באחד המסמכים העוסקים ב"קואופרציה בחברה הישראלית", מתוך רצון לשמור על הקיבוצים כקואופרטיבים יצרניים וצרכניים, על בסיס החברות בקיבוץ, הוגדר חזון הקואופרציה "לכינון חברת מופת סוציאל-דמוקרטית בישראל. חברה שיחידיה הם עצמאיים, ריבוניים ואחראים לבחירותיהם. חברה שתפתח ותקדם שותפויות קואופרטיביות ותהיה מושתתת על קהילות אוטונומיות, בישובים, באזורים ובמדינה, והן לצד הרשויות הממלכתיות" – האגודות השיתופיות
יום העיון השנתי לקואופרציה בישראל, שנערך בדצמבר, הוקדש השנה לזכרה של סמדר אוטולנגי ז"ל. היא הייתה חברת הסגל בפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן באוניברסיטת תל אביב ועמדה בראש הקתדרה לאגודות שיתופיות לסוגיות משפטיות המעסיקות את נושא הקואופרציה כיום.
פרופ' נטע זיו, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, שפתחה את יום העיון ב"זום", הודתה למשתתפים בו ולעו"ד דודו קוכמן, מנכ"ל האיחוד החקלאי, על ארגונו ולכל המשתתפים בו. את ברכות משרד הכלכלה והתעשייה הביאה עו"ד נעמה קאופמן-פס, המשנה למנכ"ל המשרד ורשמת האגודות השיתופיות, שעמדה על האתגר בניהול אגודות שיתופיות בשנת הקורונה.
הנושאים העומדים על הפרק כיום ובעתיד בנושא, הם תיקון יסודי של פקודת האגודות השיתופיות והחלפתו בחוק מכונן שיסדיר את הוועדים הממונים באגודות ונושאים נוספים. עם סיום תפקידה כרשמת וכניסתה החודש של שלומית שיחור-רייכמן לתפקיד, הבטיחה קאופמן-פס לממש במשרד הכלכלה בנושא האגודות השיתופיות שיפור השירות, מענה לשטח, למידה ממודלים קואופרטיביים בחו"ל ושיתוף פעולה עם מגוון האגודות הקיימות.
המושב הראשון ביום העיון הוקדש לנושא "מפקודה עתיקה לחוק מודרני". עו"ד רוני טלמור, ראש אשכול תאגידים ושוק ההון, ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, עמדה על כך שחוק החברות הוא אורגן משפטי אחר מכלל דיני התאגידים כמו עמותות ועוד, ויש צורך חשוב להחליף את פקודת האגודות השיתופיות בחוק חדש שיתווה דרך חדשה עם יותר הגיון, תובנות וגישור פערים בין המשרדים העוסקים בנושא.
בחוק החדש צריך להיות ביטוי להפרדה בין הניהול העצמי לבין הניהול המקצועי באגודה השיתופית. במקרים רבים בוועד האגודה בניהול העצמי חברים באים מהחקלאות או מהתעשייה ויש לדאוג שבוועד יהיה ייצוג גם חברים בעלי יכולת מקצועית לניהול האגודה. שאלה מורכבת היא אגודות שהן לגמרי עסקיות ואילו אחרות דומות יותר לעמותות או אפילו קרובות לדיני משפחה. המורכבות של הנושא נובעת משיתוף בנכסים, הערבות ההדדית ועקרונות נוספים בקואופרציה וכל אלה צריכים למצוא את פתרונם בחוק החדש שיחליף את הפקודה. לדעתה זהו אתגר גדול ומרגש והעובדה שההתיישבות נמצאת כעת בהתפתחות משתנה, בעיקר בנושא הקרקע, מחייבת שיתוף פעולה בין כל הגורמים.
עו"ד קוכמן שהנחה את המושב, ביקש שהשינויים יעשו ב"אבולוציה ולא ברבולוציה", כולל נושא הקואופרציה, והעריך ששינוי הפקודה ייעשה במשך כחמש שנים כל זאת בתנאי שיתקיים בישראל ממשל יציב.
