כנס סיכום עונת הירקות בערבה התיכונה לעונת 2023-24 היה מצד אחד מרתק ומלא בחידושים ומצד שני די מעורר דאגה, בעיקר בכל הנוגע למצב ענף הפלפל וההיתכנות של מעבר לגידול עגבניות בערבה
כנס סיכום עונת הירקות לעונת 2023-2024 בערבה התיכונה, התקיים בחוות יאיר – מו"פ ערבה דרומית וצפונית, בנוכחות חוקרים, מדריכים וחקלאים. את הכנס פתחו בברכות דניאל גיגי, יו"ר מו"פ ערבה מטעם קק"ל, מאיר צור, ראש המועצה האזורית ערבה תיכונה וחגי שניר, מנהל שה"מ במשרד החקלאות. מדריך שה"מ, יורם צביאלי הנחה את הכנס.
עופר גור, יו"ר הוועדה החקלאית, נתן עדכונים על הפעילות החקלאית במועצה.
ד"ר עמיר גבעתי, מנהל השירות המטאורולוגי נתן סקירה על שינויי האקלים הצפויים בכלל ובערבה בפרט. גבעתי תיאר עבודת מחקר שנערכה בשירות המטאורולוגי, שמטרותיה הן: הערכה כמותית של השפעות שינויי האקלים על תפוקת גידולים ועל החקלאות הישראלית והערכה כלכלית של השפעות שינויי האקלים על החקלאות, זיהוי סיכונים וסיכויים על מנת לפתח אמצעי הסתגלות ומענה לאתגרי האקלים. בין הנתונים שהציג: צפויה עליה של 11% בקצב ההתאיידות בנגב המערבי מ-1970 ועד 2050. כמובן שכתוצאה מההתחממות הצפויה, עתידים גם גידולי הירקות להיפגע. כבר היום קנט מפצה מגדלי ירקות על נזקים מטמפ' גבוהות, הפרשי טמפ', פגיעה בחנטה ומכות שמש, ותדירות הנזקים הללו צפויה להחמיר. כך למשל פיצתה קנט את מגדלי הירקות ב- 24,812,296 ₪ בשנת 2022 לעומת 13,799,658 ₪ ב-2021.
"כמו בכל העולם גם בישראל נמדדה עליה עקבית של הטמפרטורות כתוצאה מההתחממות הגלובאלית, כמו גם באזור הערבה התיכונה, על פי נתוני תחנת חצבה. קצב ההתחממות ישמיך לעלות ויחמיר מאוד משנת 20250 והלאה. מומלץ להיערך ברמה הלאומית להופעה של תרחיש כזה (הגדלת מלאים, בדיקת אפשרויות יבוא נוספות, קבלת התרעה מוקדמת להופעת גלי חום כאלה אשר יגרמו לכשל גלובלי באספקת מזון).
"הפגיעה הקשה הצפויה ביבולי המטעים בעולם (אירופה) בשל התעצמות גלי החום והמחסור במים מקנה לחקלאות הישראלית יתרון בזירה הבין לאומית בשל זמינות המים הגבוהה (מים מושבים). החקלאות הישראלית עושה שימוש בכמויות מים נמוכות בסדרי גודל ביחס לחקלאות במקומות אחרים בעולם, יודעת להשתמש בסוגים ואיכויות מים שונים, ולעשות שימוש בזנים עמידים יחסית לטמפרטורות גבוהות ויובש.
"ניתן להעריך את השפעת שינוי אקלים על גידולי השדה בגידול עלויות של כ-20 אגורות לק"ג. הייצור המקומי של גד"ש וירקות הסתכם ב-2022 ב-3.36 מיליון טון וצפוי לגדול ל-5.4 מיליון טון ב-2050. כתוצאה מכך יגדלו העלויות ב-1.1 מיליארד ₪ בשער החווה,". אמר גבעתי
בעיות איכות בפלפל
המדריך יורם צביאלי נתן סקירה כללית על גידולי הירקות בערבה: "במקרו אפשר להגיד שבשטחי הגידול בערבה לא היו שינויים משמעותיים בהשוואה לעונה הקודמת. היכן היו שינויים? הגידול בשטחי ענף המטעים נעצר, השנה נוספו עוד דונמים למנגו ולכרם.
