רס"ן בן שלי ממושב קדרון נפל בדצמבר 2023 בקרב גבורה בסג'אעייה * משפחתו בחרה להנציח את בן במספר אופנים * היה ברור להם שהנצחה הראויה לאישיותו, אמורה להיות בפעילות ערכית מתמשכת, כגון ליווי חניכים ב"חוות השומר", הקמת יקב על שמו ועוד * גם במושב קדרון נערכו פעילויות מגוונות לזכרו וכן להנצחת שרון גורדני מהמושב, שנרצח במסיבת הנובה
לאבד בן או בת שנפלו במלחמה זה כאב שלא נגמר. משפחות חושבות על מגוון סוגי הנצחה מקוריים, שיהיו דגל זיכרון לרוחו, אופיו וייחודו של הנופל, לדורות הבאים. הקו המאחד הוא הנצחה עם משמעות לאורו הייחודי. יש משפחות המשתפות שהן צריכות עוד זמן, לעבד את האסון והאובדן שפקד אותם. לחשוב בכמה רבדים וכיוונים לבטא את תמצית התכונות המלוות, שנשארו להאיר בהמשך את דרך החיים בפעילויות מסוגים שונים.
ישנן משפחות שבחרו לערוך צעדה במסלול המקומות שהבן אהב, מרוץ ריצה הנושא את שמו, או ברכיבת אופניים, רכיבה על סוסים, משט בים של בני המשפחה והחברים עם סירות או גלשנים וישנן משפחות שבוחרות להנציח את אהובם על אבן מעוצבת, במקום הפונה לנוף הפתוח. כל משפחה לפי רצונה והסגנון המנחה אותה, שתמיד עומד לנגד עיניה דמותו ואופיו המיוחד של החייל שנפל. משפחת שלי בחרה להנציח את זכר בנה בן במספר נתיבים מגוונים וגם במושב קדרון נערכו ויערכו מיזמים לזיכרון.
משכמו ומעלה
אביו של בן שלי ז"ל, תא"ל (במי"ל) משה שלי (58), בתפקידו האחרון בצה"ל, היה קצין הנדסה ראשי. כיום מכהן משה כמנכ"ל חברת "תמנת אנרגיה" חברה מקבוצת "גלובל גרופ" ו"דוראל". החברה עוסקת באנרגיה מתחדשת ומתמחה ביזמות אגרו־סולארית (שילוב בין חקלאות ומערכות סולאריות).
משה גדל והתחנך ברחובות: "כאיש צבא ותיק במשך שנים רבות, אני מאמין ש'האדם הוא תבנית נוף מולדתו'," הוא אומר את שירו האלמותי של שאול טשרניחובסקי. "אין בי ספק שהאווירה וההוויה המשפחתית, השפיעה בצורה כזו או אחרת על הבחירות של הבנים לשרת ביחידות מובחרות. שלושת ילדינו נטועים עמוק כאן בארץ. ואם יש צורך, ברור להם שהם ילחמו על קיומה של המדינה.
"תמיד הקפדתי לא להתערב בבחירותיו של בן ושל אחיו הצעיר ים. בסופו של דבר זאת הייתה הדרך שלהם, והבחירות של בן עיצבו את דרכו. הוא כמובן התייעץ איתי לא פעם וככל שצמח בתפקידי הפיקוד, היו לנו נושאי שיחה רבים ושיחות קרובות של בן ואב על האתגרים שהיו לו בצבא. תמיד הייתי שם בשבילו אך הוא ידע שאני נמנע מלהתערב.
"אפשר להבין שהדוגמא האישית, הערכים, המנהיגות, העשייה ואהבת הארץ מחלחלת לבני המשפחה. בן האמין שעליו תמיד לבחור בנכון ולא במה שנוח. זה היה משפט שהוא הלך פעל לאורו וחינך את חייליו לכך. עד היום מפקדיו וחייליו מספרים איך היה מסור לפקודיו, נטע בהם תחושת שייכות וגאווה והיה קשוב אליהם. משהחלה המלחמה, המשפט שהיה חוזר ואומר והיה גורם לנו צמרמורת כל פעם שנאמר, היה ש'אם צריך חיילים יהרגו כדי להביא את האזרחים בחזרה הבייתה'. הנכונות הגבוהה שלו לעשות הכול, ולקחת סיכון כדי להציל אזרחים וחיילים, תורגמה לעשייה.
