בכפר ורבורג התגוררו רבקה גובר – כלת פרס ישראל שכונתה "אם הבנים" לאחר ששכלה את שני בניה: אפרים וצבי ז"ל במלחמת העצמאות ושר האוצר לשעבר, יגאל הורביץ ז"ל כפר ורבורג ידוע כמושב שבו רפתות חלב רבות
לפני ימים אחדים, בתאריך י"ח בחשון, מלאו שמונים שנה למושב כפר ורבורג. מזל טוב. כך הכל התחיל: באביב תרצ"ה – 1935 עלו חלוצי קבוצת "ארגון מנחם" (קבוצת פועלים שהתארגנה ברחובות ונקראה על שמו של מנחם אוסישקין, מי שהיה יושב ראש קק"ל ומראשי התנועה הציונית).פניהם היה לאזור תל ספי שבעמק נחל שורק, למטרת הקמת ישוב חדש, בשם: כפר מנחם. עם פרוץ מאורעות תרצ"ו – 1936 המקום נעזב ונהרס בידי הערבים.
בקיץ תרצ"ז – 1937 הוקם היישוב מחדש במסגרת יישובי "חומה ומגדל". בשנת תרצ"ט – 1939החליפו המוסדות המיישבים את חברי "ארגון מנחם" בגרעין של חברי "השומר הצעיר", אשר הקים במקום קיבוץ. אנשי "ארגון מנחם" שעזבו הקימו את כפר ורבורג. "ברוב חגיגיות נערך בנקודה טקס הנחת אבן הפינה לארבעים הבתים הראשונים. הכפר המוקם על אדמת פיק"א מקיף כ-1700 דונם". (מתוך הכתבה: "ישוב חדש בדרום". עיתון "דבר" 16.10.1940).
כפר ורבורג עלה על הקרקע בתאריך י"ח בחשון הת"ש – 31 באוקטובר 1939, על אדמות קק"ל הגובלת עם מושב באר טוביה. הכפר נקרא על שם העסקן הנדבן היהודי האמריקאי, פליקס ורבורג אשר היה ממנהיגיה של יהדות ארצות הברית וממייסדי הג'וינט. בשנת ת"ש-1940, חמשת הישובים העבריים שמדרום לגדרה: באר טוביה, נגבה, כפר ורבורג, גן יבנה וכפר בצרון, צורפו למחוז עזה, בפיקוחו של קצין המחוז ששמו היה: עארף אל עארף, אשר בעברו השתתף אישית במאורעות תר"פ – 1920. במלחמת העולם השנייה התגייסו מספר חברים בעלי משפחות מאנשי הכפר לצבא הבריטי ושירתו ב"בריגדה היהודית".
בשנת תש"ז – 1947 חברי הכפר השתתפו בהורדת מעפילי האוניה "שבתאי לוזינסקי" בחוף ניצנים. עשרה חברים נעצרו, גורשו לקפריסין והוחזרו כעבור מספר ימים. במלחמת העצמאות תושבי הכפר היו מגוייסים לאיוש עמדות הביצורים שהוקמו. הילדים והאימהות פונו מספר פעמים במהלך המלחמה ליישובים במרכז הארץ. הכפר הופצץ על ידי מטוסים מצריים והופגז על ידי תותחים מגבעה 69. חיילי חטיבת "גבעתי" הקימו מחסום על הכביש הראשי בכניסה לישוב (כביש 3), כדי לבלום את תנועת הצבא המצרי הפולש, מחסום שנקרא בהמשך :"מחסום כפר ורבורג". בכפר ממוקם בית עלמין צבאי ואנדרטה לבני הישוב שנפלו במערכות ישראל.
לאחר סיום המלחמה, כאשר משואות יצחק עלו על הקרקע באדמות סואפיר, חברים מכפר ורבורג השתתפו בטקס העלייה על הקרקע לישוב שהתקיים בכ"ח באב תש"ט – 1949. רופא המשפחה הראשון במשואות יצחק היה ד"ר מרדכי ארנסט גלזר ז"ל מכפר ורבורג. רבקה נדיבי מספרת: "הבאנו אותו דרך השדות בעגלה עם סוס למרפאה, לאחר מכן קיבל אופנים ולבסוף רכב." ד"ר גלזר ז"ל היה אדם סימפטי, עממי ונוח עם הבריות.
בשנות החמישים הצטרפו למושב עולים מארצות אירופה, רובם ניצולי שואה. בחג החנוכה תשי"ח – 1957 נחנך במושב "בית עם" גדול בשם: "בית פסמן". לכבוד האירוע החגיגי כתבה והלחינה נעמי שמר ז"ל את "שיר על כפר בדרום", על-פי בקשתו של דובי פלד, חבר הכפר, שהיה ידיד משפחתה. בבניין היה אולם ובו למעלה משמונה מאות מושבים, ששימש את כל האזור, ובו נערכו הצגות, מופעים וסרטים. בין השאר נערכו בו הצגות של תאטרוני "הבימה" ו"הקמארי", וגם שלישיית "הגשש החיוור" התארחה במקום.
בית-העם נקרא ע"ש שמואל-צ'רלס פסמן, שעמד בראש חברת אמיק"א (שילוב של יק"א ו"קרן-העזרה") שתרמה כסף להקמת הבניין, והייתה החברה המיישבת של כפר ורבורג בשנת ת"ש – 1939. במהלך השנים "בית פסמן" ירד מגדולתו, עד לסגירת המקום.
בשנות השבעים, כאשר החלו הדיבורים על הקמת מאגר מים באזור משואות יצחק, דובר היה בתחילה על הקמת מאגר משותף עם כפר ורבורג סמוך לנחל לכיש. אך לאחר שהתברר שאנשי כפר ורבורג אינם יכולים לתרום לשותפות זו שטח קרקע, הוחלט לברר אפשרויות להקים מאגר עצמאי בשטחי משואות.
במושב זה התגוררו שני אנשים בולטים: רבקה גובר ויגאל הורביץ ז"ל. רבקה גובר כונתה בשם "אם הבנים" לאחר ששכלה את שני בניה: אפרים וצבי ז"ל במלחמת העצמאות. גובר היא כלת "פרס ישראל" לשנת תשל"ו-1976 על פעילותה בקליטת עליה. שרי אוצר רבים היו בתולדות המדינה, אך יגאל הורביץ ז"ל ייזכר לאנשים רבים עד עצם היום הזה.
לפני כארבעים שנה, בתקופת כהונתו כשר האוצר, הוא החליף את הלירה במטבע השקל. בניסיונותיו להילחם באינפלציה הדוהרת שהייתה באותה תקופה, לכל הפונים אליו בדרישות תוספת תקציב, נהג לדבר גלויות עם כולם ולומר משפטים לא פופולריים שכבר הפו למטבעות לשון, כמו: "אין לי" וגם "משוגעים רדו מהגג".
ישראל זיסק, כפר ורבורג