"אם נסתכל על שני גידולים שאני עוקב אחריהם לאורך שנים, אז הגידול בשטחי התמרים די נעצר וקצת ירד. לא יודע אם הטיפה הזאת זה אי דיוק בסקר או שאנשים התחילו לעקור תמרים. מהצ'ופצ'יק הזה לא צריך להתרגש, אין כאן שינוי מגמה. לא נראה לי שהמגמה כאן התהפכה והפלפל ימשיך לרדת.
"אם נסתכל על כל עוגת הירקות אז הפלפל קצת עלה, ראינו עליה בגידול עגבניות סתיו, יש לנו תוספת לעגבניות אביב, קישוא, דלעת, אבטיח אביב, מלון אביב ויש ירידה במלון סתיו. בשום היו עשרות דונמים בעונה הקודמת והעונה כמעט ונמחק.
"אם נסתכל לתוך ענף הפלפל, אפשר לחלק את זה לפלפל בלוקי, בסביבות ה-3,000 דונם ועוד 400 דונם של כל מיני פלפלים אחרים. רוב הפלפל מרוכז בפארן, צופר ועין יהב. חלק מהשטחים, בעיקר בפארן, נשתלו תחת 50 מש ומיועדים לשיווק מתחילת אוקטובר. שינינו את הפאזה בניסויים ושתלנו זנים שהחקלאים משנים בעצמם, שתלנו ניסוי בחודש יוני. צריכות להיות תוצאות בקרוב, כי הניסוי הסתיים מזמן. אם נסתכל על עוגת הזנים, באדיבות חישתיל, יש לנו 27 זנים מרכזיים, ועוד 64 זנים שונים. 1112 הוא זן שמטפס לאט לאט למעלה.
"החורף היה חם יחסית לעונות קודמות. המלחמה, המחסור בעובדים, האיחורים והתיקונים, הביאו לבעיות איכות בתחילת עונת הייצוא. שמענו את ההרצאה של עמיר גבעתי על הטמפרטורות. אין לנו דיווח מפורט מבחינת איכות הייצוא, אבל ישבנו עם אנשי ייצוא מ'מור', 'גלעד' ו'גליל' וקיבלנו מהם בהחלט את התובנות שלהם. האם הפלפל עובר בגדול לשוק המקומי? איני יודע, אך אם לא יהיה ייצוא אז הערבה מגדלת יותר מידי לשוק המקומי. אפשר לראות שנפח הייצוא ממשיך לרדת.
"פלפל אביב זו נישה אבל נישה חשובה, שמיועדת לקטיף כאשר נגמר הפלפל הסתווי. תנאי האקלים היו נוחים מאוד לנישה הזאת וזה פלפל שיחסית לסתווי קשה לגדל, הכל רץ יותר מהר. בגלל הטמפרטורה הגבוהה קיבלנו את הפרחים שבועיים מוקדם יותר יחסית לעונות קודמות.
"בחצילים השטח די דומה לעונות קודמות. בשנים קודמות היצוא נתן מענה לחקלאים, אם אין יצוא אז פחות או יותר השטח נותר ללא שינוי. רוב השטח זה מהזן 603, זן טוב.
"לגבי עגבניות, יש לנו עגבניות סתיו ועגבניות אביב. בנוגע לשטחי עגבניות, יש חקלאים שעוזבים את הפלפל, עוברים לעגבניות, עוברים מחצילים לעגבניות. אני מאוד אוהב את הגידול הזה, זה גידול עם טונאז' ויש כאן צורך בכוח אדם. אפשר להגיד שנשבר המונופול של האיקרם, אנחנו רואים המון זנים אחרים. הסוחרים קובעים איזה זן, אז נראה שהסוחרים השתכנעו שיש צורך בזנים נוספים. גם בנושא של אשכולות וגם בנושא קטיף בודדות היה שוק וצריך לראות בתוך הגידול מה מתאים להם.