עו"ד גל גולדמן, סגנית רשם האגודות השיתופיות במשרד הכלכלה, סיפרה על ההתמודדות בשנת הקורונה באגודות השיתופיות שדרשה פתרונות יצירתיים כמו הצבעה חשאית בפתק דיגיטלי, קבלת החלטות מסודרת ללא מחטפים ובכללי לאפשר התנהלות של האגודות השיתופיות במצב בריאותי לא פשוט. דווקא התכנסויות ב"זום" לקבלת החלטות, כמו אספה כללית באגודות, יצרו מצב של השתתפות גדולה יותר של חברים ומעניין מה יקרה אחרי הקורונה.
באשר לשינויים בחוק החדש, גולדמן הדגישה את ההבדלים בין חברה בע"מ לבין אגודה שיתופית בה יש היבטים חברתיים וקהילתיים. יש למצוא יחס ראוי בין ניהול עצמי-חברי לבין ניהול מקצועי כך שיהיה איזון הולם בין החיים עצמם לבין ההגדרות המשפטיות. החוק צריך להכיל את הדברים הייחודיים לאגודות כשליטה, בעלות, הגנה על זכויות המיעוט, עזרה הדדית ועוד, ובעיקר לדעת שמדובר לא רק על משפט וכלכלה, אלא על ניהול החיים עצמם.
עו"ד עופר נועם ממשרד עורכי הדין ח. נועם ושות', המתמחה בנושא האגודות השיתופיות, הביע אופטימיות ביחס להחלפת הפקודה משנת 1933 אבל עמד גם על הקשיים בתהליך ובמצב הקיים בדיני האגודות השיתופיות שלעתים אין מקום לאנלוגיה לדיני חברות. אין החלה אוטומטית של דיני חברות על דיני אגודות שיתופיות, למשל בנושא של ניגוד אינטרסים בעת שיקול דעת עסקי. בדיאגרמה שעו"ד נועם הציג, הוא פירט את ההבדלים בין חברה לאגודה ובסיום דבריו הדגיש שיש עוד עבודה מקיפה לעשות ועל שיתופי הפעולה מצד משרדו בתהליכי שינויי החוק.
המושב השני ביום העיון הוקדש ל"בורריות באגודות – דומה ושונה מחוק הבוררות" בו לקחו חלק עו"ד אפרת אבירם ואש, עו"ד איתן מימוני, עו"ד דנה ביאלר, מנהלת מחלקת הבוררויות במשרד רשם האגודות השיתופיות ועו"ד לירון בנית-ששון ממונה במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים.
עו"ד מרב ניב, חברת קיבוץ גשר, מהמחלקה המשפטית של התנועה הקיבוצית, חברת ועדת ההיגוי שהכינה את יום העיון, הוסיפה בשיחה ל"הזמן הירוק", שלעניין הקיבוצי בקואופרציה יש חשיבות גבוהה קודם כל בגלל העובדה שכל הקיבוצים רשומים כאגודות שיתופיות, ולמעשה כל קיבוץ הוא קואופרטיב. בנושא המשפטי בתי המשפט כבר הכירו בעובדה שהקיבוץ וחבריו הם מערכת שונה ממערכות חוזיות אחרות, ולכן גם כשיחוקק חוק האגודות השיתופיות, יש להתחשב בקיבוץ כקהילה מיוחדת שכל חבריה מתגוררים במקום אחד.
בנוסף, צפוי שהחוק החדש יכוון לא רק לנושאים הכלכליים והחוזיים אלא ייקח בחשבון את חיזוק ועידוד הקיבוצים המתחדשים מתוך ידיעה שבמגוון הרחב של הקואופרטיבים הקיימים בעולם ובישראל, כולל במקרים של שירותים ועסקים, יש לקיבוץ מיוחדות של קהילה בעלת סממנים משפחתיים.
תמונה | KLUGER ZOLTAN
