גרעין שרוצה להקים קהילה שיתופית, ניצב מול עולם דיור אכזרי ומייאש

"לא מגיעים לשלב הבתים", הוא מונח מעולם הכדורגל. במעגל הקבוצות, הוא מונח מהחיים. גרעינים שרוצים להקים קהילה שיתופית בתום השירות, ניצבים מול עולם דיור אכזרי ומייאש "ולא מגיעים לשלב הבתים". הקיבוצים יכולים להציע פתרון. ריאיון עם נגה שמיר, רכזת מעגל הקבוצות 

250 חברים יש במעגל הקבוצות השיתופיות, כמניין חבריו של קיבוץ בינוני פלוס-פלוס. המעגל כולל 12 קבוצות, ממינים ומסוגים שונים: קיבוצים עירוניים, קבוצות בתוך קיבוצים, קומונות וקהילות הפרושות ברחבי הארץ.  

בין הקבוצות ניתן למנות את הקיבוץ העירוני תמוז שבבית שמש, את קבוצת חורש שחבריה שוכרים דירות בשכונת קריית יובל בירושלים, את קבוצת מפרש שבונה בימים אלה את הקיבוץ העירוני החדש שלה בחיפה, וגם קבוצות שיתופיות המרכיבות מהקיבוץ השִׁזוּרי פלך שבגליל.  

מעגל הקבוצות הוא חלק מאינוונטר רחב יותר של התארגנויות שיתופיות, שהחל מסוף שנות ה-80 מצטופפות תחת הכותרת "חידוש ההגשמה".

בתוכן ניתן למנות את תנועות הבוגרים של תנועות הנוער, הקיבוצים העירוניים השונים, וקהילות "משימה" הממוקמות בפריפריה החברתית גיאוגרפית.

בין הארגונים המאגדים קבוצות וקהילות שיתופיות, מתקיימים שיתופי פעולה וחיבורים, אבל בתנועה הקיבוצית כמו בתנועה הקיבוצית, כל גוף וייחודו, מידת השיתוף שלו, המעורבות התנועתית והעצמאות שהוא בוחר לחיות בהן. 

חיבור משמעותי ביניהם יכול היה לייצר מאסה רצינית בתוך השמאל הישראלי המכווץ, אבל הוא לא קורה.      

שיתוף מלא, קופה פתוחה 

למעגל הקבוצות יש רכזת (לא מנהלת). קוראים לה נגה שמיר. היא בת פלמחים (32), חיה עם בן זוגה בקיבוץ השזורי פלך, שבו מאה חברים ומאה ילדים. שזורי, משום ששזורות בו תשע קבוצות ברמות שיתוף שונות, כל אחת לפי בחירתה: משיתוף כלכלי מלא-מלא ועד שיתוף מינימלי. מבנה דומה קיים גם בקיבוצים רביד ובאשבל של דרור ישראל.  

הקבוצה של נגה, גרעין "אדמה", החלה את דרכה בתנועת השומר הצעיר ומונה 13 חברים, שישה מהם צועדים יחדיו מאז שנת י"ג. 

לדבריה, ההחלטה להמשיך כגרעין התגבשה אצל החברים במהלך פעילותם החינוכית בירושלים, במסגרת פרק המשימה במסלול הנח"ל. מאז הם ביחד. 

"הרגשנו שאנחנו רוצות לחיות את החיים האלה ביחד בחברות ובערבות הדדית. למשל אם למישהי היו הורים שמימנו את לימודי התואר, חסכנו את הכסף מהעבודה של כולנו כדי לממן את הלימודים של מי שאין לו".  

הביוגרפיה של גרעין אדמה כוללת כמה שנות חיים בעין השופט, שם הם עבדו בחינוך במוסד הרי אפרים (היום הוא נקרא "פנימיית רעות")

 בהמשך, לאחר הלימודים ובעקבות קהילות שיתופיות אחרות, מעבר למגורים ופעילות בחיפה למשך חמש שנים ומשם, לפני כשנה, לפלך, שנראה כתחנת קבע. 

בקיבוץ הם שוכרים את בתיהם בשכונה חדשה שנבנתה לקליטה לאחר הרבה שנים שחונות בהן הקיבוץ לא בנה בתים משלו, וחולקים מרחב משותף, הכולל סלון, מטבח ומשרד. 

לדבריה, "גרעין אדמה חי בשיתוף כלכלי מלא. יש לנו רכבים משותפים וקופה פתוחה. אין תקציבים נפרדים, הכל מאותו פול. מכל אחד לפי יכולתו, לכל אחד לפי צרכיו, גרסת החברות והשיחה האינטימית". 

תנועת הבוגרים של השומר הצעיר

לשאלה למה לא הצטרף הגרעין לתנועת הבוגרים של השומר הצעיר, משיבה נגה, כי עם השחרור מהצבא הצטרף גרעין אדמה לתנועת הבוגרים, "אבל לא האמנו במבנה קבלת ההחלטות ובהתנהלות הכלכלית שתנועת הבוגרים בחרה ללכת בהם."