"חוץ מהזנים העיקריים יש את זני הנישה, מגי, נובלה, וויטני, שבאמת יש להם שוק טוב והחקלאים בחרו בהם בערבה. שמעון (פיבוניה) יפרט בהרצאתו על נושא הטוטה (אבסלוטה), ההרגשה שלי שהשנה היה לנו פחות טוטה, האם זה בגלל הטוטה או בגלל שהחקלאים למדו להתמודד יותר טוב? שתי התשובות די נכונות.
"עגבניות אביב – כל שנה היו כמה דונמים פה ושם, חקלאים ששתלו בדצמבר-ינואר, השנה זה נהיה יותר מוסדי, השנה בגלל המלחמה, בעידוד משרד החקלאות, השטח עלה ל-400 דונם. היו עוד כל מיני וריאציות, גידול תחת רשת מש ועוד, השנה ירד הרבה גשם, בהחלט צריך לבדוק אם יש כאן פוטנציאל, מבחינה אגרונומית זה נותן יופי.
"מלון – בערבה יש מלון כל השנה חוץ מתקופת הסניטציה. אנחנו מחלקים את זה לסתיו ואביב, באמצע יש לנו קצת מלון חורף. הגידול הסתווי נמצא בירידה, בגלל שחקלאים השתכנעו שזה לא כלכלי. הזן העיקרי היה מיטל, ההדסון וזנים אחרים. בחורף בעיקר הזן ג'ינה. באביב המוקדם יש עליה בשטח של זן 770, אני מאמין שזה בגלל הבדיקה שלנו בניסויים, זה זן טוב. האביב המוקדם הוא קצת בעייתי, לא כל זן מתאים לזה ובאביב המאוחר כל זן שנבחר הולך טוב. חסרים זנים, תמיד אפשר לחפש זנים טובים, איכותיים לכל העונות, אנחנו מאוד מאוד נשמח לשיתוף פעולה עם חברות הזרעים. השנה זו הפעם הראשונה שהמו"פ נכנס לניסוי של זני חורף, סוף ספטמבר עד אמצע אוקטובר, העמדנו שני ניסויים בשתי תחנות הניסוי. ה-770 היה טוב בעונות אחרות וגם בחורף נשאר טוב ויש גם זן חדש שמאוד מצא חן בעיננו.
"אבטיח סתווי זו עונה קשה לגידול, אבטיח שרץ מהר מאוד ומי שלא מיומן בשיטות הגידול זה לא מתאים לו. הזן העיקרי הוא פסיניישן. בדרך כלל מגדלים ב-50 מש ואחרי החנטה מורידים וחושפים. השנה הייתה בעיה של אקריות אדומות. באבטיח אביב השטחים גדלו השנה. הזן ארמיס שעבר מחברת נונהמס לחברת כצט אז היה קצת מחסור בזרעים. אז עברו למקסימה.
"בגלל המלחמה היתה תקופה שמשתלות השתילים, שורשים, חישתיל, הפסיקו לעבוד. חשבנו לרגע שאנחנו חוזרים פה אחורה לשתילת אבטיח לא מורכב. בניסויים, כיוון שלא רצינו להפסיד את העונה, זרענו ישירות שתי מנהרות ולהפתעתנו זה גדל כמו שצריך וגם אצל החקלאים, בסופו של דבר היו כמה דונמים בודדים של אבטיח לא מורכב. זו חבילה שלמה. אי אפשר להשתמש איתו בהורמונים כי הצמח יותר חלש יחסית למורכב. עשינו פגישה עם החקלאים והסברנו מה לעשות ומה לא, לחקלאים שלא היו בלופ הזה לפני שנים. דבר נוסף במו"פ, נכנסנו לניסויים בזנים די-פלואידים, החנטה שלהם טובה יותר בטמפרטורות גבוהות מאשר הזנים הטרי-פלואידים.
"ארטישוק נכנס לערבה לפני כעשר שנים ומאז הוא עולה, יורד, עולה, יורד. היו קשיים אגרוטכניים. השנה הוא ירד יחסית חזק בהשוואה לשנה שעברה. יש מספר זנים שמתאימים לגידול ויש ניסוי ששמעון מוביל. אפשר להגיד שכל חקלאי שירצה להיכנס לגידול – יש לכל זן את החליפה שלו ובהחלט אפשר להתפרנס מזה בכבוד.
