יצרני החלב בעולם מודעים יותר ויותר לכך, שהתמודדות עם תנאי עומס חום היא אחד הגורמים העיקריים, לשמירה על רמות ייצור ורווחיות טובות. איטליה מתמודדת עם תקופות תכופות של עומס חום קיצוני, כאשר הפרות נמצאות, לעיתים קרובות בקיץ, מחוץ לאזור הנוחות התרמית שלהן.
התאחדות מגדלי הבקר של איטליה, במסגרת פרויקט LEO הממומן על ידי הקרן החקלאית האירופית לפיתוח כפרי – EAFRD, אימצה את מדד יחס קיץ-חורף שפותח בישראל, בשיתוף פעולה בין המחלקה לבקר בשה"מ ומערכת ספר העדר של התאחדות מגדלי הבקר בישראל והוכנס לאחרונה גם לתוכנת הניהול נעה
ד"ר ישראל פלמנבאום, פתרונות צינון לבקר, בע"מ – ד"ר Alessia Tondo איגוד מגדלי הבקר של איטליה, AIA
דוח יחס קיץ–חורף – משמש ככלי להערכת ההשפעה של עומס החום על הפרות, ומידת ההצלחה שמתקבלת מהפעלה של אמצעים להפגת חום על הפרות, אמצעים שפותחו גם הם בישראל. המדד מתבסס על היחס בין ביצועי הפרות בקיץ (יולי-ספטמבר) לביצועי החורף (ינואר-מרץ).
הממצאים המוצגים במאמר זה, מבוססים על נתוני רישום ביצועים רשמיים שנאספו על ידי איגוד מגדלי הבקר לחלב באיטליה, בתקופה שבין 2020-2014, בכ-2,500 רפתות חלב מהגזע השחור לבן, שממוקמות במחוז לומברדיה שבאזור עמק הפו בצפון איטליה (אזור החלב העיקרי של המדינה, עם כ-75% מכלל פרות החלב במדינה).
הנתונים שנרשמו כללו מדדים יצרניים (FCPM, תנובת חלב מתוקנת ל-4% מהשומן ו-3.3% מהחלבון, תנובת חלב יומית רגילה, אחוזי השומן חלבון בחלב ותנובת החלב ביום שיא התחלובה).
כמדד לבחינת הפוריות, שימש שיעור ההתעברות מכלל ההזרעות, כאשר מדדי הבריאות כללו את תכולת התאים הסומאטיים בחלב (SCC). בנוסף, רק עבור שנת 2020, הושווה מדד יחס קיץ חורף שנמדד בכלל הרפתות של לומברדיה, לזה שנמדד בקבוצה של 100 רפתות מאותו אזור גאוגרפי, שבהן הופעלה תוכנית הדרכה ברפתות מטעם חברת "Arienti", האיטלקית, שאותה פיתחתי ובה לקחתי חלק (מערכת צינון של חברת Arienti מותקנת כיום ברפת גינוסר – י.פ).
ביצוע התוכנית
התוכנית החלה בשנת 2018 וכוללת המלצות על אופן התקנת מערכת הצינון והפעלתה במהלך הקיץ, תוך התאמה לתנאים המיוחדים של כל רפת וכן, מעקב במשך הקיץ אחר מידת ההצלחה בצינון, זאת באמצעות ביקורים תכופים ושימוש באוגרי חום תוך וגינאליים (Data Loggers).
הצגת נתוני רפתות אלה בעבור שנת 2020 נעשתה בשני אופנים: בראשון השתתפו 38 רפתות שהתחילו לצנן את הפרות בשנת 2020 ובשני 62 רפתות, שהתחילו לצנן את הפרות שנה או שנתיים קודם.
הסיבה לחלוקה זו נעוצה בעובדה שמצאנו, שאיכות ההפעלה של הצינון הייתה פחותה בשנה הראשונה, בהשוואה להפעלה אחרי שנה ויותר. כמוכן, חלק מהרפתות שמפעילות את הצינון בשנה הראשונה מתחילות לעשות זאת כבר עמוק בתוך תקופת הקיץ.
על מנת לאפיין את עומס החום בין השנים 2020-2014, הוצאו נתונים אקלימיים כלל ארציים ונמצא כי שנת 2020 הייתה שנה חמה בהרבה מהממוצע.
