ראש המועצה האזורית גזר, רותם ידלין: "אני שמחה שהצדק יצא אל האור, שהתוכנית הבזבזנית שהוגשה תצומצם בצורה ניכרת ותפחית את הפגיעה באדמות החקלאיות"
הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל) החליטה לצמצם את תוכנית תמ"ל 1074 (קריית עקרון צפון מערב), ובכך להפחית את הפגיעה באדמות החקלאיות של המושבים כפר ביל"ו וגני יוחנן.
התכנון הראשוני של התכנית פגע בהתיישבות הכפרית
זו הפעם הראשונה בה קבעה הוועדה, כי התכנון הראשוני של התכנית פגע בהתיישבות הכפרית, וכי יש להשיב 140 דונם לחקלאות. מהמועצה האזורית גזר, שביחד עם המושבים כפר בילו וגני יוחנן הובילה את המאבק, נמסר כי בתום מאבק של שנתיים הצליחו המועצה והתושבים להביא לצמצום התוכנית ב-350 דונם ולהשיבם לחקלאות.
כפר ביל"ו נוסד ב-1932 ומונה כ-330 משפחות. למושב 2,100 דונם של שטחים חקלאיים. לפי התכנית היו עתידים להיגרע משטחי הכפר 700 דונמים לטובת קריית עקרון, מכוח תוכנית המתאר של היישוב.
בנוסף קיים תכנון להעביר 200 דונם לטובת קרקע משלימה ברחובות, ו-11 דונם לטובת בסיס צבאי סמוך. בסופו של חשבון, יותר מ-40% מהקרקע החקלאית הייתה אמורה להיגרע מהיישוב.
התוכנית המכונה תמ"ל 1074 ממוקמת בחלקה המזרחי של המועצה קריית עקרון, על השטחים החקלאים והפתוחים בין כפר ביל"ו בצפון וקריית עקרון. מדובר בתוכנית להקמת שכונת הרחבה לקריית עקרון, בשטח כולל של 957 דונם. התכנית כוללת בנייה של 4,035 יח"ד, בתוכם גם 350 יח"ד מוגן, 7,900 מ"ר מסחר ו-35 אלף מ"ר שטחי תעסוקה.
מרכז המועצות האזוריות
התוכנית עברה דיון להפקדה בחודש יולי 2019. בינואר 2020 דנה המועצה הארצית לתכנון ובנייה בהתנגדויות לתיקון ה-44 לתוכנית המתאר המחוזית למחוז מרכז (תמ"מ 3/21), שנועד בעצם לאפשר את תמ"ל 1074, והציע את הרחבת השטח של קריית עקרון על חשבון שטחים חקלאיים מעובדים של כפר ביל"ו.
מאז יצאו תושבי כפר ביל"ו וגני יוחנן להפגנות, חסמו את צומת ביל"ו הביעו מחאה והתנגדויות. המועצה האזורית גזר, שבתחומה שני המושבים, בתמיכת תנועת המושבים ומרכז המועצות האזוריות יצאה למאבק בתוכנית.
ראשת מועצה אזורית גזר, רותם ידלין, אמרה כי "זהו ניצחון גדול לתושבי כפר ביל"ו וגני יוחנן ולמועצה אזורית גזר. לראשונה הוותמ"ל מתחשב בטענות המרחב הכפרי ומצמצם את התוכנית.
המאבק הזה הוכיח שבעבודה קשה – הצדק מנצח. אני שמחה שהצדק יצא אל האור, שהתוכנית הבזבזנית שהוגשה תצומצם בצורה ניכרת ותפחית את הפגיעה באדמות החקלאיות.
מדובר בהישג חסר תקדים שיאפשר לחקלאים שלנו להמשיך ולעבוד בשטחים הפתוחים. מועצה אזורית גזר תמשיך להיות גאה בחקלאיה, באדמותיה אשר 99% מהן מעובדות לחקלאות – גפנים, ירקות מכל הסוגים, פרדסים וחקלאות עונתית."
עו"ד עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים, מסר כי: "הניצחון בקרב הזה של כפר ביל"ו הינו חלק ממערכה הרבה יותר גדולה שאנו מנהלים אל מול הארכת הוותמ״ל בחודשים האחרונים.
משמעות הקרקע החקלאית עבור מדינת ישראל
הנתונים העולים כעת של ההיקף המלאי התכנוני הקיים, כתוצאה מחמש שנות הוותמ״ל, מחזקים את עמדתנו כי הוותמ״ל במתכונתו הנוכחית סיים את תפקידו, וכעת עליו להתרכז בהתחדשות העירונית ובמגזר הערבי ולהגביר באופן משמעותי את הבינוי במקומות הללו, ולהפסיק לאלתר תוכניות על קרקעות חקלאיות.