"שאר ירקות – כרוביים – כרוב, כרובית, קולרבי וגם שומר, אני רואה את זה בשטחים פה ושם. תלוי מה קורה בשיווק. הכל יכול לקרות בערבה, רק צריך לסגור את זה קודם עם נושא השיווק.
"לסיכום, דיברנו על הבעיות בעונה הלא רגילה הזאת, דיברנו על הירידה בייצוא, בעיות באיכות, עליה בעגבניות, צוות ההדרכה והמו"פ עומדים לשירותכם."
זהירות: דאקוס הדלועים
סווטלנה דוברינין, מדריכת הגנת הצומח בשה"מ, סקרה את העונה האחרונה: "האם היה לנו משעמם העונה בתחום מזיקים ומחלות בגידולי ירקות בערבה? משעמם לא היה מכל האספקטים. היה מעניין. אזכיר כמה חרקים ונגעים, בעיקר את יוצאי הדופן שכבר צריך להיערך לקראתם.
"תריפס הקיקיון – עד כה הופיע אך ורק בתחילת העונה. מופיע בקיץ, בפלפל שאנחנו מייצאים לארה"ב. עד עתה, אם משלחת מארה"ב הגיעה וראתה שאין תריפס הכל היה בסדר, אז היום זה השתנה. התריפס כבר מלווה אותנו לאורך כל חודשי הגידול, ואם מישהו מייצא או שולח למקומי, הוא חייב לטפל עכשיו גם בחודשי החורף נגד המזיק. אם ימצאו אותו בארה"ב – יסגרו אותנו ומנגד, את הפרי הנגוע לא יהיה ראוי לשיווק אפילו לשוק המקומי. אז בבקשה לטפל ולא למשוך, לא להגיד 'אולי זה יעבור, עכשיו אני בקטיף ואחר כך אטפל' – לא, לטפל עכשיו כי אחר כך לא יהיה לכם קטיף.
"כנימת עלה – עם עליית הטמפרטורות גם כנימת עלה ניקוטיאנה שמאוד אוהבת טמפרטורות גבוהות כבר כאן. היא כבר לא מופיעה מידי פעם אלא מידי שנה, כבר שלוש שנים וצריך להיערך בהתאם. בפלפל יש בדרך כלל את כל שלושת מיני כנימות העלה: עלה הדלועים, עלה האפרסק, עלה האפרסק ניקוטיאנה, וגם בגידולים אחרים ומאוד חשוב לזהות אותן.
"בגידולים אחרים לא צריך להשתמש בתכשירים מאוד יקרים להדברת כנימת עלה הדלועים, שהיא מאוד קלה להדברה. אין מה להשתמש בוורסיס, שמדביר את הניקוטיאנה, מספיק לנו תכשירים כמו מוספילן, קונפידור ואז משיגים הדברה טובה. מלבד הפלפל והדלועים בכרוביים למשל, יש את כנימת עלה הכרובים, ואפשר להשתמש בשיטות אחרות ובתכשיר אחר כמו נקטרה, שעובדת מצוין על כנימת הכרובים ולעומת זאת לא עובדת על השלושה האחרים. בתחילת עונת הפלפל כמעט תמיד תופיע כנמית עלה האפרסק ונתחיל בטיפולים. אז מאוד חשוב לזהות את המין ולהשתמש בתכשיר שהוא המתאים והמורשה בגידול.
"מזיק מעניין נוסף, ששנים היה בשקט ובשנים האחרונות התעורר והיום נמצא בכל הארץ – זבוב (דאקוס) הדלועיים. אוכלוסיית הדאקוס עולה עם עליית הטמפרטורה. אם פעם היה לנו דאקוס קצת בסתיו ויותר באביב, הרי שהיום יש לנו את הדאקוס כל השנה. מתי שלא תשתלו מלונים, אבטיחים ובכל הדלועים הוא יופיע והוא מאוד מאוד אלים. אם פעם היתה קצת פגיעה בחנטה אז היום אנחנו בכלל בעולם אחר, הדאקוס הפך לכזה אלים שהוא פוגע גם בפרי בשל ובעיקר באבטיח.