בהתבסס על נתונים ראשוניים, 2020 מדורגת במקום השלישי בסדרה, עם רמה הגבוהה ב-1.6 מעלות צלזיוס בהשוואה לממוצע האקלימי של השנים (רק פחות מהשנים 2015 ו-2018).
2020 הייתה השנה ה-24 ברציפות, עם סטייה חיובית בהשוואה לנורמה, מה שמלמד על התחממות הולכת ועולה – התנודתיות העונתית בייצור החלב בין החורף לקיץ בכל אחת מן השנים הנבדקות מוצג באיור 1.
איור 1. ייצור חלב יומי ממוצע לפרה (ק"ג) ומספר הימים הממוצע בתחלובה (DIM), בעדרי החלב של מחוז לומברדיה שבצפון איטליה, בחודשים השונים של השנים 2014–2020
מהמוצג באיור 2 ניתן לראות מגמה ברורה של עלייה בממוצעי התנובה בחודשי החורף והקיץ, עם פער שנע בין 2.5 ל-3.5 ליטר ליום. הפער היה קטן יחסית בשנת 2014 שאופיינה בקיץ נוח, וגדול בשנת 2015 שאופיינה בקיץ קשה במיוחד. ממוצע הימים בתחלובה נע גם כן, בין סביבות 180 ימים בחודשי החורף ו-220 בקיץ, פועל יוצא מהשפעת העונה החמה על שיעור ההתעברות (כפי שנראה בהמשך).
מאחר ונתוני יחס קיץ חורף בדוח האיטלקי הם ממוצעים רגילים (בשונה מהדוח בישראל שעוסק בממוצעים מתוקנים), הרי שללא ספק, חלק מההשפעה על יחס קיץ חורף באיטליה, נובע מהמספר הגדול יותר של ימים בתחלובה (העדר רחוק יותר מההמלטה).
יחס הביצועים בין הקיץ והחורף מייצג כאמור, את מידת ההשפעה של העונה החמה על ביצועי הפרות מחד, ואת השיפור שעשוי להתקבל מהתקנה והפעלה נכונים של אמצעים להפגת חום מן הפרות.
יחס זה חושב בעבודה זו עבור כל הרפתות במחוז לומברדיה שבעמק הנהר פו בצפון המדינה, זאת עבור תכונות הייצור, הרבייה והבריאות.
איור 2. היחס בין הקיץ והחורף לתנובה היומית הממוצעת למבכירות ולפרות הבוגרות, בין השנים 2014 ו-2020 (מבכירות בכחול ופרות בוגרות בכתום)
מהמוצג באיור 2. ניתן לראות בבירור, שההשפעה השלילית של עומס החום על ייצור החלב, גדולה יותר בפרות הבוגרות מאשר בצעירות, בדומה למה שאנו רואים בישראל. היחס קשור במידה רבה, לעוצמת עומס החום שאליה נחשפות הפרות בכל קיץ. ואכן, קיץ 2014 היה קל יחסית, ולכן יחס קיץ חורף בו היה גבוה יותר. מאידך, בקיץ 2020, למרות שהיה חם במידה דומה לשלושת הקודמים לו, היה היחס גבוה יותר, מה שככל הנראה, ניתן לייחס להגברת השימוש באמצעי צינון ברפתות, פועל יוצא מפעילות שערכנו שם בשנים האחרונות.
כמו שעשינו בעבר בישראל, גם כאן, בחנו את יחס ייצור החלב בין הקיץ והחורף, בעדרים בעלי רמת ייצור שונה. עדרי החלב של מחוז לומברדיה חולקו לשלוש קבוצות, בהתבסס על התנובה השנתית הממוצעת לפרה בעדר בשנת 2020 .
(א) ייצור גבוה (מעל 35 ק"ג), (ב) ייצור בינוני (בין 28 ל-35 ק"ג) ו-(ג) ייצור נמוך (פחות מ-28 ק"ג). בדומה למה שמתקבל בניתוח הנתונים בישראל, גם באיטליה מושג יחס ייצור חלב גבוה יותר, בעדרים עם תנובה גבוהה, ככל הנראה, מאחר ועדרים אלה מנהיגים ממשק טוב יותר שכולל, בין היתר, גם הפעלת אמצעים להפגת חום מן הפרות.
