יבול שיא
הרפת והחלב
1600px Starr 150326 0862 Coriandrum sativum in Hydroponics greenhouse Town Sand Island Midway Atoll 24636407534

מבזק למגדלי כוסברה – התמודדות עם התמוטטות בזריעות קיץ

2 דק' קריאה

שיתוף:

בשנים האחרונות מתקשים יותר ויותר מגדלים לגדל כוסברה בחודשי הקיץ כתוצאה מהתמוטטות לאחר הנביטה. התופעה הפכה נפוצה מאוד בחלקות שבהן גודלה כוסברה בעבר, אך לא רק בהן, והיא אופיינית בייחוד לחודשי הקיץ (יוני עד ספטמבר), אולם מופיעה לעתים מוקדם יותר וממשיכה לתוך הסתיו. התופעה דווחה על ידי מגדלים מהצפון ועד הדרום, בשטח הפתוח, בבתי צמיחה ובבתי רשת. אף שאין עדיין זיהוי ודאי של גורמי מחלה ספציפיים, מצא לנכון צוות המחקר וההדרכה להתריע על החמרה בתופעה.

רקע

תופעת חולי נופל בכוסברה (Coriandrum sativum) מהווה כיום בעיה מרכזית בגידול זה בחודשי הקיץ. הצמחים מראים סימני התמוטטות ונבילה ונגרמים נזקים כבדים לגידול. התופעה נצפית בטווח גיאוגרפי רחב – החל ממערב הנגב, דרך אזור השפלה ומישור החוף, ועד עמק יזרעאל. היקף הבעיה הולך וגדל משנה לשנה ופוגע קשות בגידול הכוסברה בישראל. מבידודים מקדימים שנעשו, נראה כי תבדידי פוזריום אוקסיספורום (Fusarium oxysporum sp.) מופיעים בהרבה מהצמחים החולים, אך לעתים בודדו מהצמחים ריזוקטוניה או מיני פוזריום נוספים.

בחודשי הקיץ בשנתיים האחרונות  (2020-2019) נצפו ברחבי הארץ התמוטטויות של חלקות כוסברה רבות. הסימפטומים המרכזיים כללו חולי נופל של נבטים צעירים, הצהבה, כלורוזה והתמוטטות של צמחים צעירים.

בידודים, שנעשו מתוך צמחים חולים ממגוון חלקות באזורי גידול שונים, הצביעו על שני פתוגנים מרכזיים – פוזריום וריזוקטניה, אולם תרומתם לתופעה טרם הובהרה. בניסוי מקדים נאספה קרקע עם היסטוריה חוזרת של בעיה זו, ותופעת החולי הנופל שוחזרה בתא גידול לח, שבו שררו טמפרטורה של 25 מ”צ  ותנאים המדמים את תנאי התפרצות המחלה בשטח. באותה הקרקע, שעברה עיקור קודם לזריעה, לא נצפה חולי נופל כלל, תוצאה המעידה על גורם ביוטי לתופעה.

ההשערה שזרעי כוסברה מיובאים נושאים עמם גם פוזריום, המתבסס בקרקע  ומתפרץ  לאחר  פרק  זמן לא  ברור  –  עדיין  לא  אומתה. בעונה הקודמת בוצעה סריקה של מגוון חומרים ושיטות יישום להתמודדות עם המחלות בתנאי שדה. התוצאות שהתקבלו הראו כי ישנם חומרים בעלי פוטנציאל להדברתן או להקטנת הנזק.

כיום נראה כי התופעה הולכת ומתרחבת, ולכן נדרשות כמה פעולות, כגון: זיהוי ודאי ומיפוי של גורמי המחלה במבט כלל ארצי; חקר דרכי ההפצה; מציאת פתרונות הדברה לצמצום הנזקים. כמו כן, יש צורך באיתור זנים עמידים לתופעה בכדי להביא לפתרון ארוך טווח וידידותי לסביבה. ניסיונות ראשוניים במטרה לתת מענה לבעיה, נערכים בימים אלו. למידע נוסף והכוונה לזיהוי התופעה – מתבקשים המגדלים ואנשי המקצוע לפנות לצוות ההדרכה והמחקר:

צוות ההדרכה: דוד סילברמן: 050-6241638; נטע מור: 050-6241558; לידן פלאח: 052-6014870.

צוות המחקר: ד”ר עומר פרנקל, ד”ר דוד חיימוביץ, ד”ר איתי גונדה, פרופ’ נתיב דודאי. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעידן בו כל טיפת מים וכל סנטימטר קרקע חשובים, האפשרות לקבל החלטות מדויקות בחקלאות הפכה לגורם המכריע. אוניברסיטאות מובילות בעולם משיבות לאתגר באמצעות שילוב עוצמתי בין בינה מלאכותית, חיישנים וחקלאות מדייקת. אחת הדוגמאות הבולטות
2 דק' קריאה
הכנס התקיים ביזמת שה"מ במשרד החקלאות וביטחון המזון והמועצה להאבקה ודבש המועצה להאבקה ודבש: ללא האבקת הגידולים החקלאיים באמצעות דבורת הדבש יפגע ענף החקלאות ולא יהיה מזון לבני האדם- חובתנו לשמור עליה *תמונה ראשית:
3 דק' קריאה
אורטל בחשיאן – מדריך גידול בננות וסובטרופיים, אגף ענפי הצומח, שה"מ נבות גלפז – מו"פ צפון, גלאור –מדריך בננות, שה"מ תקציר שני הגורמים העיקריים המגבילים את רווחיות ענף הבננות בישראל הם תופעת "עייפות הקרקע"
7 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אבוקדו אזורי במרכז, עינב כורם סלקמן / חממה טכנולוגית עין שמר, עוביידה אבו ארקיה, כריס כבהא וויקטוריה גרסימוב / בי"ס סינדיאנה ותיכון אתגרי העתיד אבוקדו מושפע מאוד מתנאי מליחות, המתבטאים בהפחתת
4 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אזורי מרכז, רוני רנגהרץ/ קיבוץ נחשונים, אלון צור, חמי לינדנבוים ואיתי רבינוביץ/ חברת גדות המדען היפני  Eiichi Kurosawa  היה הראשון שזיהה את ההורמון ג'יברלין במהלך מחקרו על מחלת האורז ב-1926. תשע
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!