פברואר מביאה לתוצאות הטובות ביותר ברוב הזנים.
יניב לופו וטניה אקונה ממעבדות של פרופ' אהרון פייט מאוניברסיטת בן גוריון בנגב שותפים לניסוי בו נבחנת השפעת השקייה ברמות שונות של מים מליחים בהשוואה בין כנות על גדילת הגפן ואיכות היין. לופו הציג צילומי שורשים ונראה כי השקיה בעודף לא תרמה להתפתחות השורשים. אקונה תיארה את תהליך הפקת היין ומדידת ריכוזי החומרים התורמים לאיכות היין. מהתוצאות נראה כי כנה מהסוג פולסן הגיבה טוב יותר מכנת SO4 להשקיה במים מליחים והציגה ביצועים גבוהים יותר מבחינת איכות הענבים והיין.
עידו וולק מאוניברסיטת אריאל דיבר על אתגרי ניהול העשבייה בכרם והציג פרקטיקות הנבדקות בניסוי המשותף לאריאל ולאונ' העברית (פרופ' ברוך רובין): זריעה של דשא שיסייע בהדברת עשבים רעים בכרם וכן הדברה סלקטיבית ליצירה של אוכלוסיית עשבים רצויה שאינה מתחרה ופוגעת בגפן.
שמעון פרגמניק משירות ההדרכה והמקצוע של משרד החקלאות תיאר ניסוי הבוחן דרכים להתמודד עם אתגרי הזמירה בכרמים בהם לא בוצרים בשנת השמיטה. פרגמניק הציג את שיטת ה"פיסול" שגורמת להפחתה של היבול בשנת השמיטה אך לא פוגעת בצימוח לטווח הארוך. ניכר ששיטה זו מביאה לתוצאות טובות ברוב זני הגפן, אולם יש זנים שנפגעים דרמטית ו"מתקרחים".
ד"ר מיכל דוד מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב סקרה את היסטוריית הגפן בארץ ישראל והציגה שיטה שפיתחה לזיהוי זני גפן קדומים. במקורות הקדומים מתוארת שתייה נרחבת של יין בישראל אך במאות השנים בהם שלטו המוסלמים בארץ, תפוצת הגפן התדלדלה עד לתחייתה בימי הברון רוטשילד במאה התשע עשרה. באתרים ארכיאולוגיים נמצאו חרצני גפן בני מאות ואלפי שנים ובעזרת שיטות מתקדמות לעיבוד תמונה, זיהוי גנטי וניתוח סטטיסטי ניתן לשייך אותם לזנים קדומים הידועים למחקר. כיום מיכל נמצאת בשלבי הזיהוי הסופיים של חרצנים מהתקופה הביזאנטית שנמצאו בנמל קיסריה.
ד"ר אורי הוכברג ממינהל המחקר החקלאי הציג את מחקרו על הידראוליקה במערכת העצה של הגפן. מחסור מים בגפן גורם לקוויטציה- בועת אוויר הנוצרת בתוך העצה וחוסמת את הובלת המים. הוכברג הראה את התהליך בצמחים שונים וכמובן בגפן, וקבע כי עלי הגפן רגישים יותר מהגבעולים ובעת יובש הם יסיימו את חייהם מוקדם יותר, אך הגפן תוכל להתחדש בעלים חדשים לאחר השקיה. כמו כן, הגפן מווסתת את איבוד המים שלה ובעקבות זאת מסוגלת להגיע למצבי יובש קיצוניים מבלי להגיע להרס הרקמות.
