מאות מתעניינים הגיעו לכנס ההתיישבות הראשון של התנועה הקיבוצית, בדרך להתיישבות בקיבוצי הנגב המערבי
*תמונה ראשית: ניר מצגר מניר עוז. קהילת הקיבוץ החליטה על הקמתו מחדש. צילום: רענן כהן
2,300 איש ואישה נרשמו כמתעניינים להגיע ולהתיישב בקיבוצי הנגב המערבי. מאות מהם הגיעו לכנס הראשון שנערך בשישי האחרון באולם אקספו בתל אביב. צעירים ומבוגרים, משפחות עם ילדים, תושבי ערים ואנשי ההתיישבות העובדת הגיעו על מנת להבין לעומקם את אתגרי ההתיישבות בקיבוצי הנגב המערבי, מתוך כוונה ליישב מחדש את הקיבוצים שספגו פגיעה אנושה במתקפת הטרור האכזרית של 7 באוקטובר. ברבים מהקיבוצים טרם חזרו חברי הקהילה לביתם.
סיפור ישראלי חדש – חיבור בין הקיבוץ, העיר והכפר
את הכנס פתחה שירי אביב מקיבוץ עין השלושה ששהתה בממ"ד 26 שעות עם בן זוגה וילדיה באותה שבת שחורה. "עכשיו זה זמן קיבוץ", אמרה שירי שנמצאת עם חברי קהילת קיבוצה במגורים זמניים בנתיבות. "אני מודה לאנשי נתיבות על פתיחת השער והלב. כולי תקווה שהמפגש הזה יחזק אותנו שנים קדימה. יותר מידי זמן מפלגים בינינו. יחד נצמיח את הנגב המערבי מחדש, ונביא בשורה למדינה כולה".
מזכ״ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, אמר למשתתפי הכנס כי ימים אלו הם מבחן הגשמה לתנועה ולחברה הישראלית. "הקיבוצים שימשו כחומת מגן לאומית ב-7 באוקטובר", אמר, "התנועה היא בראש ובראשונה תנועה של בית לאומי, של התיישבות והגנה על הגבולות, וגם תנועה של עשייה חברתית הפועלת לחברת מופת, בריאה וצודקת בישראל״. שמחה הוסיף כי הוא מודה על כך שדברים שלא התחברו ב-6 באוקטובר, מתחברים כעת. "חיבור של סיפור ישראלי חדש, חיבור בין ותיקים וצעירים, חיבור בין הקיבוץ, העיר והכפר". בסיום דבריו קרא לבאי הכנס – ״הצטרפו לחיות איתנו, בואו לבנות יחד איתנו את מדינת ישראל מחדש״.
בדבריו הזכיר שמחה את 101 החטופים והחטופות בעזה, ואת ההרוגים והנרצחים בקיבוצים.
נשיא המדינה יצחק הרצוג ברך את חברי הקיבוצים והמשתתפים בכנס ושיבח את התנועה שהראתה עוצמות אדירות במלחמה.
דרור מורג, מההסתדרות הציונית השותפה לייסוד הכנס, אמר: "אנשי הקיבוצים קבעו את גבולות הארץ בקו המחרשה ב-7 באוקטובר. ההתיישבות בגבול עזה ובגבול לבנון היא משימה ראשונה במעלה. החלוציות של היום, כמו ב-1947 כוללת עמידה באתגרים למען עתיד טוב יותר למדינה ולחברה הישראלית".
גרעין חלוצי ראשון לעלייה בחזרה לקרקע
קהילת ניר עוז החליטה על הקמת הקיבוץ מחדש, סיפר בכנס ניר מצגר, רכז הצמיחה הדמוגרפית בקיבוץ, שב-7 באוקטובר נחטפו שני הוריו לעזה. אימו, תמר, שוחררה בעסקת החטופים, ואביו יורם הובא למנוחות בבית העלמין בניר עוז לאחר שגופתו חולצה בחודש אוגוסט, יחד עם גופותיהם של אלכס דנציג, אברהם מונדר, חיים פרי, יגב בוכשטב ונדב פופלוול.
מצגר ציין כי מתארגן גרעין חלוצי ראשון לעלייה בחזרה לקרקע, הכולל חלק ממשפחות ניר עוז, משפחות חדשות שחלקן יגיע מכנסי ההתיישבות וחברי תנועות השומר הצעיר.
"לתנועה תפקיד היסטורי כתנועה מיישבת", אמר מצגר וסיפר שניר עוז החל בתהליך קליטה בשבועות שלפני הטבח. ניר עוז ספג פגיעה קשה במתקפת הטרור האכזרית. יותר מרבע מקהילת הקיבוץ נחטפה ונהרגה. 29 מחברי ניר עוז עדיין מצויים בשבי חמאס, 57 חברות וחברי הקיבוץ נרצחו. "שחרור החטופים הוא תנאי לשיקום אישי, קיבוצי ושל המדינה כולה" הוסיף מצגר.
רכזת חמ״ל התיישבות ומשימות בתנועה הקיבוצית, רותם שניצקי, הסבירה כיצד ייעשה תהליך השידוך בין באי הכנסים ובין קיבוצי הנגב המערבי. שניצקי אמרה שייתכן שגם בקיבוצי גבול הלבנון תידרש התנועה לתהליך דומה. "אנחנו ניצבים בפני הבחירה בין שקיעה וייאוש לבין מאבק על הבית שלנו ויצירת חברת מופת. יצירת יישובים המבוססים על צדק, דמוקרטיה וסולידריות״. שניצקי הציגה מפת התיישבות בנגב המערבי והסבירה על הסטטוס השונה בהם נמצאים הקיבוצים ביחס להתיישבות מחדש. ״בהתיישבות המחודשת יש צורך בבעלי מקצוע, בהשתלבות במערכות החינוך, בחיזוק הקהילות ובידיים עובדות״, אמרה שניצקי, וסיימה, ״הגיע תור הדור שלנו לקחת אחריות, וזה מתחיל בחיזוק קיבוצי הנגב המערבי, אני שמחה לראות כאן כל כך הרבה צעירים וצעירות שהגיעו לכאן היום״.
בין הדברים על הבמה והפאנלים השונים, הסתובבו באי הכנס בין דוכנים שונים שהביאו מתוצרת הקיבוצים – משמן זית ויינות, דרך חולצות מודפסות ועד אביזרי אופנה. בפאתי האולם ניצב דוכן למתעניינים בהתיישבות המחודשת בנגב המערבי, אותו איישו בחיוך וברוחב לב חברי התנועה ומתנדבים מהקיבוצים. השיחות המשמעותית ביותר התקיימו בהפסקה ובין פאנל אחד למשנהו. צעירים הצטופפו סביב ניר מצגר, לשמוע עוד, לשאול, להביע הזדהות. צעיר, הייטקיסט, שהגיע לכנס אמר לחברו ״אני מזדהה עם כל הערכים שדיברו עליהם בכנס, סולידריות, אחריות אישית, קהילה. אני חושב ברצינות לעבור לחיות באחד הקיבוצים בדרום״.
הגיטרה הראשונה שאבא קנה לי
דניאל וייס מבארי שהוריו נרצחו ב-7 באוקטובר משלב שירה עם סיפורו האישי
במהלך הכנס הופיע דניאל וייס מבארי, שהוריו שמוליק ויהודית נרצחו ב-7 באוקטובר בביתם. הוא הופיע יחד עם דורון רפאלי, היוצר הוותיק, שחבר אליו להופעות המביאות איתן תקווה והשראה ברחבי הארץ. במהלך המופע משלב וויס שירים יחד עם סיפורו האישי מיום הטבח. הוא הקדיש לאביו את השיר שאהב, ושביקש ממנו תמיד לנגן, "אני גיטרה", של נעמי שמר. "אני מקדיש את השיר הזה לאבא ומנגן אותו היום על הגיטרה הראשונה שהוא קנה לי".
שיקום וצמיחה
האתגר של חיי קהילה מחוץ ליישוב
פאנל בנושא ״שיקום חבל ארץ״, בהנחיית המשנה למזכ״ל התנועה הקיבוצית, נגה בוטנסקי, אירח את מיכל עוזיהו, ראשת מועצה אזורית אשכול, גור כץ, ראש צוות במנהלת תקומה ואהד כהן, מנכ״ל תנועת עתיד לעוטף. פאנל בנושא ״ממשבר לצמיחה״, בהנחיית חה״כ לשעבר רם שפע, המשמש כיום כראש צוות השיקום של התנועה בנגב המערבי, אירח את רכזי הקהילות אור שפירר מקיבוץ ארז, עמית וייץ מקיבוץ סופה וזוהר ליבנה מזרחי מקיבוץ רעים. רכזי הקהילות סיפרו על האתגר של חיי קהילה מחוץ ליישוב במשך מעל לשנה, ועל האופק של קליטת חברים חדשים.
תחזית לצמיחה דמוגרפית
כיצד ייעשה תהליך השידוך בין באי הכנסים ובין קיבוצי הנגב המערבי ובמידת הצורך גם בין קיבוצי גבול הלבנון? רכזת חמ״ל התיישבות ומשימות בתנועה הקיבוצית, רותם שניצקי, יורדת לכל הפרטים
"אנחנו ניצבים בפני הבחירה בין שקיעה וייאוש לבין מאבק על הבית שלנו ויצירת חברת מופת. יצירת יישובים המבוססים על צדק, דמוקרטיה וסולידריות״ אמרה שניצקי בכנס כשהיא מציגה את מפת התיישבות בנגב המערבי ומסבירה על הסטטוס השונה בהם נמצאים הקיבוצים ביחס להתיישבות מחדש. ״בהתיישבות המחודשת יש צורך בבעלי מקצוע, בהשתלבות במערכות החינוך, בחיזוק הקהילות ובידיים עובדות״, אמרה. "הגיע תור הדור שלנו לקחת אחריות, וזה מתחיל בחיזוק קיבוצי הנגב המערבי, אני שמחה לראות כאן כל כך הרבה צעירים וצעירות שהגיעו לכאן היום".
"יצאנו לציבור רשמית עם הכנס, אבל מצפה לנו תהליך ארוך לבנייה וצמיחה של קיבוצי הנגב המערבי, שהקליטה אליהם היא חלק ממנו" מספרת רותם בתום הכנס המוצלח. "כשליש מקיבוצי הנגב המערבי חזרו לבתיהם, שליש נמצאים במקומות הפינוי למגורים זמניים בשאיפה לחזור בקיץ 2025 ועוד כשליש שנפגעו קשות במתקפת הטרור של 7 באוקטובר וייקח זמן רב יותר עד שישובו לקיבוצם. יצאנו לדרך עם התהליך, אבל אין ציפייה או תכנון שמחר בבוקר יקלטו משפחות בעין השלושה, למשל".
חתונמי בין מועמדים לקיבוצים
רותם מתארת תהליך הנעשה בתיאום עם קיבוצי הנגב המערבי המתואם על פי צורכי כל קיבוץ. "דבר ראשון פנינו לקיבוצים כדי לבדוק האם יש להם תחזית לצמיחה דמוגרפית, המשימה שלנו היא קודם כל להחזיר את חברי ותושבי הקיבוצים לבתיהם, מתוך ידיעה שיש קיבוצים שבהם עדיין לא ידוע מי יבחר לחזור ומי יחליט שלא.
קיבוצים שאמרו שהם בעניין, וסימנו את קיץ 2025, הבנו מהם מה הצרכים ואנחנו עוזרים לעשות את השידוכים במטרה לחזק את האוכלוסייה הקיימת של הקיבוץ ולהביא אוכלוסייה חדשה ומגוונת.
"הקיבוץ מחליט מי יכנס לשעריו", מדגישה רותם. "התנועה הקיבוצית היא ארגון הגג, קמפיין כזה רחב רק גוף מתכלל יכול לעשות. התפקיד שלנו לעשות 'סינון' ראשוני למי שמתעניין" אומרת רותם ומציינת כי נאלצו לסגור את ההרשמה לכנס לאחר מספר ימים בשל עודף פניות. "הרעיון שאנחנו כגוף מתכלל נפנה למתעניינים ונכיר אותם, קצת כמו 'חתונמי' (תוכנית הטלוויזיה 'חתונה ממבט ראשון'. מ.ר). מה תחום העיסוק שלהם, האם מתאימים לחיי קהילה, לפעמים יש רצון להשפיע אבל יש חששות, יהיה תהליך ארוך".
לאחר ההיכרות הראשונית מתוכננים מפגשי היכרות בקיבוצים, כאשר יש שוני בצרכים וברצונות של הקיבוצים השונים. "יש קיבוצים שהגדירו קליטת משפחות לחברות מלאה. יש כאלה שרוצים לקלוט גרעין חלוצי ראשוני בשלב השיקום, הנקלטים יהיו במעמד של תושבות זמנית משימתית במשך שנתיים, אם תהיה התאמה – ימישכו לקליטה מלאה. כל קיבוץ והצורך שלו. המשימה שלנו היא להבין את הצורך של הקיבוץ, להביא אוכלוסיה ולשלב אותם".
יש הרבה תקווה בעשייה הזו. יש גם חששות?
"יש המון מתעניינים, אנחנו רוצים לתת מענה לכולם ולא לייצר אכזבה. בקיבוצים הרחוקים יותר, אלו שהמציאות בהם מורכבת יותר, יש חשש אם נצליח 'למלא את השורות'. יותר קשה להביא משפחות צעירות עם ילדים קטנים ויש כמובן את נושא התעסוקה והדיור.
אם רוצים לקלוט בקיץ 2025 צריך שיהיה מבנה פיזי לקלוט את מי שיגיע. זה לא מספיק הון איכותי, צריך גם יכולת פיזית לקלוט. אנחנו פועלים מול משרדי הממשלה כדי לגרום לזה להתממש".
מה תהיה הצלחה מבחינתך כמי שמובילה את התהליך?
"הדבר המרכזי, מבחינתי, הוא להיות קשובים. אנחנו פועלים בשותפות עם הקיבוצים, כשהחזון הוא לראות קיבוצים מלאים משפחות צעירות, צעירים וגם פנסיונרים צעירים שרוצים לקחת חלק. אנחנו רוצים שיהיה תהליך מייטבי גם אם ייקח זמן ושהקיבוצים יהיו מלאים באוכלוסייה הקיימת ואוכלוסייה חדשה שמשתלבת יחד. הדגש הוא על חיזוק ההתיישבות, לא על בנייה מחדש. יש בקיבוצי הנגב המערבי קהילות תוססות, חינוך מצוין ופעילות תרבות ענפה, אנחנו רוצים לחזק את כל זה. שמעתי בכנס אדם שעכשיו סיים מילואים ארוכים והודיע שהוא בא להתיישב בנגב המערבי. רבים מהמתעניינים רואים בזה שליחות".