"זו גם הסיבה שהגשנו יחד עם התנועה הקיבוצית ומרכז המועצות האזוריות פניה לפני עתירה לבג"צ, בכדי למנוע את הארכת החוק שאמורה לעלות לאישור הממשלה.
גם הספקנים שבינינו, כעת אחרי משבר הקורונה, מבינים את משמעות הקרקע החקלאית עבור מדינת ישראל וביטחון המזון – ושהגופים התכנונים צריכים לשמר ולחזק את יכולת העיבוד ולא לתכנן בשולי הערים על חשבון קרקעות חקלאיות.
המלאי התכנוני הקיים הינו כזה, שצריך להחזיר את המדינה לתכנון שפוי דרך הוועדות המחוזיות ולהשקיע במוקדים, שבהם באמת צריך לעשות בוותמ"ל שימוש – ואנו כעת עם תחילת עבודתה של ממשלה חדשה קוראים למקבלי ההחלטות לקבוע מדיניות תכנון המתאימה לעת הזו."
הקורונה השפיעה על הוועדה?
האם הקורונה השפיעה על החלטת הוועדה? בהתנגדות שהגישה מילכה כרמל, ראש תחום תכנון וקרקעות במרכז המועצות האזוריות, כתבה: "התנגדות זו מוגשת בעיצומו של 'משבר הקורונה' הגלובלי.
אירוע זה מחדד את חשיבות השמירה על השטחים החקלאיים עבור הביטחון התזונתי של מדינת ישראל, ובפרט בתקופת משבר עולמי. ועל כן, מרכז המועצות האזוריות מבקש להקפיא כל החלטה בתוכנית עד שהמשבר יסתיים ותוצאותיו והשלכותיו יתבררו, לרבות השלכת המשבר על מצב שוק הדיור בכלל ועל הנתונים שבבסיס התוכנית בפרט."
בהתייחסות משרד החקלאות לתוכנית נכתב בין היתר כי: "יישובים כפריים הממוקמים בתחום מרקם עירוני בתמ"א 35 נמצאים באיום מתמיד לבליעה ע"י יישובים עירוניים… התיקונים שבוצעו בהגדרת היקפי שטח זה בתמ"א גרמו לכך שהמרקם העירוני הפך מאזור חיפוש לייעוד קרקע לפיתוח… סוגיית הישובים הכפריים ומשמעות החיץ בינם לבין הפיתוח העירוני המוצע בהתייחסות להוראות תמ"א 35 לא קיבלו ביטוי בדיונים. אנו סבורים כי התוכנית המוצעת אינה עומדת בהוראות תמ"א 35 והחיץ המוצע אינו מספק."
בהתנגדות של אנשי כפר ביל"ו, שהוגשה ע"י עו"ד אלי וילצ'יק, צוין כי: "…עיקרה של ההתנגדות הוא בפגיעה הקשה והבלתי מידתית של התוכנית במתנגדים, שמשמעה כגזר דין מוות לאופי הכפרי הקיים של מושב כפר ביל"ו, והפיכתו הלכה למעשה מיישוב חקלאי לישוב קהילתי/שכונה עירונית, תוך פגיעה קשה ובלתי מידתית באמצעי היצור-בשטחים החקלאיים."
בחוות דעת מקצועית שצורפה להתנגדות תושבי כפר יל"ו טענה האדריכלית נילי יוגב, שעד לאחרונה עבדה כמהנדסת הוועדה המקומית דרום השרון, כי קריית עקרון הוקם כיישוב פרברי והיו אף מחשבות בעבר לספחו לרחובות, ולכן, אין שום היגיון להרחיבו ב-48% ועל ידי כך "להנציח" את תופעת הפרבריות.
בשבוע שעבר קיבלה הוועדה את המלצותיו של אדר' אדיב דאוד נקאש, חוקר ההתנגדויות מטעמה, שהגיש לה דו"ח המקבל את הטענות העקרוניות של המועצה והמושבים.
נקאש הסכים כי שטח התוכנית הוא עתודת הקרקע היחידה אליה יכולה קריית עקרון להתרחב, ומנגד כתב: "חשוב לשמור על הרחקה, במידת האפשר, של פיתוח ובינוי בשכונה החדשה בתוכנית זו מהמושבים, הם נושאים שבחנתי במסגרת התנגדויות אלה.
הרחקה והפרדה של תשתיות שנותנות מענה לשכנות טובה בין הכפר לעיר, כל אחת משתי צורות הישוב יכולה לפתח את מרחבה כרצונה, תוך שימור ופיתוח ערכיה וזהותה המקומית.
נושאים הקשורים בעיני לסוגיות של צדק מרחבי." לאור המלצות החוקר קבעה הוועדה, כי תוותר על 140 דונם משטחי האדמות החקלאיות של כפר ביל"ו.