ד"ר נעה אוחנה-לוי מחברת Variability תיארה את הבעיה העומדת בפני חוקרים הבאים לנסח מסקנות מניסוי בשטח: מתקבלות תוצאות המעידות לכאורה על הבדלים בין טיפול כזה או אחר, אך התבוננות מעמיקה בנתונים רב שנתיים חושפת כי רבים מן ההבדלים נעוצים דווקא במשתנים סביבתיים ואקלימיים. כך לדוגמה בניסוי של נצר שנערך בגלבוע ונותח בידי אוחנה-לוי נמצא כי השקיה בעוצמות שונות אכן השפיעה על כמות היבול, אך לא פחות מכך השפיעו המשקעים בעונות השונות, ומיקום הגפן מבחינת השיפוע והניקוז בשטח. הכללת כל המשתנים תוכל לסייע בפיתוח שיטות ניתוח נתונים מתקדמות יותר (בינה מלאכותית) המתחשבות בתנאי השטח והעונה. לאחר ארוחת צהריים וטעימות יינות ממיטב היקבים בארץ התכנסו הנוכחים להרצאתו של ד"ר רן אראל ממרכז מחקר גילת של מנהל המחקר החקלאי. אראל נתן מבוא כללי לדישון וסקר את תכונותיהם של יסודות ההזנה החשובים: חנקן, אשלגן וזרחן. דישון יכול להעלות את רמת היסודות הללו בקרקע, אך נדרשת תשומת לב לכך שהם עלולים להיגרע או להיספח לקרקע תוך זמן קצר בעקבות תהליכים פיזיקליים וביולוגיים. בעקבות זאת נדרש מהחקלאים אבחון מצב ההזנה של הגידול דרך בדיקות מעבדה לעלים ובדיקות קרקע משלימות. מעקב רציף יסייע בהבנת החוסרים המינרליים ולדישון מושכל שיגרום לקבלת יבול גבוה ואיכותי.
האגרונום יעקב כהן-אחדות סיפר על המהפכה בממשק עיבוד הקרקע שנעשתה ביקבי ברקן בהם עבד. לאחר שנים ארוכות בהם העשבייה בכרם נחשבה לאויב שצריך להשמידו על ידי קוטלי עשבים ועיבודי קרקע חלחלה ההבנה שפרקטיקה זו גורמת לאיבוד כמויות עצומות של קרקע כתוצאה מסחף. לעומת זאת, קיום העשבים בשטח מסייע ליצירת "מחסום חי" וגורם לירידה בסחף ולתוספת חומר אורגני המעשיר את הקרקע. בניסוי שנערך בשפלה ע"י חוקרי מכון וולקני נמצא כי ממשק הכולל כיסוח העשבייה ללא שימוש בקוטלי עשבים גורם לעלייה בכמות החומר האורגני בקרקע ומונע סחף שנגרם בעת שימוש בריסוס וקלטור. למרות השארת העשבייה לא נראתה ירידה ביבול ולאורך זמן תיתכן גם עלייה בעקבות העשרת הקרקע.
אורן בן סידון מאגף שימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות דיבר אף הוא על חשיבות השמירה על הקרקע החקלאית ופירט דרכים למניעת סחף. כאמור, השארת העשבייה בכרם תועיל למטרה זו והוסברה הדרך לעשות זאת על פי דרישות ההלכה של גופי הכשרות החוששים לאיסור "כלאי הכרם". בן סידון פרש מגוון פתרונות הנדסיים לטיפול בנגר העילי, זרם המים שנוצר לאחר ירידת גשמים. בניית דרכי גישה בשיפוע, תעלות ומאגרים לניקוז הנגר – תסייע להקטנת הסחף ואיבוד הקרקע.
את הכנס חתם ד"ר אלישיב דרורי ממו"פ אזורי מזרח ואוניברסיטת אריאל בנושא ניקוי וירוסים מזני גפן מקומיים. דרורי חשף את אוסף הזנים העתיקים שקיים ברשות המו"פ ומכיל קרוב למאה זנים עתיקים הייחודיים לישראל. העובדה המצערת היא שלמרות קיום האוסף המרשים לא ניתן לגדל את הזנים בתפוצה רחבה בגלל הנגיעות בווירוסים שונים. כדי לנקות את הווירוסים נדרשת עבודה מורכבת וארוכה שבה מופרד החלק העליון והצעיר בצמח שעדיין לא נדבק בווירוס והוא מועבר לגדילה בתרבית רקמה. דרורי ייעל את השיטה בכך חשף את הניצנים המלבלבים לחושך והללו התארכו וגרמו לפישוט של העבודה הסיזיפית. דרך פעולה זו תוביל לריבוי מהיר ונקי יותר מוירוסים של הזנים המקומיים בתקווה שיופצו ברבים בזמן הקרוב.
הכנס נחתם בידי ד"ר ישי נצר יוזם ומארגן הכנס שהזמין את המשתתפים לכנס היין הבינלאומי שייערך בנובמבר באריאל.