"בשבועות הראשונים לפני הכניסה לעזה ניתן היה לחוש בקולו את ההשפעה של האובדן העצום של חברים ופקודים ואת התסכול על אזלת היד שהתגלתה בימים הראשונים".
רגישות לאנשים וצניעות
בן היה זה שחולל את השינוי ביחידת 669 של ההשתלבות בכוחות המתמרנים בתוך רצועת עזה, שינוי שהציל פצועים רבים ממוות בזכות טיפול וחילוץ מהיר מהשטח על ידי לוחמי 669, שפעלו כתף לכתף עם הכוחות בשטח. עד הרגעים האחרונים לפני נפילתו, חתר למגע ונע במהירות לכל מקום שבו ידע שיש נפגעים. הוא הרגיש צורך עמוק לעשות הכול כדי לעמוד במשימה, וכששמע שכוח גולני נקלע למצוקה ויש חשש לחטופים היה הראשון שהגיע למקום – נכנס בראש חייליו למבנה ונפל בקרב מטרים ספורים לצד פקודו לשעבר מגולני, אותו הגיע להציל.
בן שלי היה קצין מוכשר ששמו הלך לפניו בצה"ל. הוא התחיל את דרכו ביחידה 669, מסלול שאותו סיים בהצטיינות. בהמשך פיקד על פלוגת הכשרה באגוז, פלוגה מסייעת בגולני וחזר לפקד על פלגת הלוחמים ב-669. במהלך שירותו כמ"פ בגולני אותר לאחר מיונים לתוכנית "גדעונים" בצה"ל, תוכנית יוקרתית המאתרת מפקדי פלוגות לתפקידי פיקוד בכירים בצה"ל. יחד עם זאת, בשנה האחרונה שקל להשתחרר וכבר נרשם ללימודים באוניברסיטת תל אביב לתואר של ראיית חשבון ומדעים להייטק.
האב משה ממשיך לשתף בתחושותיו: "להבין את גודל ועוצמת ההחמצה, לנו המשפחה ולמדינה כולה. בן היה בסך הכול בן 26 וכבר הספיק לבלוט ולהצטיין בכל מקום אליו הגיע… תלמיד מצטיין, ספורטאי מעולה, חסון, יפה תואר, בעל כושר מנהיגות יוצא דופן רגישות גדולה לאנשים וצניעות. איש צעיר שהיה בשיא חייו שנגדעו באחת. הוא תיכנן וחלם להגשים חלומות רבים יחד עם חברתו אריאל. במרץ 2023 כבר עמד להשתחרר, אולם כשמפקד יחידת 669 ביקש ממנו להתמנות לתפקיד מפל"ג ביחידה, בן הניח לכל החלומות, חזר מחופשה ללא תשלום והתמנה לתפקיד. רק חודשיים לפני המלחמה.
"אנחנו פועלים להנציח את בן בדרכים שונות. לאחרונה ביצענו מסע אלונקות בשבילי המושב עם חבריו ליחדות השונות ובני נוער המתאמנים לקראת שרותם הצבאי. בימים אלה אנחנו שוקדים על סרט לזכרו מהלך שמחבר רבים מחבריו לחיים חייליו ומפקדיו."
הנצחה עם ערכים ב"חוות השומר"
שלי משתף: "הנצחה מיוחדת במינה הינה מיזם 'חוות השומר', שהוא בסיס טירונים צבאי השייך לחיל החינוך והנוער. הבסיס ממוקם בקרבת אילניה, בו מכשירים טירונים משני סוגי אוכלוסיות מיוחדות: חוסן – המאופיינת בחוסר מוטיבציה לשירות, ומקא"ם – חיילים בעלי קשיי הסתגלות, שנקראים גם חיילי איתן. החיילים מוכשרים לרמת רובאות 02. המטרה היא שהטירונים המסיימים את מסלול הטירונות, יוכלו להשתלב בצה"ל.
"המיוחד במקום היא התכנית, לפיה החניכים מחונכים בין היתר על פי ערכים משמעותיים של מפקדים ולוחמים שנפלו במלחמות ישראל. לפני כחודשיים התארחו אצלינו בקדרון החיילים שהצטרפו ל'צוות בן' על שמו של רס"ן בן שלי ז"ל. הם למדו על מסלול חייו, על דמותו ועל עשייתו הצבאית, ובמיוחד על סיפור נפילתו יוצא הדופן. זאת הייתה חוויה מיוחדת לכולנו. פגשנו חיילים צעירים שהחיים לא קלים עבורם, חיילים שזקוקים לתמיכה מבחינות רבות. הם התרגשו לשמוע על בן, להביט בתמונות לראות אותו ולשמוע את כולו בסרטונים מתוך דברים שנשא לחייליו בטקסים. בתום הטירונות, הוזמנו גם לטקס סיום הטירונות של הקבוצה."