"פעם טיפלנו מתחילת החנטה עד שהפרי גדל ופיתח קליפה קשוחה. בזנים שיש לנו היום זה כבר לא תקף ואנחנו כבר שלוש שנים יש בעיה חדשה באבטיחים. בהתחלה היתה ירידה בכמות הפירות, לא הבנו למה ובאיזשהו שלב ראינו שהאבטיחים עקוצים בדאקוס. השנה התחלנו ניסוי מחודש, מתברר שהדאקוס באבטיח יותר גרוע ממה שהוא מזיק במלון וגידולים אחרים. באבטיח הדאקוס תוקף את החנט, כבר רואים את העקיצה וזה הופך לריקבון גדול. יש ממש פגיעה ביבול והמגדל אפילו לא מודע לכך שיש לו דאקוס בשדה. משווקים מודיעים שהאבטיחים נרקבים תוך שבוע.
"בבדיקות ראינו שבאבטיח התכשירים טלסטאר ודסיס הכי מתאימים לטיפול בדאקוס. במלון סתיו 2023 – התכשירים ורסיס, דסיס, דסיס עם אקסירל, הייבן, טלסטאר. אם בסתיו אתם יכולים לטפל רק בשלב החנטה אז באביב חייבים להמשיך לטפל כמעט עד הקטיף (10 ימים לפני שיווק) ולא לעצור כמו שהיה פעם."
כמו כן, הרחיבה דוברינין על אקרית המוזאיקה בחצילים ונזקי קמחון וקמחונית בעגבניות (נמצאו זנים חדשים שרגישים להם).
ניסויים במו"פ
החוקר ד"ר שמעון פיבוניה סקר חלק מהניסויים שמתבצעים במו"פ ערבה תיכונה וצפונית: "אתחיל בנושא הטוטה אבסולוטה בעגבניה, ניסינו למצוא פתרונות לחקלאות אורגנית, כי שם המצב הכי חמור מבחינת חומרים שניתן להשתמש בהם. יצאה תוצאה יפה והתכשיר נימיקס נמצא יעיל להדברת טוטה במבנה עם רמת נגיעות גבוהה מאוד. זה לא משהו שרואים מיידית, אחרי ריסוס ראשון נראה שלא נעשה כלום, אבל אחרי ריסוס 2-3 התוצאה הייתה בד"כ מצוינת. בדקנו ריכוזים שונים, אני עוד לא סגור על הריכוז הכי מתאים. הטיפולים שבדקנו היו 0.1-0.3% בשילוב עם שמן EOS. החומר הפעיל בתכשיר הוא אזדירכטין המופק מזרעי אזדרכת הודית (נים)."
פיבוניה הסביר שהטוטה פיתחה עמידות לרבים מהתכשירים הסינתטיים וזו בעיקר הבעיה בהדברתה. לעומת זאת, אין באף מקום מחקר המעיד שהטוטה פיתחה עמידות לאזדירכטין, ובהחלט ניתן להשתמש בתכשיר גם בגידולי עגבניות קונבנציונאליים.
ניסוי נוסף, בלבול זכרים, נעשה במסגרת המאבק בטוטה אבסולוטה, שפיתחה עמידות לתכשירים רבים: "הניסוי נעשה במצב חירום בשנה שעברה, איך להחזיר את המצב לקדמותו ולא לאלץ לסגור את החלקה. נכסנו עם הבלבול בנובמבר, עד נובמבר הדברנו בתכשירים אחרים. מרגע שנכנסנו עם הבלבול ועד עתה ריססנו שני ריסוסים של נימקס בחצי שנה והשטח נראה בסדר."