"הרגשנו שאנחנו, ממש כמו הקבוצות שהכרנו מקיבוץ פלך, מגשימים הלכה למעשה את הערכים עליהם התחנכנו בשומר הצעיר: חיים בקבוצה שיתופית, מושקעים בעשייה בתחומי חינוך, עבודה מאורגנת, קואופרציה, ועשייה פוליטית סוציאליסטית."

"ובכל זאת, תנועת הבוגרים לא ידעה איך לאכול אותנו. רצינו להיות שותפים שווים בארגון דמוקרטי שבצד המשימות התנועתיות מעודד את האוטונומיה הקבוצתית בכל הנוגע לכלכלה, חיסכון, לימודים וקריירה. לכן בחרנו להצטרף כגרעין למעגל הקבוצות, שבו כל קבוצה בוחרת את אורחות חייה השיתופיים, ושולחת נציג מטעמה להוביל את הפעילות של הארגון, כאשר לכל נציג יש קול שווה". 

מה עושה רכזת מעגל הקבוצות? 

"אני מרכזת את התוכניות החינוכיות והחברתיות שצוות נציגי המעגל הנבחר מחליט עליהן ואנו נלהבים להזמין אחרים לחיות בדרך החיים הזו. המעגל מפעיל היום ארבע תוכניות להצמחת קבוצות שיתופיות"

"שנת השירות שלנו, שנקראת 'גרעין במעגל' בה משרתי שנת השירות חיים בקרבת קיבוצים עירוניים וקבוצות שיתופיות, ופועלים באזור בחינוך ובמשימות חברתיות; אנחנו מפעילים במשותף עם התנועה הקיבוצית את מסלול הנח"ל לבוגרי שנת שירות בתנועה, במטרה להצמיח קבוצות שיתופיות."

"המעגל מפעיל גם את מיזם 'בצוותא' לליווי תנועות וארגונים בהצמחת קבוצת שיתופיות; אנחנו עובדים עם הצופים, האיחוד החקלאי, התנועה החדשה, נועם, החלוץ והתנועה הקיבוצית, ומלווים את גרעיני הנח"ל שלהן בסמינרים לקראת חיי קבוצה שיתופית ומשימתית לאחר השחרור".  

נגה שמיר מציינת כי מזה שנתיים פועל מעגל הקבוצות גם בתחום הקואופרציה. במסגרת זו מוקם בפרדס חנה קואופרטיב לתרבות, שנועד לענות על צרכי התושבים באופן שאיננו מונע ממטרות רווח.  

"קבוצת חרמש הפרדס-חנאית החברה במעגל, חיפשה דרך ליצור תרבות יחד עם הציבור, על בסיס קבלת החלטות משותפת של קבוצת שווים. במקביל, המעגל חיפש דרך לפתח תחום פעולה המביא את עקרונות הדמוקרטיה הפעילה לעולם העבודה, שכיום מאופיין בדיקטטורה."

"לקחת את התחושה שיש לאדם שמרגיש שייך, ולהביאה לעולם העבודה. במעגל הקבוצות יש מספר חברים יוצא דופן שעובדים ופעילים בארגון העובדים הדמוקרטי כוח לעובדים, ובעבודה מאורגנת בכלל. כך הגענו למודל הקואופרטיבי. היום מונה קואופרטיב 'פרכור' לתרבות בפרדס חנה מאות חברים ואנחנו בוחנים את המשכו במקומות נוספים". 

אחוז הגשמה נמוך 

בכל שנה מתגייסים למסלולים השונים שמעגל הקבוצות מלווה, כ-150 צעירים, כמחציתם בני קיבוצים. מדובר ב-11 גרעינים המתחילים את המסלול בעניין רב, אך מכל מחזור כזה יוצאת קבוצה בוגרת אחת או שתיים בשנה, כ-15% מן המתגייסים.  

לדברי נגה שמיר, "גרעינים שעשו שנת שירות, פרק צבאי ופרק משימה בפריפריה, ודוברים שפה של המשכיות כקבוצה, נתקלים באתגר אמיתי בשחרור: סביב מה להתקבץ? איך לגור יחד באותו מקום לטווח ארוך, כאשר שוק השכירות מעורר ייאוש? העוגן שהציע פעם הקיבוץ לגרעיני הנח"ל, אשר חיבר בין הבחירה בחיי שיתוף לבין קהילה תומכת, חסר מאוד."

"קבוצת מפרש החיפאית, שבונה בימים אלה קיבוץ עירוני חדש בזכות הרבה אמונה, תושייה ויצירתיות, היא היוצא מן הכלל. הכלל הוא שהיום כמעט בלתי אפשרי להקים קיבוץ עירוני, או להשתלב כקבוצה שיתופית בתוך קיבוץ."