ריקוד לזיכרון ומסר בבית הנשיא
במעגלי החיים מעגל נפתח, ובעקבותיו אנשים מתוודעים לעשייה ולמסר שנאמר. בהמשך מגיעים ונפתחים מעגלים חדשים ונרחבים יותר, כיד מכוונת המזמנת עוד אנשים להכיר את מהות המעגל, למפגש בעל משמעות ושליחות. כך הגיעה ההזמנה לרקוד בבית הנשיא, בעקבות סיפור צילום ייחודי של החייל בן שלי ז"ל. ולספר עליו ועל גבורתו.
אמו של בן, כרמל שלי (55), רקדנית ומורה לפלמנקו ומנהלת את מרכז מחול ברנר כ-11 שנים. תחילת דרכה המקצועית הייתה כאשר למדה אצל סילביה דוראן הידועה. מאז רקדה והופיעה על במות גדולות ומקצועיות בארץ וברחבי העולם.
"בזמן השבעה," מספרת כרמל, "המשפחה קיבלה צילום מפתיע, מידי נהג ה'אכזרית', שצילם את בן יושב עם נשקו האישי. ביד אחת הוא אוחז בספר תנ"ך פתוח ומחייך ובידו השנייה הוא מחזיק כוס שתייה, והכל על רקע בתיה ההרוסים של עזה. תמונה שצולמה ממש כמה ימים לפני שנהרג.
"אומנם בן שיתף אותנו באחת ההפוגות כשהיה בבית, עוד לפני הצילום, שהוא קורא מדיי פעם פרקים בתנ"ך, מאז שהוא בתפקיד מפקד במלחמה. כמשפחה חילונית, סיקרן אותנו לדעת מהי הסיבה, שהביאה אותו לכך? התשובה שקיבלנו הייתה דיי מפתיעה. בן אמר שהוא הבין את גודל השעה ושהוא חוזר למקורות. וזאת לא בשביל להתחבר למעלה, אלא על מנת להתחבר למטה לשורשים, למצוא ולהבין למה הם נלחמים, מה המטרה המוטלת עליהם ולשאוב כוחות להמשך."
באחת מתוכניות הרדיו שכרמל רואיינה, היא סיפרה על גבורת בנם הבכור בן. תוך כדי הריאיון כרמל ציינה גם את סיפור הצילום, עם ספר התנ"ך: "לאחר התוכנית ברדיו קיבלתי תגובות רבות שהחמיאו לבן הלוחם ולדור הגיבורים שצמח כאן במדינה. נאמר שהמלחמה הנוראית שנכפתה עלינו, חשפה איזה לוחמים אמיצים חדורי מטרה קמו ויצאו להילחם ללא מורא. מפקדים וחיילים שהיו מוכנים לכל פקודה להילחם ובכל מצב.
"ההתמודדות שלי כאם לבן בכור שנפל בקרב, הינה קשה מאד, להיות במצב החדש שהגיע לחיינו, מציאות שאנו מתעוררים אליה בכל בוקר ובוקר. הבטחנו אחד לשני כמשפחה שאנחנו נשארים מי שאנחנו, שבן היה מבקש שלא נישבר. הילדים והמשפחה שלי הם מקור הכוח, בשבילם אני מחזיקה מעמד, אני אמא קודם כל. הם לא יכולים להפסיד גם אותי. וכשאני רוקדת אני מרגישה שהריקוד הוא הדרך שלי לזעוק את הכאב, בשאר הזמן אני מאופקת.
"אחת התגובות שקיבלתי לראיון ברדיו, הייתה של הרב בני לאו המוכר. הוא שמע את התוכנית ומאד התרשם וביקש לפגוש אותי. לאחר שנוצר קשר הוזמנתי להגיע לחוג התנ"ך שלו 929 , שהוא מוביל בבית הנשיא כבר במשך שנים. ייחודו של הפרויקט החשוב שיזם, מעבר ללימוד התנ"ך, בכך שהוא דוגל בקירוב לבבות. הפעם חשב שיהיה מעניין שאספר על בן שלנו, באחד המפגשים המתקיימים בבית הנשיא, ואף שארקוד ריקוד שיביע את הערכה לבן מצד אחד, אך גם את הכאב שבלב. לאחר זמן מה נעניתי לבקשתו בחיוב, הגעתי סיפרתי ורקדתי."