ניסויים בארטישוק – גידול רב שנתי שלכאורה לא הגיוני לגדלו בערבה. צמח שאוהב טמפרטורות מתונות, מתפתח בחורף, עושה קרקפות באביב ופורח בקיץ. "בשלב זה אנחנו בודקים אותו בחד-שנתי שלהערכתנו מתאים לתנאים מדבריים כדי שיהיה כלכלי אנחנו צריכים לקטוף את היבול עד לסוף פברואר. בניסויים כבר שנה שלישית שאנו בוחנים 4 זנים, אופל, אופרה, מדריגל וסימפוני. לכל זן היתרונות והחסרונות שלו. לכל זן נמצא פרוטוקול מתאים של יישום ג'יברלין לשם הפרחה מוקדמת. נמצא שכשמתחילים לטפל בג'יברלין חשוב שהשדה יהיה ללא כיסוי עילי (קרינה מלאה). שימוש בצינון בעזרת ממטירים (נבדק עם מים מליחים) עשוי להקדים ולשפר את היבול.
בנוסף ניתנה סקירה על הניסויים: השפעת אשלגן על צבע פרי החציל; בחינת מווסתי צמיחה לחנטה בזני בלאדי (חציל); ניסויים בגידול פטל בערבה (משק מודל במושב עידן); מבחן זני חורף מלון וכן, דרכים להפחתת נזקי דקוס הדלועיים בחורף ובאביב;
האם הפלפל עובר לשוק המקומי?
ממ"ר ירקות ותבלינים בשה"מ, דייויד סילברמן, נתן סקירה על תמונת מצב ענף הפלפל. "כולם יודעים, אני אוהב לצחוק ולספר בדיחות, אבל המצב באמת כל כך גרוע, זה לא היה קל לתת לכם את הסקירה על הענף. כמות הידע של כל מי שיושב פה בענף הפלפל היא לא תאומן. לא יודע אם יש דבר כזה בעולם, כמה השקיעו בענף הפלפל, כדי שתהיה כזו כמות של מידע ופרנסה לאנשים כל כך הרבה שנים.
"אם מסתכלים על הנתונים, כ-25 אלף טון פלפל, זה סוף הדרך. הגענו למצב של 130 אלף טון (2013-14), מצב שהיינו בעולם אחר של ייצוא והמספר הזה מדוד. בבקעת הירדן מגדלי הפלפל החליטו לא לייצא. הם מגדלים פחות. ומי שנשאר בייצוא, אתם יכולים לראות, המצב גרוע.
עכשיו, האם זה בגלל האיכות? האם זה בגלל שאין לנו יכולת תחרות? האם זה בגלל שהרוסים עניים ואין להם מה לשלם כי הם במלחמה עם אוקראינה? או שאפשר להגיד בוודאות שהשנה היה עיתוי לא מתאים לענף הפלפל סביב ה-7 באוקטובר וקרה מה שקרה פה וההשלכות.
"אז מה קרה פה? אתם זוכרים שפעם יצאו לרוסיה יותר מאירופה? היום יש יותר לאירופה מרוסיה, זה מדהים. פעם הייצוא לרוסיה עלה ועלה וכבר כמה שנים יורד ויורד ואנחנו מגיעים כמעט למצב של ענף העגבניות – כמעט שלא מייצאים. זה המצב כרגע.
"ארה"ב? מ-2009 מייצאים אבל מעט, זה לא התחליף שייתן מענה ל-250 מגדלים ו-90 יצואנים. מה שאחרים חשבו: נדון באיכות, בתחרות, בלוגיסטיקה ורק אני דן במחיר. היו בעיות איכות בתחילת הסתיו אבל שוב, ב-7 באוקטובר כבר אין פועלים. היו בעיות שלא היו בעבר: עובשים, הכספות, ריצ'רצ'ים ופרי רך, אז יכול להיות שבעונה הבאה כן ניתן יהיה לשווק באיכות טובה יותר אבל למצב הכל כך גרוע של האיכות יש הסבר. יש מה לעשות! אפשר הדברה מניעתית לעובשים בשדה והקפדה בבית אריזה הדברה יעילה לתריפסים (גם הקיקיון) ולא לאחר בקטיף! אז כן אפשר יהיה להתחיל את העונה הבאה טוב יותר, אבל התוצאה של העונה שרוב הפרי נמכר באירופה כקלאס 2 וזה פגע במחיר. החקלאים והיצואנים צריך לעשות הכל כדי את להרים את הרף."
בהרצאתו סיפר סילברמן כי למגדלי הפלפל הישראליים יש תחרות חדשה מ…אירן. האירנים יצאו העונה פרי איכותי ובשיווק רציף מאירן דרך היבשה, לא היה להם מחסור בפרי, לא באוקטובר ולא בחורף והפרי הגיע תוך 7-10 ימים, ללא בעיות איכות וללא צורך במיון. התוצרת ישראלית מגיעה אחרי 16-20 יום דרך הים, מסווגת כ-2 CLASS עם צורך למיון מחדש ברוסיה, אז הלקוחות בורחים. "יש מה לעשות? לקוות לנס!," אומר דייויד, "למזג אויר גרוע באירן, מזיק חדש. מתחרה חדש נוסף לשוק: פלפל סיני."
גם היקף גידול הפלפל בארץ ירד משנת 2019 ל-2023. כרגע השוק המקומי צורך 75 אלף טון (מהערבה והבקעה). לסיכום, אומר סילברמן, "יצוא הפלפל במשבר גדול ביותר. יש בארץ פלפל באיכות יצוא 'כמעט' כל השנה בשפע: בחורף – מהערבה, הבקעה וחוף הכרמל ובקיץ – משדות נגב, אשכול ומרכז הארץ. יש ירידה מתמדת במספר המגדלים ובהיקף הגידול, יש יבוא לא מבוקר והשאלה היא, מה יקרה עם 10,000 דונם פלפל בבקעה ובערבה?"
עוברים לעגבניות?
"אין ספק שגידול העגבניות בישראל פורץ דרך בזכות אותה קבוצת מפתחים היסטורית ונהדרת שהצליחה להחדיר גנים לחיי מדף, בזכות זנים שאפשר לגדל בחורף בבתי צמיחה ומשם הכל היסטוריה," אומרת שלי גנץ, ממ"רית שה"מ המתמחה בתחום העגבניות. "בערבה היה ייצוא מאוד גדול של עגבניות ואיננו עוד."
עיקר גידול העגבניות בארץ מתבצע בעיקר בנגב המערבי (אשכול 41%, מרחבים ושדות נגב 17%, שפלה 9%, רמת נגב 8%, ערבה 5%), רובו לשוק המקומי. שיא הגידול היה ב-2012-14, מעל 160 אלף טון ומאז יש פחיתה ביבול (כ-90 אלף טון ב-2023). הצריכה היא די קבועה כשהיבוא משלים את השוק המקומי, סביב ה-160 אלף טון. הסיבות לפחיתה בייצור הם שינויי אקלים והתחממות גלובאלית, המחסור בידיים עובדות והופעת פגעים. ההתחממות הגלובאלית תמשיך לגרום לתנודתיות בענף.
"יש פרויקט של המדינה של חממות מבוקרות אקלים, במו"פ רמת הנגב ומו"פ הבשור. נכון, חממה מבוקרת אקלים צורכת המון אנרגיה אבל ההסתכלות היא עתידית, החזון הוא שהחממה תהיה אוטונומית-אנרגטית כי יהיו לנו פאנלים סולאריים. הבעיה העיקרית לנו היא לצנן.
"מה ניתן לעשות בטווח הקצר, ל-4-5 השנים הקרובות? הבעיה העיקרית בחום היא חוסר קבלת החנטה. האירוע של ההתחממות ילך ויחריף ובשורה התחתונה פוגע בייצור העגבניות, גידול שמושפע מהטמפרטורה באופן מאוד בולט.
"מה כן עושים? עבדנו כמה שנים במו"פ דרום על פריסת מועדי השתילה, לפרוס אותם לאורך השנה ובסך הכל הצלחנו להגיע לרצף. זה ניתן להשגה ברמה התכנונית. הדבר הזה יכול גם להחזיק בערבה. מה עוד עושים? טיפוח זנים עמידים/סבילים לחום – זו בעיה אמיתית. מה עוד? עוברים לאזורים גבוהים, למשל בשעל, מירב, ברמת הגולן ומגיעים לתוצאות טובות, אם כי יש בעיות אחרות (מחלות).
