יבול שיא
הרפת והחלב
דר גורנטלה, יור ומנכל ATGC (שני מימין) ומושיק פיש, מנכל לוכסמבורג תעשיות (חמישי מימין) עם בכירי ממשל, בטקס החתימה בהודו ב 5.12.2025

לוכסמבורג תעשיות מישראל ו-ATGC Biotech מהודו השיקו את פעילות חברת סמיופור בע"מ (Semiophore) 

< 1 דק' קריאה

שיתוף:

השותפות מהווה מיזם משותף פורץ דרך בתחום הסמיוכימיקלים והפרומונים – חומרים כימיים המשמשים לתקשורת בין חרקים – פתרון ארוך טווח, ללא שאריות כימיות וללא פגיעה בסביבה 

*תמונה ראשית: ד"ר גורנטלה, יו"ר ומנכ"ל ATGC (שני מימין) ומושיק פיש, מנכ"ל לוכסמבורג תעשיות (חמישי מימין) עם בכירי ממשל, בטקס החתימה בהודו ב-5.12.2025 

לוכסמבורג תעשיות מישראל ו-ATGC Biotech מהודו השיקו את פעילות חברת סמיופור בע"מ (Semiophore) שנוסדה בישראל. החברה מהווה מיזם משותף פורץ דרך בתחום הסמיוכימיקלים והפרומונים – חומרים כימיים המשמשים לתקשורת בין חרקים.  

המיזם מאחד את המומחיות המדעית והטכנולוגית של ATGC בהודו עם היכולות של לוכסמבורג בפיתוח יישומים לחקלאות, ייצור, רישוי ושיווק בינלאומי. שילוב זה יאפשר להביא לשוק מגוון פתרונות חדשניים, המבוססים על פרומונים שיאפשרו צמצום נזקי חרקים מזיקים והגדלת כמות התוצרת הראויה לשיווק. 

מוצרי הגנת הצומח המבוססים על פרומונים מציעים פתרון ארוך טווח, ללא שאריות כימיות וללא פגיעה בסביבה. פתרונות אלו מאפשרים טיפול בר־קיימא המהווה חלק בלתי נפרד מהדברה משולבת(IPM) , ומפחיתים את התלות בחומרי הדברה כימיים. המיזם משתלב באופן טבעי במגמה העולמית לחקלאות בטוחה, השואפת להשיג הגנה יעילה על היבולים לצד הפחתת שאריות כימיות במזון. 

לוכסמבורג תעשיות מספקת בישראל מוצרים להגנת הצומח מתוצרת מפעליה בישראל ומייבוא מחו"ל והיא מומחית במוצרים ביולוגיים. לוכסמבורג תעשיות מייצרת ומייצאת את מוצריה למדינות באירופה, לארה"ב ולמדינות בדרום אמריקה. המיזם החדש כולל מוצרים נוספים שייוצרו ע"י לוכסמבורג בישראל וישווקו בישראל ובחו"ל. 

השימוש בפרומונים להגנת הצומח מפני חרקים מזיקים תורם תרומה סביבתית משמעותית: הפחתת פליטות, חסכון במים, צמצום פסולת, וכן שיפור ברמת הבטיחות למגדלים ולצרכנים. המיזם המשותף של לוכסמבורג וחברת ATGC Biotech ממחיש את שיתוף הפעולה המדעי, התעשייתי והחקלאי בין ישראל להודו, ואת המחויבות המשותפת לקידום חקלאות חדשנית, נקייה ויעילה יותר. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעידן בו כל טיפת מים וכל סנטימטר קרקע חשובים, האפשרות לקבל החלטות מדויקות בחקלאות הפכה לגורם המכריע. אוניברסיטאות מובילות בעולם משיבות לאתגר באמצעות שילוב עוצמתי בין בינה מלאכותית, חיישנים וחקלאות מדייקת. אחת הדוגמאות הבולטות
2 דק' קריאה
הכנס התקיים ביזמת שה"מ במשרד החקלאות וביטחון המזון והמועצה להאבקה ודבש המועצה להאבקה ודבש: ללא האבקת הגידולים החקלאיים באמצעות דבורת הדבש יפגע ענף החקלאות ולא יהיה מזון לבני האדם- חובתנו לשמור עליה *תמונה ראשית:
3 דק' קריאה
אורטל בחשיאן – מדריך גידול בננות וסובטרופיים, אגף ענפי הצומח, שה"מ נבות גלפז – מו"פ צפון, גלאור –מדריך בננות, שה"מ תקציר שני הגורמים העיקריים המגבילים את רווחיות ענף הבננות בישראל הם תופעת "עייפות הקרקע"
7 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אבוקדו אזורי במרכז, עינב כורם סלקמן / חממה טכנולוגית עין שמר, עוביידה אבו ארקיה, כריס כבהא וויקטוריה גרסימוב / בי"ס סינדיאנה ותיכון אתגרי העתיד אבוקדו מושפע מאוד מתנאי מליחות, המתבטאים בהפחתת
4 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אזורי מרכז, רוני רנגהרץ/ קיבוץ נחשונים, אלון צור, חמי לינדנבוים ואיתי רבינוביץ/ חברת גדות המדען היפני  Eiichi Kurosawa  היה הראשון שזיהה את ההורמון ג'יברלין במהלך מחקרו על מחלת האורז ב-1926. תשע
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!