כרמל הרגישה שהמפגש מאוד העצים אותה. היא הכירה את האדם שמאחורי השם הרב בני לאו, במיוחד לאור העובדה ששיתף אותה שגם ילדיו לוחמים בצה"ל במלחמה. היא הבינה שהוא לא רק מטיף לקירוב לבבות, אלא גם מיישם את הרעיון הלכה למעשה.
"בסוף המפגש המוצלח והמרגש קיבלתי ממנו הצעה, להגיע למפגש נוסף שהתקיים בבית הנשיא לפני חג חנוכה. לפגוש באופן אישי את הנשיא הרצוג ורעייתו מיכל, לספר ולהכיר להם את בן שלי בנוכחות מוזמנים רבים. נעתרתי לבקשתו. הפעם תכננתי שארקוד עם בתי התיכוניסטית מיקה, שהיא רקדנית בפני עצמה. החלטנו לרקוד ריקוד משותף שכבר הכרנו, אך מיקדנו אותו לאירוע ברצון להביע ולבטא את האישיות המיוחדת של בן וגבורתו.
"הנשיא הרצוג ורעייתו מיכל קיבלו אותנו בחום וחיבוק, וכן הקהל המגוון שהיה מוזמן למפגש בבית הנשיא. היו שם משפחות שכולות נוספות, אנשי ביטחון לשעבר ששירתו בתפקידים משמעותיים ועוד. בהכנה לריקוד, נזכרתי שבן היקר שלנו היה משתף אותנו מפעם לפעם, עד כמה קיימת אחווה בין הלוחמים הבאים מרקעים שונים וממקומות מגוונים בארץ. בן סיפר שלכל אחד דעה משלו אך הם נלחמים יחד, עוזרים אחד לשני בלי היסוס. ומבלי לשאול לאיזה צד פוליטי כל אחד מהם משתייך.
"לדוגמא, נהג ה'אכזרית' שצילם את תמונתו של בן עם ספר התנ"ך, הינו צעיר חובש כיפה. ומסתבר שהתפתחה ביניהם חברות עמוקה, ושיחות נפש במישורים רבים. זהו אחד המסרים החשובים, שבן שלנו השאיר גם לנו להמשיך את הדרך והעשייה המיוחדת שלהם באחווה. הריקוד בסגנון הפלמנקו שבחרתי לרקוד עם בתי מיקה מבטא את העוצמה של בן שלי ואת הגאווה שלי בו. מאחר וריקוד הפלמנקו הוא המקצוע שלי, הוא גם המתאים ביותר לבטא את הזעקה הבוערת בי. לבטא את שמתחולל בתוכי, עם התנועות והצעדים הנכונים לצלילי מוזיקת הפלמנקו הסוערת. זאת הייתה חוויה יוצאת דופן לרקוד עם ביתי מיקה בבית הנשיא."
הנצחה בבוסתן ובהקמת יקב לזכרו
כרמל שלי: "כאשר חשבנו על אפשריות שונות להנצחה, היה לנו ברור שנרצה מקום להתרגעות עם בן האהוב קרוב לבית ולמשפחה בו גדל. מצאנו את המקום המתאים הצופה לנוף החקלאי במושב, בבוסתן הגן בחצר הבית. אנחנו בקדרון 22 שנים, אוהבים ומחוברים למקום. עלו הצעות, והחלטנו שבחלקת ההנצחה יוצב סלע אבן גדול טבעי, אליו הוצמדו שתי לוחיות שחורות עם כיתוב ומשפטים מתוך השיר הידוע של לאה שבת הנקרא 'תמיד יחכו לך'."
ואלה המשפטים שבחרו בני משפחת שלי להציב על הסלע: "כל מסוק שטס בשמיים, כל כוכב מאיר בעיניים מזכיר לי אותך" ועל הכתובית השנייה נכתב "לזכרו של אהוב לבנו, בן שלי. שנפל בקרב 12.12.2023". בנוסף על הסלע עוצבה דמותו של בן, לפי תמונה מחוטי ברזל. במקום הוצב גם ספסל עץ לישיבה, מחשבות, געגועים והרהורים.