"תחשוב מה היה קורה לו היו לנו גופים ציבוריים שמנהלים בנייני דיור קואופרטיבי, ומציעים פתרונות לדיור בר השגה ומשותף כמו שכירות רוכשת של התושבים. התפיסה של המעגל היא שדיור צריך להיות הסדר חברתי, ולא זירת שוק שנועדה להשיא רווח למעטים במחיר של רישוש הרבים". 

מה מקורות המימון שלכם? 

"יש לנו שותפות עמוקה עם התנועה הקיבוצית, עם המרכז לזכרו של אמרי רון, ועם עמותת קהילה של הקיבוץ העירוני תמוז, שנותן לפעילות המעגל בית. מעבר לכך אנחנו עוסקים בגיוס משאבים סביב פעילות של הקהילות ברמה המקומית.". 

יש סיכוי לאיחוד כשלהו של הקבוצות והמעגלים? 

"מי שמסתכל מבחוץ יתקשה לזהות את ההבדלים בין ארגוני הקבוצות השיתופיות. אבל אצלנו זה נוגע באורחות החיים, בעבודה, בלימודים, בכלכלה שלנו, בפעילות החברתית ובנורמות קבלת ההחלטות בארגון. הדגש במעגל הקבוצות הוא על הקבוצה האוטונומית והדמוקרטיה. אנחנו פתוחים ואף מעודדים הצטרפות של כל קבוצה שיתופית סוציאליסטית כחברה שווה במעגל. נשמח לשתף פעולה עם תנועות וארגונים אחרים בכל הנוגע למיזמים המקדמים את המעשה השיתופי והסוציאליסטי ולהרחיבו".  

האם אפשרי קיבוץ קיים כיעד הגשמה? 

"בהחלט. ביום שקיבוץ נוסף, מלבד פלך, ירצה לקלוט קבוצה ממעגל הקבוצות, זה יהיה מאוד משמח. היום הקבוצות שמגיעות לסוף הפרק הסטודנטיאלי, ניצבות בפני אתגר עצום. לא כולן עומדות באתגר מגורי הקבע ובניית הבתים. אם תהיה להן ברירה בין כניסה לבניין קואופרטיבי בעיר, לבין קיבוץ כפרי שמעוניין בתהליך קליטה (גם אם ממושך) לקבוצה, אז מצבן יהיה טוב בהרבה מכפי שהוא היום.  

יש לשאול אילו תושבים הקיבוצים רוצים לקלוט והאם הם מעוניינים לחלוק את הקרקע עם קבוצות צעירות ואידיאליסטיות. אם יש קיבוצים שזה מעניין אותם, עליהם להתחיל ליצור את הקשר בתקופה הסטודנטיאלית, זהו הזמן המתאים ביותר. עניין ההשתקעות בהמשך, תלוי גם במגורים. אם תתאפשר שכירות רוכשת יהיה לזה קהל יעד רלוונטי. זה יכול להיות רעיון נפלא". 

"החיבור לתנועה הקיבוצית ולמשאבים של הקיבוץ הכפרי", אומרת נגה שמיר, "הם הזדמנות לכך שה'בית' יחזק את ה'דרך', במובן החומרי והנפשי."

"כשאני מסתכלת על פלך ועל המרכז לחינוך ערכי 'פרדס', שמהווה ענף של הקיבוץ; על המנהיגות האזורית באשכול בית הכרם; על העשייה בתחום העבודה המאורגנת של מספר חריג של חברי קיבוץ; על המעורבות בהקמת הבנק הקואופרטיבי אופק, ומתן אכסניה למגזין להגות סוציאליסטית 'פיגומים', אני גאה ושמחה על החיבור עם הקיבוץ.  

"אני בטוחה ששותפיי מהקיבוץ העירוני ידגישו את החשיבות במפגש היומיומי עם הפריפריה העירונית, ואת האופן שבו הוא מניע לשיתופי פעולה."

"הקיבוץ העירוני תמוז לדוגמא, מפעיל מועדוניות לנוער בסיכון, מעונות יום, מרכז מיצוי זכויות, ליווי ועדי שכונה, מרכז קיימות ועוד. החיבור בין הקיבוץ הכפרי לקיבוץ העירוני הוא מפרה ומעודד לשאול את השאלות לגבי המשמעות שלנו בהרחבת המעשה השיתופי אל מעבר לגדר הקיבוץ, בלי לשכוח את מה שבפנים".   

קיבוצים שמחפשים לקלוט

נגה שמיר "הרימה להנחתה" לקיבוצים שמחפשים לקלוט גרעינים שיתופיים של בוגרי צבא מן המוכן: בלי כל הבוכהלטריה שלפני: מדריך מסגרת, מדריכי גרעין, מדריך היאחזות. גרעינים שמחפשים בית. האם יימצאו קיבוצים בעלי שאר רוח, שיזהו את הפוטנציאל, או ששיקולי הנדלו והשיוך יכריעו?