"אנחנו יודעים שאפשר לגדל עגבניות בערבה השאלה היא האם זה כלכלי? בגרף טמפרטורות של פארן וערבה יש לנו את החלון הצהוב הזה (יוני, יולי, אוגוסט, ספטמבר) – תנאי גידול בלתי אפשריים לחלוטין. יש לנו את החורף ושם הטמפרטורות עלולות להיות נמוכות מידי, אתם זוכרים את אירועי הקרה שהיו בשנים האחרונות.
"ולמרות כל הקשיים כאן בערבה מגדלים עגבניות (סתיו – 1,144 דונם) וגם צ'רי. בכל אזור (למעט רמת הנגב) יש איזה 18%-20% צ'רי ו-80% מהשוק זה עגבניה גדולה. בעגבניות אביב בערבה רואים איזושהי עליה, בזכות התמיכה שיצאה. כאן אני רוצה להגיד: הכסף אושר אך לא שוחרר עדיין במשרד האוצר, הכסף יגיע.
"אז גידול עגבניות בערבה, כלכלי לי או לא? בטבלה הזאת, רגישות מול מחיר, אם נעשה את ה-16 טון אז נגיע לתרומה א' – ל-כ-6.5 אלף ₪ לדונם. השנה היא שנה מיוחדת, שנת מלחמה, וחשוב לזכור שהמחירים היו יחסית גבוהים. אתם יודעים איזה מחירים אתם מקבלים, אבל השאלה היא האם זה יהיה ריאלי לעונה הבאה."
AI, מים ושאר ירקות
המדריך והחוקר עודד פרידמן נשא הרצאה על השפעת איכות המים המשתנה של משטר הדישון וההשקיה בגידולי ירקות בערבה. ההרצאה התייחס למצב עתידי בו חקלאי הערבה יישקו את הירקות במים מותפלים ובאה לענות על השאלה, מה בעצם יצטרכו החקלאים לשנות או להוסיף להרכב המים.
כרגע מים מגיעים מצפית מגיעים רק למאגר עופרים ומזינים את הצד המערבי של עידן וחצבה ולכיכר סדום בהזנה לא רציפה, כשאיכות מים משתנה לאורך היום. הצפי האופטימי הוא שמים נוספים יגיעו רק עוד שנתיים למאגר שיזף, עין יהב ואז צופר. מושב פארן אמור לקבל מים מהדרום. איכות המים בערבה משתנה ממקום למקום (בהתאם לאיכות הקידוחים ומי המאגרים) ולעתים היא משתנה גם במשך היום.
מילי זנבר, חוקרת בנושא פוסט-הרווסט במו"פ ערבה תיכונה, נשאה הרצאה בנושא שיפור חיי המדף של פלפל לייצוא. הרצאה מרתקת, שכללה הסבר כיצד החוקרים נעזרים בבינה מלאכותית (AI) למציאת פתרונות להארכת חיי המדף. שימוש ב-AI מקצר את התהליכים והסקת המסקנות שנעשו עד כה לאחר בחינה של תוצאות הניסויים ע"י חוקרים.
מיטב נאור, מדריך שה"מ למיכון וטכנולוגיה, נשא הרצאה על מיכון חקלאי לייעול וחיסכון בכוח אדם.
נאור סקר את החידושים האחרונים במיכון החקלאי, בין היתר מסוע לקטיף אננס, שימנע פגיעה בשתילים מהפועלים בעת הקטיף, מערך איסוף בית הצמיחה וריסוק גזם – משיכת הגזם באמצעות רשת פרוסה לשימוש רב פעמי (ריסוק הגזם בהזנה ידנית); מרסס חשמלי בבתי צמיחה ומכונה להכנת מנהרות נמוכות (נעיצת קשתות ופריסה של יריעת פוליאתילן) – ראו מאמר מפורט על המכונה בהמשך הגיליון.
אחי סיטבון, חקלאי ממושב דקל, תיאר את שעבר מה-7 באוקטובר ועד היום – ראו כתבה בהמשך הגיליון.
* הערה: הציטוטים הן מההרצאות שנישאו בכנס ומטבע הדברים לא כל מה שנאמר בכל הרצאה נכתב בכתבה זו מפאת חוסר מקום אלא רק קטעים שחשבנו שהם חשובים.