משה שלי: "הקשר ביני לבן הבכור היה קשר מיוחד. למרות ששנות הילדות עברו עליו לרוב עם אימו כרמל, שמילאה את תפקידה כאם וגם כאב. לזכותה יאמר שהיא הייתה נוסעת עם בן עוד כתינוק לבסיסי צה"ל בהם שירתי. אך בתקופות כאשר הייתי מגיע לבית, תמיד שמחתי לבלות עם בן שעות איכות נעימות. כשבגר מצאנו שיש לנו הובי משותף – האהבה ליין משובח. מדובר בחוויה מקיפה וכוללת, כמו לטייל ולחוות את גידול הגפנים לפי סוגיהם ומקום גידולם. אהבנו לראות את השלבים הרבים שעוברים ענבי היין מהקטיף, הבציר ועד התהליך הארוך ליצירת יין.
"היינו נוסעים יחד ליקבים בארץ ובחו"ל. בפברואר 2022 נסענו לדרום אפריקה לשלושה שבועות ובחודש מאי 2023 נסענו לאיטליה לארבעה ימים של טיולים ויקבים. אלו היו ימים נפלאים וכל פעם שאני נתקל בתמונות מהטיולים הללו הלב נחמץ מכאב… היה זה אך טבעי שנמשיך את האהבה ליין כפרויקט הנצחה. בקיץ 21 נטענו גפנים בשטח חקלאי הסמוך לביתנו, פרויקט שבן לקח בו חלק גדול. והיום, לאחר האסון, אנו מתכננים להקים יקב, שיישא כמובן את שמו. אני יכול לדמיין את בקבוקי היין עם התווית על שמו של בן."
פעילויות זיכרון במושב קדרון
"גן הנופלים"
הקמת "גן הנופלים" הינה יוזמה שצמחה בעקבות אירועי ה-7/10 בקרב חברי הילדות של בן שלי ז"ל ושרון גורדני ז"ל. הבקשה הגיעה לפתחו של הוועד המקומי, שהקצה שטח ציבורי בקצה רחוב הדליה להנצחת חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה מקרב קהילת קדרון. הגן נמצא בשלבי תכנון ראשוניים – מגוון מתנדבים מהקהילה תורמים בידע מקצועי, כלים ועבודה בפועל. אדווה קלדרון מרכזת את הפרויקט ותבזר משימות לחברי הוועד ולעובדים המקצועיים ביישוב. השאיפה כאמור היא לחנוך את גן הנופלים ביום הזיכרון הקרוב.
משלוח מנות לחיילים
צוות 'בית אור', ביה"ס היסודי במושב קדרון, בו למד בן שלי ז"ל מכיתה א' עד כיתה ח', יזמו בפורים האחרון, לפני כשנה, איסוף והכנת משלוחי מנות לחיילים בבסיסי צה"ל. לכל חבילה של משלוח מנות הוצמד דף מודפס, המתאר מיהו בן שלי, היכן נלחם וכיצד נפל. זה היה רעיון מרגש לחבר בין משלוח המנות המתוק לפורים, לבין הדף המוצמד והמנציח את אישיותו ופעילותיו. כך הכירו החיילים שקיבלו את המשלוח, את הלוחם בן שלי ז"ל, שנפל על הגנת המולדת וכך הכירו אותו הילדים שהכינו וארזו.
על הדף שהוצמד למשלוח המנות, נכתב: "בן שלי, בוגר בית הספר היסודי, שמונה שנתי 'בית אור' בקדרון. יש אנשים שנולדו להוביל אחריהם, לסחוף אחרים ולהשאיר חותם בכל מקום בו הם נמצאים. כזה היה בן, מנהיג ערכי, ודוגמה להצלחה בכל. בחור גבוה, יפה תואר שתמיד נתן עזרה לכל מי שצריך עוד בטרם אפילו פנה לבקש.
"בן היה אח לים ומיקה ובן בכור להוריו משה וכרמל. גדל במושב קדרון אהב ספורט, שיחק כדורסל בהפועל ברנר ומגיל צעיר ינק ערכי אהבת המולדת. אהב לטייל בארץ והיה אהוב ומוביל בכל מעגל בו לקח חלק. הלך לתנועת הנוער ובילה בטבע עם חברים. בן היה תלמיד וספורטאי מצטיין. בשלבי החינוך היסודי עזב עם הוריו לשליחות בארה"ב וחזר כעבור שנתיים. בחור מבריק וחכם בצורה בלתי רגילה.
