משרד א.ב. מתכננים (בעבר הרחוק המחלקה לתכנון של התק"מ) תכנן ומתכנן גם כיום למעלה מ 200 קיבוצים. אדר' דני קידר תכנן במהלך יותר מ- 35 שנים, יותר מ- 50 קיבוצים, במקביל לתכנון של ישובים כפריים מסוגים אחרים. מאפיקים, איילת השחר, כנרת וכעת ישובי גוש חרוד ויגור – הוותיקים והגדולים, לכפר חרוב , גשור ומיצר, שחלקם אף שינו סיווג מקיבוץ למושב.
דני קידר , ביחד עם אדר' אסף קשטן , שניהם מא.ב. מתכננים, ריכזו את עריכת מסמך הישוב הכפרי של מרכז המ"א. מסמך המגדיר את התפתחות הישוב הכפרי בשלושים השנים הקרובות ואת החסמים העומדים בפני כלל הישובים הכפריים והקיבוץ בפרט.
אני מציע לבחון את נושא המגורים בקיבוץ במבט רחב. מה נכון לקחת מהעבר, אל ההווה ואל העתיד. לחזור ולדבר על סביבת המגורים ולא רק על דירת המגורים. על מה שקוראים לו "הבית הקיבוצי".
כשדנים במגורים בקיבוץ צריך להבחין בין מה רוצה היחיד/ המשפחה לבין מה רוצה / צריכה הקהילה – הישוב וגם מה רוצים אלה שבחוץ – הרגולטורים.
היחיד/ המשפחה זה שנולד, שגר בקיבוץ , שרוצה לחזור / להיקלט כי – קר של שם בחוץ…, רוצה קרבה לטבע, סביבה כפרית, רוצה חיי קהילה, חינוך טוב, סביבה בטוחה, אפשרות לפרנסה במקום , לגור על יד ההורים שיוכלו לסייע, ואם אפשר שגם חלק מילדיו יוכלו להקים את ביתם ולגור על ידו וכו'..
רוצה דירה נוחה. בעדיפות בית צמוד קרקע על מגרש פרטי, אבל אם אין יכולת כלכלית יסתפק בפחות. ובגיל מסוים ללא ילדים בבית ישמח לדירה קטנה יותר אך מותאמת ומונגשת
- האחרים, הרגולטורים מה הם רוצים ?
- להמשיך לפקח ולשלוט איך יתפתח הישוב הכפרי, ובעיקר הקיבוץ. מגבלת גודל הישוב והצמדות ללוח 2, דרישה לצפיפויות מגורים, אילו דירות מותר לבנות, ובעיקר איך לא מאפשרים לקיבוצניקים האלה להרוויח מהקרקע עליה יושב הקיבוץ. לכן מקשים ולא מאפשרים גם פתרונות שמקובלים בעיר
- לרוב לא מבינים מספיק את המאפיינים המיוחדים לקיבוץ:
- עקרונות הליבה של הקיבוץ הן הקהילה הרצונית והשילוב הייחודי של מגורים מסוגים שונים, מבני ושטחי ציבור, משק חקלאי ותעסוקה לא חקלאית (מתעשיות בינלאומיות ועד יזמויות זעירות). הקיבוץ אינו ישוב שינה, וטוב שכך.
בקיבוץ קיים תמהיל סוגי מגורים נרחב, אין בו אחוזות", והוא כולל דיור מכליל מאז ומעולם. ממגורי משפחות ועד חדרונים של 16 מ"ר. מגוון סוגי המגורים בקיבוץ הוא יתרון שיש לשמור עליו ולכן לא ניתן להחיל עליו חישוב צפיפויות סטנדרטי , של יח"ד בגודל סטנדרטי. שטח מחנה הקיבוצי הוא חסכוני וקומפקטי כבר היום.
- בקיבוצים יש וצפויה גם בעתיד צמיחה טבעית של קליטת חברות וחברים. יש "ווסת אוכלוסיה" של הקהילה הרצונית האגודה השיתופית. אין יותר "הרחבות קהילתיות" (בסה"כ היו יחסית מעט) ואין "שיווק דירות למרבה במחיר".
- חשוב להזכיר, שיותר מ 70% מהקיבוצים נמצאים במחוזות צפון ודרום ורובם ישובים פריפריאלים.
- נכון להיום הרגולטורים מפריעים ולא מאפשרים התפתחות ומימוש רעיונות חדשים. בעיקר מינהל התכנון ובעקבותיו רמ"י. יש חסמים רבים על הפיתוח של הקיבוץ באפשרויות המגורים, התעסוקה ומידת האוטונטמיה האוטונומיה שלו להחליט על חייו.
- זה מאד מקשה ועל כך צריך לעבוד, להסביר, פעילות פוליטית, תקנות וחקיקה
מה רוצה הישוב -הקהילה הקיבוצית, ההנהגה של כל ישוב, המועצה האזורית, התק"צ?