הפער בין העדרים עם רמות הייצור השונות, גדל בשלוש השנים האחרונות ובעיקר בשנת 2020, שוב, ככל הנראה, כתוצאה מהשיפור בהתמודדות עם חום הקיץ ברפתות המתקדמות יותר.
ההשפעה של מערכות הצינון
כדי להעריך את ההשפעה של הפעלת מערכות הצינון, על ביצועי הפרות באמצעות מדד יחס קיץ חורף, נבחנה קבוצה של 100 רפתות שנכללו בפרויקט הדרכה, שהפעילה החברה האיטלקית Arienti שמתמחה בייצור ובהתקנה של מערכות צינון לבקר ושאיתה אני משתף פעולה מאז שנת 2017.
במאמר זה מוצגים רק נתוני קיץ 2020, ובנפרד עבור 38 רפתות שהפעילו בקיץ שנה זו את הצינון בפעם הראשונה ו-62 רפתות שהתחילו להפעיל את הצינון, שנה או יותר לפני קיץ 2020.
החלוקה לשתי הקבוצות מסתמכת על הידיעה כי הפעלת הצינון בשנה הראשונה מוגבלת יותר, עקב חוסר ניסיון, וכן כי בחלק ניכר של הרפתות השלמת ההתקנה של המערכת חלה כבר בתוך תקופת הקיץ.
הסיבה לכך היא שההשפעה של התקררות לאורך שנים רבות, היא אינטנסיבית יותר מזו בשנה הראשונה.
טבלה 1. מציגה את תוצאת ההשוואה של יחס קיץ-חורף במספר מדדי ייצור, בריאות ופוריות בעדרי פרויקט הצינון (הפעלת הצינון בשנה ראשונה או ביותר משנה אחת), זאת בהשוואה לממוצע הרפתות במחוז לומברדיה, קבוצה הטרוגנית של רפתות שיכולה לכלול גם רפתות שמפעילות צינון אינטנסיבי, אך מידע על כך לא קיים.
טבלה 1. היחס בין הקיץ לחורף במספר מדדי ייצור, בריאות ופוריות ברפתות פרויקט צינון (שנה ראשונה ושנה שנייה ויותר להפעלה), לעומת ממוצע הרפתות במחוז לומברדיה בשנת 2020
נתוני שנת 2020 פרויקט הצינון שנה ראשונה להפעלה פרויקט הצינון שנה שניה ויותר להפעלה כלל הרפתות במחוז לומברדיה מספר רפתות 38 62 2,266 מבכירות תנובת חלב משווה מוצקים (חמ"מ) 0.99 1.0 0.97 שומן, אחוז 0.96 0.96 0.96 חלבון, אחוז 0.98 0.97 0.96 אחוז פרות עם תנובה גבוהה (1) 1.17 1.37 1.01 תנובת חלב בשיא התחלובה (2) 1.02 1.01 0.99 ימים לשיא התחלובה (3) 0.97 1.06 1.06 ריכוז תאים סומטיים 1.47 1.33 1.64 אחוז פרות עם ת. סומטיים גבוהים (4) 1.31 1.32 1.56 בוגרות תנובת חלב משווה מוצקים (חמ"מ) 0.92 0.96 0.91 שומן, אחוז 0.98 0.97 0.97 חלבון, אחוז 0.99 0.97 0.97 אחוז פרות עם תנובה גבוהה 0.78 0.97 0.73 תנובת חלב בשיא התחלובה 0.97 1.00 0.96 ימים לשיא התחלובה 0.96 1.02 1.07 ריכוז תאים סומטיים 1.2 1.05 1.34 אחוז פרות עם ת. סומטיים גבוהים 1.13 1.08 1.16 שיעור התעברות מכלל ההזרעות 0.68 0.74 0.57
1 – אחוז הפרות המניבות יותר מ-40 ק"ג ליום.
2 – ק"ג חלב בשיא (תוך 100 יום מההמלטה).
3 – מרחק מהמלטה ליום בו נרשם שיא ההנבה.
4 – אחוז הפרות עם תאים סומטיים גבוה מ-200,000 יחידות ל-מ"ל.
השיפור המרכזי גובר בקיץ השני
התוצאות שמוצגות בטבלה 1 מאששות אכן את ההנחה שלנו, שיש להמתין לפחות קיץ אחד, לפני שבוחנים את התרומה המלאה של הפעלה אינטנסיבית של הצינון ברפת. בכל הפרמטרים, מלבד השפעת הצינון האינטנסיבי על הימים להגעה לשיא התנובה, ניתן לראות יחס ביצועים טוב יותר ב"רפתות פרויקט הצינון" שהפעילו את הצינון החל מהשנה השנייה והלאה, זאת בהשוואה לכלל רפתות מחוז לומברדיה.
כצפוי, ובדומה למתקבל אצלנו, ההשפעה רבה יותר בפרות הבוגרות, שבהן יחס ייצור החלב עומד על 0.96 (כמו ממוצע הרפתות הקיבוציות בישראל), לעומת יחס של 0.91 בכלל רפתות מחוז לומברדיה.
ברפתות פרויקט הצינון לא נמצא כמעט הבדל בין העונות, באחוז הפרות עם תנובה גבוהה, זאת בהשוואה לכלל הרפתות בלומברדיה (0.97 ו-0.73, בהתאמה), כמו גם, ביחס בין העונות בתנובת השיא (1.00 לעומת 0.96, בהתאמה). ריכוז התאים סומטיים בחלב ואחוז הפרות עם ריכוז תאים סומטיים גבוהה היו, באופן בולט, נמוכים יותר ברפתות הפרויקט הצינון, מה שמצביע ככל הנראה על בריאות עטין טובה יותר ורמת סטרס פחותה יותר ברפתות אלה.
גם תחום הפוריות נמצא טוב יותר ברפתות פרויקט הצינון, כאשר אחוז התעברות שבהן בקיץ עמד על 74% מזה של החורף, זאת לעומת 57%, בכלל הרפתות של מחוז לומברדיה.
באיור 3. ניתן לראות את הממוצעים החודשיים של 3 מבין המדדים הנבחנים: (א) תנובת חלב (ב) ריכוז תאים סומטיים ו- (ג) שיעור ההתעברות מכלל ההזרעות, ב-100 הרפתות שהשתתפו בפרויקט הצינון של חברת Arienti.
כל מדד נבחן בכל רפת בשלוש תקופות שונות: ללא צינון No cooling)), השנה שלפני הפעלת הצינון, שנה ראשונה, כלומר התוצאות בשנה הראשונה להפעלת הצינון ו-שנים רבות, כלומר התוצאות בשנה השנייה והשלישית להפעלת הצינון
מן המוצג באיור 3 ניתן לראות, באופן ברור, את העלייה ההדרגתית בתנובה היומית של הפרות ובו זמנית, צמצום הפער בתנובה היומית בין הקיץ לחורף. במקביל, ניתן לראות ירידה הדרגתית בריכוז התאים הסומטיים בחלב וצמצום היקף הירידה בשיעור ההתעברות בקיץ.
מגמות השיפור ההדרגתי בפתות פרויקט הצינון מוכרת לנו מהניסיון בארץ ובמקומות נוספים בעולם, שבהם הופעלו פרויקטים מסוג דומה.
מדובר בכך שבנוסף לשיפור בביצועים בקיץ הראשון להפעלת הצינון, ניתן לראות גם ביצועים יותר בחורף שאחריו, ועם המשך צמצום הפער בין העונות, ממשיכים לראות מגמת שיפור ביצועים כוללת, למשך מספר שנים קדימה.
סיכום
ניתן לומר שאימוץ מדד יחס קיץ חורף ע"י איגוד יצרני החלב באיטליה והפקתו לכלל הרפתות שבביקורת החלב שם, אפשר לנו לבחון את מידת ההשפעה של עומס החום בקיץ על ביצועי פרות מגילאים ורמות ייצור שונות.
בנוסף לכך, איפשר מדד זה לבחון את התרומה של הפעלת צינון אינטנסיבי על צמצום פער הביצועים בין העונות, זאת ע"י השוואתם בין קבוצת רפתות שהשתתפו בפרויקט צינון מיוחד, לביצועי כלל הרפתות באותו האזור.
תוצאות הבדיקה מאששות את מה שכבר ידוע לנו והוא שהפעלת צינון אינטנסיבי בקיץ, תורמת להגדלת ייצור החלב השנתי, זאת ע"י צמצום הפער בביצועי ההנבה והרבייה בין העונות, כאשר מדד היחס בין הקיץ לחורף מהווה כלי טוב לבחינת יעילות הצינון.