"היה מוביל בבית הספר, בספורט וכך גם היה בצבא. בן התגייס למסלול היחידה המובחרת 669 וסיים בהצטיינות. המשיך כלוחם ביחידה ויצא לפיקוד כקצין בחטיבת גולני כמפקד מחלקה המשיך כסמ״פ ומ״פ ביחידת אגוז וכמ"פ ביחידת אגוז וכמ"פ במסייעת של גולני. מפקד פלגת לוחמים ביחידת החילוץ הטקטי של חיל האויר 669. כשסיים את לימודיו בתיכון התגייס בן לצבא למסלול היחידה המובחרת 669 וסיים בהצטיינות. בן היה מנהיג ומוביל, מפקד נערץ ואהוב אשר פיקד במקצועיות רבה על חייליו.
"בן היה ידוע במקצועיות שלו, הוא עשה כל משימה בצורה הטובה ביותר מתוך מחויבות, נחישות ומסירות. הוא היה קצין צעיר צנוע ומלא אינטליגנציה, בטחון ושאפתנות. עם סיום תפקידים אלו חזר ליחידת החילוץ 669 לפקד על פלגת לוחמים. גם שם, כישוריו יוצא הדופן, ערכיו ומנהיגותו בלטו לעין ערוך. לחם בגבורה מה7- לאוקטובר והציל חיים של מאות חיילים ואזרחים. בן נפל בקרב בסג'אעייה ב- 12 בדצמבר 2023 בעזה במהלך פעילות לחילוץ פצועים של גולני. בן האמין כי יש לבחור בדרך הנכונה גם אם היא לא הקלה. הוא הותיר לנו מורשת של מנהיגות לא מתפשרת, רודפת צדק ומקדמת אחריות אישית".
ערב זיכרון בקדרון
היא-לי לב, מוזיקאית וחברת מושב קדרון, קיימה ערב שירה מרגש, לזכר וציון ה-7 באוקטובר. היא-לי משתפת שבחרה תאריך מקדים, על מנת לאפשר למשפחות להשתתף בטקסים שנקבעו ליום השנה למלחמת חורבות ברזל.
"בתאריך ב-2024. 5.10 קיימתי ערב שירה מכובד, מרגש, כואב ועצוב לזכר תחילת לזכר המלחמה. הרעיון לביצוע ערב שירה לזכר מועד זה, עלה אצלי כחודש לאחר היום הארור בחיינו. ההתעסקות והעשייה של הערב הזה עזרו לי באופן אישי להתמודד עם המצב והמציאות דרך המוזיקה. לחזור לנגן ולשיר את השירים הכי יפים ועצובים שיש, ולהקדיש אותם לכל אלה שאיבדנו בדרך. בערב הזה רציתי לחלוק רגעים של ביחד עם המוזיקה, לאלו שכבר לא יוכלו להאזין לצלילים. לאלה שאנחנו מקווים שיום אחד ישובו אלינו ונשיר איתם יחד. וגם לנו, אלו שצריכים להמשיך בחיים למרות הכול ומה שקרה.
"לא ניתן בערב אחד לספר על כל מי שכבר לא כאן. אך דרך מילים ומנגינה של שיר – ניתן לייחס אותו לכולם. בערב הודיתי למי שהגיע לשיר את קולו, למענם. לכל אלו שקולם כבר לא ישמע. ויחד שרנו ויצרנו ערב זיכרון למרות התוכן העצוב והכואב והקשה."
הערב הוקדש לשרון גורדני, בן מושב קדרון, שנרצח במסיבת הנובה. גורדני היה בן 26 בהירצחו. כן הוקדש הערב לרס"ן בן שלי מיחידת 669, בן מושב קדרון שנהרג בצפון רצועת עזה, כחודשיים לאחר פרוץ המלחמה. בן 26 בנופלו. במהלך כל הערב הוקרן במסך נפרד סרט רץ ללא סאונד של תמונות, ושמות הנרצחים, הנופלים, החטופים והנעדרים החל מתחילת המלחמה. הסרט הורכב מ-200 צילומי מסך של כל יקירנו שכבר לא כאן. ולאלו שאנחנו מחכים לשובם.
היא-לי לב: "את התמונות עדכנתי לצערי במשך חודשים ארוכים עד תחילת 1.10.2024 ובתקווה שיום אחד אוכל לעדכן ולכתוב לצד שמות החטופים: שוחרר/ה. במסך נוסף לידי הוקרנו המילים של השירים אותם שרתי, בכל שיר סיפור אחר. נרצח אחר, חטוף אחר, הרוג אחר – רק שהם אותו הכאב. את שני המסכים הכנסתי בקטן, בכל אחד מהשירים שערכתי לסרטונים שניתן לצפות ולהאזין להם ביוטיוב."
יהי זכרם ברוך.