- קהילה חזקה חברתית וכלכלית. קהילה שיכולה לבקר ולשלוט במידה רבה על מי מצטרף אליה. כולל אפשרות קליטה של בני הקיבוץ.
- הקורונה חיזקה את ההבנה בחשיבות לחשיבות הקהילה. וכל קיבוץ הוא קודם כל קהילה, רב דורית, צומחת וגדלה. הנהגת הקיבוץ צריכה להיערך להכפלת האוכלוסיה בישוב בתוך כ 30 שנה שנים (אם לא יפריעו) אבל , חיוני להישאר בשליטה ,בבקרה ובקצב של כל ישוב.
- כמובן, חשוב מתן מענה למה שרוצה כל אחד מהחברים בו
- לשמור על אמצעי היצור הקיימים, ולפתח מקורות פרנסה נוספים בישוב.
- יחידות המגורים בקיבוץ כיום נבנו במהלך עשרות שנים ע"י הקיבוץ ,.גם כעת ונכון שגם בעתיד, הן מקור פרנסה . לא רק השכרת דירות קיימות אלא גם אפשרות לפרויקטי דיור חדשים מהון עצמי או בשילוב יזם.
- הקיבוץ יהיה מענה ראוי וטוב ( שיכול להתחרות גם בעיר הגדולה ) לצרכי תושביו בכל הגילאים. ,בתחומי החינוך, החברה והתרבות, התעסוקה, הבריאות, הקיימות והקשר אל הסביבה. ולכך חיוני לשמור ולייצר מגוון סוגים ואפשרויות מגורים.
הטרנדים בסביבות מגורים בעולם המתקדם, מה מהן מתאים לסביבת המגורים הקיבוצית:
- התחדשות עירונית. שדרוג ולרוב ציפוף משמעותי של אזורי מגורים ישנים, כולל עירוב שימושים ויצירת מגוון פתרונות מגורים.
כל מה שנכון בעיר בעיר ,בהתחדשות אזורי מגורים וותיקים, נכון גם לישוב הכפרי – לקיבוץ.
כולל אפשרות לבניה חדשה צפופה יותר, במקומות מסוימים ואפילו קצת לגובה.
- שכונות, מתחמי מגורים ממותני תנועה או ללא תנועת רכב , רק תנועות "רכות" (רגל, אפניים, חשמלי, קלנועית )בטוחים לילדים ולמבוגרים. שכונה 360, TOD, צמצום תקני חניה, הערכות לשינויים בתחום התחבורה, שילוב רכב קל. כל זה היה קיים בקיבוץ המסורתי ונכון גם לקיבוץ כיום, בוודאי בחלקים ממנו, למרכזו לחלק הוותיק. נכון גם לשכונות החדשות שאנחנו מתכננים.
- מגוון סוגי מגורים וגדלי דירות ושילובם באותו מבנה או מבנן, ובהתאם גם שילוב קבוצות גיל, מגורים מיוחדים – סטודנטים, גיל שלישי, צעירים לתקופת זמן מוגבלת , סביבות מגורים הכוללות WE LIVE. מגוון סוגי מגורים זה ליד זה היה קיים בקיבוץ, חשוב לשמור עליו ולאפשר הפיתוח. בשום אופן לא "לפרצל" את כל איזור המגורים בקיבוץ. וחשוב להיות פתוחים לרעיונות לסביבות מגורים חדשות.
- בעלות על יחידות המגורים- בעלות של גורם ציבורי, למשל הקיבוץ, בעלות פרטית , דיור ציבורי, דיור בר השגה – השכרה מבוקרת לטווח ארוך, דיור קואופרטיבי.
המהלך העיקרי בשנים האחרונות הוא שיוך דירות – הרצון לבעלות של החבר על ביתו. כמו בעיר הרצון לביטחון ברכוש, אפשרות הורשה. שיוך ישיר או חלופת האגודה.
הקיבוץ כל ימיו בנה והתנהג/ מתנהג כדיור קואופרטיבי. יש בכך המון יתרונות, לא לוותר על כך. לאפשר פרויקטי דיור להשכרה שמפותחים ע"י הקיבוץ, אפשר עם יזם כמו כל פרויקט תעסוקה אחר.
לסיכום נושאים חיוניים לנושא המגורים בקיבוץ
- לגבש עמדה באיזה קצב גדל הקיבוץ, איזו גודל קהילה רוצים.
- מה צרכי המגורים כיום ובעתיד (להתעלם מרעש הרקע של הרגולטורים) לשמור ולפתח מגוון סוגי המגורים, כולל הפרישה המרחבית בקיבוץ.
- איך נכון להקים, לנהל ולתחזק את המגורים הקיימים והעתידיים בקיבוץ
