יבול שיא
הרפת והחלב
יואב בארי משפחה אפור

למה מי אתה? יואב בארי, 45, נשוי +4, נחשון 

2 דק' קריאה

שיתוף:

הוא חי בנחשון אבל לא שוכח שנולד וגדל בגן שמואל, מכור לתחום הפיננסי וחייב לדעת הכל על כולם  

מהנדס מכונות שעובד באינטל, רוב הזמן במפעל בקריית גת. חובב מושבע של מפעלי ייצור "וכל הזמן מחפש את מה ואת מי אפשר לנהל".  

"מכור" לתחום הפיננסי, פנסיה, חסכון טווח ארוך והשקעות פאסיביות. "בואו לראות מה הולך בקבוצת 'השקעות לעצלנים בפייסבוק". 

איזה איבר בגוף שלך מספר שאתה מקיבוץ?   

"כאבי הגב, כנראה כל הזמן סוחבים דברים".  

זיכרון ילדות מתוק שקשור בקיבוץ  

"אני זוכר שנורא אהבתי נקטרינות, אז קראנו לזה אפרשזיף. תמיד הייתי מחפש באפרסקים אם יש אחד שהוא אפרשזיף".  

המאכל שהכי אהבת שהכינו בחדר אוכל?  

"בתור ילד נורא אהבתי שהיו עושים פודינג שוקולד (היום לא הייתי נוגע בזה). לגדול בקיבוץ עם חדר אוכל הופך אותך לאוכל כל". 

משפט שאמרו לך בקיבוץ שבחיים לא תשכח  

"זה סיפור!!" 

מה השמועה הכי מטורפת שהייתה לגבייך בקיבוץ?  

"אין שמועות  – הכל אמת". 

אם היית יכול לחזור בזמן , איזו עצה היית נותן לנער שהיית?  

"לקנות מניות של אפל". 

מה השאיר אותך בקיבוץ כל השנים האלה?  

"אני ממש אוהב את חיי הקהילה, אנשים מעניינים אותי".  

מה התכונה הכי "קיבוצניקית" שלך?  

"תמיד חייב לדעת הכל על כולם". 

מה העבודה הכי אזוטרית שעבדת בה בקיבוץ?  

"בכתה ז', עבדתי ב'שאולייה'. היינו למעשה חצרנים של המוסד ושאולי רונטל ניהל אותנו".  

אם לא היית גר בקיבוץ, איפה היה בית החלומות שלך?  

"קרוב לים". 

שריטה שהקיבוץ של פעם השאיר בך  

"יש מלא, מוזמנים לבוא לפסיכולוג שלי, כל יום ראשון ב-14:30. אשמח גם להשתתפות התנועה". 

מה הפינה האהובה עליך בקיבוץ?  

"הערסל שלי במרפסת, בערב". 

איזה ענף מענפי הקיבוץ שכבר לא פעילים היית מחזיר לחיים 

"אני חושב שחדר אוכל פעיל מהווה מקום מפגש וחיוני לחיי קהילה". 

איזה חג קיבוצי הכי אהבת בתור ילד?  

"אהבתי נורא את חג אסיף, התערוכה החקלאית והכל היה ממש מרגש". 

בהנחה ועשית פעם גיוסים בקיבוץ – איזה הכי אהבת?  

"הכי נחמד היה עישוב בכותנה כי בסוף היו ארטיקים".   

אם היית צריך לנסח את ה"אני מאמין" שלך בכמה משפטים, או לבחור מוטו לחיים, מה הוא היה?  

"תהיו טובים וטובות אחד לשני". 

האם יש איזושהי דמות מהקיבוץ שהשפיעה מאוד על מי שאתה היום 

"בקיבוץ נחשון יוצא להיות בקשר לפעמים עם שכבת הוותיקים שהקימה את הקיבוץ – הם מעוררי השראה בעיני, להגיע לגבעה מלאה קוצים ולהפוך אותה למה שהיא היום". 

ספר על חלום אחד שהגשמת וחלום אחר שעדיין לא אבל היית רוצה להגשים 

"אני אוהב להגשים את החלומות שלי. לאחרונה קניתי ג'יפ שאני מאוד אוהב. יש לי עוד מלא חלומות".  

אם היית יכול, היית מחזיר את הגלגל לאחור, לימים שלפני ההפרטה 

"לא הייתי מחזיר, אני חושב שקיבוץ שיתופי הוא רעיון די מסובך ליישום". 

מה הגעגוע הכי עמוק שלך?  

"לפעמים אני מתגעגע וחושב איך היינו בחיים שלפני המסכים…" 

מה אתה מאחל לקיבוץ שלך ל-20 שנה הבאות?   

"אני חושב שהמבחן של כל הקיבוצים המתחדשים הוא לראות איך מצליחים לקלוט ולתת בית בקבוץ לבני הקבוץ הצעירים". 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מרב ביין הגיעה לחולית בתחילת שנות ה-80 לשנת שירות ועבדה בשלחין, אחרי השבעה באוקטובר הגיעה להתנדב בקיבוץ שזכרה לטובה וגילתה מקום עם אנרגיות מיוחדות שהרגיש לה כמו בית, מאז היא לא עזבה אחרי השבעה
5 דק' קריאה
בדרום הארץ, בתוך קיבוץ קטן בשם אורים, פועלת אחת הרפתות הייחודיות בארץ – לא רק בזכות ההישגים המקצועיים המרשימים שלה, אלא בעיקר בזכות האנשים שמרכיבים אותה. כאן, בין הרפתות, השדות והמרחבים, נרקמה קהילה של
התחרות המסורתית של קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, עמדה השנה  בסימן הצדעה לחקלאיות הישראליות, כחלק משנת החקלאיות הבינלאומית עליה הכריז האו"ם *תמונה ראשית: מפרי כפיה נטעה כרם. צילום: נילי ענברי קאופמן התמונה "מפרי
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן